11 חיילים מגדוד דוכיפת, הנמצאים בפעילות שוטפת בגוש עציון, הוכרזו נפקדים, במהלך מחאה קולקטיבי. הם התלוננו כי אינם מקבלים סיוע מהצבא ואמרו שהלוחמים הוותיקים משפילים אותם


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4107436,00.html

חיילים חסריי אופי שלא יודעים להיתמודד עם בעיות
לוחם שקם והולך לא צריך להיות לוחם לזרוק אותם למפקדה

מזל שלא הקימו מאהל מחאה הוציאו גיטרות והתחילו להזדהות עם הרוח העוברת בעם.

התפיסה הזו שכל אחד יכול לשבור מוסכמות ולנקוט במחאה בכל מקום היא מוגזמת.
אם רוצים לפעול כנגד בעיה, יש קצין קבילות, או פנייה לתקשורת, אבל להפקיר עמדה זה לא פותר שום בעיה, אולי רק גורם לסיפוק יצר המרדנות....

הנפקדים מחטיבת כפיר: "לא נחזור לשירות עד שלא יהיה כסף לחיות"

לאחר ששלשום נטשו 11 מלוחמי גדוד דוכיפת את המוצב בו שירתו בגוש עציון, מעידים כמה מהם על בעיות כלכליות קשות. "כשאני בצבא אני חושב איך לעזור לאבא ואמא", סיפר אחד החיילים, וחברו הוסיף: "יש אצלנו חיילים בודדים שאין להם מה לאכול. אנחנו הכי רוצים להיות קרביים, אבל ככה אי אפשר"

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...1&cat=875&loc=1

עכשיו זה כבר לא מ"מ, זה בקושי מ"כ.

בסה"כ בחורים צעירים ולא בוגרים שעשו שטות. ישלמו על כך בדרך זו או אחרת.

היכן המפקדים? הרי הצעירים לא קמו בבוקר והחליטו שהם הולכים הביתה. הם בטח התלוננו קודם. ואולי לא פעם אחת בלבד. זה לא הגיע "למעלה"? המ"פ לא יודע? המג"ד לא שמע? המח"ט לא יורד לאכול לפעמים עם החיילים לדעת מה נותנים להם?

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

+1000000000^10

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הם לא בוכים על האוכל במוצב אלא על האוכל בבית (שחסר כי לא משחררים אותם לעבודה אזרחית)

ציטוט:

"שמונים אחוז אצלנו עם בעיות ת"ש. אנחנו מחכים לצאת לחופש כדי לעבוד עבודה פיזית קשה ולהתפרנס, אבל המ"מ שלנו מאיים עלינו שאם לא נעשה מה שהוא אומר נקבל שבת, ולאנשים עם בעיות ת"ש זה האיום הכי גדול, כי אנחנו עובדים בסוף השבוע.

במיקרה הזה, למ"פ אין הרבה מה לעשות.

יש לדבר עם המג"ד והמח"ט לראות איך פותרים את זה. *

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

בודאי שיש מה לעשות.
כאשר הייתי סמל צוות הינו בסגל סופר רגישים לענין החיילים הבודדים ונתנו להם יותר חמשושים כדי שיוכלו לעבוד והינו בקשר כל הזמן עם האגודה למען החייל על מנת לספק להם ריהוט ומכשירי חשמל.
בנוסף נעזרנו ברכבי התובלה של היחידה על מנת להעביר את הריהוט ומכשירי החשמל לבתים שלהם ותוך כדי הנסיעות הללו גם הכשרנו נהגים חדשים.

אלו דברים קטנים אבל הם עוזרים הרבה.

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

אף פעם לא שמעתי על מרד ביחידה בגלל אוכל או תנאי מחייה קשיים. זה תמיד התרוץ, אבל הסיבה האמיתית היא יחסי עבודה גרועים בתוך הפלוגה, בדרך כלל בין הסגל לחיילים, חוסר אימון בקצינים או ניסיונות להכפיף חוקים "לא צודקים" לדעת החיילים.

ברשותך אני אגיב מניסיון אישי, כי אני לא יודע מה הולך במקומות אחרים. בעצם אני כן יודע, אבל מעדיף לא לדבר על דברים שאני לא רואה בעיניים שלי.

קודם כל, לא פעם קיבלתי מסר מהמפקדים הישירים, שהם לא מתכוונים להעביר את הדברים שלי הלאה, כי כל דבר כזה עובר שרשרת ארוכה של מפקדים לפני שזה מתוקן או מאושר, לכן זה חסר טעם. בשלבים שהייתי מאבד סבלנות, היו מציעים לי פתרונות עקיפים וזמניים. אני לא יודע אם זה נבע מטמטום או מאיפוטנציה, אבל הם באמת ובתמים לא הבינו שאני מעוניין לפתור את הבעיה בשביל טובת הכלל ולטווח הארוך ולא לחפש פתרונות זמניים, שרק יכבידו עלי ועל כולם (כולל המפקדים שלי) שוב, כי בטוח אני או מישהו אחר יתקל באותה הבעיה שוב בעוד כמה זמן.

כאמור, אני מכיר את מה שהולך בבסיס שלי של חיל האוויר, לכן אענה לך כך. לא, המב"ס אף פעם לא יורד לחד"א חוגרים, אלא אוכל רק בחד"א קצינים. כנ"ל מפקדי טייסות. רק מפקד טייסת מנהלה, שהוא מן הסתם מפקד על גף תזונה, יורד לפעמים לחד"א חוגרים אחרי ארוחת הצהריים שלו בחד"א קצינים. מן פק"ל כזה כדי לצאת ידי חובה. הוא לא נוגע באוכל עצמו, כי אני מניח שהוא יודע איך מטופל האוכל של החוגרים (אחרת למה שיפרידו בתוך המטבח עצמו את ההכנה של שני חדרי האוכל?).

מה שכן, יאמר לזכותם שאחת לכמה שנים הם עושים מסדרים בכל מקומות העבודה והמגורים. רק שהם טורחים להודיע על זה שנתיים מראש, כדי שיוכלו להתכונן, לשפץ, לרסס, להסתיר נגעי תברואה, לנקות ולהבריק. יופי, אחלה עבודה! ישר כוח!

במסדרי מב"ס הוא כמובן טורח לשאול את החיילים אם יש תלונות. החיילים שותקים. הוא אומר להם לא להתבייש ולהתעלם מהמפקדים האחרים שעומדים בצד. החיילים בכל זאת שותקים. אז יש כאן בעיה רצינית של החיילים שלא יודעים לדבר או מפחדים לפתוח את הפה.

חוץ מזה, את הדבר הכי בסיסי הם לא עושים. משהו שכל מפקד מדרגת סא"ל ומעלה צריך לעשות - שיחות חתך. הדרך הכי יעילה והכי אפקטיבית לטפל בבעיות של חיילים, במיוחד של חיילים שמפחדים להתלונן. רק בדרך הזאת אפשר להוציא באופן עקיף תלונות מחיילים. תעשה שיחת חתך לX חיילים ותפתור הרבה בעיות מקבילות ל 100X חיילים, כי כולם סובלים מבעיות דומות.

שלא יובן מימני שאני מתלונן על שטויות. לא אכפת לי שיביאו לי אוכל מגעיל, העיקר שלא יהיה מהול בחרא. לא אכפת לי לחכות הרבה זמן לרופא יחידה, העיקר שיתנו לי את האפשרות לפגוש אותו ולא יבטלו לי תורים ללא סיבה ניראת לעין וללא הסברים. לא אכפת לי לעבוד קשה, העיקר שהמפקדים יהיו פחות אימפוטנטים וידעו לטפל בחיילים בעייתיים וסרבנים כך שהנטל יתחלק בין כולם בצורה שווה. על בעיות כאלה אני מדבר.

חלילה שלא יובן, שאני חושב רק דברים שליליים על המפקדים שלי או מפקדים אחרים בבסיס. רובם מוכשרים וראויים להערכה רבה, אבל רובם גם לא יודעים לטפל כמו שצריך בפרט.

לסיכום, כל צלע במשולש הזה (חיילים צעירים, מפקדים צעירים ומפקדים בכירים) תופסת נתח מכובד מהמתכון לבעיות הללו.

אני זוכר היטב משירות החובה שלי את מפקד הבסיס נכנס לחדר אוכל חוגרים ובודק את האוכל. זוכר גם פעם שהתיישב ואכל שם - ואני לא הייתי בחדר האוכל כל הזמן... אני לא מאמין שיש מפקד שלא אכפת לו שחיילי החובה יהיו מרוצים כמה שניתן בהתחשב בנסיבות - הם הרי המשענת הבסיסית שלו!
אני זוכר שיחות חתך שבהן התבטאו חיילים בצורה ישירה וכנה, וזוכר בעיקר את כלי המייל האנונימי למפקד הבסיס שאני זוכר שראיתי באתרים של מספר בסיסים רב, עם המון תשובות והתייחסויות לאין ספור שאלות.

