היחידות המיוחדות של צה"ל ושל המשטרה זוכות ביום-יום לכבוד רב ויוקרה, אך ממעטות להשפיע על תוצאות מלחמות. כדי שזה ישתנה, דרושה חשיבה מחודשת שתאגד את כל הכוחות תחת גג אחד, שיידע להפעילן


http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1235560.html

אבל אנחנו לא יודעים את רוב הפעולות שביצעו היחידות המיוחדות בזמן המלחמות, אז איך אפשר לקבוע שהן ממעטות להשפיע על תוצאות המלחמה?

זה היה אחד הלקחים ממלחמת יום הכיפורים והרקע להקמת שלדג.

רגע רגע, בוא נתחיל מההתחלה:
למה הכוונה בהשפעה על תוצאות המלחמה? מניעת הצליחה? חיסול סאדאת? ובכלל, המטרה של היחידות המיוחדות היא לא פשוט לצאת למשימות מיוחדות, יותר מאשר שיהיה חתום על שמם שהשפיעו דרמטית על תוצאות המלחמה?
האם המבצע שקדם לכיבוש החרמון בו תקפו כוחות סוריים, השיגו מודיעין, ומנעו אספקה לא השפיע? האם המבצע לאחר המלחמה בו נכבש השיא יחד עם האלפינסטים לא השפיע?
נ.ב.
לפי חיפוש קצר בגוגל, שלדג הוקמה בגלל שבמהלך המלחמה לא באו לידי ביטוי כל יכולותיה של סיירת מטכ"ל, לא בגלל שהיא לא השפיע על המלחמה.

יחידה מיוחדת אמורה לבצע פעולות שתהיה להן משמעות אסטרטגית, או לפחות אופרטיבית. למשל, הפעלת הקומנדו המצרי במלחמת יום הכיפורים, למשל הפעולה של סיירת צנחנים (דווקא סיירת חטיבתית ולא סיירת מטכ"ל) נגד כח המשלוח העירקי, למשל הפעולה בבעל בק במלחמת לבנון השניה (זה שהיא לא הגשימה את כל היעדים-סיפור אחר), וגם הפגזת פאתי דמשק שבוצעה בסיוע סיירת מטכ"ל.
הפעולות של סיירת מטכ"ל בחרמון היו בעלות משמעות טקטיות בלבד, ויכלה לבצע אותם כל יחידת חי"ר בצה"ל-גם כזו שלא הושקעו בה המשאבים החומריים והאנושיים שהושקעו בסיירת מטכ"ל. כנ"ל פעולתה נגד הקומנדו הסורי בגולן ורוב פעילותה במלחמה זו בכלל. זה לא שחסרו יעדים אסטרגיים ואופרטיביים שיכלו להשפיע משמעותית על המלחה ותוצאותיה, מה שחסר היה גוף שיתכנן ויתאם פעולות כאלו, וגם חסרה לצה"ל זרוע קומנדו ייעודית (בהתאם, היה חסר גם אמון בצמרת הביטחונית והמדינית בפעולות מיוחדות ורובן לא אושרו כלל או חודלו באמצע)- סיירת מטכ"ל לא יכלה להחשב ככזו, ומיותר מסיבה אחת. זה היה הרקע להקמת שלדג ולעוד כמה צעדים בנושא.

היתה גם את הפעולה בה נפל עמנואל מורנו ז"ל - פעולה שכנראה השיגה את יעדיה לפני ההתקלות הקטלנית. ומכאן שכנראה היו עוד פעולות מוצלחות, שלא נשמע עליהן מילה וחצי מילה...

ובדיוק מהסיבה הזו, חלק גדול מהדיון הזה עקר לגמרי. לך תדע, אולי במלחמה כלשהיא מבצע שכזה מנע מהמלחמה להפוך לגרעינית/כימית/ביולוגית? אולי הוא עיכב כוח אויב בתזמון קריטי? או סתם שיבש מערכת פו"ש מרכזית?

