שאלה ש "מטרידה " אותי זה זמן רב.

מדוע נשיאי ארה"ב במיוחד הצעירים שבהם (קלינטון,בוש,קרטר(אוי ויי),אובאמה)

אנוסים אחרי סוף הקדנציה\ות שלהם להיות פנסיונרים צעירים,

להתחבא מאחורי סינר נשותיהם(קלינטון), לעשות בעיות ליהודים(קרטר), לצוד חיות אומללות (בוש),

קלינטון היה יכול להיות שר דמוקרטי מצויין (מבחינתם).

בוש יכל להיות שר הגנה ולעזור למועמד הבא מניסיונו.

קרטר יכל להיות ............ ???.

הם פשוט נראים לי משועממים בטירוף.

לא חושב שהם יכולים לפי החוקה,אבל אולי אני טועה...בכל מקרה, כנראה שזה לא מעניין אותם אחרי שהם היו נשיאים...

נתחיל בכך שבניגוד למצב אצלינו, בגלל המשטר הנשיאותי יש הבדל גדול מאוד בין שר בקבינט האמריקאי והנשיא. שר שם הוא יותר משרת אמון מקצועית של הנשיא ופחות איש פוליטי בעצמו. לכן הנשיאים גם לא מגיעים משורות השרים, אלא משורות המושלים. צ'ייני אמנם היה שר ההגנה, ובוש האב שגריר באו"ם ומנהל ה- CIA, אך חוץ מהם קשה לי לחשוב על נשיאים וסגני-נשיא שהיו בכירים בממשל הפדרלי עצמו.
כך שמעבר כזה הוא גם פחיתות כבוד, גם מחייב הרבה אמון של הנשיא בנשיא-לשעבר, וגם יחייב את הנשיא-לשעבר ללמוד תחום שאין לו כמעט רקע בו (מצחיק ככל שזה נשמע).

קלינטון אמנם סיים קדנציה אבל כתם מוניקה לוינסקי (תרתי משמע) נמצא איתו כך שאני מניח שזה לא המקום לתת לו תפקיד ציבורי.
את בוש הבן מכתים הבוץ העירקי/אפגני (לדעת האמריקאים שנשיאם היקר חוסיין אובאמה הצליח לשטוף את מוחם)
וקרטר-כל דקה שהוא לא בארה"ב זה פחות נזק לאמריקאים. למה שיהיה שם?
אגב-מלבד נבון פה בארץ היו נשיאים שלאחר כהונתם כיהנו כשרים?

ההקבלה לארץ היא לעניות דעתי רה"מ , ששם כמובן יש דוגמאות אין ספור ( וזה מה שהעלה את

העניין).

דרך אגב גם באירופה אני כמעט ולא נזכר בדוגמאות כאלו,

נראה לי שזה איזה סוג של "מנהג" פוליטי די יחודי לנו,

ייתכן שהוא התבסס בגלל דוד בן-גוריון שעל דמותו עוצב התפקיד בארץ שחזר כשר בטחון,

ו"טיפס" חזרה לראשות הממשלה, פרס חיקה אותו (בגדול...), ומאז אנחנו עם הנוהג הזה.

שמביא למצבים מענינים ששר ביטחון (ברק) ,צריך למלא הוראות של ראש ממשלה (נתניהו)

אותו הוא כינה "סכנה למדינה ", ו "לא מוכן לתפקיד", כשהיה רה"מ בעצמו.

לדעתי זה דווקא מנהג הגיוני ודי חיובי לפוליטיקה הישראלית.

העובדה שנשיא כמו בוש או אובאמה, צריכים להתפוגג מהעולם אחרי 8 שנים!! של צבירת ניסיון

פוליטי מדיני ממעלה ראשונה, נראית לי בזבוז כ"א ומוזרה,

אבל זה כנראה בגלל שהתרגלתי להמצאה הישראלית..........

במדינות כמו בריטניה או צרפת, יש מפלגות שלטון גדולות מספיק, כך שאחרי בחירות רה"מ מכהן יכול להשאר רה"מ או ישר לאופוציזציה. מבנה של קואליציות שלטון בלתי אפשריות כמו שיש בארץ זה באמת דבר ייחודי, שלא קיים באף מדינה אירופאית קטנה.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

חבל שאצלנו לא לומדים מארה"ב...
במקום שנסבול מפח זבל של פוליטיקאים ממוחזרים שנבחרים כל פעם מחדש, שיבואו צעירים חדשים ורעננים.

לצערנו זה לא ככה..

למה בכלל לא מדברים בתקשורת האמריקאית על כלל השרים כמו בתקשורת הישראלית. מישהו יודע מי הוא שר חינוך הוא הבריאות של ארצות הברית? אני תמיד שמעתי רק שר על ההגנה והחוץ ואלי המשפטים. האם אפשר למנות אנשים לתפקידים כאלה גם אם הם לא חברי מפלגה או חברי קונגרס?

אכן, אני שותף לתהייתך,

הקבינט האמריקאי מזכיר לי לעיתיים את מפלגות ה"כוכבים" הישראליות,

צומת של רפול, שינוי של לפיד,ד"ש לדיין,

מנהיג עם קבוצת גמדים אלמונית.

ייתכן שזה קשור לעובדה שהאבות המייסדים (לא שלנו, שלהם), בנו את הממשל על בסיס האימפרייה

הרומאית עם השפעות צרפתיות, (סנאטורים, סמל הנשר).

והנשיא האמריקאי הוא המקבילה המודרנית הקרובה ביותר לקיסר הרומאי,

כמוהו הוא גם המפקד העליון של הצבא.

מבחינת שרים, השר היחידי (מלבד קלינטון) שמופיע על בסיס יומיומי במדיות, הוא טימותי גייטנר

שר האוצר , וזה בגלל שעם כל הכבוד לפוליטיקה מה שבאמת מעניין את האמריקאים זה

וול-סטריט, שמעוצב בהתאם כמקדש יווני לעבודת האל הירקרק .

אם כבר, חיקוי למלך אנגליה. שגם הוא ומשפחתו עמדו בראש הכוחות המזויינים ולהם האחריות העליונה לבטחון הממלכה.
גם שיטת שתי המפלגות נלקחה מאנגליה. עם הסנטורים במקום הלורדים, והקונגרס במקום הפרלמנט.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

בגדול החוקה והממשל האמריקאי היו שעטנז , כשההשראות הבולטות היו הממשל הרומאי

והרפובליקה הצרפתית (בדגש על השיוויון והאחווה), הייתה כמובן כפי שציינת גם השפעה אנגלית,

אם כי האנטי בריטים ניסו לצמצם אותה.

האלמנטים הרומאים רבים מספור ואפשר למלא בהם 3 עמודי פרש, אני רק אזכיר מבחינה סמנטית

את הסנאט, מבחינה אייקונית את הנשר את הציטוט של וירגולוס הרומאי על סמל ארה"ב:

novus ordo seclurom -"סדר חדש עולמי".

את ההפרדה בין הצבא לחיל הים, ואת דרגות הצבא החל מ-קורפול ועד לגנרל, כולם מרומא

(חלקם עברו באימפרייה הצרפתית אצל הקיסר נפוליאון),

ספציפית בנוגע לנשיא:

מלבד הפיקוד על הצבא ישנה כמובן ה זכות להטיל וטו על הקונגרס ,,

שזה אחד לאחד הסמכוייות שניתנו ליוליוס קיסר (מילולית ומעשית veto ).

מפני שזה לא מקובל שנשיא לשעבר ישאר בתפקיד פוליטי פעיל. זו מסורת אמריקנית, שאף נשיא לא יצבור כוח רב מידי ובכך יאיים על הדמוקרטיה. אעפ"כ, נשיאי עבר נרתמים לתפקידים לא רשמיים או מטרות מוגדרות, כמו השכנת שלום או גיוס כספים, או ייעוץ...

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה