הוא צעיר ממך, אבל בכיר ממך. או שעשה שירות חלקי בצבא, או שלא הלך כמוך לטיול ארוך, או שלא עבד אחרי הצבא אלא למד מיד אחריו, אבל הוא סיים את התואר לפניך, התחיל לעבוד לפניך, והתקדם כמובן יותר ממך, לאור הותק שלו.

איך אני אמור להתמודד עם דבר כזה? ברור לי שלעיתים זה נשמע קטנוני, אבל איך מי שצעיר ממני בכמה שנים יכול להגיד לי מה לעשות? בנוסף, יש לו את החיסרון שיש להרבה אנשים שלא ראו עולם (בין אם בחו"ל או בין אם סתם בחיים)- הוא לא ראה הרבה-> הוא לא יודע הרבה. הוא לפיכך מעט שחצן ויהיר, שונא לקבל ביקורת ואוהב לקחת קרדיט.

אני לא מסתדר עם אנשים כאלו. בעיני רוחי המנהל צריך להיות המבוגר האחראי, יש דברים שרק הגיל יכול להקנות. כמובן שיש בודדים, אבל כשמם כך הם- בודדים. קשה לי לקבל מרות מאדם כזה.

בטירונות, אגב, הייתי באותה הסיטואציה, לאור העובדה שהתגייסתי מאוחר. אבל המ"כים והמ"מ שלי היו בעלי ידע בתחומם, אותו מנהל שיש לי עכשיו לא בעל ידע עודף עלי, הוא פשוט ותיק יותר.

הצרה היא שזאת עבודה שרק התחלתי, אני לא רוצה להיכנס לתאקל כ,כ מוקדם. מה עושים? עמדתם פעם בסיטואציה כזאת?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

נושך את השפתיים וממשיך הלאה עד שאתה בנקודה להתקדם אל תפקיד יותר בכיר.
ההרגשה הזאת יכולה להופיע גם אם המנהל הוא לא סתם יותר ותיק כי לא עשה צבא או לא עשה טיול והתקדם מהר, אלא סתם כי אתה כבר הרבה יותר מקצועי ממנו.
או שתצבור ותק ותקודם בעתיד, או שתצבור ותק ותעבור למקום אחר עם נקודת פתיחה יותר טובה.

רק התחלתי לעבוד שם, ייקח זמן להתקדם. בינתיים אני מנסה להתחמק ממנו.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

חשבתי שת'מדבר על שיפ

LIKE

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

הכוונה שלי,יש ביניכם תאקלים בנושאים שונים או שאתה פשוט רואה את ההתנהלות שלו בכללי וחושב שהיית יכול לעשות אחרת?
אני דווקא כן הייתי מנסה לשמור איתו על יחסים טובים כדי שבבוא העת שתוכל להתקדם אז הוא ימליץ עליך וכך גם אולי בתפקיד חדש כבר לא תעבדו יחד

הגיל הוא רק מספר.
כמו שאתה בטח יודע, בצבא יש הרבה סיטואציות שקצין בן עשרים וקצת מפקד על נגד בן ארבעים ומשהו.
אם יש לך ביקורת עניינית על המנהל שלך, זה דבר אחד (שגם איתו אין לך הרבה מה לעשות, אבל אז יכולת לקבל את הבנתי), אבל אם כל מה שיש לך להגיד בגנותו זה שהוא נולד מאוחר יותר ממך, הרי שאני באמת לא מבין אותך.
לטענתך שיש דברים שרק נסיון בחיים יכול לתת יש מענה פשוט - כמעט בכל המקרים, הנסיון הכי חשוב לעבודה הוא הנסיון במקום העבודה עצמו, ובתחום הזה הוא גובר עליך.
בקיצור, בעייני הגישה שלך לעניין הזה, ממעט המידע שמסרת פה, היא לא גישה נכונה, ואני מציע לך לשנות אותה, או לכל הפחות לא להחצין אותה, כי זה לא יקדם אותך לשום מקום.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

אני לא חושב שגיל הוא רק מספר, והניסיון הקובע לא בהכרח חייב להיות הניסיון בעבודה.

כן, רואים שהוא צעיר ממני, במקום אחר ובזמן אחר הייתי אומר שהוא פוחז.

אני מודה שחלק מזה קשור רק למספר, אבל חלק מהביקורת היא עניינית, הוא באמת מרים את האף, ובאמת יהיר.

בצבא, אגב, לא נדיר לראות נגד שלא סופר את הקצין שלו, אבל שם לנגד יש גם ניסיון ולא רק גיל. אולי לא הדוגמא הכי טובה.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

גיל הוא כן רק מספר. אני מכיר בני 50 שלא הייתי נותן להם לנהל דוכן פלאפל ובני 30 שמנהלים בצורה מופתית עשרות אנשים. אם היתי מנכ"ל חברה, והייתי צריך לקדם לתפקיד ניהולי עובד בן 28 שכבר עובד בחברה מספר שנים והוכיח את עצמו, או עובד בן 34, חסר נסיון מעשי, שהגיע לחברה אתמול, אין ספק שהייתי בוחר בראשון.

