המצב הכלכלי השתפר והזמן טיפה מתפנה, כך שאפשר לחזור להתאמן.
האופציה היחידה הרלוונטית היא הקאנטרי קלאב של צפת. נראה כמו קאנטרי שנתקע בשנות ה 70 אבל עדיין.
בכל מקרה ישנם שלשה מסלולים, (אני לא יודע כמה אספיק ללכת)
כניסה חד פעמית 30 שקל ברכה, 35 שקלים ברכה וחדר כושר.
כרטיסיה 12 כניסות, 300 שקל ברכה, 350 שקל ברכה וחדר כושר.
מנוי חודשי 200 שקל ברכה, ואני חושב 250 עם חדר כושר.
אני יודע שזה תלוי בכמה פעמים אלך, מה אתם הייתם בוחרים?
בינתיים נלך לשחות...

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

מנוי חודשי...
12 כניסות 350 שח לא שווה בשיט

טוב, מבחינה מתמטית החישוב די פשוט.
בכרטיסיה של 12 ביקורים ב-350 ש"ח, כל ביקור עולה לך 29.2 ש"ח.
אם אתה קונה מנוי חודשי ב-250 ש"ח, אתה צריך ללכת יותר מ-8.5 פעמים בחודש (קצת יותר מפעמיים בשבוע), כדי שזה יהיה יותר משתלם מהכרטיסייה.
אם אתה מעריך שתלך יותר מפעמיים בשבוע - תעשה מנוי.
אם אתה מעריך שתתמיד, אבל לא בטוח שתצליח ללכת יותר מפעמיים בשבוע - קנה כרטיסיה.
אם אתה לא בטוח שתצליח להתמיד בכלל - תשלם במשך כמה שבועות כל פעם על כניסה בודדת, וחרי זמן מה תעשה הערכת מצב מחודשת.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

אני אשאיר את המתמטיקה לריאלים ואתמקד בתחומים שקצת יותר רלוונטיים אליי...

זה נורא תלוי במה אתה רוצה לעשות לא?
ז"א, בשביל לבחור מה הכי מתאים לך אנחנו צריכים לדעת, למשל, אם החד"כ בכלל רלוונטי לך- או שזה עוד משהו שדוחפים לך למנוי כדי שתשלם יותר אע"פ שלא תעשה אתו כלום.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

תגזור ותשווה לאפס.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

טוב, בחרתי ב 200 שקל בחודש ברכה+חדר כושר.
נתחיל ללכת כל יום אחרי הבית חולים, היום אני וכל התלמידים של צפת שחינו. (יש לי עכשיו לוח של שעות גברים/נשים/מעורב על הקיר.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

כל העולם כולו מכבי חיפה!

רוצה מכות?

כל העולם כולו מכבי חיפה!

מצד אחד אל על הייתה טסה בשבת, ערבי מעזה ברחוב לא היה גורם להקמת מחסומים בכל הארץ וקונדום כונה "קנדון" והיה בשימוש אולי אצל מי שביקרו אצל זונות רחוב מלוכלכות במיוחד...

מצד שני, והרבה יותר רלוונטי לקאנטרי קלאבים: להשתין בבריכה היה צורת הטלת נוזלים מקובלת, לא היה קשר בין ה"קו" של בגד ים נשי ובין הסרת שיער גוף ומזנון של בריכה מכר עוגות שוקולד עגולות בשקית ופחית שוופס.

מצד שלישי: צפת זה לא מקום שמתנהל לפי חוקים מקובלים.

עכשיו פרט, פרש והקדש ויהיה אפשר לחשב כדאיות לעומת עלויות.

