28-02-2012, 19:34
|
|
|
חבר מתאריך: 23.10.08
הודעות: 25,344
|
|
כמה מילים על הטלטלות האחרונות בשוק ההון ובחיסכון ארוך הטווח
כן, אני עובד בשוק ההון, וכן, ייתכן שהחברה שלי או חברת האם שלה תיפגע מהמהלכים האחרונים.
אחרי שניקינו את המצפון-
הצעת חוק קובעת שכל מי שהגיע להסדר חוב בחברה אחת ברשותו לא יוכל לגייס בחברות אחרות או שהדיבידנדים מחברות אלו יעוקלו לטובת נושי האג"ח.
ואיפה הטמטום?
ראשית- יש פה מחיקה של המושג חברה בע"מ. כל הרעיון הזה נועד למנוע מצבים בהם אדם מפסיד יותר מאשר ההשקעה שלו, כדי לעודד אנשים ליזום וליצור. אם יש לי מיליון ש"ח להקים חברה עם רעיון מסויים, אני יודע שבמקרה הכי גרוע אפסיד את המיליון הללו ותו לא. אם אדע שבעתיד ייתכן ויחיבו אותי אישית בחוב של עשרה מיליון שקלים, למה לי להשקיע?
שנית- מישהו פה לא חשב עד הסוף. חוק זה כמובן יגרום לכך שמדינת ישראל, זאת שתחתיה התפרקה חברת אגרקסקו והשאירה נושים עצבניים, לא תוכל לגייס יותר כסף לעצמה או לחברות האחרות שברשותה, כמו חברת החשמל. אז אלא אם מישהו ישים לב ויכניס חריג לחוק (צביעות...), המדינה תיכנס לקיפאון.
רפורמה בדמי הניהול:
כידוע לכם, עברה הצעת חוק בשיתוף חיים כץ ועודד שריד על הורדת דמי הניהול בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים.
כיום עומדים דמי הניהול בגמל על תקרה של 2%, כשהממוצע הוא בערך 1.1%. הרפורמה תוריד את התקרה ל-1.05% ותותר גבייה של 4% מההפקדות השוטפות. בתכל'ס- לא קרה פה כלום. אם מקודם הממוצע היה 1.1% והתקרה 2% זה בגלל שההתפלגות לא היתה אחידה. ועדים חזקים קיבלו הסכם של 0% דמי ניהול, לפעמים 0.4%, והחלשים קיבלו 1.6% ואפילו 2%. למישהו יש ספק שעכשיו, כדי לא להפסיד, חברות הניהול פשוט תעלנה את דמי הניהול לעובדים החזקים והמאוגדים? כך שהממוצע ימשיך להיות קרוב לאחוז, אבל החלוקה תהיה שוויונית יותר. אומר זאת ממקום של גילוי אמיתי- זה לא רע בכלל. אם ההכנסה של החברה שלי תישאר זהה אבל החלשים במשק ישלמו פחות, אין לי בעיה עם זה. למי כן תהיה בעיה עם זה? אותם עובדים חזקים. למשל החברים של כץ בתעשייה האווירית, או החברים של עיני בכל הועדים החזקים. ואז מה יקרה? הם ישחטו את כץ ועיני בכיכר העיר (מילולית). אין ספק שזה יעלה חיוך על שפתי (עיני פופוליסט וכץ הוא משת"פ סוציאליסטי שהתסנן לליכוד כדי לדאוג למקום העבודה הקודם שלו, בשיתוף פעולה עם יחימוביץ', מה שמעלה חשד לשחיתות פוליטית)
גל סכסוכי העבודה במשק.
נדמה כאילו פתאום כל הוועדים החזקים מרימים ראש. הנמלים פתאום רוצים את ליטרת הבשר שלהם (משחק מילים שכזה), הרכבת תמיד מובילה (חוץ מאשר במדד השירות הטוב...), השלטון המקומי לא מפסיד הזדמנות למרר את חיינו ומעל הכל הבחירות בהתסדרות, מה שגרם גם למאבקי כוח בין פרץ וכבל לבין עיני (עכשיו בחסות בית המשפט). עוד ועוד סוציאליסטים ממשיכים לחרב כל חלקה טובה פה, ואז אנשים תמימים עוצרים אותי בסופר ומבקשים ממני להחרים חברות סוררות, כאילו האשם אינו זה שיודע לצאת בראש המאבקים הללו עם מגפון וכתמי זיעה.
פסק זמן.
מי לא קרא על פסק הזמן. כולנו יכולים לדקלם את מחירו בדולרים בכל רשת אמריקאית שהיא, כולנו בקיאים במחירי שוקולד הפרה על גרסאותיו, כולנו יודעים ששטראוס הם קפיטליסטים חזיריים.
אבל מה? מסתבר שעסקי המזון בישראל לא כל כך רווחיים. מסתבר ששולי הרווח של חברות המזון ממוצעים ומטה, בהשוואה לחברות בינלאומיות גדולות. מסתבר ששוב האשם, כמו תמיד, הוא הממסד. זה שצריך לממן עשרות אלפי פקידים מיותרים בכל הרמות, מהשרים ועד עובדי העירייה הפשוטים. זה שצריך לממן עובדי מדינה וחברות ממשלתיות כושלות, אנשים חסרי כישורים פרט לכישור להתברג היכן שצריך. חשבתם שהאשם בחרדים ובמתנחלים, לא? ככה אומרים בתקשורת. אבל לא יזכירו את תקציב רשות השידור שעומד על כמעט מיליארד ש"ח. לא יכתבו בכותרות אדומות שחורות כמה כסף אנחנו מפסידים בגלל השביתות, הפסקת הייצוא והייבוא, אובדן ימי עבודה למשק בגלל הרכבת המתעכבת ועוד.
|