29-12-2011, 23:18
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 03.03.10
הודעות: 17,061
|
|
אני אהיה מעט פחות החלטי מן המנהלים (אבל רק מעט פחות):
ראשית כל אני מתבסס על כך שזכורני שאת בת 21, אנא תקני אותי אם אני טועה.
השאלה הגדולה היא כמה תצטרכי ללמוד כדי להגיע למקצוע שלך. אם יש לך בראש מקצוע שדורש 6 שנים וסטאז' של שנה (כמו רפואה), ותרי על תאילנד. הזמן קצר והמלאכה מורבה.
מצד שני, אם את הולכת על מקצוע שדורש תואר ראשון סטנדרטי - 4 שנים - אז אל תוותרי על תאילנד. הפסיכומטרי יהיה כאן גם כשתחזרי. האוניברסיטאות עשויות מבניינים כבדים ולכן אינן הולכות לשום מקום, אם תשווי בין הסילבוס של מרבית הקורסים היום למקביליהם לפני 20 שנה, סביר להניח שלא כל כך הרבה השתנה. סביר להניח גם שתלמידי אותם הקורסים מלפני 20 שנה למדו עם אותו מרצה שמלמד אותם היום... הם יהיו שם גם מחר וגם בעוד סמסטר, שניים או שלושה. אם תסיימי את התואר בגיל 25 או 26 - לא הבדל גדול.
ועוד נקודה למחשבה - בארה"ב מקובל שיש גיל ומקום לכל דבר - קוראים לזה תקופת הקולג'. בגיל שאחרי תיכון (18+ עד 20-22 פחות או יותר) זה הזמן להתנסות, לפרוש כנפיים, לגלות דברים חדשים. בישראל, השירות הצבאי והיחס של החברה דוחים ודוחסים את תקופת הזמן הזו לשנה עד שנתיים שלאחר הצבא. אם אין איזושהי דחיפות של ממש, אני מציע שתפרשי כנפים. סעי לתאילנד, גלי עולם, תהני (ותשמרי על עצמך).... חבל לפספס את התקופה הזו  להיות רציניים ומבוגרים ואחראיים תמיד אפשר אחר כך
_____________________________________
 מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים
|
ראשי
צ'אט
מנהל פורום 
מצב כלאיים
