שלום לכולם אני בן 24 וחברתי בת 21, לפני שנה מצאתי את אהבה שכ"כ חיפשתי, בחורה מקסימה, רגישה, אוהבת,בעל שאיפות בחיים, חכמה ואפילו יפה בצורה קיצונית, באמת בחורה מושלמת.
אהובתי באה ממשפחה מיוחדת, שני ההורים שלה חירשים ואחיה התאום לוקה בתסמונת דאון (אמא שלה ילדה אותה ואת אחיה בגיל מאוחר), כאשר התחלנו לצאת לא חשבתי שהבעיה הזאת של ההורים תהווה מטרד ובעיה גדולה מצד ההורים שלי, נוכחתי לדעת שעבורם זאת בעיה גדולה, אחרי חודש מאז שהתחלנו לצאת סיפרתי למשפחתי על ההורים ואחיה של חברתי, הם ביקשו ממני לשקול את הקשר בגלל חשש שלהם מהעתיד (ילדים שיצאו בעייתים). הקשר שלי עם חברתי מבוסס על כנות מלאה, שיתפתי אותה במה שההורים שלי אמרו והפצרתי בה שאת חייבת להגיע הם צריכים להכיר אותך אמרתי, היא הסכימה ובאה אליי במשך שנה שלמה, ישנה אצלי, אכלנו ביחד עם המשפחה שלי, עברה איתי ניתוח באוזן ונראה היה שהכל בסדר.

עד ששאלתי אותם לפני חודש מה אתם חושבים (האמנתי שהם יצטערו או יגידו שהכל בסדר, היא מושלמת ולא חשוב דבר), קיבלתי שוק שנאמר לי, שהדעה לא השתנתה ואנחנו חושבים שעדיף לך לא להכנס לזה, אמרתי את זה לחברתי שלקחה את זה בצורה קשה מאוד ומאז אנחנו לא מפסיקים לריב, פשוט העניין הזה יושב כמו עצם בגרון, אנחנו קרובים מאי פעם לחתוך את אהבתנו, היא לא רוצה להפגע, היא אומרת לי מה תעשה שבעוד כמה שנים תצטרך לבחור, במי תבחר? אני לא יכול לשקר לה אני לא יכול להבטיח לה את אהבתי בעוד 5 שנים, אני יודע שבגלל ההורים שלה ואחיה אני לא אפרד ממנה בחיים, היא קרה אליי מעדיפה לקחת מרחק כדי לא להפגע, אני כ"כ אובד עצות ביום יומיים האחרונים, הייתי מדוכדך ועצוב, אני יודע שאני לא רוצה לאבד אותה אבל לא יודע איך להסביר לה שאני לא יודע פשוט לא יודע.
אני מנסה ללכת בחבל דק, לרצות את ההורים וגם אותה, אבל יוצא מצב ששני הצדדים כועסים עליי, שני הצדדים חושבים שאני לא עושה מספיק, אני באמת משתגע.
מה עושים?

מן הסתם לא תוכל להבטיח לה כלום. גם טבעת אל מבטיחה באמת שום דבר, אבל טוב לך איתה? אתה רואה איתה עתיד אמיתי? תשאר איתה.
שהדאגות של ההורים שלך לילדים שיכולים להיות לכם (?!) לא תהיה הסיבה לפרידה ממי שבעיניך היא האישה המושלמת.

דגל ישראל אין הוא "סך הכול ביטוי של מקל עם סמרטוט כחול לבן עליו". דגל ישראל הוא אני ואתה ואת, הוא והיא, הם הן, אנחנו וילדינו, וגם מי שהלכו ולא ישובו אלינו. ואנו כולנו, אין אנו סמרטוט.

