16-11-2011, 22:13
|
|
|
חבר מתאריך: 23.08.11
הודעות: 7
|
|
אולי זאת הסיבה
אני מצטט מתוך כתבה העוסקת ב"שירת הבקשות" שהתפרסמה בגליון האחרון של כתב העת "סגולה".
הקטע עוסק באחד ממחברי הבקשות, ר' ישראל נג'ארה:
רבי ישראל נג'ארה היה למעשה הראשון שהתייחס בכתיבתו למוזיקה של הפיוט, ודרכי פעולה שטבע בתחום זה נוהגות מאז ועד היום בקרב כותבי הפיוטים בקהילות המזרח. הוא נהג לשאול לחנים משירים פופולריים בערבית, בתורכית או בספרדית, ולכתוב את פיוטיו במשקל שיתאים לשירתם בלחן שעל פיו נכתבו. בראש כל פיוט שכתב ציין את שם השיר בשפתו המקורית כדי שידעו באיזה לחן לשיר אותו.
מעבר להתאמה בין המשקל השירי לבין הלחן, נהג רבי ישראל לכתוב את פיוטיו כך שמבחינה פונטית יזכירו את הטקסט המקורי של הלחן. הפיוט "י-ה רבון עלם" למשל נכתב על פי שיר ערבי הופתח במילים "יא ראב אל עאלאם". רבי ישראל אף ציין את המאם (הסולם המוזיקאלי המזרחי) שבו הולחן הלחן.
|