הרחובות פקוקים, המכוניות טסים
הכיסאות גבוהים.
גם אני סבלתי, ומה אתה איבדת בחיים?
איבדתי את המהות שלי, תשאיל לי אחת?
איבדתי את הגבריות שלי, תעיפי עליי מבט?
איבדתי את העצמאות שלי, תרשי לי רק עוד קצת?
השמחה מאולצת, המילים קטנות.
אנשים מרכינים את ראשם בסוף הלילה
ולא מתוך אידיאל,
אלא כי בא להם להקיא.
היית רחוק כמו באר– שבע מתל אביב
ומנוכר כמו קופסת סיגריות,
ושכחת שפעם היתה אהבה שהתחילה על הקו הזה בדיוק.
בגלל, מאחר ש, ובכל זאת, אף על פי,
מצירוף המקרים הדפוק.


סתם משהו שכתבתי בעקבות מפגש מקרי עם האקס, וערב מגעיל שהיה..
ממש אשמח אם תכתבו בכנות איך הטקסט, מה אהבתם ומה פחות - אני מנסה לפתח את הכתיבה שלי.. תודה ענקית לכל מי שהתעניין , אדוה.

יפה ונוגע ללב.

צרם לי מאוד בעין "המכוניות טסים", (מכוניות זה בנקבה)

וגם בלבל אותי מעט חילופי הגופים:
"איבדתי את המהות שלי, תשאיל לי אחת?
איבדתי את הגבריות שלי, תעיפי עליי מבט?" מי מדבר, בחור או בחורה?

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

היי, תודה על תגובותיכם!

בעניין ה-"מכוניות טסים", זה נכתב בכוונה, כמובן שאני יודעת שמכוניות זה בנקבה..
כביכול זה דווקא בשביל החריזה והצרימה שזה מייצר.

שלום וברוכה הבאה לפורום שלנו

נסיון לא רע, אומנם יש הרבה מה לשפר.

כהתחלה, הייתי ממליץ לך לעבור שוב על השיר אחרי שכתבת אותו, על מנת לתקן טעויות דקדוק ושימוש לא נכון במילים (כמו פאקטשלי ציינה לגבי השורה הראשונה).

הייתי ממליץ לך לחלק לביתים, כדי שהקריאה והרעיון יעובר בצורה הנכונה לקורא, למשל ההערה של פאקטשלי היא שוגיה, זהוא דיאלוג ביניך (הכותבת) לבין האקס, נכון?

אם זה היה מחולק נכון ועם קצת שינוים זה היה ברור יותר.

העניין פה שזה לא שיר, אם כי טקסט שלא ברור מה הוא סוגו, כמדומני רשימה, במקרה שכזה הייתי ממליץ לך לחפש ולקרוא קצת על הז'אנר הזה, חייבת להיות פואנטה שורות מעט יותר עשירות, ולרוב זה נכבת בגוף ראשון, שבוא הכותב/ת מתבונן ומביע את דעתו על הקורה סביבו.

כמו שפעם המלצתי באשכול הטיפים, תמיד לקחת את הרעיון ולתת לו להתבשל בראש, ואז לכתוב אותו, לפעמים סגנון מסויים או שורה פחות או יותר יוכולים להפוך קטע ליצירה !

יום טוב,
אמיל.