אני ממש ממש חדש בתחום הצילום . וישנה שיטה שקיים פוקוס על אובייקט מסוים
וכל מה שמאחורי מטושטש איך קוראים לשיטה זאת ? ואיך עושים אותה ?

מדובר על עומק שדה רדוד. בשביל לעשות את זה צריך לצלם עם צמצם כמה שיותר פתוח ובנוסף גם ורצוי לצלם עם טלה גדול ככול הניתן.

טלה גדול מה הכוונה ?!

עדשה צרה.
כלומר טלה 200 זה צר לאומת 16 שזה רחב...

או בלשון לא מקצועית "זום"...

צבי.

לגלריה שלי.

וכמובן שלא יזיק להיות כמה שיותר קרוב (פיזית) לאובייקט שאתה מצלם, ככה שהמרחק בין האוביקט לרקע יהיה כמה שיותר גדול מהמרחק מהמצלמה לאוביקט.

הבנתי , והצלחתי . תודה רבה לכל העוזרים ! ! !

או שתקנה עדשת 50 מ"מ

אין ספק שלעדשה 50 ממ צמצם 1.2 יש בוקה ממש טוב. (-;

לא בהכרח,
בו-קה הוא מונח שמתאר את האיכות האסטטית של הטישטוש ולא את כמות הטישטוש.
לכן, לעדשה מהירה יותר לא בהכרח יהיה בו-קה יפה יותר ויתכן שיתקבל בו-קה שונה לחלוטין באופיו בצילום עם עדשת 50mm f/0.95 ועם 50mm f/1.8 כששתיהן סגורות למשל ל-f/2 למרות שמידת הטישטוש תהיה זהה.

הבוקה של העדשה 50 ממ L 1.2 של קנון טוב בגלל שהעדשה הזאת ממש טובה. יש לה מאט אלמנטים והם אספירים והיא בנויה מליטיום כלוריד ולכן הנפיצות שלה ממש נמוכה. היא נחשבת לאחת מהעדשות האיכותיות ביותר שיש. הבעיה שלה היא שהיא עולה ממש הרבה כסף.
הבוקה שלה הרבה יותר טוב מזה של ה 50 ממ 1.8 שאני אישית לא אוהב את העדשה הזאת כי היא לא מגיעה לרמת הצבעים של עדשות האחרות שלי.
אבל זה כבר דיון אחר. אני הגבתי בצחוק בהודעה הראשונה כי מדובר על עדשה שעולה כמעת 8000.
ואם כבר ניכנסים לזה אז אני אכי אהבתי את ה 85 ממ 1.2. יצאו לי דברים מטורפים מאותה העדשה. כמובן המחיר שלה הוא.....

רמת צבעים?

ברגע שאין לך שבירות של האור אז הצבעים הסופיים יותר חדים וכול התמונה טובה חדה יותר. מה שקורה עם עדשה ספירית זה שהאור (כפי שאנו יודעים הינו מורכב מגלים רבים של אור שלכול אחד יש את התדירות השונה) מועבר בצורה אחרת ולכן אינו מגיע לפוקוס הממלה באותה הנקודה על החיישן.
לכן קיימת עדשה א-ספירית שממרכזת את האור בצורה טובה יותר.
מה שגורם לצבעים חזקים יותר ולהרגשה כללית של תמונה חדה יותר.
זאת אחת מהסיבות שבטלסקופים משתמשים בעדשת מראה שהיא טובה יותר כי היא מחזירה את האור ולא שוברת אותו. לצערינו הבוקה שלה ממש לא יפה. (-:

לצערי למדתי את זה בקורס אסטרונומיה באוניברסיתה ואת החישובים. אבל את התוצאות ניתן ליראות בפועל שמצלמים עם עדשות שונות.

אתה גוזר מאברציות כרומטיות לצבע שמתקבל מעדשה וזה בפרוש לא נכון.
לכול עדשה יש מה שנקרא color reproduction שמושפע מהרבה יותר גורמים מאשר מרחק המיקוד השונה שיש לכול אורך גל. בדיוק כמו שהבו-קה מושפע מהרבה יותר מאשר "טיב העדשה" ומספר האלמנטים הא-ספריים ובעלי מקדם הנפיצה הנמוך.

אגב נראה לי שהתכוונת עדשה אפוכרומטית למיזעור ותיקון אברציות כרומטיות (מיקוד צבעים שונים במקומות שונים עקב השבירה בזכוכית) ולא א-ספריות שנועדו להתמודד עם עיוותים ספריים.
ועדשות מגביש פלואוריט ולא ליתיום-כלוריד.

הטישטוש ניקרא בוקה