קישור: עקירת יישובים יהודים ו/או קידום רעיון מסירת אדמה יהודית פוגע בבית הלאומי יהודי ומנוגד לחוק העונשין של ישראל

עקירת יישובים אשר הוקמו באופן חוקי אסורה לחלוטין, כיוון שזה מהווה מעשה הפוגם בריבונותה של מדינת ישראל על ארץ ישראל תוך הפרה ישירה של סעיף 97(ב) לחוק העונשין

בחוק הישראלי קיימים חוקים רבים אשר נועדו להגן ולשמור על הבית הלאומי היהודי. חוקים אלו ברובם אינם ידועים, הן לציבור והן לדרג המדיני.
זכות ההתיישבות מגולמת בסעיפים 6 ו 11 של המנדט היא במלוא עוצמתה במשפט התחוקתי הישראלי מכוח סעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט.
לעומת זאת, עקירת יישובים אשר הוקמו באופן חוקי אסורה לחלוטין, כיוון שזה מהווה מעשה הפוגם בריבונותה של מדינת ישראל על ארץ ישראל תוך הפרה ישירה של סעיף 97(ב) לחוק העונשין.
על העם היהודי מוטלת החובה המוסרית, החוקית והמשפטית להגן על הבית הלאומי היהודי ולהוקיע את אלו המקדמים (בכל דרך) מסירת אדמות יהודיות.

מבוסס על ספרו של עו"ד הווארד גריף

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.kr8.co.il/BRPortalStorage/a/33/42/61-sfJsDgELJd.png]

מתייחס אל צילום מסך מספר 1 בתחתית העמוד
"
ישראל איננה יכולה 'לכבוש' אדמות אשר מעצם הגדרתן הן חלק בלתי נפרד של הבית היהודי על פי החוק הבינלאומי
"



מתייחס אל צילום מסך מספר 2
"
ההכרה הרשמית מצד ישראל ב 'זכויות לגיטימיות' ו 'דרישות צודקות' של ה 'עם הפלסטיני' והכוונה להעביר לנציגים שלו, אש"ף/הרשות הפלשתינאית, איזורים ניכרים של הבית הלאומי היהודי יכולות להיות מסווגות כנופלות בתוך כל הקטגוריות הבאות של בגידה, על פי מערכת הענישה הפלילית (חוק העונשין הפלילי) של ישראל.
"



מתייחס אל צילום מסך מספר 3
"
החל מהרגע בו התיישבו על האדמה עם אישור ממשלתי, אשר ניתן מראש או בדיעבד, המתיישבים היהודים לא יכולים להיות מאולצים על פי חוק לפרק את היישובים שלהם, כיוון שלמרות שהמנדט פג ב 15 במאי, 1948, הזכות היהודית להתיישבות בארץ ישראל שמרה על מלוא כוחה ותוקפה המשפטי על פי החוק הבינלאומי.
[...]
זכות ההתיישבות מגולמת בסעיפים 6 ו 11 של המנדט היא במלוא עוצמתה במשפט התחוקתי הישראלי מכוח סעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט.
לעומת זאת, עקירת יישובים אשר הוקמו באופן חוקי אסורה לחלוטין, כיוון שזה מהווה מעשה הפוגם בריבונותה של מדינת ישראל על ארץ ישראל תוך הפרה ישירה של סעיף 97(ב) לחוק העונשין.
התובע הכללי של מדינת ישראל, אשר שבועתו המחייבת היא לקיים את החוק ולייעץ לממשלת ישראל על החוקיות או אי החוקיות על כל מעשיה, מעולם לא הזהיר את הממשלה או אף אחד משריה הבכירים, שהם ייפרו את חוקי המדינה על ידי מסירה של חלקים מהבית הלאומי היהודי לאש"ף / 'רשות פלשתינאית' וכי עקירת יישובים למטרה זו היא בלתי חוקית על פניה.
זו הייתה רשלנות חמורה של חובתו אשר גרמה לנזקים חמורים לשלטון החוק בישראל.
"


