ישראל בדרך להסתבך עם מעצמה גרעינית? דיפלומט אירופי בפקיסטן חשף ל-AP השלכות אפשריות של תקיפת אתרי הגרעין. גורם אחר: "מבצע ישראלי עשוי להביא לקריסת גוש האירו".

http://news.walla.co.il/?w=/2689/2506512

פקיסטן אמנם איסלאמית (אפילו רדיקאלית), אבל כמו שנוכחנו עד כה - רציונאלית מאוד.

מעולם לא שמענו התבטאות פקיסטנית כלשהיא, לא כל שכן תקיפה - לא לגבי השלכות של תקיפה באיראן ולא לגבי משהו שקשור לישראל.

(תקנו אותי)

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

לדעתי לא סביר שפקיסטן תצא נגד ארה"ב. דוגמה שמעידה על ה"הבנה" בין המדינות היא חיסול בין לאדן בריבונות פקיסטן.
מעבר לכך, אני מתקשה למצוא סיבה טובה לכך שפקיסטן תגרור את עצמה למלחמה מול מדינות המערב כדי להגן על היכולת הגרעינית של איראן.

המרחק בין הגבול המערבי של פקיסטן לישראל הוא בערך 2500 ק"מ. לפקיסטנים יש טילים שיכולים
לעבור את המרחק הזה? ח"א שלהם מסוגל לטוס את המרחק הזה, להתמודד עם חיל האויר שלנו
ועדיין להפציץ את היעדים? בקיצור לדעתי המאד לא מקצועית זה ניראה כמו חרטא.

2500 ק"מ? הו! ממש במקרה... - http://en.wikipedia.org/wiki/Pakist...ivery_ systems

תודה על התשובה. בכל מקרה אם בסיסי הטילים האלה לא נמצאים ממש על הגבול הם לא רלוונטיים.

וגם - לא סביר שפקיסטן תתקוף את ישראל בנשק גרעיני, ושימוש בטילים בליסטיים לטווח בינוני עם רש"ק קונבנציונאלי יהיה די מיותר. לא העדר יכולות, אלא העדר מוטיבציה הוא מה שכמעט מבטיח אי-התערבות פקיסטנית (כמו שלא העדר יכולות אלא העדר מוטיבציה הוא גם מה שכמעט מבטיח אי-התערבות של כמעט כל מדינה אחרת).

יש להם מספיק צרות משלהם מלהתערב בדברים שלא קשורים אליהם.


נ.ב. בניגוד לטילים אסטרטגיים, טילים כאלה לא צריכים להיות משוגרים מבסיסי נייחים: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98...%95%D7%A0%D7%99

לא שיש לי מושג צבאי, אבל לול זה האינטרנט אז אני יכול לכתוב מה שאני רוצה:

הם מדברים על סיוע לאיראן, לכן הגיוני שהם ישגרו ינחתו יתחמשו ויתדלקו בין היתר באיראן.
הם גם יכולים להשתמש בסוריה.

יהיה משהו, כי יש משהו

סוריה כמעט ולא רלבנטית יותר במשחק הזה. חוסר יציבות גדול מדי, אם המורדים יעלו לשלטון הם עלולים לפתח היגיון ולהבין שהאיראנים דפקו אותם.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

הם טסו כתיגבורת לצבא המצרי והצליחו הרבה יותר מהמארחים שלהם. באופן יחסי, כמובן.
אין לזלזל בשום צורה ביכולות הצבאיות הפקיסטניות אבל,כמו שכבר נכתב פה, ספק אם תהיה להם המוטיבציה להתערב כשמדובר באירן שאיננה בדיוק בעלת ברית טבעית של פקיסטן.

הרי גם הם מעצמה גרעינית,שכנה של פקיסטן והמדינה מספר 1 שפקיסטן מאיימת עליה
אני בספק אם הפקיסטנים ירצו לפתוח חזית נגדנו
אבל לעומת זאת,כשכלכלת הודו נמצאת בצמיחה הודות למערב,אני בספק אם הודו לא תתקוף את פקיסטן כשתגיע העת

אני לא מבין מאיפה הספקולציה הזאת על זה שהודו תתקוף את פקיסטן.
הודו לא תקפה את פקיסטן אחרי הפיגוע במומבאי ב-2008,
ופקיסטן היא איום צבאי על הודו, היא לא איזו עזה שאפשר לתקוף אותה בלי השלכות.

יהיה משהו, כי יש משהו

אתה אומר שיותר הגיוני לתקוף מישהו שלא מהווה איום עליך מאשר מישהו שכן מהווה איום עליך?
מה ההיגיון בזה?

אני אומר שיותר הגיוני להרתע מעימות כשיש סיבה להרתע מעימות.

יהיה משהו, כי יש משהו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי sheep אני אומר שיותר הגיוני להרתע מעימות כשיש סיבה להרתע מעימות.

זו טענה שנכונה על-פי הגדרה, ולא מעניינת.
אתה ניסית לטעון יותר מזה למעלה...

אני רק מדגים איך נרתעים מעימות.

יהיה משהו, כי יש משהו

ואני מסביר לך שאותו טיעון עובד גם לכיוון השני - מי שמהווה איום צבאי עליך, הוא הראשון שאתה רוצה לנטרל מראש, לפני שהוא יספיק לפגוע בך. זו המשמעות של היותו איום צבאי עליך.

לפקיסטן לא רק צבא קונבנציונאלי בהחלט עוצמתי, אלא גם יכולת גרעינית צבאית. הודו לא תרצה להסתכן בעימות גרעיני.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס לפקיסטן לא רק צבא קונבנציונאלי בהחלט עוצמתי, אלא גם יכולת גרעינית צבאית. הודו לא תרצה להסתכן בעימות גרעיני.

אך ורק בהנחה שיש לפקיסטן יכולת מכה שנייה.
אומרים שיש לה כזאת. האמריקאים אומרים שהם לא מכירים את כל אתרי הטילים הפקיסטניים.
אולי זה נכון, ואולי זו הטעיה. גם אם זה נכון, פקיסטן היא לא בראש טבלת האיומים של ארה"ב,
אבל היא בהחלט שם עבור הודו. אולי הודו יודעת.

בהינתן יכולת לתת מכה ראשונה ניצחת, נשק גרעיני בידי היריב דווקא מעלה באופן רדיקאלי את
המוטיבציה שלך לתת את המכה הראשונה הזאת.


בנוסף, קיומו של נשק גרעיני בידי צד אחד או שני הצדדים ממש ממש ממש לא מונע עימותים
קונבנציונאליים ביניהם. אני אוותר על רשימת המלחמות של מדינות בעלות יכולת גרעינית (או
כאלה שנטען שיש להם יכולת גרעינית). בהינתן עימות מוגבל (לא במובן של איך-לא-להילחם-
בלוחמה-זעירה, אלא במובן של עימות קונבנציונאלי בלי שימוש בנשק אסטרטגי), ההיסטוריה
מראה שהחשש מגלישה לעימות גרעיני לא כל-כך גדול...

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

בריה"מ/רוסיה לא נכנסה מעולם לעימות צבאי ישיר עם מדינה אחת בעלת עוצמה גרעינית. כנ"ל ארה"ב (לסין לא היה נשק גרעיני במלחמת קוריאה) צרפת או בריטניה. מלחמות העבר בין הודו לסין אירעו בטרם אלו התגרענו.
ואין זה מקרי. עימות קונבנציונאלי עלול להדרדר לכזה גרעיני. לגבי מכה ראשונה-טמון כאן סיכון גדול. גדול מכדי שההודים יפלו לפח כזה.

א. היו אינספור עימותים בהם לפחות לצד אחד היה נשק גרעיני.
בנוסף, ראה כאן רשימה של עימותים בין הודו לפקיסטן - חלקם לאחר 74 ואפילו לאחר 80...
בנוסף, היו קרבות בין סין לרוסיה ב-69, שוב, אחרי שלשני הצדדים היה נשק גרעיני.
ובוא לא נשכח את מלחמות ישראל - באותה שנה היו קרבות בין ישראלים לסובייטים, כשלפי הערכות שונות ומשונות לישראל היה נשק גרעיני כבר במלחמת ששת-הימים (זה יוצא שנתיים קודם).
וזה רק מדגם... וזה רק כששני הצדדים מגורענים...

ב. עימות קונבנצינאלי עלול להיגרר לעימות גרעיני. ואולי לא.
גוף שמיימי עלול לפגוע בכדור הארץ ולהשמיד את כל החיים עליו. ואולי לא.
העימותים האלה עדיין לא נגררו לשימוש בנשק גרעיני. אולי זה יקרה בעתיד. אין שום ערובות, אבל ודאי שהחשש הזה לא יגרום להפסקה של העימותים הקונבנציונאליים. להפך (וכתבו על זה הרבה).

ג. במכה ראשונה אין שום סיכון. זה בדיוק העניין.
הסיבה לפיתוח יכולות מכה שנייה היא בדיוק העובדה שבלי האיום במכה שנייה, יש פיתוי רב מדי לתת את המכה הראשונה. זה די בסיסי...

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

העימות צריך להיות ישיר ומעבר לחיכוך מקומי זה או אחר, וצריך שלשתי המדינות תהיה אופציה גרעינית ממשית לפגוע בצד השני.
עימותים מסוג זה פשוט לא היו או, למען הזהירות, כמעט לא היו. מלחמות ממש בין פקיסטן והודו היו מספר פעמים במאה העשרים. אחרי ששתי המדינות השיגו נשק גרעיני של ממש היו רק חיכוכי גבול מוגבלים.שום דבר שיש מקור שיגדיר אותו כמלחמה. וזאת למרות שעילת הסכסוך נותרה בעינה. כנ"ל לגבי העימותים המקומיים הזניחים שבין סין ובריה"מ (מה עוד שבתקופה הנדונה הנשק הגרעיני ואמצעי הטלתו היו רק בראשית דרכם) ובוודאי מלחמת קוריאה שבה המעורבות הסובייטית הישירה הייתה זניחה ביותר.
מלחמות של ממש היו רבות במחצית השניה של המאה העשרים. בין 2 מעצמות גרעיניות בעלות אפשרות ממשית לפגוע זו בזו-לא (ולמען הזהירות-כמעט ולא). ואין זה מקרי: בגלל הסכנה להדרדרות לעימות גרעיני, סכסוכים בהשתתפות ישירה הוגבלו מאוד בהיקפם וחומרתם. ברור שאין שום ביטחון שתבוא הדרדרות כזו, אבל הסיכון מספיק גדול על מנת שינהגו בזהירות מופלגת.
הודו ופקיסטן הן מדינות שכנות שלשתיהן מאגר גרעיני גדול יחסית+אמצעי השיגור. עימות קונבנציונאלי מלא עלול להוביל בקלות להדרדרות למלחמה גרעינית אם אחד הצדדים יחוש מספיק מאויים או ירצה להמר על מכה ראשונה מכרעת. ומדוע מדובר בהימור?
1. אתה צריך להיות בטוח במאה אחוז שתפגע בכל מתקני השיגור של נשק גרעיני ולשם כך צריך להיות לך ביטחון מוחלט גם במודיעין וגם ביכולת המבצעית. מספיק שאחרי המכה הראשונה יצליחו הפקיסטנים לשגר טיל בודד על ניו דלהי והודו תחטוף מכה כזו שתהפוך את ניצחונה לניצחון פירוס.
2. כשמדובר במדינות שכנות, אתה בהחלט צריך לחשוש מכך שהתקפה גרעינית גדולה תוביל למעבר נשורת גרעינית (בייחוד אם תפגע-במכוון או לא- לא רק במתקני השיגור של נשק גרעיני אלא גם בכורים) לתוך השטח שלך והתוצאות במקרה זה יהיו עגומות למדי. כמובן, בהודו יש די מעוותים גם בלי רדיואקטיביות אבל לא הייתי מהמר על מינוס ומינוס שיוצר פלוס...
אני כבר לא מדבר על ההשלכות של פגיעה (לא מכוונת אבל בסבירות גבוהה) בכוחות האמריקאים ששוהים בפקיסטן.
יש משטרים פסיכיים שהיו אולי לוקחים את ההימור הזה. הודו, לפחות זו של היום, אינה כזו.
בקיצור, לא רואה מצב שבו הודו מתקיפה את פקיסטן סתם כך כי זו החליטה לתקוף את ישראל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס בריה"מ/רוסיה לא נכנסה מעולם לעימות צבאי ישיר עם מדינה אחת בעלת עוצמה גרעינית. כנ"ל ארה"ב (לסין לא היה נשק גרעיני במלחמת קוריאה)

מסתבר שברית-המועצות גם השתתפה במלחמת קוריאה. לסין אמנם לא היה נשק גרעיני
עדיין, אבל לברית המועצות כבר היה. ניסוי גרעיני ראשון היא ביצעה ב-49, ובמהלך שנות
ה-50 המוקדמות, במקביל למעורבות שלה בקוריאה, ביצעה עוד מספר ניסויים.

אבל אולי בשלב הזה, כשהיא רק ייצרה את הנשק הגרעיני, עדיין לא הייתה לה דוקטרינה
מפותחת, ואולי לא היו ברורות ההשלכות ההרסניות של נשק גרעיני, ורק בגלל זה ברית-
המועצות לא חששה. נכון? הנה טיעון שאיתו תוכל להתחמק.

אלא שמסתבר שברית המועצות עשתה זאת גם עשר ועשרים שנה מאוחר יותר - כששלחה
כוחות לוייטנאם...

יש שמועה שמסופר על זה בספר Россия (СССР ) в локальных войнах и военных
конфликтах второй половины XX века בהוצאת המכון להיסטוריה צבאית של משרד
ההגנה הרוסי...
אפילו יש אותו באמאזון: http://www.amazon.com/dp/5860900651

תראה איזו כריכה יפה. רק בשבילה שווה לקנות אותו!
מצד שני, מה יודע משרד ההגנה הרוסי על מלחמות ומעורבות סובייטית בהן?

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

תאוריה שיש בה הגיון והיא עובדת היטב עד שהיא מפסיקה לעבוד.

היא לא של פרידמן, באופן לא מפתיע הוא לוקח קרדיט על עבודה של אחרים.

הCommercial peace theory/peace through commerce/peace through trade היא תיאוריה שהייתה קיימת לפני שמר פרידמן נולד בכלל. תלוי איך מסתכלים על זה אבל אם הולכים על המינימום קאנט הגה אותה עוד במאה ה-17. פרידמן פשוט "טמטם" אותה והפך אותה לתיאוריית השלום דרך מקדונלדס-golden arches peace theory.

וכן, כמו כל תיאוריה בIR (או כל תיאוריה בכלל) היא עובדת עד שהיא מפסיקה לעבוד. במקרה שלו היא הפסיקה לעבוד עוד לפני שהוא "הגה" אותה, בוסניה וסרביה נלחמו אחת בשנייה בעוד בשתיהן יש מקדונלדס.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

והוא גם חסר כל יכולת להתמודד עם ביקורת: http://en.wikipedia.org/wiki/The_Le..._the_Olive_Tree
עכשיו הצצתי בספריה על הספר כדי לוודא שהציטוטלא מטעה באופן כלשהו, אבל הוא פשוט ממשיך עם הבכיינותת הזאת במשך עמודים, וזה פשוט מעייף. אחרי הפסקה שמצוטטת בויקיפדיה הוא ממשיך עם טיעון בסגנון:

כון, אני כזה ג2ר עם שפם מגניב וסיגר, וכל מי שמתנגד לתיאוריה שלי הוא ריאליסט [כאילו שזו מילת גנאי; קו"ח מפי הוזה כמו פרידמן] ו-out-of-work Cold Warriors שלא שמפחדים מהטיעון שלי. הם תקועים בקטע של יריבות בין מדינות והם מפחדים מהתאוריה המאגניבה שלי על גלובליזציה שאומרת שגלובליזציה ואינטגרציה כלכלית ישפיעו על הגאופוליטיקה בדרכים חדשות ויסודיות [האמת היא שההתנגדות איננה לטענה שגלובליזציה משפיעה, אלא להשפעות הספציפיות - והמגוכחות - שפרידמן מנסה לייחס לה]. הם מפחדים כי אפילו אם התאוריה שלי הייתה חצי נכונה [הדגשה שלי] הם היו צריכים להתאים את השקפת עולמם...

[למעלה בסוגריים מרובעים - הערות שלי]

וזה החלק שבו ניבא ואינו יודע מה ניבא - אכן, אולי אם התאוריה המקושקשת שלו הייתה ולו נכונה למחצה, העולם היה עומד מלכת וכולם היו צריכים להודות בגאונותו של פרידמן. אלא שהיא לא.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

בכל סיטואציה אחרת הייתי מפליג אתך פה בדיונים, אבל-

1. היה לי מבחן על IR לפני שבוע (ע"ע realists vs. liberals).

2. מחר יש לי מבחן בגלובליזציה, דבר שלאחר קריאה של הנ"ל מר פרידמן מתיימר להיות "מומחה בו", לצערי אני מרגיש כאילו אם אני אמשיך לקרוא אותו אני עלול להיות טיפש יותר וכך גוברים הסיכויים שלי להיכשל מחר.

3. הדיקן ימ"ש החליט שבמחן במיקרו כלכלה לא יהיו לנו דפי נוסחאות, כל זאת 4 ימים לפני המבחן עצמו. נכון- לא כ"כ קשור אבל הייתי צריך לשחרר קיטור אחרת הייתי מתנקש בו.

לאור כל הנ"ל אני נאלץ לסכם שתומס פרידמן הוא "מלומד" מהסוג המסוכן ביותר- גם טיפש וגם חרוץ.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

4. איחלתי לחייל בהצלחה.

על כל פנים, אני חושב שלסברה בדבר הזהירות המופלגת של מעצמות גרעיניות מעימות ישיר וכולל יש לא מעט סימוכין מבחינה היסטורית.

כל התאוריות על ההתנהגות של אנשים, חברות, מדינות וכיו"ב, עומדות על כרעי תרנגולת. בענייננו הספציפי, הכוח הסטטיסטי של הנתונים שבבסיס התאוריה שהצגת הוא כל כך קלוש, שאפשר לקטלג אותה יותר בתחום האמונה (או wishful thinking) מאשר בתחום הרציונלי. זו לא תאוריה שאפשר לבסס עליה מדיניות חוץ ובטחון לאומי, אחרת ישראל היתה מבקשת לחמש את כל מדינות האזור בנשק גרעיני כדי למנוע עימותים צבאיים.

בלי קשר לכל האמור, מובן מאליו שהודו לא תגיב על התערבות פקיסטנית בישראל, פשוט משום שזה לא מעניין אותה ואין לה שום מחוייבות או אינטרס להתערב. להרתעה ההדדית שיש בין הודו לפקיסטן אין כל קשר לכך.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller כל התאוריות על ההתנהגות של אנשים, חברות, מדינות וכיו"ב, עומדות על כרעי תרנגולת. בענייננו הספציפי, הכוח הסטטיסטי של הנתונים שבבסיס התאוריה שהצגת הוא כל כך קלוש, שאפשר לקטלג אותה יותר בתחום האמונה (או wishful thinking) מאשר בתחום הרציונלי. זו לא תאוריה שאפשר לבסס עליה מדיניות חוץ ובטחון לאומי, אחרת ישראל היתה מבקשת לחמש את כל מדינות האזור בנשק גרעיני כדי למנוע עימותים צבאיים.

אם כי:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס אז עברנו לשלילה גורפת של מחקרים במדעי החברה? נו, טוב.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

ולכן כל תיאוריה עשויה לא לעמוד במצבים מסויימים. זה בסך הכל עניין הסתברותי.
עכשיו, אני ממש לא חושב שהנתונים הסטטיסטיים הם קלושים. מעצמות גרעיניות קיימות כבר כשישים שנה (במובן של יותר ממעצמה אחת גרעינית) ועובדתית, למרות כל המתחים שהיו בין מעצמות גרעיניות (עם דגש על בריה"מ וארה"ב/נאט"ו, אבל גם פקיסטן והודו) מתחים שבאופן נורמאלי בכל התקופות ההיסטוריות הקודמות הובילו למלחמות כוללות, לא פרצה מלחמה כוללת אלא "מלחמה קרה" בלבד. אני חושב שקשה למצוא הסברים פרסימונים יותר מזה של החשש מהידרדרות למלחמה גרעינית.
האם זה אומר שמומלץ לחלק נשק גרעיני לכל דיכפין? לא, וזאת משום שהדבר הכי צפוי ביחס להתנהגות אנושית היא שאינה צפויה. מישהו יכול להיות פסיכי מספיק לחשוב שיוכל לתת מכה ראשונה ניצחת או סתם לתת איזו התאבדות לאומית הרואית. שלא לדבר על תקלות וטעויות.
כמובן שהודו לא תתקוף את פקיסטן במקרה שזו תתקוף את ישראל מהסיבות שציינת. זה ברור. אני רק טוען שהחשש מהדרדרות גרעינית הוא סיבה נוספת מדוע לא תעשה זאת גם בבקונטקסט רלבנטי יותר.

מישהו יכול להסביר לי, ריאלסטית, איך תקיפה ישראלית תביא להתמוטטות גוש האירו?

הפרוטוקולים חיים ובועטים...

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

אפשרות אחת שאני חושב עליה היא שתקיפה באירן תגרום לזינוק אדיר
במחירי הנפט, דבר שבהחלט יכול לגרום לצרות צרורות למדינות אירופה.

והסנקציות שכאילו הטילו עליהם לא יביאו לעלייה במחירי הנפט?

קצת מאולץ מדי לנהל מדיניות כלכלית בזבזנית ופושעת, להגיע לסף התמוטטות, לחכות שהיהודים יעשו משהו שקשור בעקיפין בצד השני של העולם- ואז להאשים אותם בכל הצרות. נוסחא מנצחת לא מחליפים.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

ציטוט:

במקור נכתב על ידי golani_2 מישהו יכול להסביר לי, ריאלסטית, איך תקיפה ישראלית תביא להתמוטטות גוש האירו?

כך גם עלה להם להגיד את זה...

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.