אגב, הרעיון של מסדר מפקד זה להעלות את הרמה. המפקד שם כדי לראות שאכן הרמה גבוהה. ולראיה, אני לא אשכח תרגיל שעשה נגד, שרגע לפני כניסת מפקד טייסת למסדר במחלקה, הניח כיסא שבור במקום בולט... כדי שהמפקד שלו יחטוף בראש (למחרת היו 5 כסאות חדשים במחלקה שלו...).

בכלל יש לך אמירות בוטות - אוכל מהול בחרא (מפתיע שאין מגיפות), מפקדים אימפוטנטים (אולי רק המפקד שלך? יש לי חברים בתפקידי פיקוד שהופכים את העולם למען החיילים שלהם, יש לי חברים ששינו התייחסות ברמת הבסיס לדברים בעייתיים), והכנת אוכל שונה בין חדרי אוכל (שׁזה לא חוקי, כי לוח המזון זהה לכל חדרי האוכל על פי פקודות מטכ"ל, ולא ראיתי מטבח צה"לי אחד שזה לא היה כך בכל הקשור למזון הבסיסי שהוגש)..

כשלמפקד טייסת מנהלה לא אכפת מהאוכל של החוגרים, הוא פשוט לא מבקר בחד"א חוגרים. אין מושג כזה "ביקור לצאת ידי חובה". כל ביקור כזה גורם למתח ב-"תודעת השירות" של האחראים על חדר האוכל.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אז בבסיס ששירתת בו המב"ס אכל בחד"א חוגרים. אצלנו לא זכור לי שזה קרה. אם זה היה קורה כשאני לא הייתי שם, תאמין לי שהייתי שומע על זה. מאורע כל כך חריג, היה עובר מהר מאוד מפה לאוזן. לא אמרתי שלא אכפת לו מחיילי חובה. מההיכרות הבסיסית שלי איתו, דווקא נראה שמאוד אכפת לו. בסך הכל ציינתי שהוא לא עושה את הדברים הספציפיים שעליהם שאל YHS. מייל אנונימי זה משהו שקיים גם אצלנו, וזה עדיין לא אומר, שכל חייל שיש לו סיבה להשתמש בזה, אשכרה משתמש בזה. ידידה שלי פעם שלחה מייל כזה, ובנוסף לזה דאגה לשלוח דרך יוזר של חייל אחר בכלל, ובכל זאת חטפה צרחות מהמפקדת הישירה שלה על שהעיזה לעשות זאת. לא ברור לי איך המפקדת שלה גילתה, אבל זה בכלל לא הרעיון. הרעיון הוא שבכל זאת יש חיילים שנמנעים לפנות בתלונות למפקדים בכירים מכל מיני סיבות. מייל אנונימי ותיבת פניות בלשכה זה לא תחליף לשיחות חתך. כאמור, אני מדבר על מה שאני מכיר ויודע בוודאות, אז אני יכול לומר לך שמפקד הטייסת שלי והמב"ס שלי לא עושים שיחות חתך. אולי מפקדי טייסות אחרים בבסיס כן עושים זאת.

אני יודע מה הרעיון של מסדר מפקד. במסדר של המב"ס אני עברתי איתו ועם מפקד הטייסת בכל הגפים של הטייסת ושמעתי את כל השיחות שלהם. גם השיחות שחוגרים לא השתתפו בהן. אין לי ספק שזה מעלה את הרמה של המערכת מבחינה מקצועית. מעולם לא חשבתי שזה דבר מיותר. אני רק חושב שגם זה לא תחליף לשיחות חתך.

כן, אני מודה שאני כותב בצורה קצת בוטה. אוכל מהול בחרא זאת אולי הגזמה, אך בכל זאת הוא מהול בדברים שלא אמורים להיות שם, ואל תספר לי שאין מגיפות בצבא. כנראה שאין לנו מגיפות כמו באפריקה, אבל יש המון זיהומים, קילקולי קיבה וכהנה. דוד שלי עבד כרופא הרבה שנים בבית חולים והוא תמיד הזהיר אותי בקשר לזה. המון חיילים מגיעים לבתי חולים בגלל דברים כאלה וזה בגלל רמת התברואה בבסיסים.