מצב מאוד בעייתי וקשה..
יש לי חברה שיש לה היסטוריית מחלות (ועדיין חולה) מאוד מיוחדת,
היא חולה ב3 מחלות שונות מאוד נדירות, וגם למשפחה שלה יש עוד כמה אנשים
שיש להם בעיות קשות ולא שכיחות בכלל.
אבל היום, היא חיה עם בעלה ושלושת ילדיה והיא נהנת מהחיים, והם לא חושבים
על הדברים הרעים שיכולים לקרות להם, לה, לילדים שלה, למשפחה שלה..
תשמע, אתה לא יכול לדעת אם מחר תעבור את הכביש ותידרס, ומצד שני
זה עדיין נורא קשה להמשיך כרגיל ולא להתייחס לזה בכלל ולא לפחד.
אני חושבת שעדיף לך לחיות את הרגע, צריך לחשב על המשך החיים,
אבל לא בצורה כל כך אינטנסיבית, וכמובן לא בצורה כל כך פסימית.
בסופו של דבר, היא אמורה להיות חברה שלך ולא של ההורים שלך.
לך עם הלב שלך, זו תשובה להרבה שאלות

אני כרגע בריב עם המשפחה שלי על הנושא הזה,
המשפחה שלי שהיא דבר הכי יקר לי בעולם אני אומר לי אני מצטער אבל זה מה שאני בוחר ואתם יכולים לקבל או לא החלטה שלכם.
אהובתי טוענת שאני לא עושה מספיק, שאני לא מעמיד אותם במקום, שאני לא שואל אותם את השאלה ובמידה ונתחתן האם תקבלו את החתונה או לא. כבר בתחילת הקשר דיברנו על העתיד וזאת הייתה טעות נוראה, כעת שאני לפעמים מדוכדך (אחרי ריב עם אבא שלי והמשפחה), חברתי אומרת שאני לא בטוח לגבי הקשר, וכן לפעמים אני לא בטוח, לפעמים אני אומר לעצמי למה אני צריך את זה אבל אחרי שנייה אני מתעשת ויודע מה יש לי ביד, אני ישן איתה למרות מה שההורים אומרים, אני באמת עושה הכל על מנת לשדר עסקים כרגיל אבל לפעמים אני מועד והיא שומעת את זה בקול שלי, אני לא יודע איך להוכיח לה את אהבתי, אני מרגיש כמו במבחן מולה ומול ההורים שלה שלא סומכים עליי...מה אני צריך לעזוב את הבית כדי להוכיח לה את אהבתי? אני צריך לריב בצרחות עם אבא שלי? אני לא מוכן לזה.

אז תחליט.
אתה צריך להחליט, וכן, כבר עכשיו. כמה שאתה חושב שאתה מאוהב בה כרגע,
המצב הזה יכול "להחמיר" הרבה יותר ואתה תהפוך להיות מאוהב בה פי מאה אלף
(וכמה שאתה חושב שזה בלתי אפשרי, תאמין לי - זה אפשרי. בדוק.)
אתה צריך להחליט אם וכאשר תגיעו למצב של לעבור שלב, האם תהיה מוכן לזה?
אם לא, תחתוך כבר עכשיו, כמה שיותר מהר.
צריך לקבל החלטות בחיים, זו אחת מהן, ואף אחד חוץ מעצמך לא יקבל את ההחלטה הזו..

אני אומר לה שאני אוהב אותה ורוצה להיות איתה, אבל אני לא יודע מה יהיה בעוד כמה שנים.
אני לא מבין, מבחינתי ההורים חשובים והכל אבל אני רב איתם על הנושא, מקבל פרצופים מכל המשפחה, מרגיש זר בבית שלי, סובל כל יום בערך ועדין ממשיך בקשר הזה למרות הכל כי אני אוהב אותה ורוצה להיות איתה, אני לא משחק משחקים אני בן 24, אני באמת שלא מבין, אני לא מוכן להתחייב לאף אחד כמה שנים קדימה, אני לא יודע מה יהיה מחר.
בבקשה תסבירו לי מה הבעיה שלי, כי אני שבוי בקונספציה שאני בסדר.

אי אפשר לדבר עם ההורים שלך בהגיון? הם סגורים בקטע, ובעלי דעות קדומות וכל זה?

..

זה כמו לדבר לקיר,
ניסיתי להסביר להם שבגלל שאמא של חברתי ילדה בגיל מאוחר אז אחיה לוקה בתסמונת דאון, ניסיתי להסביר להם שהאבא לא חירש מלידה והאמא חירשית מלידה, ניסיתי להסביר להם למה אתם לא רואים את הבחורה המושלמת שיכלה בקלות להשיג כל גבר בעולם, הם אטומים ולא מוכנים להקשיב.

