השלב השני של עסקת שליט טרם הושלם, אבל ארגון הטרור העזתי כבר נערך לממש את הבטחות ראשיו ולחטוף חייל ישראלי נוסף. בתיעוד מהרצועה נראים מחבלי הזרוע הצבאית של חמאס מבצעים מתקפה משולבת על מוצב צה"לי, שמסתיימת בלכידת לוחם ובחטיפתו למיקום לא ידוע.
http://www.mako.co.il/news-military...75545331017.htm

החמאס הבין מזמן שאם אתה אומר לישראלי ממוצע בדיוק מה אתה מתכוון לעשות, הוא פשוט לא יאמין לך. לכן אין להם בעיה להפיץ את זה. הישראלים חכמים ואינטליגנטים, ומתפלפלים באובססיביות פאתטית בכל רמז או אמירה של האוייב. כך שההיגיון אומר, שאם האוייב אומר מפורשות מה הוא רוצה לעשות, הרי בטוח שהוא מתכוון הפוך על הפוך ועוד פעם הפוך למשהו אחר. כך נרדמנו ב 73, בלבנון 2 ועדיין ישנים.
אולי אם תשתנה תרבות לקיחת האחריות האישית של כל שרשרת הפיקוד, (זה לא יקרה בהתנדבות, אלא באמצעות חוק) יש סיכוי שיקדימו תרופה למכה. לדוגמא: אם ידע המ"כ של חייל שנחטף, ואחריו המ"מ, המ"פ, מג"ד, מח"ט וכו' עד הרמטכ"ל שהם יישאו אישית בתוצאות (לפחות באמצעות הדחה מיידית) אני מאמין שנראה את רב אלוף גנץ וקציני מטהו מסיירים בלילות בין מוצבי צה"ל בגבולות. אני מניח שאז גם אלוף הפיקוד, מפקדי העוצבות וכו' יישארו ערים. רגע, שכחנו את שר הביטחון וכל פמלייתו. גם אותם צריך להכניס לחבילה.

אגב, ברכות לפורום המיוחד הזה, לחבריו ומנהליו. רואים כאן הרבה רצינות, מקצועיות וכבוד הדדי. והעיקר הרבה איכפתיות. מקווה שגם הקודקודים המכהנים מבקרים כאן לפעמים.....

אני דווקא בדיעה שכל מקרה יש לחקור, ואם נתגלו אי אילו מחדלים בשרשרת הפיקוד - יש להעניש את האחראים.
אני לא בטוח שלקיחת אחריות אישית באופר עיוור כפי שמשתמע מדברייך היא פתרון נכון.

לשם ההמחשה, נדגים במקרה היפותטי.
חייל שלי הוצב בשמירה במתקן כלשהו. אני, כמפקדו הישיר, וידאתי שהוא מציית לכל הנהלים, ממלא את כל הפקודות, ולמעשה,וידאתי שהוא הטוב שבשומרים.
באישון הליל, חוליית מחבלים הבחינה בלוחם והשתלטה עליו.
לשם העברת המסר, נאמר שהחוליה השתלטה עליו עקב טעות שלו. נבהיר כי החייל עבר הכשרה מלאה וסיימה בהצלחה, וחרף זאת, נרדם בשמירה (תופעה השכיחה בצה"ל יותר משנדמה להערכתי)/היה בחוסר ריכוז/נפצע/פשוט לא הבחין בחוליה עקב תנאי השטח. כלומר, נוצר מצב בו חייל נחטף עקב תקלה בהתנהלותו שלו בלבד, כזו ששרשרת הפיקוד לא יכלה לצפות, וזו האחרונה פעלה ללא דופי בהכשרתו, אבחונו, הצבתו וכדומה.

להעניש את מפקדיו יהיה בגדר מציאת אשם במחדל בלבד ולאו דווקא מעשה צודק או חכם.



ואגב, זה להקדים רפואה למכה, ולא להקדים תרופה למכה.

ברוך הבא.

