בסרטון הזה מציין הכתב דקה 1:20 (להלן קישור)



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

"בפעם האחרונה שלחמו כך טייסים ישראלים מול אמריקנים ניצחו טייסי חיל האוויר את מקביליהם מארה"ב 60:1"

1. האם זו אגדה מסוג האגדות והמיתוסים שאנו הישראלים אוהבים להדביק לכל מה שצבעו ירוק או כחול צבאי
2. אם זה נכון - מה הפרמטרים הקובעים ניצחון שכזה ?
3. האם יש מקור מוסמך (ספר, אתר מהימן וכדו') המרחיב על הדבר ולו במעט.

שמעתי מפי היסטוריון צבאי בעל שם הנאמן עלי, במסגרת קורס אוניברסיטאי את המשפט הבא:
" בציבוריות הישראלית ישנה אגדה שבווסט פויינט מלמדים על/את הקרבות של צה"ל, בטח שמלמדים, מלמדים כיצד לא להילחם ולא לשגות..." (אם כי הוא התייחס בעיקר לחילות הקרקע)

השאלה כבר נשאלה (לא מזמן). חבל שלא בדקת בפורום לפני שהעלית אותה שוב.
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=557631

הייתי שמח לדעת למה התכוון ההיסטוריון הצבאי בעל השם הנאמן עליך. הרי כבר נאמר וכתב לא פעם כי מהלכי אוגדת שרון באום כתף, מבצע אנטבה, כיבוש שכם בחומת מגן ועופרת יצוקה נלמדים על ידי האמריקנים, חלקם אף בווסט פוינט. כן היו לנו כישלונות, וכן צבאות אחרים אולי ביצעו מעללים קשים לא פחות (לשון המעטה) אבל יש מה ללמוד והאמריקנים לומדים, ממש כפי שאותי בבה"ד 1 לימדו על קרב אז'נקור במלחמת מאה השנים ועל קרב קאנה של חניבעל. אני מניח שבצה"ל לומדים קרבות אמריקנים, ועוד אני מניח שלא למדים שם על הקרב על העיר הואה בוייטנאם או על נפילת סייגון, וכן לא על הנסיגה ממאגר צ'ואסין בקוריאה. אותנו בצנחנים לימדו מחד על הצלחת האמריקנים בקרב על קרן X בוייטנאם (בפיקוד האל מור) והמג"ד ניתח לעומק את הכשלים והתורפות שבניהול של קרב מוגדישו. בקיצור כולם כן לומדים מכולם. גם מההצלוחת וגם מהכישלון ויש מה ללמוד!

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי marloweperelab89035 ועל קרב קאנה של חניבעל.

במידה ואני לא טועה (ואני אשמח אם מישהו יתקן אותי).
עד היום נחשב הקרב הזה לתמרון הצבאי האיכותי ביותר שאיי פעם נעשה ע"י מצביא בשדה קרב.

למי שלא מכיר את הסיפור:

(ממש על קצה המזלג - ואני לא בוגר בה"ד1).

חניבעל ברקה (מצביא קרתגני שפלש לרומא מאפריקה), הצליח עם צבא נחות בהרבה מזה של הרומאים (היחס היה 1 ל3 לטובת הרומאים אם אני לא טועה), להביסם באמצעות תנועת מלקחיים, או אגרוף חצי סהר (יש מספר גרסאות).
כאשר הכוח הרומאי העיקרי כביכול מוטט את כוח הציר האמצעי של חניבעל, נוצר חצי אגרוך, שבעצם כיתר את הכוחות הרומאים, ובסופו של דבר הוביל למותם הטוטאלי, ולתבוסה הקשה ביותר של הרומאים איי פעם.

עד היום הקרב הזה נלמד באקדמיות צבאיות ברחבי העולם, ומאז ועד היום, עשרות מצביאים השתמשו בטקטיקה זו בשדה הקרב, והשיגו ניצחונות מרשימים.

מדהים איך עד עצם היום הזה הוליווד לא הוציא סרט על המצביא הכי גדול בהיסטוריה של האנושות.

נ.ב

המהלך נקרא גם "אגרוף חצי הסהר" מכיוון שאומרים שמתי שחניבעל התכונן לקרב, מצבאיו באוהל הפיקוד אמרו שאין שום סיכוי נגד הכוחות הרומאים, ומרוב תכנונים, כבר כאב לחניבעל הראש, אז הוא יצא אל מחוץ לאוהל לנשוף אוויר צח, והסתכל לשמיים, וראה חצי סהר...

"הארץ שלנו איננה רק מדינת ישראל אלא כל מרחב הסהר הפורה. אבות אבותינו אינם רק אברהם יצחק ויעקב אלא כל יושבי ארץ הקדם - הישראלים, הכנענים והפיניקים - כולם שייכים לאומה העברית. אנחנו העברים הננו איפוא צאצאים לאומה העברית הגדולה שהמציאה את האלף בית, שהקימה ציים אדירים ובנתה אימפריה בכל אגן הים התיכון. אנחנו הבאנו את התרבות לאירופה ופילי מצביאנו הגדול חניבעל, איש קרתגו, עברו את האלפים ואיימו למוטט את רומא."

"My body is my sword, my mind is my blade"

לחניבעל היו יותר פרשים, ופרשים יותר איכותיים באגפים, מאשר לרומאים.

או"ם שמום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AtlantisNumenor מדהים איך עד עצם היום הזה הוליווד לא הוציא סרט על המצביא הכי גדול בהיסטוריה של האנושות.

מדהים איך מצביא שניצח (כמעט) בכל הקרבות שלו, אבל הפסיד במלחמה והמיט שואה נוראה על עמו נחשב ל"הכי גדול בהיסטוריה"...
חניבעל היה טקטיקן מבריק - אבל אסטרטג די רע. לא מאוד שונה מהמצביא הישראלי שאת הקרבות שלו לומדים בווסט פוינט...

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

מיהו הישראלי?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

למרות שגם דיין יכול להיות מועמד...

אכן אריק. טקטיקן בחסד (אום כתף, קרב הצליחה) ואסטרטג נורא ואיום ("אורנים גדול", ההתנתקות).

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

הכוונה במימדים על ישראליים.

למען האמת בהקשר של מלחמת כיפור ניתן גם להחשיב אותו לסוג של איסטרטג. ואפילו לא רע. בכל מקרה מאחר וכל מלחמות ישראל, ללא יוצא מן הכלל, התנהלו בחזית הדיפלומטית החל מן הדקה הראשונה והיריה הראשונה, אני חושב שקשה "לזקק" את הממצא המעיד על מי אסטרטג טוב, ומי רע...

טאהר אל עומאר - מין בדואי נכבד ממרכז הגליל - הצליח לשטות במדינה העותמאנית במשך כחמישים שנה! הפסיד לא מעט קרבות, ניצח בלא מעט בזכות פוליטיקה ודיפלומטיה - הקרבות שניהל דמו לקרב טכסי לא פחות מאשר לקרב של ממש, אבל בסופו של יום הוא אחד מהשליטים ששרדו זמן רב יותר מכל שליט מקומי אחר בהיסטוריה של הארץ הזו. לולא היה טקטיקן רע בתחום הרומנטי (אשתו האהובה התעכבה בזמן נסיגה והוא נשאר לחכות לה וכך נהרג) אולי היה שורד יותר. דוגמא קלאסית לאדם שאצלו הגבולות בין טקטיקה לאסטרטגיה, הצלחה וכשלון היו מטושטשים לחלוטין. כנ"ל, אגב "המלך יהונתן הכהן הגדול" שלנו.

"אורנים" אולי לא אסון נוראי בתוצאתה (ונקווה שגם ההתנתקות...), אבל בהחלט צעד שתוכנן על סמך רצף של הנחות יסוד שגויות וכתוצאה מכך גרם להצבת מטרות לא מציאותיות. אילו התכנון היה נעצר ב"לדפוק את הסורים עד שהם יאפשרו לנו לסלק את הפלסטינים", ניחא. ברגע שהברית ההיסטורית עם צאצאי היטורים נכנסה לעניין...

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

(שאולי היינו עוד מגלגלים אותו לולא אותה ברית עם קוטפי האוזניים מג'וניה) והוא "להשתלב במרחב" לפי מיטב המסורת של הפוליטיקה העותמאנית, והפוסט עותמאנית, בדמות בריתות הנשענות על רעיונות מובהקים של "ריאל פוליטיק". שרון, שדווקא היה מקרה נדיר של יהודי שמסוגל להתמודד עם ריאל פוליטיק, כנראה לא תיאר לעצמו שזה משחק שבו הישראלים מטבעם נידונו להפסיד. איפושהו זו הייתה הסתבכות בקנה מידה גדול - אבל כזו שהייתה חייבת להגיד מתישהו לאור כל ההזיות, ונסיונות המימוש, של בריתות עם כרדיסטאנים, ג'בל דרוזיאנים ומי יודע מי עוד. טרום 1982 לא הבינו זאת...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h למרות שגם דיין יכול להיות מועמד...

מה עשה דיין שראוי ללמידה (לא רק בווסט פוינט, גם במקיף ט')?
ובכוונה כתבתי "מה" ולא "את מי".

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

מפתה אותי להגיד שבמלחמת השחרור, ומערכת סיני, הוא הגה והוביל מהלכים שביחס למשאבים של המדינה הצעירה (והעובדה שבעצמו היה בוגר "וססטפויינט ג;וערה") היו מעולים. אבל מצד שני מעולם לא התעמקתי בשאלה זו. בדיוק כמו מקביליו מהצבא שאת כובע המצחיה שלו שאל דיין לעצמו - דיין פעל לאורך תקופה ארוכה מספיק כדי להיות גם הגיבור וגם הנבל.

דיין היה מג"ד בתש"ח (ומח"ט בסופה), ואכן תפקד לא רע בכלל כמה שהאמריקאים מכנים Combat leader (למרות שעל תפקודו כמפקד מ"ן שמעתי, ממקור ראשון, כמה הערות לא ממש מחמיאות).
מעבר לכך, אני מתקשה למצוא צעדים בולטים שהאיש (הכריזמטי להפליא, יש להודות) הנהיג - כולל מבצע קדש, שלמעשה הובל ע"י שמחוני - תוך הפרת פקודה של דיין...

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

והסיבה היחידה שאני מתעצבן, זה בגלל שקיים סיכוי גבוהה למדיי שקוראים שאינם בקיאים בהיסטוריה עוד עלולים להאמין למה שאתה רושם.

אז ככה:

דבר ראשון, אני חושב שהאימפריה הקרתגנית נחשבת לאחת האימפריות המפוארות והמצליחות ביותר בהיסטוריה שלנו, מדהים לראות איך הם הצליחו לבסס אימפריה עולמית, ממפרץ קטן וחסר חשיבות בצפון אפריקה.

משפחת ברקה מאז ומעולם נחשבה למשפחה של גנרלים, ומצביאים גאונים, אביו של חניבעל - חמילקרת, הביס את הרומאים במספר קרבות, והסיבה היחידה שהוא הפסיד להם, זה עקב איבוד ההיתרון הימי.

הקרתגנים (שבזמנו החזיקו את חיל הים העוצמתי ביותר בעולם) זילזלו ביכולתם של הרומאים לנצח בקרב ימי, וכתוצאה מכך הם ספגו תבוסה מוחצת.

ניתן לומר גם, שזו הסיבה העיקרית למפלתם במלחמה הפונית ה1, ואוליי אפילו למלחמה הפונית ה2 (אגע בכך בהמשך).

אני חושב שחניבעל ברקה הוא הטקטיקן הצבאי האדיר ביותר בהיסטוריה עקב הסיבות הבאות (ואתה רשאי כמובן לחלוק עליי, אבל אני אשמח אם תפרט מדוע):

1. הוא המצביא היחיד שהצליח לגייס צבא של שכירי חרב, ולשכנע אותם להלחם תחת דגל קרתגו, על אף העובדה שמסע הלחימה שלו נמשך שנים רבות, למעשה ניתן לומר שחייליו העריצו אותו, הרבה יותר מאשר שהם דאגו לכיסם או עתידם.

2. הוא בין המצביאים היחידים בהיסטוריה שהצליחו ללכד את העם הגאלי, ולגייסם למלחמה (בזמן שחניבעל נכנס לצרפת, הגאלים היו מפוזרים לשבטים, שנלחמו זה בזה, חניבעל איחד את כולם נגד רומא).

3. הוא המצביא היחיד בהיסטוריה, שפלש לאיטליה דרך מעבר האלפים, ועם צבא אדיר אשר כלל בין היתר, סוסים, ופילי מלחמה.

4. בכל קרב של חניבעל על אדמת אירופה ואיטליה, הוא הביס את הרומאים, ברוב הפעמים הוא נלחם עם צבא קטן יותר משל הרומאים, ורק עקב גאונות טקטיקת מדהימה, הוא הצליח לשטות ברומאים, ולקצור ניצחונות מרשימים.

5. הוא המצביא הראשון שהשתמש בפיל בשדה הקרב נגד הרומאים (שבואתה תקופה היו בטוחים שמדובר במפלצת, ולא ידעו כיצד להילחם נגדה).

6. הוא ידע כיצד לנצל את מזג האוויר ותוואי השטח לטובתו, ככה לדוגמא הוא השיג ניצחון מדהים בקרב טראסימני, כאשר הוא הוביל את הרומאים לערפל שעל גדות האגם, ושחט אותם.

ועוד, ועוד, ועוד...

אם אתה שואל אותי?

העקב אכילס היחידי של חניבעל, זה שהוא לא ידע כיצד להטיל מצור.
למעשה אפילו לא היו לו את הכלים לכך.