העניין הוא כזה, אתה צריך להחליט, זה הכל.
אם החלטת לא להמשיך את הקשר - נתק איתה כל יחסים - סמסים, פייסבוק וכו'.
תמחק תמונות שלה, תזרוק כל דבר שמזכיר לך אותה ותמשיך הלאה.
אם לא - תיהיה איתה עד הסוף, ותסביר להורים שלך שזו החלטתך והם צריכים לקבל אותה.
זה הכל

תחשוב עם עצמך ומתי שתגיע להחלטה שתעמוד מאחוריה ותהיה החלטי ואל תריב עליה פשוט תקבע עובדה.
לדעתי אם אתה בוחר בה אתה צריך לשבת עם המשפחה ולהסביר להם שהם חשובים לך מאוד ואתה צריך את הגב שלהם כי היא חברה שלך וזואת הבחירה שלך ובתור משפחה הם צריכים להקל עליך ולא להכביד.
אל תריב עם אף אחד כי זה לא עוזר זה רק עושה דברים פחות טובים... זה מצב עדין אז תנסה להרגיע קודם כל את המצב אצל כולם...
אני יודע שזה קשה לרצות את כולם ואני הרגשתי את זה עם בשרי והייתי צריך לחיות בשתי עולמות כי המשפחה לא קיבלה את החברה... זה קשה ומעצבן אבל בסופו של יום אתה עם עצמך עושה מה שאתה מרגיש שטוב לך איתו...
מקווה שעזרתי ואם אתה צריך משהו אז בכיף

The only emperor, is the emperor of ice cream

האמת שאני שואב כל כך הרבה כוחות מסיפורים כאלה,
אני יודע שלפעמים אני לא החלטי מספיק ואהובתי סובלת מזה, השבוע האחרון כנראה משהו באמון שלה בי נסדק, אני אנסה לדבר איתה ולהגיד שוב כמה אני אוהב אותה וכמה שאני רוצה להיות רק איתה.
רק שתבין שהסיטואציה הזאת לא קלה גם לי...

אני אתן לך דעה קצת שונה. כיום אתה אוהב אותה. הכל נראה ורוד ויפה.
אבל אתה חייב לקבל החלטה שהיא לא אמוצייונאלית. אתה חייב להתנתק מהרגש - חזק ככל שיהיה,
לדעתי אתם - שניכם, צריכים לעבור בדיקות גנטייות לוודא שהמחלות שהזכרתה הם לא תוצאה תורשתית.
אם תוצאות הבדיקה יגלו שהכל תקין, האהבה ניצחה.
אם התוצאות תהינה לא טובות, עליך לקבל החלטה אמיצה לכאן או לכאן.
במידה ותחליטו להשאר ביחד, למרות שתוצאות הבדיקות הן לא טובות, כפי הנראה יהיה עליכם לוותר על ילדים.
אני אתן לך סצנרייו לתרחיש כזה. שבו התוצאות הן לא טובות, אבל אתם נשארים, ואז. חס וחלילה נולד ילד לא בריא. הרי בשלב מסויים בחיים המשותפים שלכם יתחילו לעלות האשמות "את אשמה, זה מהמשפחה שלך".
או מצידה יעלו טענות שהתחתנת איתה מתוך רחמים.

אתה חייב לשקול את כל השיקולים מתוך "קור רוח".
זוגייות זה לא גרביים, שמחליפים כל יום.

סבתה וסבה ז"ל היו בני דודים, הנישואים הולידו 5 ילדים ללא בעיות ועוד שלושה עם בעיות, האמא של חברתי נולדה חירשת, אביה נולד שומע ובגיל צעיר חלה במחלה שגרמה לו להיות חירש.
אחיה שלוקה בתסומנת דאון הוא אחיה התאום, אמא שלה הביאה אותם בגיל מאוחר ולכן הוא לוקה בתסומנת.
אני מבין את מה שאתה אומר. זה בערך סגנון הדיבור של ההורים שלי.

יש לך כרגע כוונות להתחתן בקרוב?
אם כל מה שמפריע להורים שלך זה האם ייצא ילד עם נכות,הייתי דווקא כן נשאר איתה כי:
א-יכול להיות שחתונה תגרום להורים שלך להבין שזה מה יש ולקבל אותה
ב-אף אחד לא מבטיח שייצא ילד נכה (וגם אם כן מזהים נכות דרך אולטרסאונד,יש לכם את הברירה הכואבת של להמשיך או להפסיק את ההריון ובגלל שהגשר הזה עוד רחוק,אני כן חושב שאתה צריך להשאר איתה

כמעט ואני לא חושב על הסיכוי שיצא ילד נכה,
אני מודע לבדיקות שיש היום אבל האמת כמעט ולא מייחס לזה חשיבות כי אני באמת אוהב את הבן אדם הזה, בכיתי איתה ביום חמישי כמו תינוק 5 שנים לא בכיתי...
לפעמים היא חושבת שאני מהוסס ומושפע מההורים ואמרתי לה שאני לא אשקר לפעמים מרוב דיבורים רצים דברים בראש אבל בסופו של יום אני מגיעה אלייך כי אני אוהב אותך....

היחסים היו נפלאים, ההורים שלי קיבלנו אותה והיא מאוד נהנתה אצלי, שהייתי בניתוח היא ישנה בבית שלי כמה ימים והלכה עם האחיות שלי לקניות הם היו חברות טובות....

אולי כדאי לך ללכת למקום שקט בלי אף אחד רק כדי לחשוב על המשך היחסים?
כמו שאמרו אתה צריך לחשוב טוב טוב בלי הרגשות שיש לך עכשיו ולראות אם זה מה שאתה באמת רוצה...
יש הרבה דברים שצריך לחשוב פה וצריך לשמוע את כל הדעות גם אם זה לא נעים לשמוע...
תנסה לחשוב על כל הצדדים והמשפחה אולי לפעמים נראה כאילו הם אטומים ולא מבינים מה אתה עובר אבל תהיה סובלני אליהם כי בסך הכל הם רוצים את טובתך וגם החברה שלך אולי נראה שהיא לוחצת ולא מבינה אבל היא אולי לא הייתה במצב כזה... אז תנסה להיות סובלני לכולם ולחשוב לבד על היתרונות מול החסרונות בעתיד ההחלטה בסוף היא שלך ואתה צריך לקחת עליה אחריות אז תיקח את הזמן עם זה...

The only emperor, is the emperor of ice cream

המצב שאנחנו נמצאים הוא שכל צד הולך הצידה, מתרחק וחושב עם עצמו על העתיד.
כנראה ששנינו צריכים זמן אחד מהשני, שנינו מפחדים להפגע וכרגע חושבים עם עצמנו מה עושים הלאה.
מדהים לראות את הענות שלכם חברים, באמת תודה לכולם.

תראה אתה צריך להחליט,אם אתה רוצה להיות איתה או לא שורה תחתונה,אם כן אתה יכול לעבור בדיקות גנטיות יחדיו איתה למניעת מחלות אצל הילדים כדי להחליט,אם היא תסכים,אבל יש גם מחלות שלא ניתן עדיין למצוא בבדיקות ולכן ההחלטה היא שלך בלבד להשאר איתה או להקשיב למשפחה שלך.

אל תשכח ותזכיר גם להורים שלך שיש מחלות גנטיות שבדיקות גם אצלך לא יגלו ויכולות להופיע אצל הילדים שלכם,אם יהיו לכם והקוד הגנטי שלך יהיה אשם ולא שלה.