בקיצור, גם הדיון הזה וגם הכתבה אליה הוא מתייחס מעט חסרי בסיס.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ליחידות עליהן אתה מדבר יש תפקידים שאני מעריך שהן ביצעו בהצלחה ב-2006. לא קשה לנחש שלפחות חלק מהתקיפות המוצלחות של ח"א התחילו ממישהו שישב מתחת לרשת על איזה ג'אבל בעומק לבנון.
פעולות הקומנדו הנועזות עם הסכין בין השיניים והלבן של האוייב בעיניים הן לא משהו שנעשה דרך שגרה אפילו בלחימה, ומשתמשים ביחידות האלו לבצע אותו משום שיש להן הכשרה וכלים טובים יותר מאשר לגדוד חי"ר. זה לא אומר שאין לנו "קומנדו" כמו שיש למצרים ולסורים. בטח שיש לנו, והרבה! חלק לא קטן מהחי"ר שלנו יכול לבצע את המשימות שמבצעים אגדי הקומנדו של האוייב משום שהם בדיוק אותו דבר, חי"ר מובחר. שים לב שאגדי הקומנדו האלו לא הצליחו או אפילו ניסו לכבוש לנו אף שדה תעופה או מפקדת פיקוד, ובאופן כללי לא היו ג'יימס בונדים עם כאפיות אלא חי"ר מאומן ומצוייד יותר משאר הצבא שלהם.
האיגוף הימי שביצענו בשל"ג והאיגוף האנכי ב-2006 הם דוגמאות לפעולות שמקבילות לטופ של פעילות פוג'י הקומנדו המצריים ו(אולי) הסוריים ואצלנו הם לא בוצעו על ידי צוות מצומצם של יחידת עילית אלא על ידי מסגרות לא קטנות של חי"ר מובחר.

הכוונה וודאי הנה שיחידות מיוחדות אינן מכריעות מלחמות, וע"כ חשיבותן פחותה לעומת הגדודים הרגילים.

מהמעט שאני יודע, המבנה הפרוייקטאלי שלפי הן פועלות ובנויות היחידות אינו מכשיר אותן מלכתחילה להיות גורם מכריע, שלא לומר גורם בעל משקל משמעותי, במלחמות קונבנציונאליות.
אף במלחמה בעצימות נמוכה עיקר הנטל והמניעה נופל על היחידות הרגילות, אך כאן "פרוייקטים" של היחידות המיוחדות עשוי להרוויח יתרון טקטי משמעותי לטווח הקצר לעומת מלחמה בעצימות גבוהה.

בעיה לומר את זה, בעיקר כי קשה להעריך תרומה של כוח שמבצע פעולה בודדת, במיוחד אם היא לא כרוכה בהשמדה פיזית של האויב.
יתר על כן, אף יחידה "רגילה" לא תכריע מלחמה או אפילו מערכה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

בעיה לומר את זה, בעיקר כי קשה להעריך תרומה של כוח שמבצע פעולה בודדת, במיוחד אם היא לא כרוכה בהשמדה פיזית של האויב. יתר על כן, אף יחידה "רגילה" לא תכריע מלחמה או אפילו מערכה.

בעיה לומר איזה מהדברים? הרי אף במלחמה בעצימות נמוכה אין הכוחות המיוחדים מביאים להכרעה, ולבטח לא לביטחון השוטף.
המבנה וגודלם של היחידות הרגילות מאפשר להן משך ומרחב פעולה נרחב בהרבה משל הכוחות המיוחדים. בכוונה לא אפיינתי את גודלה של "יחידה רגילה" - במקרים מסויימים "יחידה" יכולה להיות ברמה של חטיבה ואף למעלה מכך - סך הכוחות המיוחדים בצה"ל לא מגיעים לסד"כ וכח האש שיש לחטיבת חרמ"ש אחת.

נו אז כתב הכתב המהולל עוד כמה מילים.
הוא רק שכח שיש מי שאחראי על פעילות היחידות המיוחדות.
והפעילות שלהם, למרות שהיא אולי נראית אקראית, היא לא ממש כזו

על הקמת אגד קו"מ, בדומה לאגד 900 דאז, חשבו עוד כשאני לבשתי מדים.

בעצם, בטח עוד לפני זה.

או"ם שמום.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

מבט מהיר על המלחמה האחרונה (2006) והמבצע הגדול האחרון (2008) מראה שכמות המידע שנחשף על פעילות היחידות המיוחדות היא בסופו של דבר די קטנה. כרגיל, נחשפו בעיקר תקלות או מבצעים בהם נפח המגע חשף את הכוח בכל מקרה - רק במקרים בודדים נחשפו פרטים שלא במצבים כאלה (איתור המזל"טים של החיזבאללה לאחר שיגורם ע"י תצפית של ס. מטכ"ל בעומק לבנון היא דוגמה שזכורה לטוב). במהלך 2006 פורסם שטל רוסו פיקד על אגד כו"מ אד-הוק, אולי בעתיד יפורסם מידע שיסביר כמה יעיל וענייני היה תפקוד האגד.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סירפד איתור המזל"טים של החיזבאללה לאחר שיגורם ע"י תצפית של ס. מטכ"ל בעומק לבנון היא דוגמה שזכורה לטוב

יש באפשרותך לפרט יותר על המקרה הנ"ל?

המשפט נכתב כמו שהוא, בכתבה של ידיעות אחרונות לפני שנה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

בעיני זו כתבה מיותרת שחושפת טפח (שאין צורך לחשוף לעניות דעתי) ומשאירה את הטפחחים מכוסות. סתם קשקשת שקושרת בין דברים לא קשורים עם בליל של עובדות וחלקי עובדות. בקיצור מילאו דפים בעיתון סתם. ואין לזה שום קשר לדעתי הטובה על הרעיון של אגד כוחות מיוחדים.

לשם הדגמה בכתבה נכתב:

"הקחצ"ר הראשון היה רפאל איתן, רפול, שגם פיקד על המבצע בנמל התעופה בביירות בדצמבר 1968. אחריו התמנה עמנואל (מנו) שקד, שתפקידו הקודם היה ראש מחלקת המבצעים במטכ"ל, ושפיקד כקחצ"ר על מבצע "אביב נעורים" של סיירת מטכ"ל, נבחרת מגדוד 50 של הנח"ל המוצנח והמוסד. בתום מלחמת יום הכיפורים התמנה דן שומרון, שקיבל גם מעמד של חבר המטה הכללי כדי לפצות את חיל הרגלים על קיפוחו; ולאחר אנטבה התמנה לקחצ"ר אורי שמחוני, לשעבר מפקד סיירת אגוז ומח"ט גולני.... באותה תקופה עלתה גם רמתן של יחידות אחרות, במיוחד "שקד" בפיקוד דני וולף ואמציה (פצי) חן ו"אגוז". ברק, כמפקד סיירת מטכ"ל, נהג לשלוח קצינים בולטים לתקופת מה ב"אגוז" ולייבא ממנה קצינים כמו בצר. הכפלת סדר הכוחות של צה"ל בתום מלחמת יום הכיפורים וההכאה על חטא הזנחת החי"ר נתנה לקחצ"ר, דן שומרון והבאים אחריו, עד עמוס ירון בלבנון, גם פיקוד על אוגדה. קומץ קצינים, רובם במילואים, רובם ותיקי הצנחנים, כתבו לה תורת הפעלה במרחקים ובמחשכים. בתרגיל הראשון שלה, בסיני, התמודדה אוגדת הקחצ"ר בפיקוד שמחוני - אז היה מספרה 96 - נגד אוגדת שריון סדירה בפיקוד ברק. שומרון היה השופט. אבל ביוני 1982, עם אריק שרון מיחידה 101 והצנחנים כשר ביטחון ורפול כרמטכ"ל, הוקפאו שוב התוכניות המרהיבות, ואוגדת ירון פילסה את דרכה לביירות, ללא השראה עודפת."

אז נכון היו נבחרות, אבל דווקא בצנחנים (אני לא בקיא לגבי גולני) בלטו מאוד נבחרות המפקדים מקרב הגדודים. כך במבצעי בוסתן ובאי שדואן ואפילו באביב נעורים שבו רוב הלוחמים עליהם פיקד ליפקין שחק הגיעו מהנח"ל המוצנח בתוספת חגי מעיין ואבידע שור ז"ל שהגיעו מהסיירת כי היה להם ניסיון בלוט"ר ובאקדח. אבי תלם וגיורא זורע אמנם עשו תפקידים באגוז, אבל מוקי בצר, שפיקד על קורס סיור באגוז בא דווקא מסיירת צנחנים ומי שהמליץ עליו למטכ"ל היה מתן וילנאי. וולף ופאצי אמנם הביאו את שקד לרמת לחימה גבוהה וכמותם גם שמחוני באגוז, כולם אגב אנשי הצנחנים לשעבר (גדוד 890), במיוחד בולט חוסר הדיוק כשזה מגיע לאוגדת הקחצ"ר בשל"ג. נכון הרבה תוכניות למלחמה שהיו גרנדיוזיות (כמו להנחית גדודי צנחנים במיל' במסוקים על כביש ביירות דמשק) בוטלו. אבל ויש אבל! אוגדת הקחצ"ר בפיקוד תא"ל ירון בחטה הן בהפעלה שונה (איגוף והנחתת כוחות מן הים) והן בכך שהשיגה את משימותיה מהר ובצורה יעילה יותר מכל אוגדה אחרת בלחימה והגיעה ראשונה לביירות. הדבר ניכר בעדותו של יורם יאיר בספרו "אתי מלבנון". חסר השראה, כלשונו של אמיר אורן, זו רדוקציה לא הוגנת לביצועי לוחמי האוגדה ומפקדה בשל"ג.

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

אולי כדאי לציין באזני המתקוממים פה שהמאמר מתבסס על מאמר ארוך יותר שכתב ליאור לוטן בישראל דיפנס

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אריות הים, קומנדו ימי, כוח דלתא, סיירת מטכ"ל ושלדג - המחבר, אל”מ (מיל' ) ליאור לוטן, איש היחידות המיוחדות בוחן האם היחידות המיוחדות של צה”ל ממצות את הפוטנציאל הגלום בהן? והאם נדרשת מפקדה שתאגד את כולן? הויכוח בצה”ל נמצא בעיצומו

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

מאמר חמוד אבל לא למדתי ממנו שום דבר חדש ..

זכויות ל- RedBlossom

ראשית ראוי לציין כי מדובר בסקירה לא רעה בכלל שכתב אדם שמבין היטב בכוחות מיוחדים והיא גם כתובה היטב.

באופן אישי אני חושב שהוא השמיט את יצחק שדה מייסד "הנודדת" (שיורם קניוק שכתב עליה בספרו "אקסודוס: אודיסיאה של מפקד" טען ש- "כך החלה הפעילות של היחידה היחידה, ששדה הרומנטיקן כינה 'הנודדת', שהיתה למעשה האמא והאבא של סיירות צה"ל בעתיד.") ובמיוחד את קפטן (מאוחר יותר גנרל) אורד צ'ארלס וינגייט , "הידיד", מייסדן ומפקדן של "פלוגות הלילה המיוחדות" ומחלוצי היחידות המיוחדות אשר קבע כי- "הלילה הוא נשק התקפה". גם את תרומתם של שרון מאיר הר ציון ושלמה באום לצה"ל הוא מצניע. ורבים ממבצעי סיירת מטכ"ל שהוא מציין היו בשיתוף הצנחנים (אנטבה, אביב נעורים ותשורה), והוא גם בחר שלא לציין כמה מהמרשימים שעשו דווקא הצנחנים דוגמת תרנגול 53. גם ש 13 לא זכתה במאמר לייצוג ראוי ואם מחפשים דוגמה למבצעי כוחות מיוחדים ביום כיפור אזי חסרה הפשיטה של סיירת צנחנים בפיקוד מופז, שסיפר לא מזמן בראיון כי- "ביצענו שם מארב למובילי הטנקים. הביצוע שלנו היה מוצלח מאוד, וחיל האוויר השמיד את השיירה. בעקבות המבצע, התגבורת לחזית הסורית צומצמה משמעותית." (מתוך הכתבה "המובחרים" מאת לילך שובל, "ישראל היום", 23.09.2011)
.

ראוי לקרוא בהקשר הנ"ל את מאמרו של אל"ם רן בג (שאשמח אם מישהו בפורום שיודע ייתן לי עליו קצת רקע פרט לעובדה שכנראה שירת בצנחנים והיה ראש מדור לוט"ר במקחצ"ר במהלך מבצע אנטבה)

החזירו את הצבא למפקדיו\ מאת אל"ם רן בג

"המאמר "יחידות מיוחדות בצה"ל בעבר ובהווה: ניתוח מתחים צבאיחם- חברתיים בראי ההיסטוריה ובעידן העימות המוגבל" ("מערכות" 411) מעורר מחשבות נוגות על הדרך הארוכה שעבר צה"ל מהצבא המנצח של 1967 ושל 1974 ועד היום"

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

על פי ספרו החדש של תא"ל מיל' אלישיב שמשי, במלחמת יוה"כ רן בג היה קצין אג"ם ב' של חטיבה 80/317 ונטל חלק פעיל במבצע "קינוח".

הנה כרטיס המשתמש שלו בתפוז, אפשר לבדוק אתו:
http://www.tapuz.co.il/olamot/users...%20%D7%91%D7%92

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

תודה רבה. האמת שאת הפרט הזה ידעתי אני סקרן מה עשה בחטיבה 35, כפי שהוא עצמו כותב במאמרו "לפני שנים אחדות הוזמנתי לאחד מגדודי הצנחנים - שאותו הייתי אמור להכיר משנים רבות של שירות - כדי להרצות על מורשת קרב."

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

ציטוט:

ובמיוחד את קפטן (מאוחר יותר גנרל) אורד צ'ארלס וינגייט , "הידיד", מייסדן ומפקדן של "פלוגות הלילה המיוחדות" ומחלוצי היחידות המיוחדות אשר קבע כי- "הלילה הוא נשק התקפה".

תיקון קטנטן: שם היחידה שהקים וינגייט היה "פְּלַגות הלילה המיוחדות" - Special Night Squads.
ובהחלט מעניין שלוטן בחר לפתוח דוקא עם ה-SAS, כשה-SNS הקדימה אותה בשלוש שנים.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

צודק

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

ברור שמבצע "דוידקה" שנערך בעקבותיו נגמר בשן ועין ואף אחד לא יטען שהיה מוצלח, אבל גם המבצע הראשון, זה שבו הסיירת של מופז כן פגעה במובילי טנקים ופוצצה גשר - כמה השפעה היתה לו על מהלך העברת התגבורות לחזית? המבצע לא זכה לפרסום רב והד תקשורתי, להבדיל ממבצעים מוסקים אחרים שהיו במלחמה, כמו ירי התומ"תים מג'בל עתקה ומכאן אפשר, אולי, להסיק שהוא לא נחשב להצלחה גדולה. מה דעתכם?

המבצע נחשב להצלחה בכך שהוא בוצע ללא תקלות. האם הוא השיג את מטרתו? מהבחינה הזו הוא לא היה הצלחה. קודם כל העיראקים נעו בצורה מאוד דלילה על הציר (אם מתוך הקפדה על תו"ל תנועה ומחשש לתקיפה אווירית ואם מתוך ברדק) כך שהכח האורב שראה משאית עוברת כל כמה דקות קלט רק אחרי כמה כלים שזו השיירה. והעיקר - בדיעבד העיראקים בכלל לא קלטו שהיה מבצע לעיכובם (לא זוכר את המקור). הם איבדו כמה כלים אבל זה לא משמעותי יחסית לאבידות שהיו להם בשדה הקרב ולא נוצר פקק או עיכוב משמעותי כך שהאובדן הזה הלך לאיבוד בדיווחים והתפעול של כח המשלוח.