לאחר שהוא הביס את הצבא הרמואי בקרב קאנאי, כל הדרך לרומא הייתה סלולה עבורו, אבל הוא פחד ללכת בנתיב הזה - לא מכיוון שהוא לא האמין בצבאו, אבל מכיוון שהוא לא ידע כיצד להטיל מצור על רומא, למעשה הוא היה בטוח שלאחר התבוסה המוחצת, הרומאים יסכימו להסכם שלום, הוא לא שיער בדעתו, שהסנאט הרומאי רק יהיה נחוש יותר להשמידו.

לאחר שסקיפיו אפריקנוס, גייס צבא משארית העם הרומאי, והפליג לכיוון קרתגו, חניבעל נטש את המערכה באירופה, וחזר במהרה לאפירקה (אגב הוא הצליח להפליג לחזרה לאפריקה לאחר שהוא גרם למדורות ענק בחוף האיטלקי, ובכך גרם לחיל הים האיטלקי שאיגף אותו, להאמין שהוא עדיין נמצא על החוף, בסתר הלילה הוא הפליג עם עשרות אוניות, מבלי שהם ישימו לב.

בקרב בזאמה סקיפיו, כרת ברית צבאית עם נומידיה והשבטים הברברים, והוא נהנה מיתרון כוח משמעותי.

כמו כן, עליך לקחת בחשבון, שבמך כל חייו סקיפיו למד על חניבעל, ולמעשה אפילו כתוב במקורות הרמואים, שסקיפיו העריץ את סגנון לחימתו של חניבעל בשדה הקרב - זה רק מעיד עד כמה הוא הכיר אותו.

למעשה, סקיפיו ידע בדיוק כיצד חניבעל יילחם בשדה הקרב, והוא הכין לו את המלכדות - כאשר העיקרית שבהן, הן הטורים החלולים שגרמו לכך שפילי הקרב של חניבעל נכנסו לתוך שורות הצבא של סקיפיו, וספגו מאות חיצים שגרמו למותם המיידי.

מרוב שסקיפיו העריץ את חניבעל, בתום הקרב, הוא הזמין אותו לאוהל שלו, והם דנו בתנאי הכניעה.

הפסד אחד לא גורע ממעמדו של חניבעל.

לדעתי הוא תמיד ייזכר כגדול מכולם.

ועקב, קלישאה קצת נחמדה:

אומרים, שאם חניבעל היה כובש את רומא, היו היום מדברים עברית (או לפחות שפה שדומה לכך) בעולם, ולא אנגלית.

לך תדע...

"הארץ שלנו איננה רק מדינת ישראל אלא כל מרחב הסהר הפורה. אבות אבותינו אינם רק אברהם יצחק ויעקב אלא כל יושבי ארץ הקדם - הישראלים, הכנענים והפיניקים - כולם שייכים לאומה העברית. אנחנו העברים הננו איפוא צאצאים לאומה העברית הגדולה שהמציאה את האלף בית, שהקימה ציים אדירים ובנתה אימפריה בכל אגן הים התיכון. אנחנו הבאנו את התרבות לאירופה ופילי מצביאנו הגדול חניבעל, איש קרתגו, עברו את האלפים ואיימו למוטט את רומא."

"My body is my sword, my mind is my blade"

ורק ברפרוף קטן, בחושך תוך הרדמת הילדים, כבר קלטתי אחד די משמעותי (עבור מי שרוצה להכליל לא מעט היסטוריה צבאית רומית):

פילים פגשו הרומאים הרבה לפני חניבעל - בקרב מול פירהוס מלך אפירוס (הקרב עליו אמר פירהוס את האימרה המפורסמת "עוד נצחון כזה ואבדנו").

ובכל מקרה אתה מגלה בורות בכל הנוגע למבנה המדינה הרומית, והצבא הרומי. אני גם מסופק האם הקפת נושאים בהיסטוריה צבאית לאורך תקופות היסטוריות ארוכות, ויבשות ותרבויות שונות (סין, הודו, דרום אמריקה?). ההיסטוריה הרומית מתועדת היטב, ונחשבת ליסוד תרבות המערב, אבל היה עוד עולם מעבר לרומא...

עובדה: הצבא הרומאי ספק מפלות מחרידות בשדה הקרב מימי פלישת אפירוס ועד למלחמות נגד הפרתים: לא רק שהתאוששו מכולן, הם גם התחזקו.

וכבר דאגת לקבוע באופן חד משמעי שאני טועה בהכל (סחטיין על התגובה, בהחלט משכילה).

בעניין הפילים:

הכוונה שלי הייתה שהוא הביא אותם מאפריקה, ולא משנה איך אתה מציג את זה, ישנם תיעודים היסטורים (דווקא רומאיים), שמעידים על כך שהם קיבלו את זה כהפתעה (לא מהסוג הטוב) בשדה הקרב.

אם ממש תרצה, אני גם אביא לך מקור לכך.

"הארץ שלנו איננה רק מדינת ישראל אלא כל מרחב הסהר הפורה. אבות אבותינו אינם רק אברהם יצחק ויעקב אלא כל יושבי ארץ הקדם - הישראלים, הכנענים והפיניקים - כולם שייכים לאומה העברית. אנחנו העברים הננו איפוא צאצאים לאומה העברית הגדולה שהמציאה את האלף בית, שהקימה ציים אדירים ובנתה אימפריה בכל אגן הים התיכון. אנחנו הבאנו את התרבות לאירופה ופילי מצביאנו הגדול חניבעל, איש קרתגו, עברו את האלפים ואיימו למוטט את רומא."

"My body is my sword, my mind is my blade"

לא התווכחתי אתך לגבי מיומנותו, או גאונותו, הטקטית של חניבעל.
רק שמה לעשות, מלחמה היא לא performance art ולא spectator sport ובניגוד למה שחלוץ ניסה להסביר לנו, לא באמת סופרים בה נקודות.
למצביאות אמורה להיות תכלית אחת ויחידה: להביא לניצחון במלחמה. רצף נצחונות בקרב, מרשים ככל שיהיה, אינו שווה דבר אם בסופו של דבר המערכה אובדת. כך שבסופו של דבר אנחנו נשארים עם האמת העצובה שקרתגו - בהחלט מעצמה מרשימה עד למלחמות הפוניות - הפכה להערת שוליים בהיסטוריה, גם - אם לא בעיקר - בגלל אחד חניבעל ברקה.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

נובעת מכך שהעולם המערבי הוא למעשה נצר לרומא.

לעולם המערבי אין אינטרס לפאר את מעמדה של קרתגו, או אפילו להזכירה.

למעשה אני לא אופתע בכלל אם היו לנוצרים אינטרסים מובהקים להכפיש את שמם של הקרתגנים.

למשל מה שהם עשו עם הסרט "חניבעל" (לקטר).

אני משוכנע עד עמקי נשמתי, שאם תעשה מדגם, מתוך קבוצה של 100 אנשים נורמטיבים (מכל קצוות הגיל והמגזר), ותשאל אותם על חניבעל, מרביתם יתייחסו לדמות הפסיכית ההוליודית, ולא למצביא הגדול ביותר שעוד איכשהוא, היה קשור לאומה העברית (עדיין, קרתגו היא נצר לפינקיה, שהייתה שמית, ושכנתה הצפונית של א"י).

עצוב.

"הארץ שלנו איננה רק מדינת ישראל אלא כל מרחב הסהר הפורה. אבות אבותינו אינם רק אברהם יצחק ויעקב אלא כל יושבי ארץ הקדם - הישראלים, הכנענים והפיניקים - כולם שייכים לאומה העברית. אנחנו העברים הננו איפוא צאצאים לאומה העברית הגדולה שהמציאה את האלף בית, שהקימה ציים אדירים ובנתה אימפריה בכל אגן הים התיכון. אנחנו הבאנו את התרבות לאירופה ופילי מצביאנו הגדול חניבעל, איש קרתגו, עברו את האלפים ואיימו למוטט את רומא."

"My body is my sword, my mind is my blade"

אני לתומי חשבתי שהספרים של תומאס האריס אינם אלא ספרי מתח צנועים, אך עתה אני מבין שזה הכל חלק מעלילה חובקת עולם להכפיש אימפריה שחרבה לפני למעלה מ 2000 שנה. תגיד לי, גם חניבעל מה A Team קשור לזה, או שזה כבר מוגזם?

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

ואם תיקח 100 אנשים נורמטיביים ותשאל אותם מי היה מרקוס אורליוס, הם כן ידעו? במקרה הטוב, יהיה מי שיזכור שהוא היה האבא של חואקין פניקס ב"גלדיאטור". אולי.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

מה עניין יש לנו לצלול למבוך רגשי של שימור זכר קרתגו? מדינה שבה הוצאו להורג מצביאים שכשלו ואשר קיימה דגם משטרי של אוליגרכיה קרתגנית המושלת ביישויות אחרות בעזרת צבא של שכירי חרב.

ולמה שלא נזכור את הרומיים?

כי מה נתנו לנו מעבר לרפואה, אספקת מזון, מערכות השקיה, חוק וסדר, מי שתיה ומערכות ביוב - מה בדיוק הרומאים נתנו לנו?

אה... 500 שנות שלום שאפשרו לאנושות להגיע לפסגות חדשות... פאק אוף!

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h מה עניין יש לנו לצלול למבוך רגשי של שימור זכר קרתגו? מדינה שבה הוצאו להורג מצביאים שכשלו ואשר קיימה דגם משטרי של אוליגרכיה קרתגנית המושלת ביישויות אחרות בעזרת צבא של שכירי חרב. ולמה שלא נזכור את הרומיים? כי מה נתנו לנו מעבר לרפואה, אספקת מזון, מערכות השקיה, חוק וסדר, מי שתיה ומערכות ביוב - מה בדיוק הרומאים נתנו לנו? אה... 500 שנות שלום שאפשרו לאנושות להגיע לפסגות חדשות... פאק אוף!

לא יודע,
אוליי בגלל שהם האויבים המרים ביותר של האומה היהודית,
האחראים הישירים לחורבן בית 2.
האחראים הישירים להקמת פלשתינה.
ועוד...

לדעתי העולם דווקא היה מגיע להישגים גדולים יותר עם קרתגו.

אל תשכחו שהם היו עם של מגלי ארצות (ככה התבססה קרתגו כאימפריה).

"הארץ שלנו איננה רק מדינת ישראל אלא כל מרחב הסהר הפורה. אבות אבותינו אינם רק אברהם יצחק ויעקב אלא כל יושבי ארץ הקדם - הישראלים, הכנענים והפיניקים - כולם שייכים לאומה העברית. אנחנו העברים הננו איפוא צאצאים לאומה העברית הגדולה שהמציאה את האלף בית, שהקימה ציים אדירים ובנתה אימפריה בכל אגן הים התיכון. אנחנו הבאנו את התרבות לאירופה ופילי מצביאנו הגדול חניבעל, איש קרתגו, עברו את האלפים ואיימו למוטט את רומא."

"My body is my sword, my mind is my blade"

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

רומא: פרק שלם, מורחב וכזה המשליך על כל הפרקים שאחריו.

ולגבי אוייבות מרה ליהודים... כל אימפריה נגדה מרדו עמים קטנים, כולל היהודים, עשתה מאמץ להביסם. הרומאים לא היו שונים. זה מעבר לעובדה שלא מעטים נוטים לחשוב שדווקא הגדיעה הטראגית של דגם היהדות של עד חורבן הבית הכשירה את הקרקע להתגבשות היהדות הרבנית ולכן לאפשרות שימרו העם היהודי בצורה ייחודית כל כך. אתה נתפס לאקזוטיקה של התפעלות מאנקדוטות היסטוריות קצרות מועד ומתעלם לחלוטין מתופעות שנמשכו פרקי זמן עצומים ושינו את האנושות ללא הכר. התרבות, משטר, ופוליטיקה רומית השפיעה על העולם העתיק מסביבות שנת 200 לפנה"ס ועד עליית האיסלאם. זה בלתי מדעי, או הגיוני, בעליל לקחת פסיק כמו חניבעל וקרתגו, ולהשוות למכלול כמו המדינה הרומית שהתקיימה זמן ארוך כל כך. זה כמו שתטען שהופעה של להקה שראית בגיל 16 השפיעה עליך באופן חסר תקדים והרבה יותר ממה שהשפיעו עליך ההורים והמשפחה שגידלו אותך עשרים שנה... (וכן: אני מכיר אנשים שטוענים ש"גיג" אחד שינה את חייהם).

ישנם כמה שאלות מהותיות לגבי המלחמה הפונית השנייה
1. איך זה שבאזור קאנאי אין שום עדות ארכאולוגית לכך שהתרחש קרב קאנאי?
2. כיצד חניבעל הצליח להפעיל את הפילים מזן אפריקאי, שכידועה לא ניתנים לאילוף? רק פיל הודי יכול להיות מאולף הן לצורך מלחמה והן בשביל הקירקס.

אבל למה שזה יפריע לתוכנית הלימודים של קורסי קצינים ברחבי העולם?

1. לעניין פילי חניבעל: תשובות בשפע ברחבי הרשת (בין השאר: שימוש בזן פילים צפון אפריקאי שכן ניתן לאילוף, וכן שימוש חלקי בפילים הודיים שהושגו דרך הממלכה הסלאוקית).

2. לעניין שרידים בשדה הקרב: באיזה שדה קרב עתיק ישנם שרידים? מה בדיוק אתה מצפה שישאר וישמר? מה נשאר בשדה הקרב של קרני חיטין, המתועד ומזוהה היטב? גורנישט. המלחמה נגמרת: המתים נקברים או נקרבים והחיים הולכים הביתה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h 1. 2. לעניין שרידים בשדה הקרב: באיזה שדה קרב עתיק ישנם שרידים? מה בדיוק אתה מצפה שישאר וישמר? מה נשאר בשדה הקרב של קרני חיטין, המתועד ומזוהה היטב? גורנישט. המלחמה נגמרת: המתים נקברים או נקרבים והחיים הולכים הביתה.