i will always miss you my friend

Seinfeld forever

טוב אין ספק שזה מצב בעייתי.
במצב אידיאלי, ההורים היו תומכים בך והחברה הייתה מבינה שזאת המשפחה ממנה הגעת ושאם היא רוצה להיות איתך, היא צריכה ללמוד להתמודד איתם.
מה שהפריע לי יותר למען האמת, זה לא היחס של המשפחה שלך, כי ככל שאנשים נהיים מבוגרים יותר, הרבה יותר קשה לשנות את השקפת העולם שלהם. מה שהפריע לי בעיקר, זה היחס של החברה שלך. קראתי פה את כל ההודעות באשכול ומדי פעם נתקעתי במשפטים כמו "חברתי טוענת שאני לא מעמיד אותם במקום" וזה קצת הציק לי. עם הגישה הזאת, אין ספק שאתה מרגיש נקרע בין שני הצדדים. ולדעתי, מישהו שאתה אוהב ומתכנן באופן פוטנציאלי(מתוך בחירה, לא מתוך הכרח של קשר דם) לבלות איתו את חייך, צריך לדעת לקבל אותך ביחד עם המשפחה שלך, ומבלי לנסות ליצור קרע ביניכם ולהכריח אותך לעמוד מולם.
אני מבינה איך היא מרגישה, וזה בטח לא קל שההורים של החבר שלה חושבים בצורה הזאת עליה. אבל לפעמים, בשביל אדם שאוהבים, צריך לדעת לבלוע את הגאווה ולהתמודד עם זה. גם אם זה קשה.
אני אנסה לתת לך דוגמה, אולי תבין על מה אני מדברת. אמא שלי היא בנאדם קשה מאוד. היא לא אובחנה אף פעם, אבל אין בי צל של ספק שיש לה בעיה נפשית כלשהי. יש לה ימים שהיא יכולה להרוג את כל באי הבית אם הכלים במדיח לא עומדים במבנה מסויים שלדעתה הם צריכים לעמוד בו. או שהיא יכולה להתחיל לבכות כשמישהו מהחברים שלי יוצא מהבית שלנו, בלי להגיד לה להתראות ותודה על הכנסת האורחים. במצב הזה אי אפשר להגיד שום דבר כדי לגרום לה לשנות את אופן החשיבה שלה. אני כבר למדתי להתמודד עם זה. אבל האקס שלי, בגלל שהוא לא הכיר אותה טוב מספיק, היה הרבה פעמים מצליח בטעות לגרום לה ל"התקפים" הללו. גם כשזאת לא הייתה אשמתו בכלל. אבל מה, הוא הבין שאם הוא לא היה בא אליה, ומדבר איתה, ובולע את הגאווה שלו, לא היינו יכולים להיות ביחד (כי היא פשוט לא הייתה מרשה לו להכנס אלינו הביתה בפעם הבאה). אז הוא היה בא, יושב איתה, מתנצל במשך שעות רק כדי שאני לא אצטרך לריב עם אמא שלי על זה.
לא כל מצב אפשר לשנות לדרך שבה אנחנו רוצים שהוא יהיה. אז צריך לדעת להתמודד עם זה. חברה שלך לא יכולה לשנות את הדרך בה ההורים שלך רואים את הקשר בניכם (אולי יום אחד זה יקרה מעצמו, אבל זה לא משהו שאפשר לכפות עליהם). ואני חושבת שהעובדה שאתה בוחר להיות איתה, למרות מה שהם חושבים, צריכה להיות מספיקה לה. זה לא שהם לא מוכנים להימצא בקרבתה, או אוסרים עליך לבלות איתה.
הדבר היחיד שאתה יכול לעשות במקרה הזה (בהנחה ואתה אוהב אותה ורוצה להיות איתה) זה להרגיע את הפחדים שלה.

Ze blog | KozlikArt

אתה צריך להחליט אלו החיים שלך,

תקרא שוב פעם את מה שכתבתה הפעם אני יעזור לך

ציטוט:

במקור נכתב על ידי 144 שלום לכולם אני בן 24 וחברתי בת 21, לפני שנה מצאתי את אהבה שכ"כ חיפשתי, בחורה מקסימה, רגישה, אוהבת,בעל שאיפות בחיים, חכמה ואפילו יפה בצורה קיצונית, באמת בחורה מושלמת. אהובתי באה ממשפחה מיוחדת, שני ההורים שלה חירשים ואחיה התאום לוקה בתסמונת דאון (אמא שלה ילדה אותה ואת אחיה בגיל מאוחר), כאשר התחלנו לצאת לא חשבתי שהבעיה הזאת של ההורים תהווה מטרד ובעיה גדולה מצד ההורים שלי (למה ההורים חייבים להתערב בחיים הפרטיים שלך, אתה כבר מספיק מבוגר), נוכחתי לדעת שעבורם זאת בעיה גדולה, אחרי חודש מאז שהתחלנו לצאת סיפרתי למשפחתי על ההורים ואחיה של חברתי, הם ביקשו ממני לשקול את הקשר בגלל חשש שלהם מהעתיד (ילדים שיצאו בעייתים). הקשר שלי עם חברתי מבוסס על כנות מלאה, שיתפתי אותה במה שההורים שלי אמרו והפצרתי בה שאת חייבת להגיע הם צריכים להכיר אותך אמרתי, היא הסכימה ובאה אליי במשך שנה שלמה, ישנה אצלי, אכלנו ביחד עם המשפחה שלי, עברה איתי ניתוח באוזן ונראה היה שהכל בסדר. עד ששאלתי אותם לפני חודש מה אתם חושבים (האמנתי שהם יצטערו או יגידו שהכל בסדר, היא מושלמת ולא חשוב דבר), קיבלתי שוק שנאמר לי, שהדעה לא השתנתה ואנחנו חושבים שעדיף לך לא להכנס לזה, אמרתי את זה לחברתי שלקחה את זה בצורה קשה מאוד ומאז אנחנו לא מפסיקים לריב (אחי, תמצא דרך להשלים!!!, לא טוב לריב!!!), פשוט העניין הזה יושב כמו עצם בגרון, אנחנו קרובים מאי פעם לחתוך את אהבתנו (תבין שאתה כבר מדבר על זה), היא לא רוצה להפגע, היא אומרת לי מה תעשה שבעוד כמה שנים תצטרך לבחור, במי תבחר? אני לא יכול לשקר לה אני לא יכול להבטיח לה את אהבתי בעוד 5 שנים, אני יודע שבגלל ההורים שלה ואחיה אני לא אפרד ממנה בחיים, היא קרה אליי מעדיפה לקחת מרחק כדי לא להפגע (שאתה לא תפגע) (דואגת לך כפרה, בן אדם אחר לא היה עושה את זה עבורך == תגיד לה את זה), אני כ"כ אובד עצות ביום יומיים האחרונים, הייתי מדוכדך ועצוב, אני יודע שאני לא רוצה לאבד אותה אבל לא יודע איך להסביר לה שאני לא יודע פשוט לא יודע (ככה גם תסביר לה). אני מנסה ללכת בחבל דק, לרצות את ההורים וגם אותה (בשביל מה לרצות את שתיהן, תרצה רק אותה, איתה תצטרך לחיות את שערית חייך == ותגיד לה את זה), אבל יוצא מצב ששני הצדדים כועסים עליי, שני הצדדים חושבים שאני לא עושה מספיק, אני באמת משתגע. מה עושים?

-ההורים לא צריכים לקבל את המסקנה שלך, שאתה רוצה להיות בזוגיות הזו - אם תמשיך לבקש עצות, לא תגיע לשום מקום.

הדגשתי לך שתגיד לה:
- תגיד לה שאתה מעריך אותה על כל ההתחשבות והאיכפתיות שהיא מקנה לך, כשקשה לך עם המשפחה. (מבחינתך ההורים הם קוץ בתחת)
- "שאתה רוצה לחיות איתה את שערית חייך איתה!"


ואחי!!!, חלעס, אתה מבקש עיצות, כשאתה מראש יודע שאתה אוהב אותה ומוכן לקבל אותה ואת משפחתה כמו שהם (אתה זה לא ההורים שלך)
כל עיצה פה של אנשים ושל המשפחה שלך רק מסיטה ורק מעכירה את הלב שלך, הלב התהור שלך שמההתחלה אומר לך שהוא אוהב אותה
ובקשר לאבל, "באהבה אין אבל", תאהב את מה שיש לך, את מה שאתה אוחז בידיים שלך, או שתאבד אותו (לנצח)!

