|
12-01-2012, 19:39
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי קגנס
1. ישראל איננה מדינה ליהודים בלבד או דמוקרטיה ליהודים בלבד. ציונות, בניגוד לסיסמאות של כל מיני אנשי שמאל קיצוני, אין משמעה הדרה (זה המינוח האופנתי, לא?) של הלא יהודים בארץ ישראל. הכרזת העצמאות מדברת על "שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". אין פרשנות שתימצא שזה עולה בקנה אחד עם מניעת איזרוח בנישואין במקרה של ערבים בלבד. הפרשנות יכולה להיות בעד כמה עיקרון השוויון צריך להישמר לאור סכנות אלו ואחרות לאופי היהודי של מדינת ישראל, שהוא כמובן היסוד המרכזי ביותר של מדינת ישראל (כפי שמבוטא גם במגילת העצמאות, כמובן).
יכול להיות ששופטים אחרים היו פוסקים שעיקרון השוויון זניח במקרה זה ולכן פוסלים את העתירה הזאת, אבל בעיני זו הייתה פיסקה בעייתית שסותרת את אותם ערכי יסוד של מדינת ישראל.
|
ישראל היא לא מדינה ליהודים בלבד - אבל היא כן מדינת היהודים. חופש ההגירה ליהודים מובטח במגילת העצמאות, וחופש ההגירה לערבים, לא מובטח שם. אני מסכים שזה מפלה, ברמת העקרון - כשם שחוק השבות כולו, מפלה ברמת העקרון. אלא מה? מרגע שנקבע כי ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, הסעיף של היהדות, מגדיר במפורש את העובדה שחוקי ההגירה והאזרחות כאן יהיו שונים ליהודים וללא-יהודים. מעבר לעניין זה (שלבדו מצדיק את הסייגים שיש להציב על הגירה לא-יהודית לישראל), ישנו, כאמור, העניין הביטחוני והדמוגרפי. מה לעשות שהגירה ערבית לישראל אינה דומה להגירה להגירה נורווגית לארץ? כל פסיקה שמתעלמת מהסוגייה הזו, רק ממחישה לנו עד כמה האנשים האלה לא חיים באותה מדינה שאנו חיים בה.
עקרון השיוויון נפגע מעצם הגדרת ישראל כמדינה יהודית. אני חי בשקט מוחלט עם הפגיעה הזו, ומניח שגם אתה מצליח לחיות עם הפגיעה הזו. חוק האזרחות והכניסה לישראל הוא נגזרת של מדינת ישראל כמדינה יהודית וכמדינת היהודים. למיעוטים בה מגיע שיוויון זכויות. מה לעשות ששיוויון זה אינו כולל פתיחת שערי הארץ לרבבות פלסטינים, באופן שגם יערער את אופיה היהודי של המדינה וגם יסכן את שלומם של אזרחיה?
ציטוט:
במקור נכתב על ידי קגנס
2. כל העניין של "לא דמוקרטית-ערבית" לחלוטין לא רלוונטי לעניין. ליטעון שערבים בישראל לא מסוגלים לדמוקרטיה זה בעיני פוגעני. התנאים בישראל של היום שונים מאלו של מדינות ערב שבהן אין שום מסורת דמוקרטית וכזאת לא מתפתחת בין לילה.
[/font]
|
צר לי שזה פוגעני בעיניך, אבל למרבה הצער זו עובדה. בחברה הערבית בישראל לא נוצרו שום מאפיינים של דמוקרטיה, ואפילו מפלגה כמו חד"ש (הדבר הדומה היחיד למפלגה אמיתית במגזר), יש התבססות כמעט מוחלטת על הצבעה של חמולות. רוב ערבי במדינת ישראל יבטיח שדמוקרטיה לא תהיה כאן...
