לא אחת יוצא לי במסגרת עיסוקי, להגיע למתחם הענק של התע"ש אשר משני עברי כביש מס' 4, מתחם שמבחינתי הוא סוג של "שמורת טבע" עבור מי שחפץ לחזות ולדמין כיצד כל האזור הזה היה נראה לפני עידן הבניה .....
עם זאת, לא אחת פרט לתוואי השטח ה"בתולי" למדי, הבחנתי כי במתחם הנ"ל מצויים לא מעט מבנים, חלקם מבני אבן המזכירים מבני "אבן ירושלמית" שאין לי כל ספק שהוקמו עוד טרום הקמת המדינה (ביניהם כמה מבנים מעניינים למדי מבחינה ארכיטקטונית)....

האם למי מכם מידע בדבר עברו של האזור?..
אני מניח שגם הוא היה מן הסתם רווי פרדסים ומיושב ע"י בדואים אך האם גם היה במקום ישוב כל שהוא?...
משהו?..

ובאותו עניין, מן הסתם מתקני התע"ש לא ישכנו שם לנצח (אני לא יודע אם לצערי או שמחתי)....
האם יש מיפוי ותיעוד של המבנים שבמתחם?
האם נעשתה עבודה כל שהיא בנושא הזה?...


לבני.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

זמני קצר - עבודה וכו' - אבל 99 אחוז שמדובר בנכסיו של אבו-קישק רב המעללים.

(מוטיבים של חלונות קשתיים וכו'...)....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

לפחות לפי ה"חברים הטובים" מהצד השני, הזיכרון שלי עבד לא רע. תסתכל על המיקום בלינק שמוביל לצילום לוויין (הסיכה הצהובה).

כפי שנאמר לפניי, השטח הזה היה עד מלחמת העצמאות באדמות שבט אבו קישק, שבט בדווי שבתקופת המנדט התחיל בהתיישבות קבע.

הייתי מספר פעמים בתע"ש בדגש בוטני (ונערך סקר צומח מפורט במתחם ע"י ד"ר רון פרומקין, לקראת הבנייה המתוכננת, ונמצאו מיני צומח נדירים מאד בישראל). באחת הנסיעות ראיתי אחד מהמבנים אליהם אתה מתייחס ולא התרשמתי במיוחד. אולי זכית להגיע לאזור בו נשמרו יותר מבנים היסטוריים?

באזור היו שני בתי קברות בדוויים. אחד מהם שרד עד היום בדופן המזרחית של התע"ש ונמצא מחוץ לגדר (העושה עיקול כדי להימנע ממנו). שני אמור להיות בתוך המתחם, אם לא הושמד בעבודות הפיתוח.

טבע ונופים בישראל - טיולים ושמורות טבע בארץ

http://www.inature.info

כך גם מוזכרת התקפלות השבט בין לילה עם פרוץ מלחמת השחרור וגבור הצד היהודי למעט משפחת אחיו של השיך שהועברה בהמשך ללוד.

עם זאת מצוין שם גם כי שיך אבו קישק נענש ע"י הבריטים בשריפת ביתו לאחר נסיון ההתקפה הבוגדני שלו על פתח תקווה. משמע היה לו בית...

אני נוהג לתור בעיני בחולפי באיזור את הגבעה ולדמיין את המתחם הבדואי ומיד אחרי הנוסטלגיה לברך על כך שלא נענו אנשי אבו קישק להפצרות הפתח תקוואים ונמלטו מזרחה.

צריך לבדוק זאת 'בעמוד ענן' אך כמדומני כי במפת הPEF מוזכר שבט אבו קישק [מאיזור אל עריש?] ומרחב המחיה שלו המופיע על המפה משתרע עד הים וכמעט עד נחל פולג.

נדמה לי כי מתחם אבו קישק וסוכותיו מתואר גם בספר הילדים 'עץ האקליפטוס חיב ללכת'.

