במסגרת סיור "בעקבות" שערכנו - אחד מחברי הפורום ואנוכי - באיזור הקרבות על משמר העמק נמצאו במעלה אחת מהגבעות הסמוכות תרמילים ירויים וכדור אחד שלם של רובה קרבין, כולם בעלי הטבעה משנת 1943. במלחמת השחרור הקרבין היה נשק צעיר מאוד, כבן 5-6 שנים בלבד מאז תחילת ייצורו. האם ייתכן שנשק כה חדיש הגיע לזירה? ואם כן, למי מבין הצדדים?

כמה ששוחחנו על העניין ולא עלה בדעתי ולא זכרתי בכלל שיש ברשותי את הספר הזה:



נראה לי שאציץ בו מעט....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

נו, מה כתוב שם? בינתיים מצאתי דווקא בערך הוויקיפדיה של הקרבין אבחנה מעניינת: בצילום המפורסם של הנפת דגל הדיו, החייל שעומד בגבו למצלמה חמוש בקרבין.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.hofesh.org.il/freeclass/history/magen-david/14-ink-flag.jpg]

לא הייתי משאיר אותך במתח....
ו... אני ממתין בסבלנות לגבי אפשרות הפגישה עם ה"אחיות" מחר....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אותה תקופה. בירור שערכתי עם היסטוריון-חובב של התחום העלה שכמות קטנה של רובי M1 + M2 הוברחה לארץ (ביחד עם שלל רובים ותמקי"ם אחרים) בספינה, ביוזמת יהודים טובים מארה"ב. הרובה לא נקלט בגלל הקליבר הבלתי שגרתי שלא היו ערוכים ליצרו באופן עצמי.

סיום מבצע עובדה באום רשרש היה האקורד האחרון של המלחמה.

אז מה

הקרב על משמר העמק התחולל באפריל 1948, כמעט שנה לפני אום-רשרש. זו באמת נקודה טובה. מה גם שהכוחות שלנו במשמר העמק לא היו אחידים וסדירים. חלקם אנשי הקיבוץ, חלקם אנשי פלמ"ח (ומיחידות שונות שלו). אולי התחמושת שנמצאה שם שייכת לאנשי קאוקג'י?

סביר יותר שחבר'ה מהמשמר האזרחי או מלווי טיולים פשוט ביצעו על הגיבהה מטווח פרטי ולתרמילים אין שום קשר לתש"ח.

עם תחמושת משנת 43?

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

למה לא? תחמושת מאוכסנת בצורה סבירה יכולה לשרוד עשרות שנים.

אחרי התעסקות די ממושכת עם איתור 'זכרונות' מזירות קרב ישנות אחד הדברים המרתקים שלמדתי - שעל פניו נראים בלתי סבירים אפילו - הוא שתחמושת נוטה להישאר בדיוק במקום שבו היא נפלה על הקרקע, ושהיא נוטה להשתמר שם היטב. במרבית המקרים שטח פתוח שבו נערכו קרבות, ושפר עליו גורלו לא להפוך לאתר בנייה, יישמר את הממצאים שמונחים בו.
לכן, אם תחמושת משנת 1943 נמצאת בדיוק בנ"צ שמככב במרשמי הקרב של אפריל 1948 - רוב הסיכויים הם שמדובר במזכרת אותנטית מאותם קרבות. כמובן, אתה צודק ויש סיכוי מסוים שמי מבין אנשי משא"ז /של שנות ה-60 או ה-70 קיבלו תחמושת ישנה מאוד ויצאו למטווח פרטי. אך בהתבסס על נסיוני זה נראה פחות סביר.

החלטתי להשקיע קצת זמן בלחפש תמונות של קרבינים בתקופת מלחמת השחרור.
עד כה מצאתי שתי תמונות - האחת של קרבין בסליק של כפר גלעדי (יכול להיות בעייתי, כי הסליק שימש גם לאחר קום המדינה) ואחת בזמן מבצע לוט.
בסה"כ הקדשתי כשעה לחיפוש: כעשרים דקות חיפוש כללי ברשת וארבעים דקות חיפוש באתר הפלמ"ח (מישהו חייב לדבר איתם על נושא הנגישות, כי האתר ממש מזעזע בנושא הזה)
נכון לעכשיו אני יכול לומר כי אין ספק כי מדובר בנשק הרבה פחות נפוץ מהסטנים/מאוזרים/לי אנפילדים אבל ככל הנראה בכל זאת נעשה בו שימוש.
אני חושב כי זכורה לי תמונה שלו גם אצל מלווי השיירות לירושלים (הראל) וכן אצל לוחמים בכיבוש צפת ובמבצע חירם. שווה בדיקה בעתיד



