או"ם שמום.

אני רואה רק מכסים על הכוונות.

או"ם שמום.

רחבה בחלק הקדמי וצרה מאחור-> מפרוליט או מפרו-מור ולא MARS

האם יש איזה שהיא מניעה {אמרקאית} למכירת נשק ישראלי לווייטנאם?

"לוודא שלא נפסיד זה דבר התלוי בנו, אך ההזדמנות לנצח ניתנת על ידי האויב".
סן טסו

כנראה שלא.
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=520669

או"ם שמום.

תודה החכמתי.

"לוודא שלא נפסיד זה דבר התלוי בנו, אך ההזדמנות לנצח ניתנת על ידי האויב".
סן טסו

אין בביקור כזה או אחר של נושאת מטוסים אמריקאית בויאטנאם או אף בשיתוף פעולה בין הצבאות כדי להתיר מכירת כלי נשק לאותה המדינה. חוקי ונוהלי ה- ITAR אינם משקפים פעילות צבאית משותפת ויש בהם מגבלות חמורות הנובעות בין היתר ממשתנים שונים לגמרי (יציבות שילטון, ייתכנות להעברה לגורמים אחרים, שמירה על סודיות וידע, השפעות מדיניות או צבאיות אזוריות וגולבליות, אמברגו, רגישות מדינית בלתי ישירה וכיוב')

ייצוא נשק כלשהו לויאטנאם חייב בקבלת רשיונות מתאימים וכל בקשה כזאת לויאטנאם נבחנת ע"י הממשל על בסיס Case-by-Case

המעוניינים יוכלו לינבור ב- Google ולהסתיע במילות החיפוש: Vietnam, ITAR, Weapons להתחלה.

ITAR מתייחס למוצרים אמריקאים.
אילו חלקים תוצרת ארה"ב יש בתבור?

א. ראה הודעה מסי 5 עליה הגבתי.

ב. ITAR הינו אמנם חוק ונוהל אמריקאי אבל, ובלא קשר להמצאות חלקים אמריקאים בנשק זה או אחר, ארה"ב דורשת מבעלות בריתה (כולל אגב ישראל), "ליישר קו" עם דרישותיה מעצמה. אחת הסיבות להפרדת סיב"ט בשעתו ולהקמת אפ"י במשרד הביטחון.

ג. הגישה המניחה כי אם כל הרכיבים במערכת הינם מתוצרת "כחול-לבן" או מתוצרת מדינות אחרות ניתן למוכרה ללא אישור אמריקאי מתעלמת מהיחסים ההדוקים שבין ארה"ב לישראל, והיא נשמעת במחוזותינו פעם אחר פעם. עד שהדוד סם קורא לנו לסדר... ואז זה כואב...

התקנות המכונות ITAR נוגעות ליצוא של ציוד צבאי מארה"ב ומפוקחות על ידי מחלקה בתוך משרד החוץ האמריקאי. הן משמשות את הממשל ככלי להפעלת המדיניות שלו בנושא יצוא ביטחוני "טהור". במקרה של יצוא של אמצעים דו שימושיים, dual-use, הפיקוח הוא על ידי מחלקת המסחר, על פי תקנות אחרות (EAR).
כל נושא היצוא הביטחוני הוא סוג של משיכת חבל בין התעשייה האמריקאית, המבקשת ליצא כמה שיותר, לבין הממשל, המבקש להגן על הטכנולוגיה האמריקאית וגם למנף את הכלי של יצוא ביטחוני למדיניות חוץ.

היצוא הביטחוני על פי ITAR, כאמור, חייב ברשיון של מחלקת המדינה האמריקאית, שניתן לחברה האמריקאית המייצאת, לא למדינה או החברה הרוכשת. אם בכוונת החברה/המדינה הרוכשת לייצא את הציוד הזה מחדש - re-export, הדבר צריך לבוא לידי ביטוי ברשיון היצוא.

השאלות שצריכות להישאל, אם כן, הן:
א. האם ברובה התבור שנמכר לוייטנאם יש רכיבים אמריקאים?
ב. האם IWI שייצאה את הרובים לוייטנאם רכשה את הרכיבים האמריקאים בצורה חוקית, ישירות מיצואן אמריקאי [ואז אותו יצואן קיבל בוודאי רישיון של מחלקת המדינה, כולל היתר ליצוא מחדש לוייטנאם]. אגב - אם IWI רכשה את הרכיבים האמריקאים בשוק החופשי ולא ישירות מיצואן אמריקאי - גם אז תהיה לה בעיה עם הממשל ועם ה- ITAR.

כמו כל תקנות או דבר חקיקה - יש ל- ITAR גבולות. היצואן האמריקאי צריך לציית לתקנות הללו והלקוחות של החברות האמריקאיות צריכים להתאים את עצמם להוראות התקנות, אבל אם הן לא חלות על פעולת יצוא כלשהי - הן לא חלות ואין להן משמעות.

הממשל יכול לטרפד עסקות תוך שימוש בתקנות היצוא, ITAR או EAR אבל יש לו גם אמצעים נוספים, מדינייום ואחרים.

אדון בחור - לא זו בלבד שאני מדבר מידיעה אלא אני גם קרוב מאד לנושאים הללו יום יום במשך שנים רבות.

אבל לא להתנצח איתך אני בא כאן ! הרי ההסבר:

אתה צודק בכל משפט אותו כתבת כאן (למעט כאמור הכותרת - שבה טעית שלא לצורך !!)

שים לב כי שום נקודה שהעלית אינה נוגדת את דברי !! שנינו אמרנו דברים זהים ומשלימים זה לזה.

בתגובתך העלית את נושא ה- Dual Use שהוא נושא נכון, אולם די "אפור" בהגדרתו בתקנות האמריקאיות. במקום של ספק, פונים "שוטרי" משרד החוץ האמריקאי להצהרת וזיהוי ה- Use וכן להצהרת ה- End User

כך שאם בבקשת רשיון הייצוא (DSP-5) המוגשת לממשל מצויין כי השימוש הוא למשל לצייד והמשתמש הסופי יהיו ציידים.... ייבחן הכלי או תיבחן המערכת שברצון היצואן לייצא על בסיס זה - אבל לחלוטין לא רק על בסיס ההצהרות הללו !! כך למשל לא יוגדר ררנ"ט על בסיס הצהרת שימוש לצייד ורימון-יד לא יוסר מתקנון ה- ITAR גם אם ייעודו יוצהר בפרוש לדייג, ולא יינתן אישור לייצוא במסגרת היתרי ה- Dual Use

הגוף שאחראי על סיווג והגדרת מערכות שלא ממש תואמות את ה- US Munition List הינו ה- Office of Defense Trade Control אליו יש להגיש תופסי DSP-9 כ- Registration ולקבלת אישורים ואישורי סיווג המערכות לכאן או לכאן.

Defense Articles מוזכרים ב- ITAR בסעיף 120.6 ומפורטים בקבוצות בסעיף 121.1 שם.

כדי שלא לסבך כאן סריקות והדגשות גראפיות של הנאמר שם, אסכם ברשותך מספר נקודות רלוונטיות לנושא הספציפי שלנו באשכול הזה:

1. ITAR הינו נוהל אמריקאי המחייב את התעשייה ואת האזרחים האמריקאים כאחד. יש לשים לב שמקום שהותם או מגוריהם של האזרחים הללו, או אף החזקת אזרחות נוספת, אינו פותר את בעל האזרחות האמריקאית מהמגבלות הללו !!! (מעטים שמים לב לכך - עד בוא יום דין).
2. בסיס התקנון הינה מדיניות החוץ של ארה"ב כמעצמה גלובאלית בעלת אינטרסים באזורים שונים קרובים ורחוקים מגבולותיה הגיאוגראפים.
3. במסגרת הסכמים שיש לארה"ב עם מדינות ידידותיות לה (ישראל בתוכן - ובהדגשה!), כולל מדינות נאט"ו, מתבקשות המדינות הללו לנסות ולהתאים את הייצוא הביטחוני וליישר-קו עם מדיניות ארה"ב בנושא כפי שהיא באה לידי ביטוי בין היתר בנוהלי ה- ITAR
4. כל מדינה ריבונית הינה אמנם עצמאית וסוורנית להחלטותיה שלה, אולם בנושאים רגישים לידידה כמו ארה"ב, לא פעם דורש הממשל האמריקאי הסברים ומערים קשיים ישירים ועקיפים על מדינות המנסות לפעול באופן "עצמאי" ובלתי מתואם עם ארה"ב. בייחוד בנושאי ייצוא נשק וטכנולוגיות רגישות אחרות.
5. סוג הנשק המיועד לייצוא ויכולותו להשפיע על מאזנים מקומיים, ואגב כך לפגוע באינטרס האמריקאי (כולל התעשייתי אגב...!) הינו משתנה המקבל שיקלול רציני בחומרת או ב"רכות" התגובה האמריקאית. כך למשל ייצוא אקדחים ע"י מדינה זו או אחרת אינו נשקל באותו אופן ובאותן אמות מידה בהן יישקל ייצוא טילים או טנקים לאותה המדינה.
6. כדי להכפיף את תקנון ה- ITAR על מדינות ידידותיות, פונה המממשל בדרך כלל למגבלת ה- Origin או ה"מקור" של המרכיבים של המערכת, ו/או הידע שממנו נשאב ייצורה, או מקורות המימון לפיתוחה וכיוב'. זוהי טאקטיקת ניהול מצב בעייתי לה הם קוראים: The Path of Least Resistance. אבל -
7. וכאן אני חוזר לעמדה שהבעתי ושעליה הגבת, גם אם כל החלקים הינם "כחול לבן" או צרפתים או רוסים או גרמנים, וגם אם אין בייצוא הזה משום פגיעה בידע, טככנולוגיות, או בתעשייה האמריקאית למשל, עלול הממשל להערים קשיים ואף לדרוש מידידתו להפסיק את התהליך ולהמנע מייצוא שכזה. בדרך כלל תוסבר ההתנגדות על בסיס האפשרות לפגיעה באינטרסים אמריקאיים במדינת היעד או בהשפעות אזוריות או אף גלובליות שאינן בהכרח מדאיגות את המדינה הידידותית המנסה לייצא.
8. במאמר מוסגר אעיר שגם יצרן אמריקאי המבקש למכור נשק שכל תכולתו אינה אמריקאית, והידע אינו אמריקאי - חייב בהייתרי ייצוא של הממשל כדת וכדין שם.
9. יש מקרים, וכולנו בוודאי זוכרים את נושא איראן - קונטרה, (Irangate) בהם האינטרס האמריקאי הינו הפוך אבל אין זה המקום להכנס לדיון כזה.

וחזרה ל"עיקר החדשות" - השאלה אם ברובה ה"תבור" יש אכן חלקים אמריקאים או אין, אינה בהכרח ה- Gate היחיד לבדיקת התמיכה או ההתנגדות האמריקאית למכירה אם בגלוי ואם שלא בגלוי. אגף אפ"י במשהב"ט מתבקש מאז הקמתו לציית לחוקי ה- ITAR האמריקאים כמו גם לאינטרסים האמריקאים אותם הזכרתי לעיל.

הממשל האמריקאי מפעיל בנציגויותיו במדינות רבות אנשים שבין שאר תפקידיהם לעקוב אחרי ולדווח על מקורות רכש לנשק זה או אחר במדינת היעד. והפיל הגדול הזה, הנע באיטיות לפעמים, משקלו רב כשהוא מחליט לדרוך על....

כאמור, נראה לי שאין בינינו וויכוח של ממש אלא השלמה זה לידיעתו של זה.

מלבד נושא הכותרת בתגובתך שלך - אותה לא הייתי ממליץ לך לייצא כל כך מהר.... אפילו אם נכלל בה ה - Provision - "מצטער מיקיטל" המקדים אותה ...

אני רואה שאתה כן מבין, אבל...
לולא היית נאחז בנושא ה- ITAR כגורם מנחה באישורי הממשל האמריקאי לא הייתי כותב את שכתבתי. התקנות השונות, של מחלקת המדינה ושל מחלקת המסחר, הן כלי העבודה של הממשל למימוש המדיניות, לא המדיניות עצמה. למשל - בפרשת התחרות על מטוס התראה לדרום קוריאה הממשל לא אסר את המכירה של המערכת הישראלית אלא פשוט השתהה במתן תשובה על הבקשה לרישיון יצוא עד שהמועד האחרון להגשת ההצעות עבר.
הטענה שגורמים לא-אמריקאים מתבקשים לציית ל- ITAR היא שימוש לא נכון במונחים משפטיים. כמו שכתבת ה- ITAR חל על חברות ויחידים אמריקאים, לא על מדינות ואזרחים זרים. רישיון היצוא שניתן ליצואן האמריקאי ניתן לו ולו בלבד ובמקרים רבים הלקוח הישראלי לא רואה בכלל את תוכנו [מה שיוצר כמובן בהמשך בעיות ללקוח הישראלי לעמוד בהתחייבות שלו לספק האמריקאי], אבל זה עניין טכני.
לסיכום קצר - הממשל משתמש בשורה של מנופים וכלים לאכיפת מדיניות היצוא שלו, אבל ה- ITAR הוא כלי החל על גורמים אמריקאים ולא על לא-אמריקאים.

יש פיקוח על רכיבים אמריקאים, ויש אינטרסים אסטרטגיים של מדינות ידידות.

אלו שני נושאים שאינם קשורים.
רכיב מפוקח ידרוש הצהרה, לא משנה מי המשתמש קצה.
על רכיב מקביל שמיוצר בישראל אין פיקוח אמריקאי, אין דרישה אמריקאית לא למכור, ואין אפילו בקשה כזאת.
לעומת זאת על מערכות שהאמריקאים חושבים שעלולות לפגוע באינטרסים האסטרטגיים שלהם, הם יכולים להפעיל לחץ שלא ימכרו.
אין קשר ל-ITAR.
לא אותו גוף מוציא בכלל את בקשת אי-המכירה.
והעונש על סירוב לא מגיע מעו"ד אמריקאים כי לא הופר אף חוק/תקנה אלא מפקידים שמודיעים על שינויים כאלו או אחרים בשת"פ/תמיכה אמריקאית.

"...רכיב מפוקח ידרוש הצהרה, לא משנה מי המשתמש קצה...." - כתבת. תוכל בבקשה להרחיב למה כוונתך בדיוק ??

"...על רכיב מקביל שמיוצר בישראל אין פיקוח אמריקאי..." כתבת. זה שאין פיקוח זה ברור בהיבט אי הצורך ברשיונות רשמיים. האם התכוונת לרכיב (קבל או נגד שמיועדים לטיל בליסטי למשל...) או שהתכוונת לכלי (רובה או מקלעון למשל) או למערכת (מערכת ל"א משוכללת למשל) ?? - כל דוגמא כאן ונגזרותיה. הדברים נבחנים Case By Case כפי שציינתי בהודעה קודמת. קיימים רכיבים קריטיים ורכיבים בהם טכנולוגיות קריטיות - ועדיין יקראו אלה רכיבים או תתי מערכות. גירוסקופ מייצור ישראלי למשל, בעל תכונות דיוק מעולות המתאים לטיל בליסטי וגם לטיסן של קלוב-התעופה...., יזכה לבחינה מדוקדקת מאד הרבה יותר מדוקדקת מאשר גירוסקופ מכני פשוט MEMS למערכת מעצורי רכב משפחתי. שניהם ג'ירוסקופים.... השימוש הסופי והמשתמש הסופי ייבחנו גם ייבחנו ע"י האמריקאים, שלא באותה אמת מידה. על זה הראשון אמנם לא יהיה פיקוח אולם האמריקאים לא יעברו על כך בשתיקה. גם אם כולו מורכב מחומוס ופול מבית היוצר של האומה בכחול לבן. זה לא עובד כך בשטח ידידי.

"אין קשר ל - ITAR.... " - כתבת. ותרשה לי לחלוק עליך כאן. כפי שציינתי בהודעה אחרת, הבסיס ל- ITAR הינו פוליטי מדיני צבאי, וכלכלי. מכל אלה נגזרים נוהלי ה- ITAR. ITAR וחוקיו אינם חוקים ונוהלים שעומדים, תלושים מהאוויר, בפני עצמם, אלא הינם תוצאה ישירה והדרך החוקית ליישום מדיניות ארה"ב. ולא להיפך. אכן קיים קשר בין השניים, ואלה העוסקים בכך שאינם מבינים זאת, לא זו בלבד שנוהגים כבת יענה, אלא שבמקרים רבים הם מבזבזים זמנם בפלפולי משמעויות ואינם רואים את היער כולו.

בקשת אי המכירה - למדינה זרה, ידידה או פחות מכך, מופנית ע"י הממשל. בכל מקרה מועברת בקשה שכזאת בצינורות דיפלומאטיים או באופן ישיר לנציגי המדינה הנוגעת לדבר באר"הב, או אף דרך השגריריות האמריקאית במדינת היעד - כבקשה עם הסברים. בקשה שכזאת יכולה להגיע הן מהפנטגון והן ממשרד המדינה, או אף מהבית הלבן, בדרגים שונים ובתלות בחומרת ראייתם את המעשה בארה"ב.

"עונש על סירוב...." - לא בכל מקרה מגיעים ל"עונשים". יש דיונים, יש הסכמות, יש חילוקי דעות, יש ויהיו שינויים במבנה החוזי של המכירה, יש מחאות דיפלומאטיות, יש גם השפעות בלתי ישירות על קשרי מסחר ושתפ"ים עם חברות אמריקאיות, ואזהרות פנימיות בתזכירים פנימיים ומסווגים של הממשל לחברות הביטחוניות בארה"ב, תזכירים להם השפעה בלתי ישירה במקרים רבים - כלומר המנעות עתידית או חשש מתגובת הממשל בצד החברות האמריקאיות לעבודה משותפת.


הערה - ראוי לציין כאן שאני נמנע במכוון מלדבר על נושא הנשק ומדינת היעד כפי שמופיעים בתמונות שהוצגו כאן באשכול. ההערות שלי - כלליות בהיבט היתרי ייצוא ונוהליו בלבד.

מיקיטל, אני מסכים עם כל מה שכתבת, למעט חוסר ההבחנה בין איסור מכירת רכיבים מפוקחים, לבין הבנות/אי-הבנות לגבי מה אנו יכולים למכור ולמי (וראשו של מי יוגש לדוד סם אם לא ימולאו אותן הבנות).

ועובדה שלמערכות נשק רבות יש את הנגזרת ה"זולה", שמכילה רכיבים מפוקחים, ונגזרת יצוא שנקייה מרכיבי EU.
אם האמריקאים יודעים בשלב זה או אחר על מכירת מערכת נשק כזו (שיש בה רכיבים ישראלים או אחרים שאינם אמריקאים, והם מקבילים לרכיבים ברשימת ITAR), הם לא אומרים כלום - למעט מקרים שבהם הם מרגישים פגיעה אסטרטגית.
למשל מכירת נשק לסין.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

הממ... מעניין!

או"ם שמום.

מעניין מה פשר אפודת דייגים ופס לבן על הקת ואיזו יחידה בתמונה(ראשונה והשניה)

עד כמה שאני יודע תע"ש מכרה את הזכויות ליצור העוזי בתמורה ליצור המא"ג, כלומר לתע"ש יש אישור ליצר מקלעי מאג ולבלגים יש אישור ליצר עוזים.

ועדיין, נוכחות ה- MARS מעלה את הסבירות שזה מוצר שיצא מישראל דווקא.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תוכל לפרט על רכב זה?

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=324724

או"ם שמום.