אתמול נכנסתי לשחות, זה הייתה השעה של הגברים. וכפי שאמרה לי הפקידה בקבלה. רביעי בערב זה ממש הארד-קור.
הדבר הראשון ששונה זה שאפשר להיכנס למלתחות של הבנות, עמוס שם.
הריח מזכיר ריח של מקווה בערב יום כיפור... ניקוז לא מוצלח קירות לא מסוידים ומשטחי גומי שאמורים למנוע ממך להחליק ומשמשים כמצע מצוין לגידול פטריות.
לא נשברתי, החלפתי ויצאתי לברכה. הדימוי הראשון שעלה לי בראש זה מרק קניידעלך של פסח. מים חמים מלא אנשים שצפים וגם עצמים בלתי מזוהים.
חשוב לציין לחיוב שיחסית לברכות מהסוג הזה המים לא היו חמים מדי.
הקרמיקה שעוטפת היא בסגנון הרטרו, המציל נראה כמו משהו שישב הרבה מאוד שנים בחוף הילטון, לא הצליח ללמוד לשחות והיגר לצפת.
נכנסתי למסלול השחייה, אין מהיר ואיטי, והרגשתי כמו בתרגיל מעבר קהל בשפיים, צריך הרבה ראבק ועיקשות כדי להסביר לאנשים שאני באמת רוצה לנצל את המסלול הזה כדי לשחות.
מרחבי הדשא בחוץ עשויים מיריעות של דשא סינטטי.
את חדר הכושר לא בדקתי. אני שונא לרוץ על הליכון - אני לא עכבר, אבל הטופוגרפיה ומזג האוויר של צפת ישברו אותי.

אבל מצד שני השמחה והצהלה לגבי מקווה המים המעופש הזה שימחו אותי ויחזירו אותי לשם. מבחינתי זה עדיף על הברכה הפלצנית של ההומפלייס (14 מטר) בעזריאלי.
חוץ מזה השפעת שתפסה אותי הבוקר לימדה אותי שלא שחיתי בתוך מרק קניידעלך אלא בתוך צלחת פטרי.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

התגובה היחידה שעולה לי לאור קריאת דבריך היא איכס אחד גדול.

אין לך מושג כמה פיפי עשיתי בבריכה הזו בשנות ה-90'.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

לקחו את כל מה שרע בכל עיר והחליטו להקים עיר אחת שתהיה מורכבת רק מהצדדים הרעים...

אבל לפחות בגלל ההפרדה בין זכרים לנקבות, נחסך ממך התענוג של לשחות במסלול ה"מהיר" לצד זקנה סוציופטית שחושבת שבגלל שהיא מנויה שם עוד מזמן פרשת לבון, זה אומר שיש לה זכות להדגים בהילוך איטי איך שוחה כלב לברדור זקן ומסטול שעות על גבי שעות.

לא יודע מה דחוף לך כל כך שאתה הולך למקום המגעיל הזה. בימי תורכיה הישנים והטובים הייתי הולך לחמאמים של המקומיים בשביל לשכנע את עצמי שאני אשכרה נהנה מהחוויה הזאת. היום כשאני נזכר בנהרות המים והסבון שzרמו מגופות טורקים שמנים על רצפות השיש עליהן עמדתי, בא לי למצוא איזה פגר בן שבוע של פרה בשביל להסניף את הניחוח קצת, כך שישכיח ממני את האימה שבחמאמים ההם... בימים של בילוי חצאי ימים בהמתנה לאיזה קונקשן באיסטנבול.

מה, המצב של הרופאים הטירונים כל כך גרוע שאתה לא יכול להרשות לעצמך ללכת לבריכה של מלון כמען ספא או רימונים? דחילק אפילו לקפוץ לאיזה גב בנחל עמוד נשמע מתאים יותר... יודע מה? מעדיף לעמוד במסגר 72 בבוקר יום גשום, ליד הזקן הגרוזיני המשוגע שמנסה למכור בייגלה יבש לעוברי אורח ולחכות שכל אוטובוס מפרקי של אגד ידהר לשלולית המעופשת ליד המדרכה, כשאני עומד ממש לידה. עדיפה תערובת של מי גשם, פיח, שמן, חול ורדבול, על פני מי הבריכה בצפת המעורבים בשתן, רוק וזירמה...

אח"כ קנה עוד אחת
ואז מנוי...
בהצלחה....

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

קאנטרי? רק אם יש מצילות כוסיות.