http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=34689

ציטוט: השאלה השנייה שתדרוש הכרעה בעלת כתפיים רחבות היא: מה דינם של הגיטין בהם נכתב שמו של הנהר הלא נכון? שכן על פי ההלכה, גט שנכתבה בו טעות - פסול

בניגוד לציטוט הנ"ל מהכתבה, על פי המקורות הבאים בודאי שאין כאן חשש לפסול גם במידה ויתברר שטעו. [יש גיטין הפסולים מדאורייתא ונקרא שהגט בטל יש שפסולים מדרבנן ונקרא שהגט פסול ויש שכשר במקום עיגון, ואילו לכתחילה מעדיפים שהגט יהיה מושלם. במקרה זה מדובר בקטגוריה השלישית בלבד].

יצויין כי באם טעו בין ים לנהר או אגם ישנם פוסקים שחששו לפסול.

יעויין באבן העזר סימן קכ"ח ברמ"א בסעיף ד' שאם שינה בשם הנהר הגט כשר. וכן היא מסקנת הבית שמואל ששינוי בשם הנהר אינו כשינוי מקום העמידה (המקום שבו נמצאים המתגרשים שיש פוסלים בו לעיל שם ס"ב), והגט כשר. ועי' מנחת יצחק ח"י סי' קל"ד וכן משנה הלכות ח"ט סימן ש"ב ובעוד פוסקים שכולם הקלו לפחות במקום עגון. (שלא במקום עיגון בודאי עדיף לכתוב גט חדש במידה וטעו בזה ועדיין לא נישאת).

כשרים, צריך לשאול האם בכלל לגור במצרים (סליחה התבלבלתי בלייקווד) זה דבר כשר בימינו.
בכל מקרה כולנו מקווים שיעלו לארץ ישראל מאדמת הגויים הטמאה ולא יכנסו לתוך הספקות הללו.

www.meirtv.co.il

ומה כותבים בגט שנכתב בבני ברק?

ניחוש פרוע יהיה שכותבים את הירקון (אם הוא אכן נהר ולא נחל...).

www.meirtv.co.il

כותבים בני ברק הסמוכה לרמת גן דיתבא על מי בארות. (כותבים דיתבא=היושבת על מי בארות בעיר שאין לה נהר או אגם).
ויש שאכן נהגו לכתוב את נהר הירקון אך כיום היות והוא ברובו יבש ומזוהם ואינו נחשב בחלק הסמוך לבני ברק כמקור מים לא ניתן להזכירו שו"ת שבט הלוי ח"ח סימן רצ"ב. כמו כן החזו"א הסתפק אם אכן בני ברק יושבת על נהר הירקון או לא.

אז לשיטתך כל מי שגר בחו"ל יכול לאכול חזירים קטנים ולנאוף בכל פינה - כי ממילא הוא חי בחטא?

..

איפה כתבתי ואיך הגעת למסקנה הזאת?
אני מחזיק ממך בלוגיקה.
לא מתאים לך.

www.meirtv.co.il

עד ששואלים... משמע, גיטין זו הבעיה הקטנה. הבעיה הגדולה זה זה שהם בחו"ל, ואל להתעכב על עניינים קטנים שכאלה בזמן שכל מציאותם בחטא. לא זה מה שכתבת?

..

ציטוט:

עד ששואלים... משמע, גיטין זו הבעיה הקטנה

אכן (לא בעיה קטנה אבל בעיה פרטית שניתנת לפתרון אם יתנו גט במקום אחר. יש כאן רק קצת טרחה מצד המתגרשים)

ציטוט:

הבעיה הגדולה זה זה שהם בחו"ל,

כן (בעיה כללית)

ציטוט:

ואל להתעכב על עניינים קטנים שכאלה בזמן שכל מציאותם בחטא. לא זה מה שכתבת?

לא את זה לא כתבתי.

www.meirtv.co.il

לנהר (אני שואל ברצינות).

בנוסח הגט מופיע התאריך לפי "המניין בו אנו מונים במקום כך וכך שעל נהר כך וכך"

או בארמית: "למנין שאנו מנין כאן במתא <שם העיר> דיתבא על נהר <שם הנהר>"

אבל ממה שידוע לי, אפשר בעקרון לכתוב שם כל שם נהר וזה עדיין אמור להיות כשר (גם לפי אלו המחמירים בעניין שם המקום).

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

צריך דוקא את הנהר שהעיר נמצאת לידו. המטרה בזה היא ליחד את העיר לעומת כל עיר אחרת שעשויה להקרא באותו השם. ישנו נידון נרחב לגבי ערים שיש בהם כמה נהרות או גם אגם או ים וגם נהר וכדומה. (המקורות באבן העזר סימן קכ"ח ובדברי הפוסקים שם).
כמו כן במידה וטעו וכתבו שם לא נכון הגט עדיין כשר במקום עיגון. באם טעו וכתבו נהר במקום אגם או ים יש הפוסלים מדרבנן כלומר האשה אסורה להנשא ובאם נישאת נאסרה לשניהם, כאמור לדעת המחמירים. (תוכל לעיין בסימן הנ"ל ובשו"ת שהזכרתי כמובן שישנם עוד מקורות רבים).

השאלה היא אם כתבו בטעות שם נהר שכלל אינו באיזור, האם הגט עדיין יהיה כשר? (עד כמה שידוע לי – כן, אך לא התעמקתי בנושא יותר מדי)
ואם לא, אז איפה מונח הגבול? "ליד" הוא מונח יחסי.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

המיקום אכן איננו ההגדרה לדעת רוב הפוסקים.
צריך את הנהר שממנו מספקים מי שתיה לעיר. ואם העיר יושבת על כמה נהרות כותבים את כולם, (דעת הרמ"א שם). יש דעות בפוסקים שכותבים את המקור שממנו מסתפקים רוב בני העיר. יש שנהגו לכתוב היושבת על כף ימא במקום שהיא על הים (לדעה זו המיקום אכן מהווה פרמטר). ובב"י כתב שלא מצא לכך מקור.

בדיעבד כתב הרמ"א שטעות בשם הנהר אינה פוסלת את הגט כמו שציינתי קודם מדבריו בסעיף ד' שם. יחד עם זאת אין להכשיר גט כזה אלא במקום הדחק, כמבואר ברמ"א שם ס"ב לגבי שינוי במקום עמידה. הפוסקים למדו לדין השינוי בשם הנהר מדין השינוי במקום העמידה (עי' בביאור הגרא שם בקצרה ובאריכות בדברי הפוסקים שמציין הרמ"א).
כלומר בודאי שבית הדין לא ייתן גט שכזה בלא להחליפו. אך באם ניתן בטעות והבעל איננו זמין כדי לתת גט אחר או שהאשה התחתנה הגט בדיעבד יהיה כשר.
על אף האמור יש שחששו לפסול גמור (כלומר אף להוציא אשה מבעלה השני) בשינוי הנראה כמזויף מתוכו (שינוי מוחלט המטעה וגורם לחשוב שמדובר בעיר אחרת) עי' משנה הלכות ח"ט סימן ש"ב למשל.
לסיכום תלוי באיזו טעות מדובר: בטעות סבירה שאינה מטעה (כגון עיר שיושבת על כמה נהרות וכתב חלק מהם או את הנהר שממנו לא מסתפקים רוב בני העיר (אם נתחשב בדעות החולקות על הרמ"א הנ"ל) יש לתת גט אחר ובמקום הדחק (=מקום עיגון) יש להכשיר. ובאם ציין נהר שנמצא במקום אחר לגמרי ואינו קשור כלל לעיר, (מידע מטעה) בודאי שאין ליתן גט שכזה, ובמקום עיגון (וכ"ש אם כבר נישאה) הדבר מסור לדיינים שיצטרכו להכריע בענין, ולא מדובר בהכרעה פשוטה (ישנם כמה צדדי התר אותם אפשר לצרף ולא אוכל להקיפם במסגרת זו).
באופן כללי ישנו גט שבטל מדאורייתא. ישנו גט פסול מדרבנן. ישנו גט הכשר במקום עיגון וישנו גט הכשר אפילו שלא במקום עיגון (למרות שנפלו בו חסרונות) וישנו הגט המושלם שאותו משתדלים לכתוב לכתחילה. החילוקים הללו פרוסים על פני סימנים קכ"ה - קכ"ט בדברי הפוסקים ולא אוכל להקיפם כאן.

אני מקווה שהבהרתי שהמינוח ההלכתי הגט כשר (במקום עיגון), שונה ממשמעותו הרגילה בשאר חלקי השולחן ערוך, ובמקרה שהזכרת שהנהר רחוק נדרשת הכרעה אף במקום עיגון.
הנ"ל על קצה המזלג, והדברים אכן דורשים העמקה מרובה במסגרת בית המדרש. לא לחינם אמרו רבותינו שמי שאינו בקי בטיב גיטין וקידושין אל יהא לו עסק עמהם.

הבהרה: למרות האמור שאספקת מי השתיה היא הקובעת, ברור שגם למיקום יש משקל ולא מדובר על ציון המוביל הארצי. פעמים שמזכירים היושבת על נהר פלוני ושותה מי בורות או מי בארות בהתאם למציאות. כדי לברר הלכה למעשה יש לעיין היטב בדברי הפוסקים בשולחן ערוך ובדברי האחרונים והפוסקים. (בפועל לו הייתי נדרש לסדר גט בעיר שאין לגביה מסורת הייתי מתיעץ עם גדולי הפוסקים).