יכול להיות שחלק מהביקורת שלך היא עניינית, אבל תשאל את עצמך עד כמה הביקורת הזו הייתה קיימת אם המנהל שלך היה מבוגר ממך בעשר שנים. אם תגיע למסקנה שהתנהלותו של הבוס לא הייתה מפריע לך אם הוא לא היה צעיר ממך, הרי שהבעיה היא בך, ואתה צריך ללמוד להתמודד איתה. אם, לעומת זאת, תגיע למסקנה כנה שההתנהגות שלו היא שלילית בלי קשר לגילו, אז יכול להיות שהוא באמת לא מנהל טוב... אבל עדיין אתה זה שתצטרך ללמוד להתמודד עם זה. לפי הכותרת שנתת לאשכול, ולפי תוכן ההודעה הראשונה שלך, יש לי תחושה שלגיל יש מרכיב די מרכזי בתחושותיך.

אכן יש בצבא נגדים שלא שמים על הקצינים שלהם. לפעמים זה נגמר ברע עבור הקצין, למרות שבמרבית המקרים זה שוט עובר לסדר היום כי בצבא די קשה לפטר - באזרחות המצב קצת שונה.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

כמו שכתבתי לך- ממנהל מבוגר הייתי מוכן לקבל קצת יותר יהירות והרמת אף. זה אכן שילוב של גילו ושל אופיו.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

פשוט - כמה שזה קשה, תבלע את הרוק ותן לזמן לעשות את שלו
אחרי שתמצא הזדמנויות להוכיח את עצמך, יבוא גם הזמן שיעריכו אותך
ויקשיבו לך יותר.
אין מה לעשות, במקומות חדשים מתחילים מ-0

עושה את העבודה על הצד הטוב ביותר במטרה לקבל תפקיד לא פחות בכיר כמוהו, כל האמצעים כשרים (טוב, כמעט הכל).

‎

אני מניח שגם הוא לא מרגיש בנוח.
יצא לי בזמנו להיות אחראי, לנהל, ולראיין מועמדים עם נסיון עשיר משלי, מבוגרים ממני (חלקם בגיל של הוריי), ומשכילים ממני.
הרגשתי עם זה רע מאוד, בלשון המעטה.
אינני חושב שלא הייתי מוכשר ומתאים לתפקיד, חלילה... אלא עצם המעמד הזה הוא לא נוח, לשני הצדדים.
אין לי דרך לתאר לך כמה לא נעים המראיין מרגיש, כשהוא יודע באופן חד משמעי שמי שיושב מולו, הספיק, עשה, הצליח ובעל נסיון עשיר יותר ממנו.
הגעתי בעבודתי הקודמת למצב בו אני נמנע לומר את הגיל שלי (ובין השאר, מה הספקתי בעבר, מה למדתי, היכן עבדתי וכו'). מידי פעם כשמישהו שמע או הבין, הוא פנה אלי בתמיהה: "מה? אתה רק בן X?", "מה? למדת Y?", או לחילופין, "מה? לא למדת Z?" וכו'.

אינני מנסה להציג את המנהל שלך כקורבן, חלילה. אני כן מנסה להציג זוית ראיה קצת שונה ממה שהאשכול הזה מזמין...
אני מאמין, שהוא כמו אחרים במצבו, לא מרגיש בנוח עם הסיטואציה שלכאורה עלולה להתפס כלא הוגנת (וגם אם כך הדבר, מי מחפש צדק בהיררכיה במקומות עבודה...?).

אני מאמין שמנהל טוב יגרום לאנשים תחתיו (ואני כותב "אנשים תחתיו" בחוסר נוחות מוחלט) לראות מעבר לנתון המספרי של השנה בה הוא נולד, או לכל הפחות, יקטין את משמעות פער הגילאים.

אני רוצה להאמין שעם הצוות שהייתי אמון עליו, הצלחתי לאחר תקופה ממושכת של הסתגלות למצב שלכאורה בעייתי, לנהוג ככזה.
התייעצתי, צחקתי, הסברתי והייתי פתוח לכל ביקורת ועיצה שהיא. ניסיתי ליצור מצב בו כולנו עובדים ביחד כצוות עם מטרה משותפת, על אף ההיררכיה הרשמית בארגון.

רוצה לומר, שאם המנהל הצעיר שלך לא נוהג כך, לדעתי, הוא לא מנהל טוב. נקודה. חרף ובגלל הגיל.
סביר שבדרך זו ימשיך לא להיות מנהל טוב גם עבור צעירים ממנו בעתיד, מה שאומר שהגיל הוא לא הבעיה פה אלא האדם עצמו.

ציטוט:

יצא לי בזמנו להיות אחראי, לנהל, ולראיין מועמדים עם נסיון עשיר משלי, מבוגרים ממני (חלקם בגיל של הוריי), ומשכילים ממני.

תחשוב, איך מרגישים בפורום אנשים בני 30++?

