11-12-2011, 14:08
|
מנהל פורום סטודנטים
|
|
חבר מתאריך: 03.09.08
הודעות: 5,043
|
|
דויד וגוליית הפרטים שלא ידענו
כשלמדתי פעם ראשונה על הקרב בעמק האלה תהיתי איך אבן אחת קטנה הצליחה להרוג כזה איש גדול.
מסתבר שלא רק אני תמהתי.
לפני יותר מ 20 שנה התפרסם ב NEJM מאמר פרי עטו של פתולוג, לשעבר ישראלי, שנותן הסבר לקרב שתרחש לפני יותר מ 3000 שנה לא רחוק מלטרון.
כדי להבין את המוות של גוליית צריך להבין למה הוא צמח לכזה גובה.
שני ההורמונים העיקריים האחראים על הגדילה שלנו הם הורמון הגדילה וה IGF1 (insulin like growth factor) ישנן מחלות שבהם ישנה הפרשה לא מבוקרת של ההורמון. האחת נקראת אקרומגליה, מתרחשת אצל מבוגרים. מבחינה חיצונית נראה אנשים גדולים עם לסת ענקית, כפות ידיים ורגליים גדולות ושלל מחלות נלוות. במידה וההפרשה הלא מבוקרת תתרחש בילדות, לפני סגירת לוחיות הגדילה ההפרשה תוביל למחלה שנקראת gaientism או ענקות. האנשים הגדולים הללו יסבלו גם הם ממחלות אנדוקריניות כאלו ואחרות.
הורמון הגדילה מופרש מבלוטת יותרת המוח/ההיפופיזה. הבלוטה נמצאת על האוכף הטורקי בגולגולת כשמתחתיה יש את הכיאזמה. הכיאזמה היא הנקודה בה שני עצבי הראיה חוצים אחד את השני במסלולם ממרכז הראיה במוח, הנמצא בחלק האחורי של הגולגולת, בדרכם אל העין.
במקרה של הפרשת יתר של ההורמון הבלוטה תגדל ותלחץ על עצב הראיה. כתוצאה מהלחץ החולה יאבד את החלקים הלאטראליים/צידיים של הראיה. שדה הראיה שלו יקטן משמעותית והוא יוכל לראות רק למרכז. בנוסף גודל הבלוטה עלול לגרום לחולשה של הגבעול שמחבר את הבלוטה למוח.
כפי שהבנתם גוליית סבל מענקות. הוא היה איש גדול, עם בלוטה מוגדלת של יותרת המוח. הוא גם לא ראה לצדדים. לכן המגן שהוא אחז בידיו היה חסר משמעות, לא הייתה לו שום יכולת לראות את האבן שהגיעה מהאגף, שדה הראיה שלו היה מוגבל כתוצאה מהלחץ על עצב הראיה. ברגע שהאבן פגעה ברקתו נקרע כלי הדם הגדול היוצר את מערכת השער, יכול להיות שבנוסף הייתה הפרשת יתר של הורמונים. ולגוליית לא נותרה ברירה אלא למות.
_____________________________________
זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)
|