http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4230538,00.html

יש לי הרבה דברים להגיד לרוצח הזה, שלקח את חייו של אב לילדונת קטנה (שאגב, ראתה
את הכל מלמעלה, עם אמה), אך אסתפק בזאת:
תוריד את הכיפה הזו מהראש, חתיכת חלאה מטונפת, כי אף אחד לא קונה את ההצגה הזאת!
איפה הכיפה הזו הייתה כאשר השתכרת כמו כלב בליל שישי עם חבורת הפרחיאדה שלך, הא?

הנרצח ( או ההרוג ) תקף ראשון
ערס אחד מת
ערס שני בכלא

מדובר באדם שעבד קשה למחייתו וחשב לנצל את הסופ"ש למנוחה לו ולמשפחתו.
ערסים כאלה שעושים רעש כל הלילה, מפריעים לילדה שלו לישון ומקללים כאשר מעירים להם, משטרה שמשקרת ולא עושה דבר. דברים אלה יעבירו כל אדם רגיל על דעתו ויגרמו לו להתייאש ולקחת את הדברים לידיו. לקרוא לאדם כזה ערס זה כמו לקרוא לכל אדם היוצא להגן על ביתו ערס. אולי גם שי דרומי הוא ערס לדעתך.

שי דרומי ירה על גנב שגנב ממנו
אם גדי לא היה מת היו צרכים לעצור אותו על תקיפה.

אזכיר לך שהרוצח רץ אליו מוכן עם הסכין ברגע שגדי יצא אליהם החוצה.
מישהו שבא לבד לקרב סכינים מול ערסים שיכורים בידיים ריקות ומת. אותו לדעתך צריך להאשים בתקיפה?

שי דרומי ירה בפורצים לא חמושים, אך למרות זאת הצדק לצידו, אל מול אוזלת ידה של המשטרה נגד הפשיעה והפגיעה החמורה ברכוש של הבדואים בנגב שמררים את החיים של החקלאים והתושבים.
כנ"ל גם ויכמן שלא מצא מנוחה בביתו והותקף מילולית ע"י אותם ערסים שיכורים. בשני המקרים מדובר באזרחים שומרי חוק שקצה נפשם בשחיתות והאנמיות הפושעת של המשטרה והרשויות במיגור שתי התופעות מהחמורות ביותר בישראל כיום- הפשיעה הערבית והערסיאדה חסרת התרבות המורגשת בכל אספקט של החיים בארץ. אנשים אלה לקחו את החוק לידיים מתוך יאוש ונכוו- כל אחד בדרכו שלו.

ציטוט:

אזכיר לך שהרוצח רץ אליו מוכן עם הסכין ברגע שגדי יצא אליהם החוצה.

טוב שאתה מזכיר לי כי זה לא רשום בשום מקום, אולי המצאת את זה ?

ציטוט:

מישהו שבא לבד לקרב סכינים מול ערסים שיכורים בידיים ריקות ומת. אותו לדעתך צריך להאשים בתקיפה?

שוב, אתה מציג את המקרה כאילו לגדי לא היתה בררה אחרת מאשר לתקוף ראשון.

ציטוט:

שי דרומי ירה בפורצים לא חמושים, אך למרות זאת הצדק לצידו, אל מול אוזלת ידה של המשטרה נגד הפשיעה והפגיעה החמורה ברכוש של הבדואים בנגב שמררים את החיים של החקלאים והתושבים. כנ"ל גם ויכמן שלא מצא מנוחה בביתו והותקף מילולית ע"י אותם ערסים שיכורים. בשני המקרים מדובר באזרחים שומרי חוק שקצה נפשם בשחיתות והאנמיות הפושעת של המשטרה והרשויות במיגור שתי התופעות מהחמורות ביותר בישראל כיום- הפשיעה הערבית והערסיאדה חסרת התרבות המורגשת בכל אספקט של החיים בארץ. אנשים אלה לקחו את החוק לידיים מתוך יאוש ונכוו- כל אחד בדרכו שלו.

אתה מצדיק תקיפה פיזית כתגובה לתקיפה מילולית ?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי totaljack טוב שאתה מזכיר לי כי זה לא רשום בשום מקום, אולי המצאת את זה ?

ציטוט מוואלה

ציטוט:

הפרקליטות ציינה כי "הנאשם הכין את עצמו להמית את המנוח, והכין מכשיר שבו ימית אותו".

http://news.walla.co.il/?w=/10/2533973
לא מצוין אילו דברים אמר לויכמן. אפשר להניח שברגע מסוים הוא הבין שהוא בסכנת חיים ואולי אף ראה את הסכין לפני שנגח בפניו.

ציטוט:

שוב, אתה מציג את המקרה כאילו לגדי לא היתה בררה אחרת מאשר לתקוף ראשון.

לא הייתה לו ברירה, אלא לרדת ולנסות להשתיק אותם בעצמו. כי מה עדיף, שישאר נצור בביתו תחת רעש וקללות ויחכה שאותם ה"נערים" יועילו בטובם ויעזבו?

ציטוט:

אתה מצדיק תקיפה פיזית כתגובה לתקיפה מילולית ?

במקרה הזה כן. שוב אחזור על מה שנאמר מקודם. הזמן הממושך שהבלאגן נמשך וחוסר האונים יעבירו כל אדם על דעתו ויוציאו אתו החוצה.
אני לא מאחל לך להגיע לאותו מצב כמו גדי כאשר הוא חסר אונים מול ביתו שלא מסוגלת לישון ואישתו הנסערת ואף אחד לא יעזור מלבדו עצמו. לשבת מהבית, להתייפייף ולקרוא לאדם כזה ערס זה הדבר הקל לעשות.

ציטוט:

רמלה: הנער הרעיש - השכן דקר אותו בחרב קבוצת נערים השמיעה רעש סמוך לבית ברמלה, והקניטה את אחד התושבים. במשטרה חושדים כי הוא ירד חמוש בחרב, דקר נער בן 16 ופצע אותו בינוני. החרב נמצאה בביתו מגואלת בדם http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2787535,00.html

באנשים כאלו אתה תומך
אם גדי היה מצליח להמם את אוחיון ואלי אפילו לאלף אותו, לך תדע, אולי אוחיון היה מת וגדי היה במעצר.

יופי של עיוות. העובדות שונות לחלוטין.

א. גדי ואישתו ביקשו מהם קודם בנימוס להפסיק והותקפו בתגובה. דבר זה לא מצוין בכתבה שלך.

ב. גדי, אישתו ושכנים נוספים פנו למשטרה טרם האירוע שהפגינה זילות פושעת.

ג. הסעיף העיקרי- גדי ירד לא חמוש, לכן גם ברור שלא ירד ליטול חיים. במיוחד אל מול העובדה שהוא היה יחיד מול רבים. מהעובדה הזו אתה מתעלם כמובן. שלאוחיון היו חברים שיכלו לעזור.


עכשיו בוא ותסביר לי אתה מה ההבדל בין גדי לשי דרומי. או שאולי שי דרומי לדעתך הוא ערס? להזכירך הוא ירה בפורצים בנשק שהחזיק ללא רשיון, אך בכל זאת דעת הקהל הייתה איתו.
או אולי מילואימניק שיוצא לשרת בשטחים או על הגבול ונאלץ גם הוא להשתמש בנשק ובאלימות כדי להגן על ביתו שלו בדיעבד בלבד הוא גם ערס?

אדם שהוא ומשפחתו מותקפים בביתם ואין הרשויות מסייעות להם כנדרש. עליהם חל דין שונה.

אין שום הצדקה לפגוע פיזית באדם אחר רק בגלל שהוא מפריע לך.

אלימות הנה צורת פעולה לגיטימית בלא מעט מקרים. לו שוטרי סיור היו רודפים, ומכים באלות אם צריך, נוער עברייני נושא סכינים וכזה המהווה מפגע רעש מתמיד, הם פשוט לא היו עושים זאת.

מי התחיל וכל זה... שטויות. מדובר על אזרח, אב לילדים ומשלם מיסים שנרצח בידי מקק משולי החברה. זה מצב לא נסבל וחובתו שלך המחוקק להשמע לצו המקורי של החוק: שמירת הסדר החברתי. הסדר החברתי הוא שהאזרחים מסוגו של ויכמן ז"ל הנם במקום אחד, בעוד שנערים עבריינים ומשועממים הם במקום נסבל אמנם, אבל נחות. הם לא חייבים לסבול אלימות, אולם אסור למנוע מהם (מהנחותים) אלימות רק משום שזו אינה נסבלת ב"חברה מתוקנת".

צ'מע, ניכר מאוד שההתייפייפות שלך לא באה מעמדה של רוע, אלא שפשוט מעולם לא נקלעת למצב דומה בחייך. נראה כי אתה גר בישוב קטן שבו הבעיה לא קיימת או בשכונה במקום טוב יותר ששם המשטרה אשכרה מגיעה כאשר קוראים לה.

גילוי נאות - אני גר בשכונת נווה זאב שבה נרצח גדי כבר 14 שנה. ראיתי את השכונה הזו גדלה ומכיר את אופיה של האוכלוסיה פה על גווניה. למדתי עם אנשים כמו אוחיון בתיכון ומכיר אותם ואת מנהגיהם. כך גם גדי שגר בבאר-שבע הרבה יותר זמן ממני.

אז בוא אספר לך- שכונה כזו שצמחה לה באנרכיה כזו, סובלת גם מכאוס חברתי-תרבותי שבא בשל מיזוג תרבויות מרקעים כל כך שונים.

גרתי שנים עם ההורים בבניין כזה שסבל מרעש בלתי פוסק מלמטה ע"י חבורות נערים שלא חונכו כראוי בבית ולא מבינים שהם מפריעים לחייהם של הדיירים במקום. הדיירים הזמינו משטרה- לפעמים היא באה, לפעמים היא לא. לפעמים צעקה הספיקה על מנת לגרום להם לעזוב את המקום ולפעמים הם הם ספגו קללות בחזרה. היאוש שאדם מרגיש כאשר הוא לא מסוגל למצוא את מנוחתו בביתו שבוע אחרי שבוע ויום אחרי אחרי יום הוא אדיר. לכן גם עזבנו למקום אחר ושקט הרבה יותר. גדי ידע מול מה הוא עומד וידע שהם עלולים להיות חמושים. לכן זה שירד לבד למטה להתמודד מולם הוא בגדר התאבדות ממש... דבר המוכח שהוא הגיע כבר לקצה היאוש. לא מדובר פה על אדם שהותקף מילולית בלבד- כאדם שנהג צעק עליו בכביש, אלא על אדם שנדחק לפינה ממש ע"י פורעי חוק.

ולסיכום סיפור אישי- אי שם בשנות ה-90 כאשר רק עברנו לשכונה ירדתי יום אחד למטה למכולת ואז הותקפתי משום מקום ע"י חבורה כזו שהתחילו להביא לי מכות. אבא שלי שמע את הבלגן וראה את שקורה מהמרפסת. הוא ירד מהר למטה והכניס לאחד מהם סתירה, דבר שהבריח אותם.
במציאות של היום יכול להיות שהיה נדקר ואז כמו פה יפי נפש כמוך היו קוראים לו ערס ו"בריון שמכה קטינים", אולי היה אף מואשם בפגיעה בהם. אבל מה יכל לעשות? לשבת בחיבוק ידיים ולראות שהבן שלו מפורק במכות? בטח היית קורא לו גם עכשיו "ערס" על מנת לא לחרוג מעמדתך, שכן הסיפורים סה"כ דומים. שני אנשים שיצאו על מנת להגן על ילדיהם.
אני חונכתי ע"י אדם זה וכיום אני סטודנט ומשרת במילואים בקרבי, ואילו אותם הנערים חלקם נפלו לסמים ופשעים אחרים. לעיתים בשישי בערב כשאני יוצא לאחד מאותם המקומות הסגורים לסטודנטים בלבד, אני רואה נער רץ ברחוב עם פנים מלאות בדם ומרגיש שאולי אני שרדתי את זה וכעת אני חי בסוג של בועה. ילדים כאלה לא מקבלים חינוך מההורים וידיהן של מערכת החינוך והמשטרה כבולות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי mark322 לא הייתה לו ברירה, אלא לרדת ולנסות להשתיק אותם בעצמו. כי מה עדיף, שישאר נצור בביתו תחת רעש וקללות ויחכה שאותם ה"נערים" יועילו בטובם ויעזבו?

כן.
כאן הטעות החמורה ביותר בטיעון שלך. ברור שהיתה לו ברירה. אזרח שומר חוק לא היה לוקח את החוק לידיים ויוזם עימות חזיתי עם חבורת עבריינים שיכורים. אני מאמין שזה מה ששאר דיירי האזור, שומרי החוק, עשו באותו לילה. מסתבר שלהם כן היתה ברירה.

"דומה, שאת עקרון הסגפנות בראשיתו הזו כמה בעלי השערות נמהרים, אשר הבינו, או דימו בנפשם, כי יש הנאות שבתנאים מסוימים ובמרוצת הזמן נלווים אליהם מכאובים, גדולים לא פחות מהן, ויצאו משום כך חוצץ נגד כל מה שנקרא הנאה. ואחרי שהגיעו עד שם, וכיוון שכבר שכחו מאין באו, המשיכו בדרך זו והרחיקו לכת עד שהאמינו כי יש לשבח את מי שדבק במכאוב לאהבה אותו".

והטעות החמורה ביותר שלך היא להמעיט בערכו של הרעש שעשו הערסים השיכורים בשתיים בלילה.

מי אמר שרעש המפריע לישון בשעות הלילה המאוחרות הוא בגדר "אלימות מילולית בלבד"?
זה הרבה יותר מזה, הבת הקטנה שלו רצתה לישון והפושעים הפריעו לה ביודעין. מניעת שינה היא פגיעה פיסית חמורה ולהזכירך גם לשב"כ אסור למנוע שינה מהחמורים שבמחבלים, אם הדבר אינו נחוץ לתהליך החקירה. כך פסק הבג"צ.

אז בהחלט אפשר לומר שילדתו הקטנה עונתה ע"י אותם ערסים ומאדם כזה אתה מצפה שישאר שלו בתוך הקונכיה שלו ויחכה למשטרה שאינה מגיעה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי mark322 אז בהחלט אפשר לומר שילדתו הקטנה עונתה ע"י אותם ערסים ומאדם כזה אתה מצפה שישאר שלו בתוך הקונכיה שלו ויחכה למשטרה שאינה מגיעה?

אני מצפה שהוא ישאר בקונכיה שלו וימצא פתרון פחות מסוכן מעימות חזיתי עם עבריינים שיכורים. עדיף היה שביתו לא תישן כל הלילה מאשר שתאלץ לצפות באביה נדקר בגלל שיקול דעת מוטעה ורגע של זעם.

"דומה, שאת עקרון הסגפנות בראשיתו הזו כמה בעלי השערות נמהרים, אשר הבינו, או דימו בנפשם, כי יש הנאות שבתנאים מסוימים ובמרוצת הזמן נלווים אליהם מכאובים, גדולים לא פחות מהן, ויצאו משום כך חוצץ נגד כל מה שנקרא הנאה. ואחרי שהגיעו עד שם, וכיוון שכבר שכחו מאין באו, המשיכו בדרך זו והרחיקו לכת עד שהאמינו כי יש לשבח את מי שדבק במכאוב לאהבה אותו".

ברור שבדיעבד היה עדיף שהיה נשאר בבית ולא נרצח. אין על כך שום עוררין.
הבעיה היא כאשר משמיצים אותו וקוראים לו "ערס" ואף "פושע".
גדי ויכמן הוא אזרח שומר חוק, שבאשמת חוסר חינוך של הדור הצעיר מחד ורשלנות פושעת של המשטרה מאידך, הובא אל גבולות סבלו ומצא את מותו.

הוא ירד למטה ונגח לו בפנים משום שקרא לו בן זונה. זה כמובן לא מצדיק דקירה, אבל מבחינת החוק היבש זה אמור להפוך את האישום להריגה.
וכן, גם הפרקליטות טוענת את זה, זה מה שמופיע בכתב האישום. והסכין לא היתה בידו בעת הנגיחה, הוא הוציא אותה לאחר מכן.

איך אתה יודע שה"בן זונה" היא הסיבה? לדעתי העובדה, שביתו הקטנה סבלה מהם והם קיללו כאשר ביקשו מהם קצת שקט, היא סיבה הגיונית יותר למעשיו.

ואיך זה שונה ממה שאמרתי?

בשלב מסוים יצאה מיכל אל המרפסת המשקיפה על הפארק, וצעקה לעבר אוחיון וחבריו שיהיו בשקט - אך ללא הועיל, ובעקבות זאת התקשרה מיכל למשטרה. גם ויכמן עצמו קרא להם להיות בשקט, ואולם אוחיון השיב לו, על-פי כתב האישום: "בן זונה", ובהמשך אמר לו: "בוא נראה אותך, תבוא לפה". מיכל התקשרה שוב למשטרה, והמוקדן אמר לה שהם שולחים ניידת למקום.

http://www.globes.co.il/news/articl...?did=1000749760

תוך כמה שנים נשמע שהוא "מבלה" באיזו מושבת פושעים ישראלים גולים בדרום אמריקה כמו הבן איבגי ההוא? הייתי חייל כששני החלאות ההם רצחו לשם שעשוע את דרק רוט ז"ל (או יותר נגון הי"ד מאחר ונרצח בידי מחבלים שבמקרה הם בנים ליהודים). כמו כולם קראנו על איך שיחקו במערכת המשפט ובמשטרה (כל אחד טען שהשני רצח) ואחרי זה בשב"ס (שבשביל להחזיק אסירים תחת נקודת הרתיחה שלהם - מאחר והמערכת הסואסיידו-ליבראלית שלנו לא מרשה להתייחס אליהם כמו אל... אסירים? - נתנה להם חופשות ושיכון באגפים מפנקים) ובסוף אחד מהם אפילו יצא, שוב, לחופשה ואת הסוף כולנו מכירים...

אנחנו לא המדינה היחידה שבה מערכות האכיפה/ענישה נראות "פרווה" ומיטיבות עם הפושע אבל אנחנו אחת היחידות שבה יש לאזרח הישר הרגשת צרבת כאילו אותה מערכת דווקא מחפשת יותר אותו - את האזרח הנורמטיבי.

אם חו"ח ויכמן ז"ל היה מאשפז את אחד הבנדיטים עם ראה מנוקבת, בצקת במוח ושברים שונים - וזה אחרי שהיו דוקרים אותו - את עינוי הדין שהיה עובר אני לא מאחל לאיש. היחידים שלא מבינים על מה אני מדבר הם "ברי המזל" שאולי גרים ביישובים קהילתיים עם "ועדות סינון וקבלה". כל השאר, נכון ל 2012 , מכירים כבר את המציאות עליה אני מדבר.

מבחינתי אין המון משמעות לאיזה עונש הח-א יקבל. ממילא במושגים של יחסיות הוא יקבל עונש קל יותר ממה שאת תקבלי אם בטעות תעשי אי אילו עבירות קלות. הוא יחזור לרחובות - די מהר אפילו. עמיתיו לסכינאות לא יורתעו.