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

אפשר לקחת את זה גםלצד ההפוך, הרבה אנשים שהם "מנהלים צעירים"
מרגישים יותר מדי מצליחים והאף עולה להם גבוה..
יש המון מקרים, כל מקרה לגופו

בדיוק, ולכן כתבתי שיש לשפוט את האדם לא בגלל גילו אלא בגלל התנהגותו (שעשויה לנבוע מגיל או משאר מריעין בישין, לא חסרות סיבות שיגרמו לאדם לנהל בצורה בזויה).

אכן, יכול להיות שגם לו לא נעים, זהלא ממש נראה אבל. וייתכן שזה קשור גם לאופי שלו, אבל הייתי מקבל אופי כזה בהכנעה מסויימת מאדם בן 40.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

וברצינות.
לי דברים כאלה אף פעם לא הפריעו. אני קודם כל מסתכל על מה אדם זה או אחר יכול לתת לי. בטירונות היו נערים בני 18 שאמרו לנו, עד לאיזה עץ לרוץ, בזמן שהיתי בן 19,5. זה גם לא הפריע לי.
תנטרל את עניין הגיל של המנהל שלך ותבדוק, מה עוד מפריע לך בו. אז תחזור חזרה ותבחן את הרגשותיך כלפיו.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

כן, נתקלתי בזה בצבא. גם אני התגייסתי מאוחר, ופיקדו עלי קצינות צעירות מימני.
עם הראשונה לא היתה לי בעיה, כי לא היתה צעירה מימני בהרבה וגם היתה מספיק מקצועית,
אבל עם השניה היתה לי בעיה רצינית - צעירה מימני בשנתיים, חסרת כל ניסיון, אין לה מושג מה זה צבא,
והיא באמת... אבל באמת ילדותית, במלוא מובן המילה. פשוט בלתי אפשרי להסתדר עם אנשים כמוהה.

היו לי הרבה תאקלים איתה, ועכשיו אנחנו מסתדרים אפילו מצויין הייתי אומר.

אבל אני די בטוח שמה שעבד לי בצבא לא יעבוד באזרחות. אני ממליץ לנשוך שפתיים.

ומה עם איזו מנהלת צעירה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גולדה מאיר יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את חתוליהם יותר משהם שונאים אותנו.

כשמישהו אומר לך מה לעשות זה תמיד מעצבן, תמיד תתקל בזה שרץ ללמוד וכבר יש לו קריירה בגיל צעיר ממך, אל תלחם בזה, בסך הכל אליו לא דיבר לטייל וכדומה אלא לחץ לו ללמוד ולעבוד יותר מוקדם, זרום עם האנשים האלה ותלמד מהם, אחרי הכל תמיד יהיה מישהו בגילך שיסתכל למעלה וישאל את עצמו איך אתה כ"כ מתקדם והוא לא.

אל תשפוט אנשים כאלה על שחצנות וכדומה, קח בחשבון שהם עוד צעירים ויש להם המון ללמוד.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

אז אתה לא הולך לחבב אותי, יצא והשתחררתי לקראת סוף גיל 19.
מאחר ודרום אמריקה לא דיבר אלי ואני רק רוצה טיול Coast to Coast בעיירות שכוחות בארצות הברית ואין לי 21 אז דחיתי את זה עד אחרי הלימודים. מה שווה טיול כזה בלי אלכוהול ופאבים?

מצאתי עבודה שמתאימה במקצוע שלי, עבדתי שם חצי שנה וחסכתי ללימודים, ללאפטופ ולשאר הציוד.
עכשיו אני סתם מעביר את הזמן בעבודות שחורות ושלל קורסים וטיולים כדי להינות קצת ולא רק לשבת במשרד תשע שעות ביום.

יש לי חבר שבזמן שעשה הנדסאי עבד במשך שנתיים בחברה קטנה בתל אביב, צבר ניסיון (וקודם מספר פעמים) ובסוף בגלל בעיות בריאותיות לא התגייס - אז הוא במצב טוב ממני מבחינת עבודה.
הכל יחסי

1. זה ממש קשה לנהל אנשים מבוגרים ממך, ובודאי מנוסים ממך. ויותר מזה אם תתיידדו, אז הניסיון שלך ישחק לטובתך, ולטובת ההתקדמות שלך בארגון.
2. להוכיח את עצמך לו, ובעיקר לבוסים שלו, זאת הדרך הכי טובה שלך להתקדם...
3. אם הוא יותר צעיר ממך, ויותר בכיר ממך, יש מצב שזה אומר משהו, לפעמים הכנעה זה לא מזיק....

מה שאתה אומר, זה שאתה לא סומך על המנהלים שמעליו.
אם הבחור אפילו שהוא צעיר קיבל את התפקיד, כנראה שיש מישהו מעליו שחושב שהוא מתאים.
זה שאתה תקוע או מזדחל מאחוריו זאת בעיה שלך.

וחוץ מזה מה אתה מעדיף? מנהל על סף פנסיה שתקוע כבר 20 שנה באותו כיסא כי הוא לא מסוגל להתקדם הלאה ואי אפשר להעיף אותו כי הוא חבר של עייני?!

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק