23-11-2011, 14:55
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 3,819
|
|
תלוי בתדירות הפיגועים. כאשר קיימת אוויריה אנטישמית במצרים, אנטי מערבית ואנטי ישראלית - אתה יודע איפה זה מתחיל ולא איפה זה נגמר. הערכה שלי, הם יזחלו לכיוון מלחמה כפי שהצרפתים נלחמו באוסטרים אחרי המהפיכה הצרפתית, וצמיחת הצבא הלאומי המודרני. מלחמה היא אמצעי דיכוי וגיוס, להשגת ליכוד פנימי, השחת-דעת של הציבור והצדקה להיפטרות מגורמים לא רצויים בעליל. לכן, אני חושב שמלחמה עם מצרים היא בלתי נמנעת אבל היא לא תקרה בבת אחת אלא תגלגל למקומה.
היו כשלוש שנים של פדאיון בין מהפיכת הקצינים במצריים לבין מבצע קדש, שמבחינת ישראל הייתה מלחמת מנע מול התעצמות הצבאית של האויב המצרי והתמיכה המצרית בפיגועי הפדאיון.
אם תרשו לי להציג תרחיש: התרחיש נמשך על פני שלוש עד חמש שנים מהיום.
התחלה:
אנחנו נראה הכנת השטח באמצעות חזרה לזירה של ארגוני פדאיון במקביל להצהרות לוחמניות בערבית ושיחות הרגעה למערב. נשק רוסי-סיני-שבדי יירכש באשראי ובכסף סעודי. פיגועים נגד ישראלים יגברו, הן מכיוון עזה והן בחדירות דרך הגבול של חוליות גדולות ומצויידות היטב. בחוליה גדולה אני מדבר על 4-5 רכבים, שרק אחד או שניים מהם פורצים את הגדר והאחרים נותנים חיפוי, הסחה ותקיפה של הגדר.
קודם לפעולות כאלה, יהיו ניסיונות רבים לגנוב את הברזל של הגדר. צה"ל יעמוד בפני הדילמה אם להגן על הגדר באש (ולשחק לטובת אויבי ישראל במצרים) או להבליג ולספוג נזקים וסיכונים בטחוניים. מסתבר שעקירת הגדר היא זריזה וקלילה יותר ממה שחשבו קודם, במיוחד כאשר מדובר בצוות עבודה מיומן ומצוייד. (מסור דיסק עם מנוע בנזין, כבלי פלדה וטויוטה).
התעצמות האויב:
המצרים מכניסים כוחות גדולים לסיני. בהתחלה בתירוץ של שמירה על הסדר, אח"כ לצורך אימונים, ובסוף כדי "להרתיע את ישראל". בהתחלה הכנסת הכוחות יהיו בתיאום, רק סדר הכוחות יהיה רחוק מהמוסכם. אח"כ התיאום מול ישראל יהיה בידעבד, ואח"כ ללא תיאום בכלל.
פיגועים:
כל משך הזמן הזה, פיגועים וחדירות מהדרום רק מתגברות. השיא מגיע כאשר שלוש משפחות צעירות נטבחות כולן בתוך שבוע אחד: בדימונה, משאבי שדה וירוחם. המחבלים נכנסים לעיר במונית או רכב גנוב או הסעה של בדואי אזרח ישראלי, פורצים החוצה באור יום או בערב, יורים בשוטרים ועוברי אורח, חודרים לתוך בית מגורים מעמידים פנים של פיגוע-מיקוח אבל טובחים את המשפחה בדקות הראשונות לאירוע ומנסים לחדור לדירות הבאות בביניין. יש להם לבנות חבלה תקניות לפריצות דלתות פלדלת. במקרה אחד בירוחם, הם לקחו ילדה קטנה כבת ערובה כדי שיפתחו את הדלת.
תעמולה:
באנגלית: מצריים מגנה את האלימות. אבל מסרבת לטפל בה, להפחית את ההסתה או לפצות אפילו למראית עין את הניצולים מהזוועות. לכל המחבלים יש הכשרה צבאית מצרית רשמית ודרגות מילואים בצבא המצרי. האידיאולוגיה של המחבלים משלבת ג'יאהד עם נאציונאל סוציאליזם. נמצאו בחפציהם סיפרי קוראן ומיין קאמפ בערבית. (העובדה האחרונה הוסתרה מהתקשורת בישראל ובעולם, אבל נחשפה ע"י בלוגרים בארה"ב).
גם הטענה כאילו רוב המחבלים הם ממדינות רחוקות או בדואים מסיני מתברר כלא נכון. ישנן מספר גדול של התארגנויות של ג'יהאד עולמי, שכירי חרב אפריקנים איסלמיסטים ואחרים, וכמובן שיתופי פעולה בין ארגונים, אבל רוב המחבלים הם אנשי צבא לשעבר מליבה של מצריים.
במציאות, השהידים מהפדאיון נחשבים לגיבורים המקבלים לוויות המוניות ממלכתיות במצריים ומענקים נכבדים למשפחות.
הדילמה:
הדילמה של ישראל: להרשות למצרים להתעצם צבאית, לספוג תעמולה אנטישמית ולספוג פיגועים קשים מאוד בתדירות שרק גוברת, או להתחיל מלחמת מנע ולבטל את הסכם השלום.
במקביל, יש חצי מיליון ערבים בסיני, שהיא אוכלוסיה עויינת מאוד. מה יהיה היחס אליהם? הם ניכנס ונצא מסיני כמו מעזה, מבלי שהבעיה תגיע לפתרון יסודי?
_____________________________________
"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה
נערך לאחרונה ע"י Gilgamesh בתאריך 23-11-2011 בשעה 15:04.
|
ראשי
צ'אט
ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח! 
(קרדיט למרשי)
מצב כלאיים
