לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > הסטוריה ותיעוד
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #3  
ישן 30-01-2012, 16:56
  עמית 171 עמית 171 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.11.08
הודעות: 294
יש יותר מדי כאלה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי גראדיאנט שמתחילה ב "אוצרות לאומיים בשבי."

בעיקר בצרפת, טורקיה ובריטניה אך לא רק.

הפסיפס הביזנטי מכנסיית שלאלה (בפארק אשכול) הגיע לקנברה באוסטרליה. חלק משנהבי שומרון נמצאים באוניברסיטת הרווארד בארה"ב, ולדעתי אפשר בהחלט להכליל בקטגוריה זו ממצאים יהודיים שהתגלו בסיני ונמסרו למצרים, שם במקרה הטוב הם מעלים אבק במרתפי המוזיאונים המקומיים..

לדעתי כן צריכה להיות דרישה קבועה להחזרת ממצאים, גם אם לצערנו אין סיכוי ממשי שתיענה (מה גם שבאופן מכעיס, רבים מהממצאים אותם אנו מזהים עם מורשת ישראל ההיסטורית, נמצאו בשטחי יהודה, שומרון ומזרח ירושלים - דבר שמפחית מאד את הסיכוי שמדינות זרות יעבירו לידינו ממצאים אלו).

הצלחה נדירה הייתה עם המצבות העתיקות מבית הקברות הקדום של יהודי יפו באבו כביר, כתוצאה ממאמציו של החוקר צבי אילן ז"ל בשנות ה- 70' שהצליח להשיב אותן מאוסלו וכתב על כך ב"עת-מול" בשעתו.

בניקבת השילוח הוצב העתק של הכתובת המקורית ובתל גזר הוצב דגם מוגדל של לוח גזר. בהנחה שנכסי המורשת בגולה לא ישובו אלינו בעתיד הנראה לעין, יש מקום להציג בארץ העתקים נוספים (למשל, בפארק אשכול ממש מתבקש להציב שחזור של הפסיפס מכנסיית שלאלה).
_____________________________________
טבע ונופים בישראל - טיולים ושמורות טבע בארץ

http://www.inature.info

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 31-01-2012, 14:06
  g.l.s.h g.l.s.h אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי גראדיאנט שמתחילה ב "אוצרות לאומיים בשבי."

[font='Arial','sans-serif']יש להפריד בין אוצרות תרבותיים של העם יהודי ובים אוצרות מורשת של ארץ ישראל (שכמובן יכולים להיות חופפים לא פעם). הראשונים הם רבים ועצומים: במקרה של קהילות יהודיות מחלק מארצות ערב (מצריים, סוריה, עיראק, פרס) הרי ללא ספק חלקם פשוט מחוץ להישג יד (מה שלא הוברח ע"י היהודים עצמם): מדינות ערב אינן מתגאות בסובלנות או פשרנות בתחום התרבותי, כידוע. ממדינה אשר שולחת מומיה של פרעה לעבודות שימור בצרפת (מאחר ומצריים אינה עוד בחזית הטכנולוגיה) ומנפיקה לו דרכון רשמי של מצריים המודרנית (ובו תחת הסעיף "מקצוע" רשום "מלך"), קשה לצפות להגיון מן הסוג לו אנו מצפים. מבחינתם כל פריט מורשת הוא מקודש, גם אם זה מופת לציניות (כגון המורשת היהודית). "מי אנחנו בכלל" שנצליח להוציא נכסי תרבות שזמנם קודם בהרבה אפילו לחלומות על מדינת ישראל, מהידיים הקפוצות של מדינות אשר מקדשות לאומנות קיצונית אפילו במקומות הכי קטנים? מדינות כמו עיראק, מצריים, איראן או תורכיה נאבקות להרים ראשן מביצת המציאות העלובה (יותר או פחות) שהיא מנת חלקן בעת המודרנית אל ענני מרום של כבוד אבוד מימי קדם. אין סיכוי שבעולם שיוותרו לנו אפילו על מטבע חשמונאית שחוקה. עניין של עקרון.[/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif']במקרה של אוצרות תרבותיים יהודיים מאירופה, לדוגמא: המצב שונה. מן הצד האחד אירופה די בבירור אמרה (בחלקה הלא קטן) מה שעתה על חיים יהודיים (כתרבות וקהילה) בתחומה, ולכן במקרים רבים הייתה גמישות רבה בעניין הוצאת אוצרות תרבות מתחומה לישראל. מן הצד השני מדינת ישראל אינה בדיוק משופעת המשאבים/רצון טוב לשמר... במקרים רבים אנו שומעים רק על בית עלמין שחולל – לא על אלפי אוצרות תרבות שסתם נופלים קורבן לשיני זמן. מאידך יש לקחת בחשבון שעבור מדינות ואומות רבות השורשים היהודיים הם אכן חשובים, למרות האפיזודות הרעות והאכזריות בדרך. במקרים רבים ההיסטוריה של הקהילה היהודית היא אכן חלק מההיסטוריה של האומה. [/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif']מקרה שונה הוא עניין אוצרות תרבות (לרוב חשובים מאוד) שהוצאו מארץ הקודש בעת המודרנית לצורך הצגתם (כמו ממצאים ממצריים שהוצאו בכדי להיות מוצגים, להבדיל מאובליסקים שנשדדו עוד בעת העתיקה למטרות העמדתם בערי האימפריה). במקרה זה נחקקו חוקים בינלאומיים שמן הצד האחד הסדירו את העניין, מן הצד השני איפשרו למדינות אשר ירשו אימפריות של תחילת העת המודרנית לשמר או רוב מה שאספו/בזזו. במקרים אלה יש לאמץ את הגישה היוונית לעניין "שיש אלגין": לבקש, לדרוש, להזכיר. להעמיד את העניין לסוג של משפט היסטורי כך שכשיבוא השלב הראוי ניתן יהיה להסדיר את העניין (גם חוקים אפשר לשנות). העניין מתחיל במנטליות המחשבתית: מי שאומר לעצמו "כתובת השילוח נלקחה במאה ה-19 והחוק אומר שזה בסדר" בחיים לא ישיג כלום, גם אם "יפתחו הספרים" ביום מן הימים בלובר, הבריטיש או בברלין.[/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif']בין אוצרות התרבות החשובים הנמצאים בחו"ל (חלק הוזכרו, חלק אגב אבדו):[/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif']חרסי לכיש, כתובת השילוח, משקוף בית הכנסת (השני) בברעם, פפירוסי ניצנה, כתובות כונתילת עג'רוד.[/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif']באופן כללי אישית הייתי מביא כל חומר כתוב (אפיגרפי). ישנם מקרים כמו הפסיפס של ח' שלאלה (שהוזכר פה) שמאבק עליהם (שאגב הוצע לפני כמה שנים) מיותר לאור העובדה שבישראל ישנן עשרות רצפות פסיפס שכוסו עפר מחוסר אמצעים לשמרן. לפסיפס זה דווקא חשיבות להיסטוריה האוסטראלית, בעוד שעבור ישראל זו עוד רצפה מני רבות.[/font]
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 10:03

הדף נוצר ב 0.24 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2022 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר