שלום פורום 'כתיבה וספרות'

חשבתי שיהיה נחמד אם כל אחד ירשום כאן מספר ציטוטים של משוררים/סופרים שהוא אישית הושפע
מהם, והם משמשים אותו כיוצר. אני בטוח שכל אחד מאיתנו נתקל בדברים הללו, במשפטים כאלו.
בין אם הם מוכרים יותר, ובין אם הם מוכרים פחות. אני אתחיל כדי לתת דוגמאות.

משוררים:

"כי סערת עליי, לנצח אנגנך" (אלרתמן)

המשפט הזה מדבר אליי המון בזמן כתיבה, לא מעט פעמים אנחנו מרגישים צורך או אולי הצלחה
רגעית לכתוב. פתאום הכל יוצא מצוין. מוזה כמובן, ככוונת המשורר. את השיר הזה, בהלחנתה של
נעמי שמר ובביצועים כמו אריק איינשטיין לדוגמה, אני שומע המון. אבל המשפט הזה ספציפית תמיד
תפס אותי, אני מרבה לצטט אותו ביחס לכתיבה.

"מייסוריי הגדולים אברא שיריי הקטנים" (היינה)

פעם טענתי, שרגע עצוב הוא מוזה מאוד גדולה לאדם. אני כבר לא בטוח בכך, לפחות לא בטוח שהוא
יותר גדול מאושר עצום, לדוגמה. אבל המון שירים שלי או שירים באופן כללי, שירים שנכתבו מתוך
עצבות ואפשר להבחין בזה, יצאו גדולים ועוצמתיים מאוד. אני לא יודע אם היינה לא משתמש במילה
"קטנים" כדי להדגיש את ההפכים, אבל אני חושב ש"עוצמתים" היה מאוד מתאים למשפט.

סופרים:

"יש רק דבר אחד שאני פוחד מפניו: שלא אהיה ראוי לסבלי" (דוסטוייבסקי)

אם אינני טועה, המשפט הזה נכתב גם בספרו "החטא ועונשו". אני לא אתחיל לנתח את המשפט,
אבל האם מדובר כאן על מצפון? זאת אומרת, האם הייסורים שהוא יסבול על מה שעשה, הם אלו
שינחמו אותו? ולכן, אם הם לא יגיעו אז זהו הפחד הגדול שלו? אולי.


אני אוסיף בהמשך עוד,
אשמח לשמוע גם מכם.

1. "ירושלים של זהב, ושל נחושת ושל אור, הלא לכל שירייך אני כינור" (נעמי שמר)
2. "כל אורחותיי הליז והדמיע, פחד טמיר מיד ענקים, למה קראתם לי חופי הפלא, למה כזבתם, אורות רחוקים?" (רחל)
3. "האדם הוא תבנית נוף מולדתו" (טשרניחובסקי)
4. " אם תרדנה בליל דמעותייך, שמחתי לך אבעיר כצרור תבן, אם תרחפנה מקור עצמותייך, אכסך ואשכב על אבן" (אלתרמן)
5. "באת כלילה הבא אל האוח, להראות לו בחושך את כל הדברים" (לאה גולדברג)
6. "בעניינו המר, בעבור אותך זעם, גם למוות אתה קיללתני לא פעם" (אלכסנדר פן)

וברוח שני ימי הזיכרון העומדים בפתח:

1. "אשרי הגפרור שנשרף והצית להבות" (חנה סנש)
2. "החול יזכור את הגלים, אבל לקצף אין זוכר, זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר, מזכרונם הוא לעולם לא ימחה" (נתן יונתן)
3. "נקמת ילד קטן עוד לא ברא השטן" (ביאליק)
4. "כי האדם עץ השדה, כמו האדם, גם העץ צומח. כמו העץ, האדם נגדע" (נתן זך)

קראתי בעיון רב את המשפטים ואכן הדבר נותן חומר למחשבה.
אני אישית אוהבת משפטים גם מהמקרא:"מכל מלמדיי השכלתי"
או משפטים השגורים בפי חז"ל.
בכל אופן, נהניתי לקרוא את המשפטים המעניינים והיפים.
אשמח לקרוא בהמשך עוד.