אם כבר, צריך להתחיל עם ה-Lovat scouts (וקיימים עד היום!), שהוקמו במלחמת הבורים ע"י... דודו של דיויד סטירלינג...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

ארצות הברית הקימה במהלך מלחמת העולם השנייה, ב-1942, את יחידת הריינג’רס, אך רק באוקטובר 1961 הורה הנשיא קנדי לגייס את היחידות המיוחדות כחלק מצבא היבשה, ובכך יצר את הבסיס למעורבותן המרכזית במלחמת וייטנאם.

הריינג’רס היו יחידות סיור סטנדרטיות בדומה לפלס"ר המקורי של צה"ל, מוזר שאין התייחסות ליחידות מיוחדות "אמיתיות" כמו OSS או Jedburgh שפעלו מאחורי קווי האויב - למרות שניתן לבצע הקבלה בין OSS לבין CIA שהיתה ממשיכת דרכו, בתקופת המלחמה ההבדל בין יח' צבאית לאזרחית היה מטושטש ובפועל OSS היה ארגון צבאי.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מה גם שה"כומתות הירוקות" קיבלו על עצמן את אחד הייעודים המרכזיים של ה-OSS: הקמה והפעלה של כוחות גרילה מקומיים בעורף האויב.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

אם כבר הזכרת את ה OSS אז אני מעלה גם את ה SOE הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה (הקודם ל MI6),
ובהקשר הישראלי, או הא"י, שלו בזמן מחלמת העולם השנייה -
מכיוון שהבריטים חששו שהגרמנים יחדו מכיוון צפון דרך הקווקז לאזור, הוחלט להקים רשת של סוכנים שתשב בסוריה ולבנון, תתבסס שם ובמקרה של כיבוש גרמני תבצע פעילות חבלנית ומודיעינית שם לשיבוש ההתבססות הגרמנית ולכיבוש מחדש של מדינות אלו ע"י בריטניה.

וכך נוצר אחד הקשרים בין המח' המדינית של הסוכנות היהודית ("משרד החוץ" של הישוב) עם ה SOE הבריטי.
הוקמה יחידה, שלימים נודעה כמחלקה הסורית של הפלמ"ח, של יהודים תושבי הארץ ששפת הערבית שגורה בפיהם והחלו לעבור הכשרה ע"י ה-SOE הבריטי.

מתוך מרכז מידע פלמ"ח:

המחלקה הסורית - התערות, התבססות ודרכי פעולה

אנשי המחלקה הסורית של הפלמ"ח חדרו לסוריה וללבנון בשלוש דרכים:
- באופן גלוי, כערבים ארצישראליים.
- בסתר, על ידי גניבת הגבול דרך קיבוצי הצפון.
- בהסוואה כחיילים ביחידת ה"באפס" אשר הוסעו ללבנון במכוניות צבאיות.
על מנת להקנות למסתערבים ליטוש אחרון בטרם שולחו למשימותיהם, הם הועסקו כ"ערבים" בחברות בנייה מהארץ 'סולל בונה' ו'דיסקין') שביצעו עבודות קבלנות בסוריה ובלבנון , בלי שמעסיקיהם היהודים ידעו על זהותם. היו שנשלחו כחיילי מיפקדה למטה הביון הבריטי בביירות. בתחילה צוידו המסתערבים בתעודות זהות מזויפות, ובהמשך השיגו תעודות זהות מקוריות שאיפשרו להם לנוע ביתר חופשיות. השגת התעודות חייבה מתן שוחד לפקידים ממשרד הפנים ולמוכתארים מקומיים, כדי שיעידו על מבקש התעודה שהוא תושב שכונתם או כפרם. המסתערבים העדיפו ריכוזים עירוניים כדמשק, ביירות, חאלב, חומס וטריפולי, משום הקלות היחסית בה ניתן להתערות באוכלוסיה ולהשיג מידע צבאי.
דרכי התערותם היו מגוונות: כל אחד מחברי המחלקה קיבל שם פרטי בערבית, ושמות המשפחה שונו במהלך הזמן. רכשו מקצוע - חלקם עבדו בחברות הבנייה מהארץ, כמנהלים וכפועלים פשוטים האוחזים במכוש; אחרים פתחו בתי מלאכה - פחחיה או נגריה; היו שהתחזו לסוחרים או לפלאחים פשוטים, ואף למצחצחי נעליים במשרדים ממשלתיים ופרטיים.
לקשיים הפיזיים ולאורח החיים הקשה אותו אימצו לעצמם חלק מהמסתערבים, נוסף הקושי הנפשי שנבע מן הריחוק, מהסכנה, מהבדידות, ומהכורח המתמיד להעמיד פנים כמזדהה עם עמדות מנוגדות לעמדתך. כדי להבטיח את עמידותם בקשיים איפשר מטה הפלמ"ח למסתערבים חופשות בארץ, בניגוד לדעתם של השותפים הבריטים.
לעיתים נוצרה בעיה דווקא כתוצאה מהסתערבותם המוצלחת, כששכניהם הערבים הציעו להם את בנותיהם לנשים. מטה הפלמ"ח פתר את הבעיה בהחלטה לגייס "רעיות" למסתערבים. בינואר 1943 התקיים קורס הכשרה למסתערבים בפרדס במושבה הדר ברמתיים, בו לקחו חלק מספר בחורות, אולם באותה עת הסתיים 'השיתוף' והבנות לא הספיקו למלא את ייעודן.
יגאל אלון, מפקד המחלקה, ביקר את פיקודיו בשלושת מרכזי הפעולה שלהם - ביירות, חלב ודמשק. באחדים מביקוריו, שנועדו לעידכון אנשי המחלקה ולתידרוכם, נלווה אליו קצין הקישור הבריטי של המחלקה.
תחומי הפעילות של המסתערבים היו: סיורים לשם איתור מטרות צבאיות ואזרחיות ותיכנון הפגיעה בהם לעת הצורך; סיוע בהקמת רשת אלחוט אשר התמקמה בערים הגדולות והתפרשה על פני ארבע תחנות שידור; וגם קשר עם הקהילות היהודיות בסוריה ובלבנון. הקשר נשמר בחשאי, שלא לסכן את שני הצדדים, וסייע בהברחת יהודים דרך גבול הצפון לארץ.

הפרקים הנוספים להמשך קריאה:
המחלקה הסורית בפיקודו של יגאל אלון
המחלקה הסורית - אימונים
הכנת לוחמים לפעולה חשאית במצריים
המחלקה הסורית - מדריכי הקורסים ורשימת האנשים

הריינג'רס עסקו בפשיטה ולא סיור (וכמוהן, יחידות פשיטה כמו ה Raiders, alamo scouts וכו'.). יחידות סיור היו הרבה פחות - ה LRDG שקדמו ל-SAS, ה- Coast watchers בפסיפי.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

חיברתי את האשכולות.
לא בדקתח, אבל מעניין לראות אם יש שינוי בתגובות למאמר כשהכותב הוא העיתונאי הג'ובניק וכשהוא האל"ם עם הסכין בין השיניים....

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

(נתקלתי בו מקודם וראיתי דימיון).

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

המאמר של ליאור לוטן לא ממוקד, ואחריתו לא קשורה להקדמה המאוד ארוכה שלו. יש בעיה בסיסית בדיון בנושא הזה בגלוי, אבל עדיין אפשר לדון בהצלחה של האמריקאים להפעיל כו"מ במשך עשרות שנים ללא SOCOM או הבדל באתגרים המבצעיים בין הכו"מ האמריקאים והישראליים. אפשר גם לדון באינפלציה של הגדודים העצמאיים למחצה בצה"ל ובנחיצותם האמיתית.

במקרה הזה, אגב, הג'ובניק ניצח את האל"מ, בבהירות הכתיבה או ב"חיבור" של המאמר.*

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -