זה היה מתוכנן מראש. הגעתי לשלב שאמרתי לו שאני מוכנה, וזה היה איזה חודש לפני שזה קרה אז החלטנו לדחות עד ליום החצי שנה שלנו, שנפל על ערב הסילבסטר, 2009-2010 (נהיינו ביחד בראשון ביולי).
נסעתי את הנסיעה הארוכה בת השעתיים עד אליו, הגענו לחדר שלו, וכל הרצפה הייתה מלאה בנרות אדומים דולקים, קטורת, השיר שלנו מתנגן ברקע, שמפניה, קצפת ותותים.
זה היה מדהים, טבעי, טהור, והרגיש (ועדיין מרגיש!) הדבר הכי נכון בעולם. לא היה רגע אחד של מבוכה או משהו. (:
מה שכן, בשלב מסויים השמיכה נפלה על הרצפה והתחילה להשרף מהנרות, והאש התפשטה קצת וחרכה כתם שחור וגדול של פיח שנשאר שם כמה חודשים.
חזרנו ביחד לראשל''צ, עדיין לפני חצות, והחלטנו לחגוג את השנה החדשה על הגשר בגן העיר מעל ה"אגם" לרקע ספירה לאחור של הפאב ליד.
מה שמיוחד בו שזה היה המקום בו כמעט התנשקנו שבוע לפני שנהיינו ביחד וזאת הייתה מן סגירת מעגל (עכשיו בכל פעם שאנחנו עולים עליו עדיין מתנשקים לזכר היום הזה).