25-04-2012, 22:01
|
|
|
חבר מתאריך: 27.05.10
הודעות: 3,407
|
|
אצלי היה להיפך: זה לא נעשה קל יותר משנה לשנה. הייתי בדאון במשך היום, מצוברחת, עד כדי כך שתהיתי
לעצמי כיצד בכלל אפשרי לבצע את המעבר החד הזה, מעצב עמוק - לשמחה? לא היה לי חשק לאף אחד, וכמעט
הכל עיצבן אותי, אבל אז, בערב (לקראת סיום הטקס המרכזי), ראיתי סרטון שגרם לי לצחוק, ויותר מאוחר
נפגשתי עם ההורים, וכעת ואני יושבת עם בירה ועם חטיף בוטנים טעים, כך שאני מרגישה הרבה יותר טוב
|