מתייחס אל צילום מסך מספר 4
"
באשר לשופט שמגר, הוא היה האחראי העיקרי להחלטה שהתקבלה ע"י ממשלת ישראל במהלך מלחמת ששת הימים ביוני 1967, כאשר הוא שימש כפרקליט הצבאי הראשי, להחיל מרצון ובאופן שגוי על יהודה, שומרון ועזה את תקנות האג משנת 1907 כמו גם את ההוראות ההומניטריות של אמנת ג'נבה הרביעית משנת 1949, בדבר תפיסה לוחמתית של שטחים זרים, במקום לייעץ לממשלה, כפי שהיה צריך, להחיל את גוף החוק המלא של מדינת ישראל.
החלטה ממשלתית זו הייתה מנוגדת לשטח תחום השיפוט ופקודת הסמכויות מספטמבר 16, 1948 ולהכרזת ארץ ישראל מספטמבר 2, 1948, אשר שניהם דורשים את שילוב כל איזורי ארץ ישראל, עליהם הושגה החזקה מחדש, לתוך מדינת ישראל.
החלטה זו גם הפירה את חוק השבות ואת הוראות הבגידה הנמצאים בפקודת העונשין (סעיפים 97[א], 97[ב] ו 100).
[...]
ההחלטה בהשראת-שמגר הפכה לקללה של ישראל: כל מדינה בעולם מתייחסת עתה ליהודה, שומרון ולגולן (כפי שגם נעשה עד לאחרונה עבור עזה וסיני לשעבר) כ 'השטחים הכבושים', למרות העובדה שהם חלקים בלתי נפרדים מהבית הלאומי היהודי וארץ ישראל.
"



מתייחס אל צילום מסך מספר 5
"
הקבלה הבלתי מבוקרת או העדר המחאה מאת כל השופטים הישראלים המכובדים בשנת 1967 ובגרימה של עשורים נגד ההנפקה של ההצהרות הצבאיות הנ"ל ע"י תא"ל הרצוג עבור יהודה ושומרון אשר החילו את החוק הבינלאומי (כלומר, תקנות האג וגם את אמנת ג'נבה הרביעית) במקום החוק הישראלי, כמו גם ההצהרות אשר הונפקו עבור עזה, הגולן וסיני, איננה רק מביישת עמוקות ושערורייתית, אלא גם חושפת בורות מדהימה של הזכויות המשפטיות והריבונות על כל ארץ ישראל ופלשתינה על פי גם החוק הבינלאומי וגם במשפט התחוקתי הישראלי.
הערבים של המדינה ושל מדינות ערב השכנות לא יכלו לבקש מתנה טובה יותר מרשויות החוק ש למדינת ישראל בו בזמן ש, לעומת זאת, זה היה בגידה במטרה היהודית-ציונית ע"י אלו אשר היו צריכים לדעת טוב יותר.
המנשרים של הרצוג הובילו להולדתו של מושג שגוי ומוטעה כי האיזור המשולב של יהודה ושומרון (כמו גם עזה, הגולן וסיני) היו באמת 'שטחים כבושים', עליהם חלים כללי מלחמה, המוכתבים ע"י החוק הבינלאומי. באמצעות פעולה על פי הנחה שגוייה זאת, ישראל ירתה לעצמה ברגל.
"



מתייחס אל צילום מסך מספר 6
"
שלב 8

להעמיד לדין על פי החוק הפלילי את כל מנהיגי הממשלה בהווה ובעבר אשר בזמן כהונתם ביצעו או הראו כוונה לבצע בגידה, בנוגע לכל הקשור לויתור על איזורי הריבונות של מדינה היהודית או לפגוע בריבונותה.
[...]
פרקליטות המדינה איננה צריכה להיות מוגבלת בהעמדה לדין של מנהיגים פוליטיים. זה צריך להיות מורחב לאקדמאים ועיתונאים אשר בטעות מאמינים שיש להם זכות משפטית בלתי מרוסנת לקדם ולקרוא לויתור בלתי חוקי על שטחים ריבוניים השייכים לעם היהודי ולמדינת ישראל. לישראל יש יותר בוגדים מסוג זה מאשר כל מדינה אחרת בעולם.
הזכות היקרה הנקראת חופש הביטוי איננה רשיון לקידום פשע בגידה או כל פשע אחר.
לא אחר מאשר נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק הצהיר במקרה של הרב מאיר כהנא ז"ל ותנועתו כך נגד רשות השידור ש:
'חופש הביטוי לא נועד להיות רשיון להתרת כל רסן', כמו כן הוא לא נועד להיות 'חופש לעבור על החוק'.
לכן, כל קבוצה, גוף או אדם אשר באופן בלתי חוקי מקדם באמצעים של עתירות ציבוריות, מאמרים, כתבות, עצומות ויוזמות 'שלום' פרטיות וכדומה, חלוקה מחדש של ירושלים המאוחדת, הצבת הר הבית תחת 'ריבונות' ערבית, או מסירה של כל איזור אחר של ארץ ישראל והבית הלאומי היהודי תחת החוק הישראלי - צריכים מיידית לעמוד לדין
"


מתייחס אל צילום מסך מספר 7
"
שלב 10

להימנע משימוש בשפה אשר לא רק מטפחת את ה 'זכויות' הבלתי-קיימות הערביות עבור ארץ ישראל והבית הלאומי היהודי, אלא גם תוקפת או שוללת לחלוטין את זכויות היהודים עבור המדינה. זה יכלול גם הימנעות משימוש במונחים בלתי מדוייקים כמו 'פלסטינים' או 'העם הפלסטיני' בהתייחסות לגויים דוברי השפה הערבית הגרים בארץ ישראל, כיוון שמונח זה היה שמור ליהדות פלשתינה טרום מדינת ישראל.
[...]
מונחים אחרים מהם יש להימנע כוללים את הביטוי הבלתי הגיוני של 'הקמת מדינה פלסטינית', שכן ישראל היא על פי הגדרתה המדינה הפלשתינאית היחידה על פי המשפט הבינלאומי כפי שנקבע בתקופה המיידית שלאחר מלחמת העולם, אשר הכריז שכל פלשתינה היא הבית הלאומי היהודי.
בהקשר הזה זה פשוט מגוחך לומר שיהודים 'כבשו' 'אדמות פלשתינאיות' תוך הפרה של חוק בינלאומי ושאיזה שהוא איזור תחת שליטה ישראלית הוא 'שטח כבוש'. סוג זה של שפה בלתי הגיונית נותן ממשות לאגדה שריבונות ערבית פעם התקיימה לפני שישראל 'כבשה' בשנת 1948.
השימוש בשפה כזו הוא פעולת של שלילה-עצמית של זכויות משפטיות יהודיות וההגדרה הריבונית על ארץ ישראל.
"




מתייחס אל צילום מסך מספר 8
"
חשוב לחוקק חוק חדש אשר יהפוך לפשע בר ענישה כל אחד אשר משתמש במונח השווא השגוי והמפליל 'שטחים כבושים' עבור יהודה, שומרון ועזה, כמו כן גם על הגולן, אשר שולל ולועג לזכויות הריבוניות הישראליות על איזורים אלו.
[...]
העובדה שמונח זה משקף שקר מוחלט כאשר נעשה בו שימוש בהקשר ליהודה, שומרון, עזה והגולן ועל אחת כמה וכמה מכתים את ישראל כמפירת חוק בינלאומי, ובכך גורם נזק מדיני חמור לעמדתה בעולם, עושה את כל מי שמשתמש במונח זה אשם בהוצאת דיבה פלילית או הסתה נגד מדינת ישראל, כמוגדר בקוד העונשין של ישראל - סעיף 136(1):
'להביא לידי שנאה, בוז או אינאמנות למדינה'
"

מתייחס אל צילום מסך מספר 9
"
תביעה משפטית צריכה להיות מוגשת נגד האיחוד האירופי על סירובו להכיר בזכויות המשפטיות והריבונות של ישראל על מה שמכונה בקולניות שוב ושוב 'שטחים כבושים' ועל כל שהוא מכיר בגויים דוברי הערבית הגרים בישראל אשר מעולם לא הוענק להן או לא הוכר בהם כבעלי זכויות משפטיות ופוליטיות בפלשתינה כפי שלעם היהודי יש על פי החוק הבינלאומי.
[...]
האיחוד האירופי תומך בהקמה של מדינה פלסטינית בלתי חוקית לטובת האוכלוסיה הערבית בלב וערש הבית הלאומי היהודי.
הוא מספק לרשות הפלשתנאית סכומי כסף גדולים עליהם אין כל מערכת חשבונאית נאותה ובכך עוזר לשמור על יישות טרוריסטית מושחתת המזיקה לזכויות של ישראל על ארץ ישראל ולבטחון של תושביה.
פעולה משפטית נגד האיחוד האירופי עלול לעורר את הזכרון של בריטניה, צרפת ואיטליה שהם לא יכולים לסגת מהכרתם הרשמית
"


מתייחס אל צילום מסך מספר 10
"
בצירוף לפעולתה הבלתי חוקית בהכרה ב'מדינה הפלסטינית', העצרת הכללית לאחר מכן העבירה החלטות אחרות, בעיקר אחת ביולי 7, 1998 הנותנת ל 'פלסטינים' זכויות והטבות נוספות השמורות עד כה רק למדינות-חברות של האו"ם או, במקרים בודדים, למדינות-שאינן-חברות כמו הותיקן ושוויצריה (לפני שהאחרונה הצטרפה לאו"ם), שתיהן בעלות ההסמכה של מדינה על פי ההגדרה באמנת מונטוידאו המוזכרת מעלה.
[...]
האו"ם עתה הפך לפורום הבינלאומי הנוח ביותר לדיפלומטים ערבים ומוסלמים לעסוק בניגוח-ישראל ולהפיץ אנטישמיות מרושעת ללא כל עלות נראית לעין, אלא להיפך, עם אישור האיחוד האירופי התככן ומרבית המדינות החברות בו.
"


מתייחס אל צילום מסך מספר 11
"
גם מועצת חבר הלאומים וגם ועדת המנדטים הקבועה לעולם לא היו מדמיינים שיהודה, שומרון ועזה היו שטחים המוחזקים בידי ישראל על פי תקנות האג משנת 1907 או לאחר מכן אמנת ג'נבה הרביעית, כפי שהאו"ם מחזיק כיום תוך התעלמות מוחלטת מהזכויות והריבונות של העם היהודי על פלשתינה, מאז ההסבה לארץ ישראל.
זה היה נחשב כרעיון מגוחך ומצחיק המונגד ניגוד גמור ומוחלט להסכם הפוליטי הכללי המשפטי עליו בוצעה עבודה ע"י בעלות הברית והמעצמות הקשורות בועידות השלום בפריס וסן רמו בשנים 1919 ו 1920. לפי הסדר זה, המשמעות של פלשתינה היא הבית הלאומי יהודי, ללא הקשר בשום דרך עם ה'עם הפלסטיני' אשר עדיין-לא-הומצא. לפיכך 'אדמת פלשתינה' היא באמת 'אדמה יהודית', ולא 'אדמה ערבית' כפי שסילוף זה כה נפוץ היום.
"


מתייחס אל צילום מסך מספר 12
"
ביחד עם שילוב יהודה, שומרון ועזה בתוך גבולות ישראל, כפי שפורט לעיל, ממשלת ישראל חייבת לסגור את הפעילות של כל 'מחנות' הפליטים הערבים הממוקמים שם, המנוהלים בידי הסוכנות של הקלה ותעסוקה עבור הפליטים הפלסטינים במזרח הקרוב של האו"ם, הידועה בראשית התיבות שלה אונר"א.
סוכנות זו, בדומה לגוף האב - האומות המאוחדות, משמש כנשק להשמיץ את ישראל ע"י חוג המדינות הערביות והמוסלמיות מאז יצירת אונר"א ע"י האו"ם.
"


מתייחס אל צילום מסך מספר 13
"
כל הערבים, באשר הם מתגוררים בארץ ישראל, לא רק במדינה עצמה, אלא גם ביהודה, שומרון וחבל עזה, אשר אינם מוכנים להישבע אמונים למדינה היהודית או אשר תומכים, עוסקים, מסייעים, מעודדים או מסיתים לפעולות טרור ואלימות נגד יהודים, בהתאמה, יש להעביר וליישב אותם מחדש במדינות ערביות ומוסלמיות אחרות באופן מסודר ואנושי ככל האפשר, בהתאם לחוק הבינלאומי.
"







צילום מסך מספר 1

צילום מסך מספר 2

צילום מסך מספר 3

צילום מסך מספר 4

צילום מסך מספר 5

צילום מסך מספר 6

צילום מסך מספר 7

צילום מסך מספר 8

צילום מסך מספר 9

צילום מסך מספר 10

צילום מסך מספר 11

צילום מסך מספר 12

צילום מסך מספר 13