15-04-2012, 03:06
|
|
מנהל פורום צבא ובטחון
|
|
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,795
|
|
20 שנה למלחמת האזרחים ביוגוסלביה
החודש מציין העולם 20 שנה לפרוץ מלחמת האזרחים הבוסנית, שהחלה בחודש אפריל 1992 ונמשכה עד דצמבר 1995 - היתה זו ההתחלה של מלחמת האזרחים ביוגוסלביה והקרע המשמעותי הראשון שראה אירופה בעקבות קריסת ברית המועצות והגוש הקומוניסטי של מזרח אירופה. מלחמה זו היתה מרושעת ומזעזעת כמו כל מלחמה, ועדיין הצליחה לזעזע את העולם ולהחזיר מראות שהעולם חשב שכבר שכח כמו מחנות ריכוז וטיהורים אתניים. למרות שמעשים כאלה קרו ברחבי העולם עוד לפני מלחמה זו, לרוב הם נעשו רחוק מהעין ומהלב של הציבור האירופאי ואילו כאן הדברים נעשו בחצר האחורית של אירופה ולכן נגישים בצורה קלה ואפילו מופגנת ומכוונת עבור התקשורת (בין אם לצרכי תעמולה ובין אם לצרכי הפחדה).
במלחמה זו נעשה שימוש במגוון עצום של אמל"ח, שחלק נכבד ממנו היה מתוצרת מקומית וחלקו האחר תערובת של תוצרת רוסית, מזרחית, מערב-אירופית ואף אמריקאית. נראו בה (מעט) טנקים חדישים לוחמים כנגד טרקטורים שמוגנו בחופזה, טילי נ"מ ופצצות ש"כ שהוסבו להפגזות קרקעיות לצד שימוש בפטישי 5 ק"ג לניפוץ ראשי אזרחים שהיו שייכים למיעוט הלא נכון. מגוון המוקשים והמלכודות במלחמה זו היה אולי הגדול בכל המלחמות שראתה אירופה, החל במוקשים תקניים מסוגים שונים ומשונים דרך מטענים מאולתרים ועד מילכוד של כל דבר - החל מבתי תופת דרך מכוניות תופת ועד מלכודות-פתאים שהוטמנו בתוך צעצועים, אריזות מזון וטלפונים ציבוריים.
נשק אחד מגעיל ומזעזע במיוחד מחייב אזכור במעמד זה, למרות שלא היה בו גרם אחד של חנ"מ או מתכת - מדובר בשימוש המכוון והיזום באונס נשים ככלי נשק שנועד להרוס את האויב מבחינה מורלית וגם אתנית-דמוגרפית. למרות שכל הצדדים חטאו בכך, היו אלו בעיקר הסרבים והקרואטים שהשתמשו באונס רב-מימדים כנגד האוכלוסיה הבוסנית - ההערכה המקובלת על האו"ם מגדירה 50,000-60,000 קורבנות אונס במהלך המלחמה, מה שהביא את הקהילה הבינ"ל להגדיר פשע מלחמה זה כפשע מובהק נגד האנושות העומד שני בחומרתו רק לרצח עם. הגדרה זו גם הביאה להרשעות הראשונות בהסטוריה של חיילים אשר הואשמו בביצוע פשעים אלה.
כמו מלחמות אזרחים רבות אחרות, גם מלחמה זו היתה מבלבלת באשר לזהות המשתתפים בה. קווי החזית זזו קדימה ואחורה, איזורים שלמים נמחקו לאחר שהכפרים הושמדו ויושביהם נהרגו או גורשו. המצור על עיר הבירה סראייבו נמשך כמעט לכל אורך המלחמה, ונהרגו במהלכו 12,000 איש. ארצות המערב בזבזו כהרגלן זמן רב בנסיונות לגשר ולפשר, ורק בשלב מאוחר החלו לבצע צעדים של ממש שנועדו להשפיע ולעצור את הלחימה. שנה לאחר פרוץ המלחמה הוכרז האיזור לחימה כאיזור אסור לטיסה (no-fly zone), ובמהלך אכיפת האיסור אירעו מספר קרבות אויר ובמקרה אחד אף הופל טייס אמריקאי במארב טק"א. בהמשך הוצאו לפועל מספר מבצעי הפצצות אויריים שנועדו למנוע פגיעה באזרחים חפים מפשע, והשתתפו בהם חילות אויר של מדינות נאט"ו.
סיומה של המלחמה השאיר את המדינה קרועה ומדממת, עם 100,000-200,000 הרוגים (תלוי את מי שואלים ומה האינטרס שלו), אלפי נעדרים ועשרות עד מאות אלפי פצועים. 2.2 מליון אזרחים נעקרו מבתיהם, חלקם נמלטו בעצמם וחלקם נוידו בטרנספרים יזומים של טיהור אתני.
מקורות מידע מומלצים:
ויקיפדיה - מאמר מרוכז
The Atlantic - אוסף תמונות מעולה
_____________________________________
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל
|