זה לא שנפלתי עליך או משהו,
אבל דווקא בשדה הקרב של קרני חיטין נמצאו במהלך ההיסטוריה האחרונה (במאה הקודמת) שרידים של חרבות, ושאר האוצרות שקשורים לשחיטה הכשרה שביצע סלאח א דין בצבא הצלבני.

"הארץ שלנו איננה רק מדינת ישראל אלא כל מרחב הסהר הפורה. אבות אבותינו אינם רק אברהם יצחק ויעקב אלא כל יושבי ארץ הקדם - הישראלים, הכנענים והפיניקים - כולם שייכים לאומה העברית. אנחנו העברים הננו איפוא צאצאים לאומה העברית הגדולה שהמציאה את האלף בית, שהקימה ציים אדירים ובנתה אימפריה בכל אגן הים התיכון. אנחנו הבאנו את התרבות לאירופה ופילי מצביאנו הגדול חניבעל, איש קרתגו, עברו את האלפים ואיימו למוטט את רומא."

"My body is my sword, my mind is my blade"

וגם באותה מאה הפלאחים של הכפר חטין נשבעו שכשהיו חורשים את שדותיהם הם היו שומעים את קולות ניפוץ עצמות הצלבנים...

ב"עדויות" התכוונתי לעדויות מדעיות. חבל שלא ציינתי מלכתחילה.

אכן קשה לי למצוא עכשיו את המקור שלי בעניין הזה.

אז אני אסכים איתך בעניין.

"הארץ שלנו איננה רק מדינת ישראל אלא כל מרחב הסהר הפורה. אבות אבותינו אינם רק אברהם יצחק ויעקב אלא כל יושבי ארץ הקדם - הישראלים, הכנענים והפיניקים - כולם שייכים לאומה העברית. אנחנו העברים הננו איפוא צאצאים לאומה העברית הגדולה שהמציאה את האלף בית, שהקימה ציים אדירים ובנתה אימפריה בכל אגן הים התיכון. אנחנו הבאנו את התרבות לאירופה ופילי מצביאנו הגדול חניבעל, איש קרתגו, עברו את האלפים ואיימו למוטט את רומא."

"My body is my sword, my mind is my blade"

חוקר שמציג ממצא שנמסר לו על ידי איזה שיח מקומי מהכפר הסמוך - לא מקור מספק. וזה, כמובן, בליל להכנס לעובדה שקרב קרני חיטין אכן התרחש שם. פשוט... מה לעשות... לדורות של ילדים עניים שלא היה להורים שלהם מה לאכול, היה זמן, ואינטרסף יותר לוחצים מזה של החוקר במאה ה19 ללקט כל מה שלא ליקטו החיילים המוסלמיים בתום הקרב. מתכת היא דבר יקר בעת העתיקה ולא משאירים אותה זרוקה בשטח. כל השאר נרקב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי auto de fe 1. איך זה שבאזור קאנאי אין שום עדות ארכאולוגית לכך שהתרחש קרב קאנאי?

לרוב הקרבות מימי קדם אין עדויות ארכיאולוגיות, ולו רק בגלל הנוהג לאסוף כל דבר בעל ערך משדה הקרב.

ציטוט:

2. כיצד חניבעל הצליח להפעיל את הפילים מזן אפריקאי, שכידועה לא ניתנים לאילוף? רק פיל הודי יכול להיות מאולף הן לצורך מלחמה והן בשביל הקירקס.

אתה צודק וטועה.
ככל הנראה מדובר בזן אחר של פיל אפריקאי, קטן יותר ו"רגוע" יותר מזה המוכר לנו, שנכחד בהמשך כתוצאה מהחיבה הרומית למשחקי ראווה שכללו קרבות בין חיות בר.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

מסלול נהר האופנטו שלצידו התנהל הקרב השתנה במהלך 2000 השנה מאז. התיאורים הגאוגרפים והטופוגרפים של הקרב (כמו של קרבות רבים מן העת העתיקה) לוקים בחסר ולכן אף אחד אינו יודע בוודאות היכן הוא התרחש. היו כמה משלחות שלא מצאו כלום, צריך להמשיך לחפש. גם אז, כמו שכתבו אחרים, לא מובטח שימצאו משהו.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שמגר בסרטון הזה מציין הכתב דקה 1:20 (להלן קישור) לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. "בפעם האחרונה שלחמו כך טייסים ישראלים מול אמריקנים ניצחו טייסי חיל האוויר את מקביליהם מארה"ב 60:1" 1. האם זו אגדה מסוג האגדות והמיתוסים שאנו הישראלים אוהבים להדביק לכל מה שצבעו ירוק או כחול צבאי 2. אם זה נכון - מה הפרמטרים הקובעים ניצחון שכזה ? 3. האם יש מקור מוסמך (ספר, אתר מהימן וכדו') המרחיב על הדבר ולו במעט. שמעתי מפי היסטוריון צבאי בעל שם הנאמן עלי, במסגרת קורס אוניברסיטאי את המשפט הבא: " בציבוריות הישראלית ישנה אגדה שבווסט פויינט מלמדים על/את הקרבות של צה"ל, בטח שמלמדים, מלמדים כיצד לא להילחם ולא לשגות..." (אם כי הוא התייחס בעיקר לחילות הקרקע)