אני בתור אחד שהחלום העכשיווי שלו להיות מכונאי יכול להגיד לך ש:
"לשבור. זה לא לתקן"
"להרוג. זה לא לתת חיים"
"כשאתה אוחז במשהו יקר בידיים שלך אז בכל רגע נתון אתה יכול לשבור אותו, רק אם מצפונך הלוקה יחפוץ בכך"
"לשבור דבר אפשר בשניות, את כל הבית אפשר לשבור ברגע, אבל להרכיב זה כבר משהו אחר"
בידיים שלי שברתי מלא ואף המון דברים, חפצים כלים, מתו חיות המחמד (בגלל יחס לקוי שלי כילד), אל תהרוס ואל תשבור, תהסס שניה לפני שאתה פוגע, הורס או שובר.


חייב גם לתת ת'מכה "מתחת לחגורה" (ככה תבין שבאמת איכפת לי):

עכשיו ההורים שלך וגם אתה הכנסתם אותי להרגשה נוראית, איך אתם יכולים להיות קרים כל כך!!!
מאיזו זכות אתם מדברים ככה על ילדים!!!
אני מציע לך, כן לך!, ללכת ולהכנס לאיזה גן או לבית ספר ולראות במו עינייך מה זה ילדים!
אתה לא יודע בגרוש מה זה ילדים, ואתה ובני משפחתך שופטים את הבחורה שלך לפי גנטיקה!!!,
איזה ילדים ייצאו לכם! --> תגידו, אתם לא מתביישים!
הבחורה האוהבת, הייתה צריכה ממזמן לזרוק אותך, כי אתה פגעת פה לא רק ברגש שלה אלא גם בביטחון שלה כאימא (למה!)
למה!, אתה רוצה? מושלמות!, אתה רוצה בחורה מושלמת?, כן!, אז תקח חתיכת קרש,ומגלף ותתחיל לגלף לך אחת. היא תהיה גם יפה וגם שותקת (ולא תפגע מהדעות שלך עליה).

את ההורים שלך לייעוץ מיוחד בנושא (או שתערב, גורם שלישי מהמשפחה שתדבר איתו על זה מראש שידבר איתם), אולי, אז מישהו יוכל סוף כל סוף להסביר ולשכנע אותם.
חבל מאוד שאתה לא נחרץ בקשר ליחסים שלך איתה, יכולת להגן עליה מכל זה ולא לגרום לכל זה ליפול על ראשה.
ודרך אגב גם אני יכול ללכלך על הבחורה שלך, למה לא?

• "יש לך חברה, עם גנים פגומים, ההוכחה היא בליקוי של שני ההורים שלה ובנזק שיש לאח שלה"
• "היא בטח נורא נחמדה, כי גם ככה היא סבלה בחיים (ואת כל הרוע היא בטח מסטירה) ותראה ששום דבר בחיים לא יצליח לך איתה, כי ה"אוכל שהיא מבשלת תמיד יצא שרוף" וגם הילדים שלה יהיו מכוערים"
• "יש לך הורים חרא שלא אוהבים את החברה שלך" - זה בסדר! "גם אני לא אוהב אותה"
• "אני אומר שאתם לא צריכים להיות ביחד, אתם זוג מכוער" - נו אז מה שאני אומר!!!

אח שלי~!!!, אם אתה באמת גבר, אתה צריך להגן עליהה ממשפטים כאלו, ולא להכות אותה איתם
אתה צריך לכעוס עלי על כך שאמרתי כאלו משפטים, ולא לשאול את דעתי (אבל אני דועג לך, אז ^^ אני מקווה שתבין שלא אמרתי אותם ברצינות ^_^ ^_^ ^_^ - סלח לי אם פגעתי ולא לרגע קט בך!!!)



שמע!, אני חושב שאתם זוג נפלא!,
אל תחשוב על העתיד, תחייה את היום, והיום יש לך אישה נפלאה בידיים (אם לא תרצה אני אקח - סתם ^_^)
יהיו לכם ילדים נפלאים!, והיא תהיה האישה המושלמת והנהדרת ביותר בעולם כולו!!!
ואתה תהיה בסוף המאושר והשמח מכולם שנשארת ובחרת להשאר ולהיות איתה עד הסוף.
צרף לה פרח עם ברכה, תוכל לקחת את הנוסח מהמילים שנאמרו כאן ותזכור להחמיא לה ולתת לה נשיקה






סוף פסוק - תפסיק כבר לדבר על ילדים, ולך תעשה אותם ^_^
בהצלחה!