רק מהזיכרון שלי, מקווה שאני לא טועה: לאדון אבו-קישק היו אדמות שהתפרשו על פני רוב איזור השרון. בין השאר, כללו האדמות את השטחים שעליהם נבנו הרצליה, רמת השרון, רעננה, הוד השרון וכו' וכו'. ראוי לציין שכמעט כל האדמותה אלה נרכשו ממנו כדין בשנות ה-20. הוא פשוט היה יזם נדל"ן בעל תושייה. קנה בזמן, מכר בזמן.
סיפור אישי: עבדתי פעם כאיש ביטחון בנתב"ג. פעם עברה אצלי בחורה אמריקאית מבטן ומלידה, דור שלישי בארה"ב, ששמה היה אבו-קישק. זרקתי במהלך השיחה בינינו שאני מכיר את השם, שכן אני גר בהרצליה. נעניתי בנאום חוצב להבות על אדמות המשפחה שנגזלו...

ואילו מאוחר יותר, ב- 1929 ובמרד הערבי, רמת השרון (ממנה אני במקור) לא ספגה כלל התקפות למרות סמיכותה לאבו קישק. גם לגבי הרצליה אני מניח שהמצב היה דומה.

אגב לנוסעים בכביש 4, יש שדרה של אקליפטוסים לאורך כק"מ מצפון למחלף התע"ש, בצמוד וממזרח לכביש. שדרה זו מסמנת את גבול אדמות הדר (או רמת הדר?) מול אבו קישק בשלהי תקופת המנדט הבריטי. כעיקרון השטחים ממערב לשדרה זו עד גדר התע"ש נוספו לחקלאי הוד השרון אחרי מלחמת העצמאות.

טבע ונופים בישראל - טיולים ושמורות טבע בארץ

http://www.inature.info

בראשית שנות ה-90 שיחק בהפועל פתח תקווה שחקן בשם מורד אבו-קישק. סוג של קלבל"ש - קרוב לבית לשעבר.

שבטי הבדואים באזור ת"א היו בשלב מתקדם של מעבר ליישוב קבע לפני 48, אחת הדוגמאות ששרדו כמעט עד לזמן הנוכחי היה מבני שבט ג'מוסין באזור שמע' לגשר ההלכה.
לשיח שבט אבו כישך היה בניין נאה בראש גבעה בנוי בסגנון אירופאי שאת תמונתו מספרו של שמואל אביצור עם חופי הירקון אנסה לצרף, מסביבו היו מבנים נוספים בניהם בריכת מים שעל גגה נבנה חדר אירוח.
מעניין מה שרד ממבנים אלו, אשמח אם תבקש רשות מהמארחים לצלם מיבנים אלה בפעם הבאה שתבקר באזור.

תודה על התמונות הנהדרות!
כפי שכתבת ונכתב כאן באשכול גם ע"י אחרים, על פניו המבנים עליהם אני מדבר, ממש לא נראים כמבנים שנבנו על ידי ועבור בדואים ולכן הייתי בטוח או שיערתי שהיה במקום ישוב אחר כל שהוא אך ההסבר שניתן כאן בהחלט מספק את התשובה....כנראה שה"קישאקים" עמדו להתבסס באזור הזה .

לגבי מה שנותר שם... בהחלט ובהחלט נותרו שם מבנים מהתקופה המדוברת, חלקם חסרי ייחוד כל שהוא (לפחות חיצונית), חלקם עברו שינויים כגון הוספה או הסרה של חלקים וחלקם נותרו כפי שהיו....

יהיה מאוד מעניין לדעת מאיפה נלקחה התמונה הזו:



אני שואל היות ובחלק העליון של הצילום מעט ימינה מהמרכז נראה מבנה עגול עם גג מחודד, מבנה שכזה (והוא כלל לא עגול אלא בעל צלעות) עומד בשלמותו על גבעה שבמתחם עליו אנו מדברים!!!

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

שהרי אם כן, המבנה המדובר עדיין עומד על תילו!

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

כן, נראה שהבנין ממוקם במתחם תע"ש,
עפ"י הקישור בגוגל ארט' לערך אבו קישק בוויקיפדיה האנגלית נראה שהוא ממוקם בחלק שממע' לכביש 4.

וסמוך אליו עדיין ניצבים עוד כמה מהמבנים שסביר שנראים בתמונה...
נהדר ומדאיג בו זמנית....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!