כשאני צופה שוב ושוב בבחור כחוש שהרגע יצא מהשבי ומי יודע אם זו הפעם הראשונה שהוא בכלל יוצא החוצה מחדר כלשהו נלקח לתשאול על ידי עיתונאית שרצתה לגזור קופון מהעניין ולא גילתה שום הומאניות בעניין, אני מתפעל איך הוא הצליח לענות ברהיטות ובצורה עיניינית שלא מרגיזה את החמאס(בהמשך היום התפרסמו תמונות המראות שאיזה בכיר חמאס היה לידו בעת הראיון).

הבחור בקושי הלך והתרגש וכל כך רצה להיות בישראל ואני בטוח שכל מה שעבר לו בראש זה כמה הוא רוצה להיות כבר חופשי ולהיות עם המשפחה. בוש והכלם לעיתונאית הזו.

אני לא יודע מאיפה הוא לקח את הכוחות לחשוב בבהירות ולענות את התשובות הנכונות אבל אני מעריך אותו מאוד על זה . נשים לשנייה את הצידוד או האי הצידוד בעסקה, אנו חזינו בבחור שהצליח לשרוד ולעבור גם את הישורת האחרונה של הסבל של חקירה כפויה.

העיתונאית הזאת בסה"כ עשתה מה שכל עיתונאי שרעב לאייטם היה עושה.
עם כל הדיבורים על כמה שהראיון הזה לא מוסרי וכו' אני חושבת שאם התנאים היו מאפשרים, גם התקשורת הישראלית וכל תקשורת אחרת הייתה שואלת בדיוק את אותן שאלות ויותר.
העיתונאית הזאת פשוט מאוד הייתה במקום הנכון ובזמן הנכון לעשות זאת והיא הלכה על זה.
אם כבר לבוא בטענות למישהו זה לטלוויזיה המצרית ולשלטונות המצריים שאפשרו את הראיון הזה.

באופן כללי אני קצת מרחמת על אנשים שעוסקים בתחום שכזה וצריכים להיטפל לפרטיות של אנשים אחרים למחייתם.

היא לא הייתה כסו תמימה שהיא חשבה שהוא שאולי הוא חי כמו מלך כמו האסירים הבטחוניים בבתי הכלא הישראלים. היא לא ראתה עליו איך הוא נראה? ועוד כאשר הוא ליד בכיר בחמאס שמסתכל עליו ורואה מה הוא אומר.

אז אוקיי, כמו שאמרתי, היא עיתונאית טפילה, זה חרא אבל זאת העבודה שלה.
עובדה שכל אחד מאיתנו צפה בראיון הזה בלופים בלי לחשוב יותר מדי אם הוא מוסרי או לא.
משמע היא השיגה את האייטם שלה.

די, די, אתה מיתמם, טימון. עיתונאי ישראלי ממוצע לא היה מתנהג יותר טוב... עיתונאות מודרנית היא 90% להיות אוכל נבלות ו10% להיות עלוקה.

לגבי גלעד - שמע, הבחור ענה תשובות שהיו נחשבות מעולות בכל מצב שהוא, בטח ובטח בכזו סיטואציה הזויה ומלחיצה. כל הכבוד לו.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

גם לגבי התקשורת וגם לגבי גלעד.

אהוד יערי ציין שהיא כתבת של הטלוויזיה הממלכתית ש מצרים, זה בעקיפין ניסיון לגזור קופון מדיני ואני לא חושב שכל כך שאלו אותו. עם כל הטענות שיש לי לתקשורת, היה תכנון שזה לא יקרה וזה לא היה קורה.

אני דווקא שמעתי שהיא התפטרה מהערוץ הממלכתי בתקופת המהפכה וכיום עובדת כעצמאית.

א. העיתונאית ידעה שהראיון כפוי. היא הודתה שיום לפני קיומו היא נפגשה עם בכירי הבטחון המצרים והבטיחו לה אותו. ראיון שמובטח על ידי אנשי ביטחון - אינו ראיון שנעשה ברצון.

ב. היא ראתה שמעליו עומדים בכירי חמאס ומחבלי חמאס ולא רק המצרים. הם הובילו אותו לחדר והם השגיחו עליו על מנת שלא יאמר את האמת.

ג. בתחילת הראיון אומר שליט בפרוש שהוא עייף ומרגיש לא כל כך טוב, בשלב הזה היא הייתה יכולה להפסיק את הראיון .

ד. היא שאלה אותו שאלות מעצבנות משני סוגים : 1. שאלות מוכתבות על ידי המצרים, כגון - ידוע שכל ההתקדמות הטכנולוגית על גבי הפלנטה היא תוצאה של המדע המפותח של מצרים. גלעד, אתה רוצה להתרפס ולומר תודה? 2. שאלות מוכתבות על ידי החמאס, כגון - האם עכשיו תעשה קמפיין לשחרור "האסירים" הפלסטינים בישראל. כן, הוא ממש יכל לענות לזה בחופשיות.

נכון, התקשורת הישראלית היא לא מקצועית , חטטנית, סנסציונית, צהובה ובאופן כללי תת -רמה . אבל ראיון שכזה ,לא היה מתקיים בתקשורת הישראלית. לשפל כזה הם עדיין לא הגיעו. אני מאחל לעיתונאית צינוק.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”