מה יוקרתי כ"כ בלהיות נלמד, או לחילופין מעליב כל כך בלא להיות נלמד, בווסטפויינט? זה שהם יותר מעמיקים מבה"ד 1, או פו"מ? לא בדקתי אישית אם זה נכון, אולם במקורות פופולאריים (לגמרי או למחצה) מדובר על "הפשיטה על סוללות תותחי החוף בחוות ברייקורט ב 6 ליוני 1944" שנלמדת "עד היום" בווסטפויינט (וכמובן מוכרת לכולנו מסדרת הטלוויזייה). פורומים חובבניים, או אפילו די רציניים (כמו ה AHF) מלאים בפוסטים המנצחים את ההתכתשות השולית הזאת מכל כיוון אפשרי. אני תמיד תוהה ביני ובין עצמי האם בין עיסוק מקיף בסיפור כזה, או אחר בהיקף אפילו קצת יותר גדול, מלמדים בווסטפויינט שמן הרגע בו פגשו חיילים אמריקאים גרמנים בפעם הראשונה על הקרקע (סוף 1942) ואפילו עד לקרבות המשמעותיים האחרונים של המלחמה בהרי ההארץ, וכמה אזוריםן אחרים בגרמניה, מעטים היו המקרים בהם הצבא האמריקאי הגיע להישגים מול הגרמנים ללא הפעלה מאסיבית של כוח אש מהאוויר ובארטילריה לאורך זמן. אמנם יש עניין אקדמי רב מאוד בקרבות מסויימים במלחמות ישראל, אולם אותי הרבה יותר מעניין לגלות האם באקדמיה צבאית אמריקאית מצליחים להתעלות מעבר למי האפסיים המוחלטים של תוכניות התעודה, ולא מעט ספרות אמריקאית העוסקת בהיסטוריה צבאית.

לא יודע על ווסט פוינט, אבל TRADOC בהחלט חקרו את קרבות הבלימה ברמה"ג - ולפחות אליבא דאלווין והיידי טופלר ("מלחמה ואנטי-מלחמה") זה היה הזרז לתפיסת ה-AirLand battle ויורשותיה בצבא ארה"ב.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

יש ספר חשוב, שקראתי בעברית, בדפוס "פנימי" כזה, ואני לא מוצא על הגרסה הזו תעוד כרגע.

הוא נקרא באנגלית "Certain Victory: The U.S. Army in the Gulf War"

וע"פ המתואר שם, הצבא האמריקאי, שניצח בעירק הראשונה, נבנה ע"פ לקחי מלחמת יוה"כ, בדגש על רמה"ג על פי לקחי אותו גנרל דפוי וצוותו.

מצב קישור לעמודים הרלוונטים באנגלית- גוגל בוקס מוגבל בלבד-http://books.google.co.il/books?id=...&q=1973&f=false
בקיצור, ע"פ פרסום של הARMY, הם למדו מאיתנו, הרבה יותר משאנחנו למדנו מאיתנו.....

אכן ספר מרתק שהופק בעברית בהוצאה פנימית.

צודק. הם למדו מאיתנו רבות, שכחתי את הסיפור הזה אצל טופלר, והוא מופיע גם בספר "אמנות המערכה" של שמעון נווה. אגב מפקד המבצע לחיסול בן לאדן, איש הקומנדו הימי, אדמירל ויליאם מקרייוון , כתב ספר על שישה מבצעי כוחות מיוחדים לאורך ההיסטוריה וכלל בתוכו את מבצע אנטבה כפרק השישי.

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

A friend in the US Army armor corps (A1M1 driver in Gulf War 1) asked me many questions about the Yom Kipoor war. He knew all the details about the israeli tanks, the Golan and the Syrian forces. He also knew about Zvika and Kahalani & the artillery used.

So... certain parts of the US Army do learn certain parts and aspects of the history of Israeli wars. one thing for sure - the logistics people there can learn how not to prepare for war (1973) and how not to starve soldiers deployed 3 miles from home (2006).

good day