הפרדה בהכנת האוכל לא קשורה ללוח המזון. ההבדלים בין המזונות בין חדרי האוכל בבסיס הם מינוריים. ההבדל הוא באופן ההכנה. חלק גדול מהאוכל שמוגש לקצינים מכינים על משטחי עבודה נפרדים, כי הם יודעים איך מטופלים משטחי העבודה האחרים. לוקחים מגב שלפני שתי דקות ניגבו איתו את כל הרפש שעל הרצפה, ומנגבים איתו את המים שעל משטחי העבודה (זאת כמובן רק דוגמא אחת).

יש דבר כזה ביקור כדי לצאת ידי חובה, וזה מה שהוא עושה בעצם. אתה צודק, זה גורם למתח בתודעת השירות, אבל לאחר מכן הכל חוזר לקדמותו. לא פעם ולא פעמיים ביקשו מימני ללכת למטבח בשביל לצלם שם כמה דברים. ולא פעם הנגדים במטבח צרכו עלי למחוק את מה שצילמתי ולצלם מחדש לאחר שהטבחים ישימו כפפות או ישתמשו בכלים מתאימים להכנת האוכל... כמובן אחרי שאני הולך, הכל חוזר לקדמותו.

גם לי יש מפקדים שהופכים את העולם למעני ולמען החיילים האחרים שלהם. האם זה מה שהופך אותם למפקדים מצטיינים? לא. אחרי שהם הפכו את העולם ופתרו את הבעיה הם שוכחים את זה וממשיכים הלאה. יש בעיות שדורשות טיפול המשך כדי שבפעם הבאה הם לא יצטרכו להפוך עולמות. הגישה של לתת לבעיה פיתרון מיידי ולשכוח, זאת גישה עקומה שרק גורמת למערכת לתפקד בצורה עקומה ומעוותת באופן קבוע. אם יש לך חברים שהם מפקדים צעירים ומצליחים לשנות דברים ברמת הבסיס, כל הכבוד להם. כנראה שיש לך חוג חברים איכותי. הבעיה היא שהרוב לא כאלה.

דבר אחרון. אתה סתם מנסה להציג אותי כבן אדם חרא שרק מתלונן. לא בכדי כתבתי שרוב המפקדים הם מפקדים מעולים והם עושים הרבה דברים חיוביים וטובים. למרות זאת אני לא יכול להתעלם מכמה דברים שליליים, ואני לא מוכן לקבל כל דבר כמובן מאליו.

לאחר התערבות של מפקד הגדוד שלושה חיילים כבר שבו לבסיסם והאחרים יחזרו לבסיסם בשעות הקרובות.

לפי מה שאני ידע הממ סמרטות שלא היה לו אכפת מהבעיות הת"ש של החיילים

המג"ד נכנס לתפקיד לפני שבועיים. האיך ייתכן שאתה כבר יודע מה ומי הוא כמג"ד?

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

הוא אמר מ"מ

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

ציטוט:

מדובר צה"ל נמסר: "הנושא מטופל בחומרה ע"י המג"ד והמח"ט. רס"פ הפלוגה הודח ע"י מפקד החטיבה ויעשה טיפול פיקודי בכל שרשרת הפיקוד בפלוגה המדוברת. יש לציין כי כלל בעיות הת"ש של החיילים נבדקו לעומקן על ידי המפקדים וניתן טיפול הולם לבעיותיהם, הן בערוצי הת"ש והן בערוצי הפיקוד. צה"ל רואה בחומרה נפקדות של חיילים מכל סיבה שהיא".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...1&cat=875&loc=2

או"ם שמום.

נו,כנראה שהם צדקו ובאמת הפלוגה היתה בזיון.
העיקר לצרוח שהם סמרטוטים(מה שיכול להיות נכון)לפני שאתם יודעים במה מדובר..
יש מקרים בצבא שרק כסאח עובד אין מה לעשות.

זה מתחיל להדאיג.
אני אומנם לא איש שטח ולא סובל מבעיות הדומות בכל סיפורי הנפקדות אבל בזמן האחרון יש הרבה מאוד מקרים. מישהו בצה"ל צריך להתעורר לפני שנישאר רק עם מפיקוד מהקריה במלחמה...

וכל אלה שטענו שאפשר לחיות עם משכורת של חייל סדיר זה נקודה למחשבה.

[IMG][/IMG]
http://www.flickr.com/photos/denistsimbaluk
כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