02-04-2011, 11:03
|
|
|
|
חבר מתאריך: 01.01.09
הודעות: 5,552
|
|
|
"אין צדיקים בסדום"
אכיפה על ידי המדינות
מעבר לנטייה הטבעית של המדינות לאכוף נורמות מסוימות, הכח של המשפט הבינלאומי תמיד הגיע מהלחץ שהמדינות מפעילות אחת על השנייה להתנהג באופן עקיב ולכבד את מחויבותיהן. כמו בכל מערכת משפטית, מעלימים עין מהפרות רבות של המשפט הבינלאומי. לרוב, הצורה היחידה שבה אוכפים את החוק הוא בצינורות דיפלומטיים ועל ידי השם הרע שיוצא למדינה שעוברת על החוק. למרות שההפרות הן למעשה רבות, מדינות מנסות להימנע מלהיראות כעוברות על החוק הבינלאומי.
מדינות גם יכולות להפעיל סנקציות באופן חד צדדי אחת על השנייה, כגון ניתוק קשרים דיפלומטיים או כלכליים, או בפעולות גומלין. במקרים מסוימים, בתי דין אזרחיים יכולים לפסוק כנגד מדינה זרה (וזהו כבר מעניינו של המשפט הבינלאומי הפרטי) בשל פגיעה, אף שכאן מדובר בעניינים מסובכים, שבו המשפט הבינלאומי מצטלב עם האזרחי.
למדינות יש את הזכות להשתמש בכוח להגנה עצמית כנגד מדינה שפעלה בכח כנגד הטריטוריה שלה או העצמאות הפוליטית שלה. מדינות גם יכולות להשתמש בכח להגנה עצמית קולקטיבית, כאשר הכח מופעל כנגד מדינה אחרת. המדינה שהותקפה צריכה לאשר את ההשתתפות של מדינות אחרות להגנתה העצמית. זכות זו מעוגנת בצ'רטר של האומות המאוחדות.
בחרתי במיוחד לצטט את משמעות המשפט הבינלאומי החל על מדינות.
עזה בשלטון החמאס אינה מדינה, היא רשות בראשותה של ממשלת טרור לפי אמות המשפט הבינלאומי.
על הטרור כידוע הוכרזה בכל העולם מלחמת חורמה.
שלטון החמאס אינו מבחין בין "חפים מפשע" לבין "לוחמים". אם צריך להציב סוללת או משגרי טילים בשטח בנוי מוקף בחומת מגן אנושית, כפי שקורה במציאות, להם אין בעיה להפר את חוקי המשפט הבינלאומי שאחרים טורחים להפר אותם ללא כל נקיפות מצפון (ע"ע הפצצות קרקע של בנות הברית באפגניסטן, לוב, פקיסטן, עיראק ואיפה שנדמה להם כי יש פצצה מתקתקת).
אנו לא "אבירי המוסר של העולם", לא נתבקשנו להיות ואף אחד לא מצפה מאיתנו להיות כאלה כאשר מדובר בהגנה עצמית.
העובדה שאנו מתחבטים בעניין רק מזמינה את הלחצים הללו עלינו. הפכנו לשוטים של העולם. בעוד שבאפריקה טובחים בלי רחמים, בסוריה שבה הממשלים משמיעים בקול רפה ביקורת ואילו בלוב מפציצים ללא רחמים בגלל שבאפם עולה ריח נפט הופכת אותנו לטיפשים הקבועים של העולם. הזמנו עלינו על כל פעולה הפצצה את הביקורת ואת ההתכנסות הגלותית שלנו בכל פרשייה כזאת. אנו נותנים לאוייבים שלנו נשק ואחר כך מתפלאים שיהודון גלותי כמו גולדסטון מנסה ללמד אותנו מוסר.
לגבי תגובתך. כאשר אתה משבח פעולה ממוקדת שהביא לביטול אולי של חטיפה ו/או מעשה טרור אחר ומהעבר השני תגובותיך לגבי "מוסריות וחוקיות" נשמעות. ברור שאתה גוזר מתוך כך שאם ליד אותה מכונית טרור היו מספר אזרחים, היה צריך לבטל את הפעולה ובלבד שלא יפגעו אזרחים.
פעולת סיכול מוצלחת היא פעולה שמחבלים לא יורים יותר גם אם טרחו לבצע זאת מתוך שטח בנוי.
כמו שאמרתי, אין צדיקים בסדום.
מי שהעלה את החמאס לשלטון הם אותם "חפים מפשע" שידעו בדיוק מה הם מעוללים לעצמם.
כאשר רצחו את החיילים בדם קר והשליכו את גופותיהם מהחלון תוך הצגת ידיים מגועלות בדם, לא היו אלא יותר מאשר "אזרחים חפים מפשע". אז עוד ישבנו בעזה וביישובים שיד זדונית עקרה אותם.
כיום אנו לא שם, אבל אותם "אזרחים חפים מפשע" ממשיכים בדרכם.
זאת הסיבה שמבחינתי כל מי שתומך בטרור במישרין או בעקיפין, אחת דינו - מוות.
זאת אינה הסתה לרצח - זאת הגנה עצמית על פי אמות המוסר הבינלאומיות שציטטתי. |
ראשי
צ'אט
החמא"ס הוא ההנהגה של העם בשטח עזה, לטוב ולרע..
מצב כלאיים
