 |
12-04-2012, 17:49
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 14.12.09
הודעות: 9,751
|
|
ציטוט:
|
במקור נכתב על ידי Taurus84
אני בטוח ששיבושים לטווח זמן קצר, בגלל תקלה, מזג אוויר, או אויב מתוחכם, חייבו את המהנדסים לדאוג שיהיו לכלים גם מנגנונים אוטונומיים. אבל אם האויב מספיק מתוחכם ע"מ לגרום לשיבושים לטווח זמן שאינו מוגבל? עקיפת מכשולים ו-ATOL זה טוב, אבל זה לא T-1000.
|
זו בדיוק הבעיה שדיברתי עליה שפוגעת בהפרדה החדה בין כלי אוטונומי לכזה שאיננו אוטונומי - כלי לא-אוטנומי פרקטי חייב להיות מסוגל לפעול אוטונומית או לפעול בצורה אחרת (לדוגמה השמדה עצמית) במקרה שהנחות היסוד של פעולתו מופרות (והנחת היסוד הראשונה של כלי לא אוטונומי היא שיש לו מפעיל בזמן אמת). אם מפקששים פה, עלול לקרות מקרה כמו זה שהזכרתם לעיל, שבו, לפי פרסומים בעלי אמינות לא ברורה, כלי טיס בלתי מאויש נופל בידי המעצמה הפרסית. 
[מכיוון שכל-כך 'מובן מאליו' שכלי כזה אמור לנקוט באמצעי בסגנון השמדה עצמית במקרה שהוא מאבד תקשורת עם המפעיל מעל שטח עוין, הפרסומים שהאיראנים "פרצו" אליו איננו מופרך לגמרי (אפילו שזה לא מבטיח שהפרסומים האלה נכונים), שהרי אנחנו מאמינים שהאמריקאים מבינים דבר או שניים...]
ציטוט:
|
במקור נכתב על ידי Taurus84
אני מוכרח להודות שהתכוונתי לבינה במובן האנושי. גיימרים הדוקים מצליחים היטב ללמוד את כל ארסנל המהלכים של הדמויות במשחקי מחשב, גם אם המחשב בכל פעם בוחר אלמנט אקראי. נניח שאף אחד לא יצליח לפצח את ההצפנה, אבל האם מרחב אפשרויות התמרון המובנות שמתוכם הכלי האוטומטי ישלוף אפשרות באופן אקראי גדול כמו מרחב האפשרויות לבחירת שיטות/מפתחות הצפנה? או שהטייס האנושי יימצא לזה פתרון בדיוק כמו הגיימר? האמנם הבעיה של השיבוש זו בעיה קטנה? לא יודע.
|
אני מניח שההשקעה שמשקיעה מדינה בטכנולוגיה צבאית מהסוג הזה גדולה מההשקעה שמשקיעה יצרנית משחקי מחשב ב-AI של האויב. חשוב גם לזכור שיש כאן מערכות שיקולים שונות: יצרנית המשחקים רוצה שהמשחק יהיה קשה, אבל לא קשה מדי, ושיהיה מעניין; המדינה רוצה לנצח - היא לא שמה על עצמה מגבלות מלאוכתיות כדי שהיריב יהנה. 
אגב, אינני יודע אם יצרניות משחקים מתקשות לייצר יריבים מוצלחים יותר, או שאינן טורחות כי ממילא רוב השחקנים מעדיפים לשחק מול יריבים אנושיים ברשת. עבורי זו שאלה פתוחה.
למדינה יש בעיה אחרת, והיא שבגדול יש זרימת מידע חד-כיוונית מהתעשיה והאקדמיה אל המערכות הביטחוניות, אבל לא להפך. יש לזה סיבות טובות מאוד, אבל זה אומר שמחקר לצרכים שהם ביטחוניים מובהקים ובעל פחות יישומים לתעשיה הכללית, יהנה פחות מ'כלכלת המידע' - כל מדינה נאלצת לעבוד לבד, וזה תמיד קשה יותר מכשכל העולם עובד על בעיה מסוימת. (לא שזה מנע אינספור פיתוחים בכל תחומי הטכנולוגיה הצבאית, אבל בין השאר בזכות השקעה לא טריביאלית.)
ההבדל בין הצפנה לתמרון, לגבי מרחב האפשרויות, בצורה גסה מאוד הוא כזה:
בהצפנה, או שיש לך את התשובה הנכונה, או שלא. אתה צריך לפגוע בנקודה בתוך מרחב אפשרויות עצום. כמובן שיש מקרים שבהם תקיפות אינטראקטיביות יכולות לעזור (לדוגמה: adaptive chosen chipertext), אבל מערכת הצפנה שפגיעה לחולשה כזו נחשבת 'שבורה'. נצא מנקודת הנחה שאין לנו בעיה כזאת.
בתמרון, נדמה לי, שהאפשרויות שלך הרבה יותר מוגבלות. מעולם לא הטסתי מטוס, השטתי ספינת-קרב או אפילו קרוב לכך, אבל שאתה יכול להתגלגל או לנסוק, ימינה או שמאלה, למעלה או למטה, לעשות לולאה כזו או אחרת, אבל אין הבדל מהותי בין אם תעשה תמרון ב-67 מעלות או ב-68 מעלות כאשר מתביית עליך טיל או טורפדו, או אפילו אם יורים עליך קליעים, פגזים או מטילים פצצות 'טיפשות'.
עכשיו, בלחימה, אתה אמנם מקווה לטוב, אבל אתה לחלוטין מוכן לספוג אבידות, בטח ובטח כשמדובר בכלים בלתי-מאוישים, שלפחות אחת המטרות שלהם היא לספוג אבידות בכלים במקום בנפש. אפילו אם אתה בוחר באקראי לגמרי אחד מבין שני תמרונים טובים באותה מידה, ואני מנחש מה התגובה הנכונה (כי אינני יודע באיזה תמרון תבחר), יש הסתברות שהתמרון שלך יתאים כדי לפגוע בי, ויש הסתברות שאני אבחר בדיוק את התגובה הנכונה. במובן הרחב, אנחנו לא מצפים להצליח תמיד במקרה כזה. (כלומר, אחרי שסיימנו את כל ההערכות, את מבצעי ההונאה, את המודיעין ואת הסיור, ואנחנו מקבלים החלטה טקטית לגמרי בשטח כשיש לנו שתי אפשרויות שנראות טובות באותה מידה מבחינת המידע שיש לנו.)
מסתבר שלפעמים רנדומיזציה היא אכן הפיתרון הטוב ביותר, וזה נכון גם לגבי אנשים, ולא רק לגבי מכונות. אולי ארחיב על כך בהמשך (אבל מספר שכך נוהגים בפועל, גם אם בלי כוונה מודעת ספורטאים במספר ענפי ספורט - כדורגל וטניס לפחות למיטב זכרוני.)
ציטוט:
|
במקור נכתב על ידי Taurus84
אם הבעיה של השיבוש היא פתירה, אז מפעילי כטמ"בים ימשיכו לעשות חיל. אחרת הכלים צריכים להיות אוטונומיים באותה מידה כמו T-1000.  |
או שהם צריכים רק לבחור ברנדומיזציות אופטימליות מול אסטרטגיות היריב, אם התוחלת 'לטובתם'. הם לא חייבים להיות מסוגלים קבל החלטות 'עמוקות' על סמך מטרות כלליות, כמו שה-T-1000 ידע לעשות.
_____________________________________
 (קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.
|
|
ראשי
צ'אט
)
מצב כלאיים
