24-04-2012, 19:28
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.11
הודעות: 337
|
|
נראה לי שמה שתיכננו אדריכלי ההתנתקות לשלב הבא רלוונטי לשאלת מניעיהם. זה שהמציאות חברה כנגדם זה משהו אחר. אגב, ההתנתקות המקורית כבר הכילה נקודה בצפון השומרון. מכל מקום, מוטב שפשוט אצטט מהעבודה שהפניתי אליה קודם, אז הנה:
ציטוט:
יש לציין כי ממשלת שרון פעלה גם לאחר קבלת ההחלטה על הקמת גדר הביטחון על בסיס שיקולים דמוגרפיים-אתניים, וזאת בעת קבלת ההחלטה על היציאה מרצועת עזה (בעניין זה אנו חלוקים עם האמירה של קורץ [2008: 74], המייחסת לדב וייסגלס, יועצו של שרון, את הטענה כי ההתנתקות נבעה משיקולי תכסיסנות ישראלית בלבד). בעדות אישית של פרופ' סופר מודגש, כי בפגישתו האחרונה עם שרון, בנוכחות מזכירו הצבאי של שרון, האלוף יואב גלנט, הוצגו הנתונים הדמוגרפים של הרצועה, והם ששכנעו סופית את שרון שהמשך נוכחות ישראלית באזור זה מיותרת ומסוכנת לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל (סופר טען באוזני שרון כי רצועת עזה מולידה את כל תושבי חבל קטיף כל שלושה שבועות ושאל, "מה אתה עושה שם ואיזה עתיד מחכה לנו שם?" (שיחה עם סופר ב-1.1.2010 וקודם לכן בYNET - 8.1.06). כמובן, להתנתקות החד-צדדית מרצועת עזה קדמו שיקולים שאינם עולים בשיח הציבורי כלל וכלל. האחד, חדירתה של איראן לרצועה כמה חודשים לפני הפינוי, קשיים של צה"ל בהחזקת ציר פילדלפי ומספר גואה והולך של אבדות של אזרחים ושל חיילים בניסיון לספק ביטחון ליישובי גוש קטיף, שהיו פרוסים בשטח בצורה בעייתית, כך שכל כניסה לגוש הפכה למלחמה אכזרית חסרת תוחלת. אילו לפחות מבחינה דמוגרפית היה סיכוי להגיע להישגים כלשהם, ניחא, אך במציאות הדמוגרפית של עזה לא היה לכך כל סיכוי, והיה ברור שהאחיזה שם מיותרת. תפיסת שטח של כ-20% מהרצועה בידי 7,000 יהודים באזור צר וקטן שחיים בו כ-1.25 מיליון ערבים עניים ביותר בעת הנסיגה, יצרה מציאות ששום גורם בעולם לא יכול היה לקבלו, וישראל מצאה עצמה במציאות פוליטית בלתי נסבלת. משום כך ברור כי גם במקרה זה לדמוגרפיה היתה השלכה ישירה ועקיפה על קבלת ההחלטות לסגת משם בצורה חד-צדדית.
אנו חלוקים על אמירות והצהרות הטוענות כי מיקום התוואי של גדר הביטחון נקבע בהתאם לשיקולים ביטחוניים המאפשרים שליטה ותפעול שוטף של כוחות צבא לאורכו בתנאים הנוחים ביותר. המסקנה המרכזית שעולה מעבודה זו היא כי החלקים העיקריים של גדר ההפרדה בין ישראל לפלסטינים נקבעו בראש וראשונה משיקולים דמוגרפים-אתניים ולא משיקולי ביטחון (עם כל הבעייתיות שבמילה ביטחון). יש להעריך כי תוואי הגדר עוד ישתנה בעתיד בעקבות לחצים משפטיים ובין-לאומיים, אולם בהתאם לרוח הדברים של שרי ממשלה בעבר ובהווה, נראה שהגדר תהיה הבסיס לגבול המדיני הרשמי עם הפלסטינים. תוואי הגדר כפי שעוצב בעשור 2010-2000 מספח לישראל כדי 80% מכלל מתיישבי יש"ע, ואין כמו נתון זה לשכנע כי תוואי הגדר הוא תוואי דמוגרפי בעיקרו.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
