פורסם היום באתר ערוץ 7.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/229657

דעותיו של האיש שונות מדי מהמקובל,
ולכן הרוב טועים או הוא טועה.
כמובן שאנשים לא יגידו שהם שוגים,
האם אפשר לצפות מאנשים עם הרבה שנות צבא מאחורהם לקבל כי כל תפיסתם שגויה ?
פאצי יצא מהתחום שיש לו סיכוי,
האמת שלו מתנגשת עם האמת בראשי האנשים,
וכשעומדת הדילמה ,בא נבחן את דבריו ברצינות, ובכך נערער על כישורנו,
או בא נהיה עקביים עם דעותנו,
ההכרעה תיפול לטובת הידע ותפיסת העולם שהשתרשה בראשנו.
ואני הקטן אוסיף משהו מאד בקצרה,
בעיתנו הינה שאיננו מבינים את בעיותנו,
דבר היכול להשתנות אם נשנה התשתית, התשתית האינושית.
ללא הרגלי חשיבה שונים,שיובילו לגישה שונה,ואז גם התנהלות שונה,
לא נצליח לשנות מהותית,
וזה לצערי לא יקרה [מי יקבל שיש לו בעיות חשיבה ?]

מציע לשרשר לאשכול כאן הדן במאמר שלו.

אני לא הבנתי את הפיסקה:

ציטוט:

"צריך שינוי יסודי מהותי בתפיסת האימונים, צריכים להפריד בין אימוני הקמה שבהם נותנים את מה שנקרא כללי היסוד לתותחן או ללוחם החי"ר ולכל המערך הלוחם, החל מהמגע הפיזי של הלוחם עד למפקדת הגדוד לבין אימון של מערך הפיקוד והשליטה שתחילתו במפקדת החטיבה וסופו במטה הכללי. מה שמחבר בין שני הגופים האלה זו מפקדת הגדוד. אם היינו עובדים ומשקיעים באימונים את ההשקעות בחלוקה הזאת, הסבירה הזאת, אז התודעה הייתה קודם כל, מערך מיומן, והיינו חוסכים סכומים ענקים. בפועל חסרים התכנים הבסיסים בתוך האימון, למשל הזכות לטעות באימונים, אצלנו הכי חשוב כיבוש היעד, גבעת חול מטרות הדמות, ולא מעבר לזה. אבל השאלה אם כבשת לא רלוונטית, אלא הדרך שבה ניהלת את העניינים, נוהל הקרב שביצעת התכנון, מתן פקודה, סיורי מפקדים,סיור מקדים ולוגיסטיקה, ואלה בדיוק נקודות התורפה שחוזרות על עצמם ממלחמה אחת לאחריה".

הוא טוען שאימוני חטיבה ומעלה צריכים להיות על יבש, כדי שאפשר יהיה לטעות?

אני אתעסק קצת בניחוש,
נראה לי כי הכוונה כי בניגוד לאימוניים היום בו התרגיל הרוטיני מסתיים בהצלחה,משום שהגענו למטרות,
תרגיל טוב,לדעתו,הינו תרגיל בו מציעים ומדסקסים רעיונות איך לנהל הקרב וכל העניינים,וכמובן כתוצאה מכך חלק מהרעיונות יהיו שגויים,אבל כך צריך להתנהל אימון,כשלומדיים גם מטעויות.

