31-03-2011, 16:18
|
|
|
חבר מתאריך: 17.12.10
הודעות: 2,935
|
|
כמה בלגן עשיתי!!!!!!
הפלאפון שלי נדפק ביום שלישי בערב. פשוט הפסיק לחיות.
ההורים שלי בחו"ל והאחיות שלי גרות עם הארוסים שלהן אז הבית נשאר ריק חוץ מהחתולה.
מפה לשם, אחותי סימסה לי אתמול בצהריים, ולא עניתי, מן הסתם, כי הפלאפון מת.
בערב היא התקשרה, ושוב, לא עניתי, כי הפלאפון מת.
היא קצת נלחצה, כי אני תמיד זמין, והתחילה לגלגל את החיפוש אחריי:
קצין העיר ראשל"צ -> אין קצין העיר בראשון אז היא הועברה לקצין העיר רחובות -> קצין העיר ת"א (??) -> קצין העיר ירושלים -> לשכת אלוף פקמ"ז -> חמ"ל רפואה פקמ"ז.
והסמב"צית בחמ"ל מכירה אותי, מתקשרת לחבר שלי כולה קצת היסטרית ואומרת "אור לא זמין! ההורים שלו בחו"ל והוא לא עונה לפלאפון! הוא מוכרז כנעדר!"
וחבר שלי חושב שהיא עובדת עליו, מבין שלא, ואומר לה WTF הוא ישן בחדר.
"לא! הוא לא זמין והוא נעדר!"
"בואי אני אוכיח לך שהוא לא נעדר!"
בא לחדר, העיר אותי, וב-2 בלילה הכל בא לסיומו.
מפה לשם, באמת הכריזו עליי כנעדר לאיזה שעה ככה.
משעשע.
מה שכן, המס' היחיד שאני זוכר בע"פ הוא של הבית.. וגם זה מתוך הרגל. מי זוכר מספרים?! הייתי מעדכן את אחותי בכיף אם הייתי זוכר את המספר שלה, אבל בשביל מה יש זכרון בפלאפון?
חוצמזה, מייל נזעם שכתבתי התגלגל מעלה בשרשרת הפיקוד וגרם לוויכוח בין מפקד המחנה, למג"ד של גדוד כלשהו שיושב אצלנו. העניין הוכרע אחרי שאל"מ התערב בנושא - ופסק בצד שלי כמובן.
צחוקים
_____________________________________
ציטוט:
במקור נכתב על ידי גולדה מאיר
יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את חתוליהם יותר משהם שונאים אותנו.
|
|