מתוך סרטון על הסליק של כפר גלעדי





מתוך אתר פלמ"ח

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

כמובן ששכחתי לתת לינק לצילום.... השעה, השעה
ניתן לראות בבירור בדקה 5:48

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

ציטוט:

במקור נכתב על ידי amitaikl ...קרבין בסליק של כפר גלעדי (יכול להיות בעייתי, כי הסליק שימש גם לאחר קום המדינה)...

קבל עוד מהקרבין בסליק בכפר גלעדי (מתוך תמונות שצולמו על ידי ביולי 2011) :

A friend in need - is a friend indeed

עוד כמה דברים שניסיתי להוסיף בעריכה וירדו לטמיון כי עברתי את הזמן המוקצב לעריכה ...

תשומת ליבך לנושא הקת של הקרבין מהסליק בכפר גלעדי .
להערכתי זוהי קת מאולתרת מייצור עצמי עפ"י הדגם של תמ"ק Mat-49 שגם הוא נמצא בסליק... זוהי קת טלסקופית .

כל הקרבינים הצה"ליים שראיתי בתמונות , הם עם קת העץ המלאה . כך גם עשרות הקרבינים הצה"ליים-לשעבר שראיתי בפעילותי במשא"ז .

על סמך כל האמור לעיל , אני מהמר/מנחש שהקרבין בסליק של כפר גלעדי לא היה צה"לי...

הקת המתקפלת המקורית של הקרבין (Paratrooper) נראית כך :


והקת הטלסקופית של Mat-49 נראית כך :


זה , אגב , תמ"ק Mat-49 של הסליק בכפר גלעדי :


אגב , קיים עוד דגם של קת מתקפלת לקרבין הנקרא Under folder , אך להערכתי זה אילתור של שוק הנשק האמריקאי , ואינו קשור לעניין :

A friend in need - is a friend indeed

שימו לב לריתוכים הגסים בקושרות הרוחב של עקב הקת, לסימני הניסור במקום ההמשך של קת העץ המקורית ולקו ההדבקה של ידית האחיזה החליפית.
והכי מעניין: זהו M2 עם בורר-אש, דהיינו אוטומט מלא. לדגם זה נוצרו מחסניות מעוגלות שהכילו 30 כדור ובארץ נחשבו ליקרות המציאות. הבורר נמצא למעלה מצד שמאל של הבריח.

בתמונה הגדולה ניתן לראות, משמאל לקרבין, חמישה סטנים שונים (!), מימין לו שני תומפסונים שונים, אחד 1928 קלאסי (עם דסקיות הקירור על הקנה) והשני M1A1. האחרון מימין זה שמייסר, כנראה MP40.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי broadaxe ...משמאל לקרבין, חמישה סטנים שונים (!), מימין לו שני תומפסונים שונים, אחד 1928 קלאסי (עם דסקיות הקירור על הקנה) והשני M1A1. האחרון מימין זה שמייסר, כנראה MP40.

במיוחד בשבילך ...

A friend in need - is a friend indeed

התומפסון 1928 חבוט למדי וחסר את ידית האחיזה הקדמית המוכרת. התומפסון המאוחר (השני) מעלה תהיות, בגלל הכיתוב על הקת: parachutist battalion korea ומתחת לזה 6persian brigade . האם ייתכן שכלי זה הוברח לישראל לאחר קום המדינה והקונפליקט בקוריאה? השמייסר אכן נראה MP40.

באוסף מיתר יש 25 צילומים שצילם בוריס כרמי במשמר העמק. למרות שהכיתובים גורסים שהצילומים נעשו במהלך ההיערכות להגן על הקיבוץ, לדעתי חלקם נראים מבוימים מדי וייתכן שהם נעשו עם שוך הקרבות. בכל מקרה, אולי שם אפשר לזהות קצה קנהו של קראבין? אני הצלחתי לזהות רק סטנים, לי-אנפילד ואולי מוזין-נגאן או שניים.