ציטוט:
במקור נכתב על ידי קגנס
3. אפילו אם בעיקבות קבלת העתירה היו נכנסים לישראל "רבבות" פלסטינים, זה לא היה משנה בהרבה את המאזן הדמוגרפי. לכן, כפי שבעצם הציע אדמונד לוי, לקיים איחוד משפחות על בסיס בחינה פרטנית זה סביר (גם אם מוטעה בעיני).
[/font]
|
רבבות פלסטינים היו משנים את אופיה של ישראל. לפני 64 שנים חיו בנגב 10,000 בדוים. השנה יש 200,000. זה ממש לא רק בגלל ריבוי טבעי עצום, אלא גם בגלל שב35% מבתי האב הבדווים בנגב, יש אם פלסטינית. להכניס לפה 50,000 (ואני עדין - ייכנסו הרבה יותר, הביטוח הלאומי הוא אטרקציה ששמעה יצא למרחקים...) משמעו מאות אלפי פלסטינים נוספים, עם זכות בחירה, בטווח הלא ארוך. אי אפשר למכור לנו סיפורים על סכנה דמוקרגפית אם לא ניסוג מאיו"ש, ואז להכניס אותם לתוך הקו הירוק...
ציטוט:
במקור נכתב על ידי קגנס
4. גם אם הייתה מתקבלת העתירה, היה ממשיך המצב שבו הגירה חופשית לארץ היא של יהודים בלבד. לגבי הערבים זה היה רק במקרים שאפשר לכנותם "הומאניטריים". העיקרון הציוני לא היה נפגע.
מבחינתי האישית, אני פשוט לא רוצה לראות התאזרחות של פלסטינים בתוך ישראל...לא רוצה לראות הפרה של המאזן הדמוגרפי ולא במעט, ולא את הסיכון הביטחוני שכרוך בזה. לי אין בעיה להקריב לצורך העניין את עיקרון השוויון. ועדיין, אני סבור שהחלטת בית המשפט העליון היא המתאימה ביותר במקרה זה. כל עוד נדחתה העתירה, אני שמח שבית המשפט העליון של מדינת ישראל איננו מתעלם מהבעייתיות אלא שוקל אותה ומבצע הכרעה קשה ולא אוטומטית.
ומשהו לסיום-בתור מי שמלין על כך שאהרון ברק ובייניש יצרו הרכבי בג"ץ שיתאימו לאישור או דחיית עתירות לפי רצונם, מוזר שאתה רוצה שגרוניס יעשה אותו דבר רק לכיוון הפוך מבחינה פוליטית...
[/font]
|
אם הייתה מתקבלת העתירה, רבבות היו נכנסים לפה, ומספר החתונות היה גדל בטור הנדסי (הוא פחת מאוד מאז החוק - החיגרים והפיסחים עם הת.ז. הכחולה נראים הרבה פחות אטרקטיביים כשנישואין להם כבר לא מקנים ת.ז. כחולה נוספת...).החלטת ביה"מ העליון היא מתאימה מאוד? לא, החלטת ששה מתוך שופטי העליון היא מתאימה מאוד (בעיקר זו של גרוניס, שבלי להתפלפל נורא, הגדיר את הדברים בצורה פשוטה ועניינית, ולא חש צורך להעביר בפרך את המתמחים והעוזרים המשפטיים שלו בלהביא לו תקדימים מהמשפט השומרי והאכדי...). החלטתה ארבעת האחרים, היא מזעזעת, והעובדה שרק בגלל הפחד של בייניש מרפורמה כפוייה בעליון היא נמנעה מלכפות עלינו הגירת-ענק ערבית, ממחישה שוב עד כמה הצורך ברפורמה שם, הוא אקוטי.
לא ייתכן ש3% ייוצגו בעליון ע"י לפחות 40% מההרכב (צריך שוב לזכור - הנצחון כבר היה בכיס של עדאלה, אבל בייניש העדיפה לוותר עליו). זה כבר לא עניין של ייצוג -יתר של המיעוט - זה כבר רמיסת זכויות האזרח של הרוב כאן.
|
|