14-03-2011, 11:21
|
 |
בעל תואר שני ביהדות, בהתמחות בהיסטוריה של עם ישראל והגות יהודית.
|
|
חבר מתאריך: 15.02.09
הודעות: 4,513
|
|
במקורות היהדות
בספר מלכים א' (ז, כג) יש רמז ל- π :"ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגול סביב וחמש באמה קומתו וקוה (וקו) שלושים באמה יסוב אותו סביב". חישוב פשוט לפי פסוק זה נותן ל- π את הערך 3, שהוא קירוב פשטני של π. פרשנים ניסו להסביר תוצאה זו, למשל בהסבר שמדובר בקוטר חיצוני ובהיקף פנימי, בהסבר כי דרכו של המקרא היא לעגל מספרים, כך שאין ללמוד מכך על תפיסת הערך המדויק של π בזמנם. הגאון מווילנא מסביר שרמז ליחס בין הקבוע פאי ובין המספר 3 המובא בפסוק - יחס השווה בקירוב למספר 1.0472, נרמז בקרי וכתיב של המילה וקוה שנכתבת וקוה ונקראת וקו, אם נבדוק את היחס בין הגימטריה של המילה קוה (111) למילה קו (106) נקבל שוב את המספר 1.0472 בקירוב, הדבר הנרמז כאן הוא שעל אף שלמעשה היה ראוי לכתוב את המספר המלא של הקבוע פאי, לצורך נוחות הקריאה נכתב רק העיגול של המספר. בנוסף, היו שניסו לתת פרשנויות מתוחכמות יותר [1], ויש השוללים פרשנויות אלה [2].יש המסברים בכך שכלי זה לא היה עיגול מושלם עקב העדר טכנולוגיה מתאימה לביצוע מדויק, כלומר ים שלמה היה אליפטי.
במסכת סוכה (דף ז') עוסקת הגמרא בממדיה של סוכה עגולה, ומביאה קירובים שונים להיקף המעגל ואורך האלכסון של ריבוע.
במסכת בבא בתרא (י"ג: - ט"ו.) מחושב היחס בין היקפו של האורך של ספר התורה לבין רוחבו, וגם שם הגמרא מתייחסת לפאי כאל 3.
הרמב"ם, בן המאה ה-12, הביא, בפירושו למשנה, דברי מומחי ההנדסה, כי "צריך אתה לדעת שיחס קוטר העיגול להיקפו בלתי ידוע, ואי אפשר לדבר עליו לעולם בדיוק, ואין זה חסרון ידיעה מצדנו כמו שחושבים הסכלים, אלא שדבר זה מצד טבעו בלתי נודע ואין במציאותו שייוודע. אבל אפשר לשערו בקירוב"[3]. בשפת ימינו ניתן להבין את דבריו של הרמב"ם כמשקפים (ללא הוכחה) ש-π הוא מספר אי-רציונלי.
(מתוך ויקיפדיה)
נערך לאחרונה ע"י Eli173 בתאריך 14-03-2011 בשעה 11:23.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
