"התקשורת היא היישות החזקה ביותר על פני כדור הארץ. יש לה את הכוח להפוך את האשם לזכאי
ואת החף מפשע לאשם, כי היא שולטת במוחות ההמונים" – כך אמר מלקולם ליטל, הידוע בכינויו
מלקולם X, כומר אפרו-אמריקני, פעיל זכויות אדם שפעל למען זכויות השחורים באמריקה.

בחודשייים האחרונים קמו מחאות רבות, שהחלו במחאה על מחירי הדלק, המשיכו בקוטג', ובשבועות
האחרונים אנחנו בשיאו של גל המחאות, עם מאהל הדיור, שליקט לתוכו הרבה רעות חולות בחברה,
ממאבק ההורים ועד קריאה לבלום את הפרטת מוסדות בריאות הנפש – והפך בין רגע לתנועת מחאה
לאומית. כל זה קורה בגלל דבר אחד, וזהו פמפום בלתי פוסק של התקשורת כולה, מהעיתונות הכתובה,
לרדיו ועד לטלוויזיה בשעות הפריים טיים.

אני בעד מאבק חברתי, ובעד המחאה שמתנהלת היום ברחובות הערים (עם סייגים מסויימים), אך תוהה –
האם זהו באמת תפקידה של התקשורת להעלות על נס אג'נדה מסויימת ופשוט להפגיז איתה את הציבור?
זה לא סוד שהעיתונות ברובה נוטה לכיוון השמאל, ובלשון המעטה, "לא מתה" על נתניהו, אבל האם זה
לגיטימי שתקשורת המונים, כמעט ללא יוצא מהכלל, תצעד בראש מאבק כזה?

הבעיה מתחילה כאשר המדורים החדשותיים מתמזגים עם מדורי הפובליציסטיקה. במדורי הדעות,
מותר לעיתונאי באשר הוא לכתוב את כל העולה על רוחו, דא עקא, כשהמדור החדשותי ודיווחי
החדשות מתערבבים ומקבלים קונוטציות מגמתיות. זאת בעיה חריפה.

רביב דרוקר הודה השבוע בגלי צה"ל שהתקשורת התגייסה למען המחאה בצורה בלתי רגילה, כי
רבים בברנז'ה פשוט לא ממש מתים על ראש הממשלה ולא רואים איתו "עין בעין". שורה תחתונה,
תפקידה של התקשורת אינו ליצור חדשות אלא לדווח עליהן, לא להנהיג אג'נדות אלא לסקר אותן, ופה
נעשה עוול. היא מעלה בתפקידה האמיתי, וגם ויתרה על עיקרון האובייקטיביות כהוא זה.

ובחזרה להתחלה, לא סתם פתחתי עם הציטוט של מלקולם X. הוא מתאר בדיוק מה שעושה התקשורת
בישראל, במיוחד בימים אלה. אז שכל אחד מאיתנו יקרא, יהיה ביקורתי, והכי חשוב – לא יקבל שום דבר
כמובן מאליו, כי תורה מסיני הייתה רק אחת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי EtEoR שכל אחד מאיתנו יקרא, יהיה ביקורתי, והכי חשוב – לא יקבל שום דבר כמובן מאליו, כי תורה מסיני הייתה רק אחת.

נראה לי שההבנה שלכל איש תקשורת יש אג'נדה מסוימת ושהוא רוצה להשפיע על מי שצורך את מה שיש לו לומר היא המפתח.

כשהייתי צעיר יותר יצאתי מנקודת הנחה שהתקשורת מציגה את המציאות (במקום ככזו שמנסה לעצב את המציאות) כך שההבנה שלי מצפייה בערוץ 22 וקריאת ידיעות אחרונות הייתה שהשמאל הוא המיינסטרים ושאם אתה אדם נורמטיבי ושפוי אז אתה חייב להצביע למפלגת העבודה או למרץ (אריק שרון עוד לא המציא את קדימה). הדברים לא נאמרו במפורש אבל הם כל הזמן היו מתחת לפני השטח.

הוא לא היה ישראלי.

מה שמראה לך, שהבעיה הזו של התקשורת היא לא המצאה ישראלית. היא קיימת והיתה קיימת גם בעבר ובמדינות אחרות.

-----------------------------
S e g m a n y

ודוגמאות פחות ידידותיות למשתמש מברה"מ לשעבבר וגרורותיה. גם שם הייתה תקשורת וגם שם היא הייתה מוטה ומלאה תפקיד חשוב בעבור שולחיה.

לא סתם בכל מהפכה ראויה לשמה מנסים הקושרים קודם כל להשתלט על רשות השידור המקומית.

בעבר חיו בארץ עיתונים מפלגתיים רבים, שני עיתונים אל מפלגתיים [מעריב וידיעות] ורשות שידור ממלכתית מפא"יניקית אך ציונית עם מחויבות לכללי אתיקה כלשהם.

היום התקשורת היא כלי בידי אדוניה ותו לא. תפקידו של ידיעות הוא לשרת את האינטרסים הכלכליים האחרים של בעלי השליטה וכנ"ל תפקידם של גלובס וערוץ 2/10. תפקידו של ישראל היום הוא לשרת את האינטרסים של אדלסון וכן הלאה. הפיזור מזה מספר עשורים הוא כזה שעיקר הכוח הינו בידי אילי התקשורת שאינטרסיהם קשורים בשלטון 'שמאל' [שמאל במרכאות כמובן כי לקרוא לצחי הנגבי ובראון חברון שמאל זו די בדיחה אבל זו האג'נדה שמייחצנת אותם כרגע]

הפתרון לדעתי צריך להיות הפרטה מלאה - כל החפץ יקבל רשיון [עפ"י אזרחות והעדר רקע פלילי/בטחוני בעייתי] יקים ערוץ תקשורת ויעבירו באינטרנט. הזכיון היחודי לשידור של ערוצי 2/10 יבוטל והשידור יפתח לתחרות אמיתית. אין סיבה להציב מישהו לפני כולם. יתכבדו ויתחרו באמצעי השידור הקיימים. רשתות הכבלים יחויבו לאפשר לכל גורם שכזה שמוכן למממן זאת להעביר דרכם את שידוריו. עיתונים אינטרנטיים, רדיו אינטרנטי וכו'. זה יצלע בהתחלה אבל אח"כ יקבל צורה שתמנע מטייקון זה או אחר לחשוב שדעת הקהל בכיס הפרטי שלו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי EtEoR תפקידה של התקשורת אינו ליצור חדשות אלא לדווח עליהן, לא להנהיג אג'נדות אלא לסקר אותן, ופה נעשה עוול. היא מעלה בתפקידה האמיתי, וגם ויתרה על עיקרון האובייקטיביות כהוא זה.

עם אקסיומות כאלה איך אפשר להתווכח?
אה כן, "שכחת" לציין שיש הסוברים שתפקיד התקשורת לשמש כלב שמירה.

יהיה משהו, כי יש משהו