|
ניסוי הכלא של סטנפורד כדוגמה, משל והסבר למה שקרה לנו
אנא הקליקו על הלינק על מנת לקרוא את מאמר המקור
במדינות רבות בעולם לומדים בבתי הספר המקומיים, על ההסטוריה הרלוונטית הקשורה למדינה.
לומדים על הסכמים רלוונטיים, בריתות הסטוריות, אמיתות ומסמכים הקשורים במולדתם.
למדינות רבות יש שמות נרדפים מגוונים, לדוגמה:
בריטניה ידועה גם כ"מלכה מאוחדת", "אנגליה"
יפן ידועה גם כ"ארץ השמש העולה", או ליתר דיוק "מקור השמש"
אירן הייתה ידועה כפרס
גרמניה ידועה כ"דויטשלנד"
שבדיה ידועה כ"קוניניאריקט סבאריה"
ברית המועצות הייתה ידועה כ"ברית הרפובליקות הסובייטיות"
צרפת נקראת לעתים בפי תושביה בצרפתית "L'hexagone" ובתרגום לעברית: המשושה (ההקסגון).
יוון ידועה כ"הרפובליקה ההלנית"
ועוד.
השמות הנרדפים ידועים היטב לכל תושב המסיים את בית ספרו.
דווקא מדינת ישראל, אשר בעשורים האחרונים נמצאת תחת מתקפות של דהלגיטימציה ותחת מסעות סחיטת אדמות מצד הערבים, איננה טורחת ללמד את דור העתיד מאומה על המסמכים החשובים ביותר שיש לנו ואשר קשורים בהתיישבות ובהקמתה המחודשת של מולדתנו.
דווקא מדינת ישראל, אשר נמצאת תחת זכוכית המגדלת של העולם העויין, לא מלמדת במערכת החינוך שלה (הדתי והחילוני כאחד) על הבריתות / האמנות / המסמכים המהדרים את העבר שלנו ושל מדינתינו, ואשר מהווים הוכחה כה טובה וחזקה על הזכות החוקית שלנו על המולדת שלנו.
להלן המסמכים:
- הסכם ערבי יהודי על המולדת היהודית בפלשתינה (מתוך עמוד הבית של משרד החוץ)
- הסכם / מסמך ה'מנדט עבור פלשתינה', אשר זמין ב:
* עמוד הבית של משרד הפנים
* עמוד הבית של האו"ם
* טיוטת המסמך נגישה בצורה מקוונת (מצ"ב כקובץ).
1920-12-07 Draft mandates for Mesopotamia and Palestine.pdf
דווקא במדינת היהודים, אשר הזכות היהודית עליה הושמה כמטרה לחיצים אנטישמים וערבים, לא מלמדים כי פלשתינה הוא שם נרדף לארץ ישראל, אשר כבר אלפי שנה משמש לתיאור (אחד מהכינויים של) מדינת היהודים.
הנער הממוצע המסיים בית ספר (חילוני ודתי כאחד) לא יודע בתום לימודיו ש:
* פלשתינה היא יהודית.
* העם היהודי הוא בעל זכות חוקית מאושררת על פלשתינה וכי זכות זאת הוכרה גם בידי הערבים (1919) וגם בידי שאר העולם (1922)
* העם היהודי הוא בעלים חוקיים של פלשתינה (!) ולא פולש.
* אם כבר נעשה שימוש במותג "פלשתינאים" לתיאור עם / קבוצה - הקבוצה היחידה אשר זכאית להיות בעלת המותג היא היהודים !
מבחינה רשמית השם פלשתינה תיאר את איזורינו הגיאוגרפי אלפי שנה.
התיעוד העתיק ביותר הידוע נמצא בספרו של ההסטוריון היווני הנודע - הרודוטוס - אשר נכתב במאה הרביעית לפנה"ס. (בערך שש מאות שנים לפני שהקיסר הדריאנוס בכלל נולד, הוכחה לכך שהשם אינו רומאי ולא "ניתן" לנו ע"י הרומאים כאקט של גזירה / ענישה / השפלה).
ראוי וחשוב לציין כי מבחינה הגדרתית חוקית יבשה, "פלשתינאי" אינו עם, אך דבר זה שונה במכוון ובאופן זדוני ע"י האו"ם האנטישמי בסביבות שנת 1967 - השנה בה החל האו"ם לשייך לערבים את המותג שלנו ובכך (לצרכים פוליטיים זדוניים - למטרת ניגוח מדינת היהודים) הפך את הערבים (בהסכמתם ולאחר שכנועים) ל"עם ערבי פלשתינאי".
כך הפך לו השם של איזורינו הגיאוגרפי לנשק פוליטי עוצמתי מסוכן ביותר - השם הפך לתיאור עם.
אך מה שיהודים אינם יודעים בתום לימודם (וזה כולל את הפוליטיקאים, היועצים הבטחוניים וה"מומחים המקצוענים" הנוכחיים של ימינו) הוא שאם יש כזה עם - עם זה הוא העם היהודי !
בלבד !
וכפי שנתן אלתרמן כותב, (והוא כמובן איננו היחידי), וכפי שניתן ללמוד כיום ממעל מאה ארגוני משנה של הקרן לישראל חדשה (אשר כל קיומם כאן מוצדק על קרקע של "כיבוש" ו/או "ערבים פלסטינים") - בורות יהודית זו וחוסר יכולתינו להוכיח את בעלותינו החוקית משפטית - מספק לערבים נשק טרור מאורגן רב עוצמה נגדינו - נגד היהודים במולדתנו.
בורות זו מצד היהודים (בורות עתיקת יומין לגבי כל נושא זכותינו החוקית על המולדת, כאשר המילה פלשתינה מהווה מילת מפתח מרכזית) מעמידה אותנו כ"גזלנים וכובשים של אדמות ערביות" ובכך מעמידות אותנו בצל טרור וסכנה מדי יום.
למה דומה השקר הערבי פלסטיני?
נתאר מצב בו (בקנה מידה ובפרופורציה כמובן) מאות מליוני ערבים פולשים לאירן (תושבי אירן אינם ערבים...).
אותם פולשים נטמעים במשך כמה דורות (כמה עשרות שנים).
אותם פולשים ערבים מתחילים לקרוא לעצמם "פרסים", מתחילים לארגן הפגנות, מהומות אלימות, "אינתיפאדה", פעולות חבלה טרור, לוחמת גרילה.
אותם פולשים ערבים מתחילים לצעוק "שחררו את פרס", "החזירו לפרסים את האדמות הפרסיות".
אותם פולשים ערבים מתחילים לזכות באהדת העולם בכך שהם מציגים עצמם בהצלחה כ"נאבקים למען פרס מולדתם הכבושה"...
נתאר עוד מצב (עוד דוגמה לשם ההמחשה), בו מאות מליוני מוסלמים מציפים את ארה"ב של אמריקה.
לאחר דור או שניים, יתחילו המוסלמים במאבק אלים ומזויין אשר בו הם מכנים עצמם "יורקרים" ויתבעו את ניו יורק לעצמם.
הם יתחילו לטעון שפסל החירות מקודש להם.
הם יתחילו לזרוק אבנים. הם יתחילו להקיף את ניו יורק ולירות על תושביה טילים, רקטות, פגזים ובקתב"ים.
הם יכתבו "אמנה יורקרית" אשר בה יכריזו (ממש כמו ה"אמנה הפלשתינאית" המופיעה בעמוד הבית של אתר החוץ הישראלי) על חיסול ה"אמריקאיות הכובשת".
הם יכתבו באותה ה"אמנה" כי כל המסמכים החשובים של האמריקאים (חוקה לצורך הדוגמה) הם "בטלים ובלתי תקפים".
והם יצליחו לשכנע את רוב העולם (כולל אמריקאים פתיים, בעלי תודעה חלשה, יפה נפש ו/או שכירים בוגדניים) שהם "נאבקים למען ניו יורק המולדת הערבית הכבושה".
לא ידוע בשום פנים ואופן אם מצב זה יכול לקרות, אך דוגמה זאת מהווה שיקוף למה שקורה כאן.
(תסריט זה בהחלט יכול לקרות אם הוא ייזכה לגיבוי ותכנון טוב - ממש כשם שההתחזות הערבית לפלשתינאים תוכננה בקפידה המאפיינת שחקני שחמט).
אם האירנים לדוגמה ישכחו לחלוטין את המורשת הפרסית של עברם, ואם האמריקאים (אשר במקורם הם באמת אירופים כובשים ואחראים ישירות לרצח של עשרות מליוני ילידים - אך זה כרגע לא נושא המאמר...) ישכחו שניו יורק הוא שם של טריטוריה אמריקאית - הכיבושים המתוארים כדוגמאות עלולים ממש להצליח.
הנהירה העכשוית (נכון לכתיבת מילים אלו, חודש מרץ שנת 2012) של אלפי מסתננים מהגרי עבודה (אפריקאים בעיקר) לתחום ישראל, מציגה לנו מראה בזעיר אנפין של מה שאירע במאה השנים אשר קדמו להולדתה המחודשת של מדינת היהודים!
הטורקים ולאחריהם הבריטים אפשרו (ואף עודדו) נהירה של מליוני ערבים לתוך פלשתינה היהודית.
נחילי ערבים הגיעו לכאן (חלקם בטרנספר אכזרי כעבדים, חלקם בכוחות עצמם) בעקבות הניחוח של כסף יהודי אשר החל להגיע למטרת הפרחת השממה.
חלקם אף הגיעו כשודדי דרכים, שכירי חרב להשכיר, לוחמים להשכרה, בנדיטים ומפירי חוק.
אותם נחילים של מהגרי עבודה דאז, מכונים פלשתינאים כיום, ותובעים לעצמם את האדמה היהודית , המולדת היהודית, וגורמים לנו להיראות כ "גזלנים וכובשים אמפריאליסטים" במולדתנו.
המצב שבו יהודים כיום לא זוכרים בכלל שפלשתינה היא אדמה יהודית, מותג יהודי, עוזר לערבים לגבות מאיתנו אדמות יהודיות (ערים בראשיתיות שלנו כבר נגזלו מאיתנו), אך יותר גרוע וטרגי מכך:
דם יהודי נשפך כתוצאה מפיגועי טרור הנובעים חד וחלק ישירות מהעובדה שהערבים יודעים להציג עצמם כ"נאבקים על מולדתם הכבושה" (כאשר כיום רוב הערבים באמת מאמינים במה שאבותיהם + אונר"א + אוניברסיטאות אנטישמיות יוקרתיות בעולם + כמה יהודים אוטואנטישמים בוגדים בארץ ובעולם לימדו אותם והחדירו לראשם).
בשנת 1971 נערך ניסוי הכלא של סטנפורד
"
...
המשתתפים, כולם גברים בני המעמד הבינוני, חולקו באקראי לתפקיד של "אסיר" או "סוהר". המשתתפים שהוגרלו להיות האסירים נאסרו על ידי משטרת פאלו אלטו בביתם באמצע היום, הושמו באזיקים והועברו עם כיסוי עיניים למרתף המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד, שהוסב זמנית לכלא, ואילו המשתתפים שהוטל עליהם להיות ה"סוהרים" קיבלו מדים, אלות ומשקפי שמש לצורך שמירה על מרחק פיקודי. במהלך כל הניסוי, שתוכנן להימשך שבועיים, החוקרים תיעדו את התנהגות המשתתפים באמצעות מצלמות שהוצבו במסדרונות ומיקרופונים שהוטמנו בתאים
[...]
הניסוי יצא משליטה מהר מאוד. מרד פרץ ביום השני לניסוי, האסירים התבצרו בתאיהם וחסמו את הכניסה באמצעות מיטות והחלו לקלל את הסוהרים. הסוהרים התייעצו כיצד לדכא את המרד והחליטו לטפל בו בכוח. הם הפעילו מטף אש (שהיה במקום מטעמי בטיחות) כדי להכריח את האסירים להתרחק מהדלתות. הסוהרים הפשיטו את האסירים, לקחו את המיטות והעבירו את יוזמי המרד לבידוד. המרד הוביל לחיזוק הסולידריות בין הסוהרים והם התחילו לראות את האסירים כעושי צרות, ולכן החלו לאיים על האסירים ולהתנהג ביתר אלימות.
שלושה ימים לאחר התחלת הניסוי, החל אחד האסירים לסבול מהפרעה נפשית חמורה, שכללה מחשבה לא מסודרת, בכי וזעם. החוקרים, שנכנסו גם הם לתפקידם בניסוי כמנהלי הכלא, חשבו שהאסיר מנסה לשטות בהם על מנת שישחררו אותו ולכן הציעו לו בהתחלה לשתף פעולה עם הסוהרים בתמורה לכך שלא יטרידו אותו. לבסוף, הוא "שוחרר" מהניסוי. ביום הרביעי לניסוי נערך ביקור קצר של הורים וחברים. חלק מההורים היו המומים מהמצב של בניהם ופנו לחוקרים בנושא; הללו הפנו את האשמה מהניסוי אל ה"אסירים" עצמם. בהמשך שוחרר אסיר נוסף.
החוקרים החליטו להפסיק את הניסוי לאחר שישה ימים בלבד
...
"
מה ניתן ללמוד בעיקר מניסוי זה (ודומיו)?
הדבר העיקרי שניתן ללמוד הוא:
מהר מאוד קבוצות אנשים שוכחות מצב אחד ומתחילות לקבל מצב חדש כעובדה מוגמרת, ולהתאקלם / להסתגל אליו
כפי שהבנו וכפי שניתן להסיק מתוצאות הניסוי - ה"שחקנים" (במיוחד כאשר מופעל עליהם לחץ חיצוני) נכנסו לנעליהם ותפקידיהם מהר מאוד - ובצורה מאוד משכנעת ואמיתית.
היהודים (אשר במשך שנים רבות ובאופן טבעי השתמשו בשם פלשתינה לתיאור מדינת היהודים ולמתן שמות לעסקים / יוזמות / מפעלים שלהם) ביקשו "לפתוח דף חדש".
ישיבות, וועדות וחילופי מכתבים נערכו בנושא: איזה שם לבחור למדינת היהודים החדשה העתידה לקום?
השימוש בשם "ארץ ישראל" אמנם נעשה מעת לעת , אך השם "ארץ ישראל" לא היה השם הרשמי לפני 1948.
כאשר הוחלט על השם "ארץ ישראל", מיהרו היהודים (וכזכור - מעולם היהודים לא היו בקיאים בנושא המשפט והחוק הבינלאומי) להפקיר ולהזניח בצורה פושעת, מחדלית, בלתי מקצועית, בלתי אחראית את השם פלשתינה.
מהר מאוד (ולכן הובא כאן הניסוי הפסיכולוגי כהסבר ודוגמה) נוצר דור של יהודים, אשר נכנסו חיש קל ובאופן עמוק לתפקיד ולנעליים של "ישראלים" (ולאחר מכן "צברים"), כאשר כל העבר היהודי-פלשתינאי, כל הקשר / שיוך יהודי-פלשתינאי נשכח כלא היה.
(לשמחתינו ומזלינו הקשר / שיוך היהודי-פלשתינאי עדיין מתועד ומוכח. אמנם צריך לחפש אותו - אך הוא קיים)
מתרגמים מקצועיים יהודים / עבריים החלו לתרגם מסמכים / ספרים / אגרות / מאמרים / הסכמים / בריתות / אמנות / מכתבים לעברית, וכתוצאה מהגאווה הלאומית, אותם מתרגמים שכירים (ללא כל מחשבה קדימה) תרגמו כל הישנות של המילה פלשתינה ל"ארץ ישראל".
וכך התפתח דור ששכח כל קישור בין יהודי לפלשתינאי, וכך מגיעים להם הערבים בעזות מצח לאו"ם, כאשר שילוט הנושא את השם שלנו מתאר אותם !!
האו"ם "קפץ על ההזדמנות", ניצל את השיכחה של המצב הישן ואת ההתאקלמות / הסתגלות היהודית למצב החדש והעביר באופן בלתי תקני ובלתי חוקי (באמצעות שימוש חוזר בשיוך הערבי פלשתינאי בהחלטות העצרת הכללית) את השם שלנו לערבים.
יהודים בודדים בלבד שמו לבם לכך, בו בזמן שרוב היהודים ישבו שאננים על הגדר עם גיחוך, וכלל לא התייחסו למצב החדש המתהווה וכלל לא ידעו לצפות שני צעדים קדימה (להלן - איזהו חכם הרואה את הנולד).
לא רק שיהודים היו פאסיבים ולא הביעו התנגדות (עו"ד הווארד גריף טוען בספרו שבנקודה זו היהודים היו צריכים לפנות לכל בתי המשפט העולמיים הקיימים), אלא קמו יהודים כמו לובה אליאב ז"ל אשר ממש נאבקו על הפרדת העם הערבי והכרה בחלק ממנו כ"פלסטינים".
הגדיל לעשות משפטן מורשה ומנהיג יהודי בשם מנחם בגין ז"ל, אשר היה הראשון שהכיר פורמאלית ב"עם ערבי פלסטיני בעל זכויות לגיטימיות ודרישות צודקות" - בהסכם עליו חתם הנקרא "הסכם סאדאת בגין" (ידוע גם כ"הסכמי קמפ דיוויד").
"
The solution from the negotiations must also recognize the legitimate right of the Palestinian peoples and their just requirements
"
וכך היהודים, באופן רשלני המלווה בבורות משוועת ומסוכנת, העבירו לערבים את הנשק / נכס הגדול ביותר שאי פעם היה לנו למסור:
את השם שלנו אשר משמש את הערבים להצגתינו בעולם כגזלני אדמות ערביות וכ"כובשים אמפריאליסטים אכזרים"
אנא הקליקו על הלינק על מנת לקרוא את מאמר המקור |
ראשי
צ'אט
05-04-2012, 08:09
מצב כלאיים