מנסיון, כמעט בלתי אפשרי לומר למח"ט או אפילו חלק מהמג"דים שהם נכשלו בתרגיל בלי להכנס לעימותים קשים. יצא לי להיות בתרגיל בו חטיבת שריון נשחקה בכ-90% אבל בגלל שמחלקת טנקים ישבה על היעד, הוא הוכרז כהצלחה, למרות שבפועל הוא לא היה כזה.
כשלון בצבא (וגם אצל האזרחים בהתייחסות לצבא) הוא כמו צרעת - אף אחד לא יגע בכך אפילו עם מקל. צריך ליצור אוירה באימונים שתאפשר להודות בטעויות, כי ללא זה לא תהיה (ואין) למידה.
הנקודה השניה קשורה לצורת האימונים - כפי שנאמר, יש התייחסות יתרה (בגלל סיבות אילו ואחרות) ללחימה על היעד, כאשר זו בד"כ הכי פחות בעייתית. דו"צים הם נדירים, למרות שהם אלה שמלמדים הכי הרבה.
בלת"מים נדירים, מתן מודיעין מוטעה בכוונה לאימון (למרות שמודיעין מוטעה של רמה ממונה מאוד נפוץ) לא מתרחש, כמו גם אי מתן מודיעין כלל ליחידה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ראה מקרה תל פאחר בו המג''ד הגיע עם כמה לוחמים לראש התל ונהרג
הכח סבל מאבידות כבדות והכל בגלל רצף טעויות אבל הקרב נחשב לקרב מופת בגולני

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

דו"צ - אימון דו צדדי, ועם הקורא סליחה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

חשבתי שהדברים האלו מתורגלים בתרגילי מפקדות ובמא"ט.

תרגילי מפקדות מתרגלים יותר אינטראקציה בין מרכיבי המפקדות. ואימונים במא"ט הם יחסית נדירים.
מצד שני, גם כשאתה רוצה לעשות תרגילים כאלה, אז ישנה נטיה של מרכזי האימון לנסות לשים לך רגליים - רק תשאל את shlomz

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הבעיה נכונה בכל מערכת בה אתה נדרש לייצר לעצמך יחסי ציבור לצורך קידום. במקרה כזה כישלון הוא מילה גסה.
חשבתי שבמערך המילואים הדברים אינם כך שהרי אין מדובר בקריירה של המפקד אלא בסוג של עיסוק צדדי [חשוב ככל שיהיה] עם השנים התברר לי שהדברים נכונים ככלל גם במערך המילואים ונטייה שלי, גם בקורסים מקצועיים וגם באימונים, ללמוד על ידי הבאת דוגמאות מכשלונות אישיים שלי- נתקלה בהרמת גבות במקרה הטוב- כך שאני חדלתי מנוהגי זה ברבות הימים.
עם זאת לשם ההגינות אני חייב לציין שנכחתי במספר אימונים של מסגרות גדולות שהיו אימונים מלמדים ומקוריים ואשר רמת הפתיחות בתחקיר הייתה רבה [בהקשר זה אני רוצה לציין לטובה קצין שהתרשמתי ממנו אל"מ דודי קמחי שהיה מפקד המאמ"ח ואין לי מושג אם עודנו בצבא ובאיזה תפקיד] , לצערי זה אינו הכלל בצה"ל אלא היוצא ממנו.

"!we must go on the ass but put our eyes to the sky"

[איש דגול אחד]

אחת הבעיות הכי חמורות לדעתי של הארגון המכונה צה"ל.

הוא שימור הידע - או יותר נכון אי שימורו.

אנחנו חוזרים כל פעם על טעויות שכבר נעשו מבלי לעצור ולשאול ...

למה אנחנו לא לומדים?

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

אתה נוגע ב'למה' שפצי מזכיר,
ה'למה' שאנו זקוקים לו אם אנחנו חותרים לשיפור,
חותרים לשיפור ? או עובדים 'מהבטן' [ע"פ פצי] ?
מה שאני רואה סביבי הינו מערך כיבוי ששנים רבות לא מבין את בעיותיו,
אני רואה כי כל שר חינוך חדש משנה את כיוון החינוך על פי הידע שהביא מהבית.....
המאפיינים האנושיים הם הממכתיבים מה שקורה פה בכל תחום,
מי שמתעלם מהגורם האנושי ,לא יגיע רחוק,
סיפר לי איש רב פעלים כי אין לו יכולת להשפיע על מערכת הכיבוי,כי הוא לא יכול לומר להם שהם מטומטמים,
אותו האיש סיפר לי כי זמן רב אחרי חזרתו מהדרכה בארה"ב,המשיכו להתיעץ איתו,למרות שסיים תפקידו [אפרופו חתירה לשיפור].