ברור שבמקרה שתיארת אין מקום לסנקציה. אנחנו בסך הכל בני אדם. אך לצערנו במקרים רבים שהוברר שלא התקיימו נהלים, או כמו שבזמנו פורסם דיווח על חטיפת שליט, (אינני יודע אם זה נכון) שהשב"כ נתן התראה ממוקדת בעקבות חקירתו של אחד מאנשי חמאס שהשתתף באימונים המקדימים ובתצפיות, אולם משום מה ההתראה לא הגיע לדרגים המתאימים בשטח. ראה את מקרה הפיגוע בדרך לאילת.....אי סגירת הכביש לאחר ההתראה הממוקדת אינה סתם "שגיאה", זו רשלנות המעידה על שיקול דעת פגום של המערכת החל משר הביטחון. בפועל, כמדומני, רק אלוף הפיקוד הודה בטעותו. האם הופעלה כנגדו סנקציה מרתיעה? אינני חושב כך. ושר הביטחון שכמדומני נטל חלק בהחלטה לא לסגור את הכביש.....וישנן דוגמאות רבות.
אנקדוטה קטנה משירותי בסדיר. הייתי חייל טרי, וחתמתי בנאיביות רבה על ציוד שחולק למספר רב של תורנים. כמובן, שחלק גדול מן הציוד לא חזר. מי חטף? כמובן אני. "אבל אני לא אשם" טענתי במשפט. "התורנים לא החזירו את הציוד" מחיתי. זה לא עזר. דבר אחד בטוח. בהמשך כל השירות, אף פעם לא נעלם ציוד שמכורח המציאות נאלצתי לחתום עליו והוא חולק לאחרים. מדוע? כי וידאתי טוב טוב עם הרבה אמצעים יצירתיים ומרתיעים, שהציוד בפועל יחזור. וזה עבד יופי. כן, זה דרש הרבה ראש גדול וטרחה. אך זה בכל זאת היה רק ציוד!! אך כשמדובר בביטחון חיי אדם....זה צריך להדיר שינה מעיני האחראים עד למעלה. לצערנו אני לא בטוח שזה כך. ברור שכל שרשרת הפיקוד נותנת את הנשמה ולא חוסכת במאמצים בעבודה הזאת. צריך רק לוודא שהמאמץ ממוקד במקום הנכון ובשיטות הנכונות. סבורני שחידוד האחריות האישית יכולה לתרום לכך רבות.

הקונספציות של 73', 06' לא קשורות למה שהצד השני הצהיר. האמנו שמצרים לא תתקוף, כי גם אם כן- "נשבור להם את העצמות". האמנו שהחיזבאללה לא יירו על העורף, כי גם אם כן- "כל לבנון תבער". מי מאמין כיום שלא יהיו חטיפות נוספות?!

השיטה שלך נוסתה בצה"ל לגבי תאונות, תקלות מבצעיות ברצועת הביטחון וכו'. הן ירדו, אך תוך פגיעה גדולה ביכולת ובפעילות של צה"ל. אתה רוצה שמפקדי האוגדה ומעלה לא רק ימנעו חטיפות, למשל, אלא גם יתכוננו ללחימה מלאה.

אמנם יש צדק בדבריך, אך התכוונתי לכך שנתקלתי לאחרונה בהרבה אמירות בסגנון "אם הם מפרסמים בדיוק איך הם רוצים לעשות זאת, ברור שיעשו זאת בדרך אחרת אם בכלל" דהיינו "כלב נובח אינו נושך". כנ"ל כלפי איראן. אנו מפרשים כמעט הכל על פי דרך החשיבה שלנו, וזו ממש לא הדרך המקובלת במזרח התיכון. דומני שאנו נכשלים בכך פעם אחר פעם. לדוגמא, לא הבנו מה פתאום עראפאת התחיל את האינתיפאדה השניה, כשהיינו בטוחים שקיבל כמעט כל המ שיכול היה לחלום עליו בועידת שארם. אגב, ב 73, אמ"ן פירשו את הצהרות סאדאת כצרכים פוליטיים פנימיים ודבקו בקונספציה שלא יצא למלחמה כל עוד לא השלים את רכישת מטריית הטילים הסובייטים, וזאת בניגוד להתראות של מרואן אשראף.