 |
09-07-2012, 20:53
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 03.03.10
הודעות: 17,061
|
|
ממלחמה בקומוניזם למלחמה באש - מטוסים אמריקנים שהוסבו לשירות אזרחי
מטוס ה-OV-10 ברונקו טס לו מעל סבך העצים הצפוף, טס נמוך ולאט. הוא עושה פנייה של 180 מעלות כמעט על המקום, מאפשר למפקד המשימש במושב האחורי לראות היטב את המטרה דרך החופה הגדולה. "תגיע מכאן," מורה המפקד בקשר, "תטיל בדיוק איפה שאני אומר לך! עכשיו!"
שני מטוסי S-2 Tracker מגיעים אחד אחרי השני, אלף רגל מתחת לברונקו, מטילים את המטען שלהם - מים וחומרים מעכבי בערה - ישר על מקור האש. לצוותי הכיבוי היושבים על הכביש המהיר מס' 49 לא נותר אלא להסתכל בעוד ההפצצה האווירית מכבה ביעילות את השריפה לפני שהספיקה לגדול.
במילים אלו תיאר בפני "לימו" (Limo), טייס הברונקו, איך מנעו מטוסי הכיבוי של מחלקת היערנות של קליפורניה (CDF - California Department of Forestry) משריפת קוצים קטנה להפוך לשריפת ענק בשבוע שעבר. צוות הכיבוי האווירי של תחנת גראס וואלי מונה ארבעה מטוסים - פייפר סופר-קאב מזדקן, ברונקו אחד ושני מטוסי S-2, מיכליות אוויר מוסבות. במפקדה שלהם בפארק האווירי של מחוז נבאדה, בצפון קליפורניה, יש לוח שנה. בכל יום שבו טסו מטוסי הS-2 מוטבעת צללית של המטוס. היום השמיני ביולי וכל אחד ואחד מימי החודש כבר מסומנים. "לימו", טייס של CDF כבר שלושים שנה, טופח על הברונקו שלו בחיבה. הברונקו הוא היום מטוס התצפית והפיקוד הנבחר של CDF. בקליפורניה, בה כל קיץ ישנן שריפות ענק, יש חשיבות עצומה לגילוי מוקדם וניטרול של שריפות. הברונקו טס כל יום מעל גראס וואלי, השוכנת בעמק מיוער עמוס באורנים דליקים. "רואה שם?" לימו מצביע על ענן עשן באופק, "אם הצופה שטס מצ'יקו היה באוויר אתמול, היה אפשר למנוע את השריפה ההיא."
"מה קרה?" אני שואל, "למה לא היה באוויר?"
"הם עדיין מחכים לברונקו שלהם," הוא מושך בכתפיו, "הייתה להם בעיה טכנית ואין להם מטוס גיבוי".
הגיבוי שלו, אגב, זה מטוס הסופר-קאב שחונה לא רחוק. "אנחנו כמעט לא מטיסים אותו יותר," הוא מסביר, "מהברונקו אפשר לראות הרבה יותר טוב".
בעוד הוא מדבר, מסיים צוות הקרקע את ההכנה לטיסה של מיכלית האוויר הS-2. "שמונים ושמונה הולך לעזור להם שם בצ'יקו," מוסיף לימו, "יש להם שם הרקולס של חיל האוויר גם, אבל אנחנו קרובים יותר. עד שההרקולס חוזר אנחנו יכולים לעשות שתי גיחות".
"שמונים ושמונה" ואחיו התאום "שמונים ותשע" הם שני ציידי צוללות לשעבר. "הם יצאו מהמפעל של גרומן אחד אחרי השני," מסביר לימו, "שירתו על הנימיץ ביחד, ועכשיו הם שלנו, עדיין ביחד. כשהם הגיעו אלינו, הסבנו את החלק הפנימי למיכלית, הכנסנו בהם מנועים חדשים והארכנו את חייהם בשלושים שנה. אחרת הם סתם היו הולכים לגריטה וחבל".
"והברונקו?" אני שואל.
לימו צוחק. "המטוס הכי טוב בעולם," הוא מצהיר, "אין אחד שלוקח אותו בטיסה נמוכה ואיטית. אני מוכן ללכת לדוגפייט נגד F-16 ככה".
את הברונקו, מגלה לי אחר כך איש צוות הקרקע, לימו מכיר עוד מויאטנם. לימו, אז טייס קרבי, הטיס את מטוס הסיור מעל הג'ונגלים של ויאטנם, שם עשה בעיקר תצפית וסימון מטרות. "לא כל כך שונה ממה שהוא עושה היום," אומר המכונאי בגיחוך, "לפי כן הוא היה על הפייפר סופר-קאב שלנו אבל כשנתנו לנו את הברונקו הוא צהל כמו ילד בקרנבל".
השימוש במטוסים קרביים לשעבר איננו חידוש עבור CDF. על קירות המפקדה שלהם יש תמונות של מיכליות עבר מוסבות, כשהזקן מכולם - מפציץ B-17 מבצר מעופף. "לא היה לנו כאן אחד," מסביר לי איש צוות הקרקע, "המסלול ארוך מספיק אבל שאר השדה צר מדי. אם הוא היה מסיע כאן, קצה הכנף שלו היה מוריד למטוסים חונים את האף".
"אלה מטוסים טובים," מסביר מכונאי אחר, "אולי הם כבר לא מתאימים לשירות קרבי אבל חבל לזרוק אותם".
מצייד בג'ונגלים לצייד שריפות: הOV-10 ברונקו
ציידי הצוללות שהפכו למיכליות: S-2 Tracker
_____________________________________
 מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