המקרה של בן איבגי הוא נדיר ביותר. רוצחים אומנם מקבלים חופשות משלב מסוים (אם אין מידע מודיעיני על סכנת בריחה וכו') אבל כמעט כולם לא מנסים או לא מצליחים לברוח.
הוא גם לא ייצא כל כך מהר מהכלא. אם יורשע ברצח, הרי יקבל "מאסר עולם" (שכן לשופט אין כמעט שיקול דעת בסוגיה זו). עונשו יקוצב מן הסתם לעשרים-עשרים וחמש שנה, ואחרי ניכוי שליש (כמובן) הוא יישב 13-16 שנה. זה רחוק מאוד מאוד מלהספיק (אני מאמין במה בעונש שניקרא בארה"ב "מאסר עולם ללא אפשרות לשיחרור מוקדם") אבל זה לא כלום. עכשיו, אני לא יודע למה אתה מתכוון שיחסית זה פחות ממה שמקבל אזרח נורמטיבי על עבירות קלות. על עבירות קלות, אזרחים נורמטיביים בדרך כלל לא נכנסים לכלא אלא מקבלים לכל היותר מאסר על תנאי ו/או קנס.
להרתיע זה בטח לא ירתיע. גם עונש מוות לא ירתיע זבל שתוי שנושא סכין בכיסו ונכנס לעימות על "כבוד". ההרתעה צריכה להיות מכוונת נגד העבירות שמביאות בכלל לסיטואציה הזו-קרי, נשיאת סכין, שיכרות בפרהסיה (עבירה שבארה"ב גוררת במקרים רבים מעצר), הפרת הסדר הציבורי, איומים וכו'. על כל אלה במקרה הטוב נענשים בקושי ובמקרה הרע לא נענשים כלל. לכאן צריך לכוון, לחקיקה קשה נגד עבירות אלו+אכיפה של ממש. כאן באמת אפשר להרתיע. הערס לא ייקח עימו סכין לפארק הציבורי שם הוא נפגש על החבר'ה, אם הוא יודע שבפארק מסתובבים משמרות שבאופן עיקבי עורכות חיפוש נשק על גופם של צעירים חשודים.

מדובר על הרבה עשרות (פעם פורסם המספר באתר השב"ס עצמו, שביקש את עזרת הציבור, אבל מאז זה הוסר, ראה כתבה של יפעת ארליך בנושא שפורסמה בשנת 2009).

חופשות לאסירים זה דבר הזוי, ובכלל לא היה צריך להיות על הפרק.

למרבה הצער, כאשר מערכות נמדדות אך ורק בכך שה"קליינטים" שלהן שקטים -אזי ישנה נכונות לקנות שקט באמצעות שיחוד אסירים. זה מה קרה השבוע עם המחבלים הכלואים, למשל (שלמרבה המזל לא דרשו לצאת לחופשות במסגרת המו"מ, כי אז לך תדע - אולי גם לזה היינו מסכימים...).

באשר לעונש - 13-16 שנה זה כלום, כשזה נמדד אל מול העבירה. החרא הזה צריך להירקב בכלא להרבה יותר זמן. הענישה חייבת להלום את הפשע. בישראל לעבריין יש זכויות - ולקרבן אין. החוק חייב לגבות את הקרבנות - גם ע"ח "זכויות" שכמה טמבלים שוחרי PC, חושבים שהעבריין זכאי להן.

מי שמשתכר ברחוב ומסתובב עם סכינים - הוא סכנה לסביבה. מי שיש לו עבר עם סכינים - צריך להיות מטופל כסכנה סדרתית. אין לי מושג מי נגח במי והאמת היא שגם אני חושב שהקרבן לא היה צריך לרדת למטה (מטעמי שימור עצמי), אבל זה לא משנה מאומה, שכן החארות הגיעו אליו הביתה, ולא להיפך. החרא היה חמוש בסכין, והיה שתוי - ובכך הגדיל את פוטנציאל האלימת שלו לאין שיעור. הריגה זה מצב שבו היכה בראשו עם אגרוף, ולמרבה ההפתעה הוא מת מהמכה. סכין זה נשק קטלני, ותקיפה בסכין שהבאת איתך מהבית - היא רצח, ותמיד צריכה להיות מוגדרת כרצח, בכאלה נסיבות.

גם אם מדובר בכמה עשרות הרי עדיין מדובר במיעוט קטן מאוד מבין האסירים שיוצאים לחופשה. תסכים איתה שסטטיסטית, הסיכוי שאותו נבלה יברח הוא נמוך עד מאוד. עם הסתברות כזו לא הייתי רץ לקזינו.
ועדיין, כפי שכתבתי בעבר, גם זה הרבה הרבה יותר מדי. גם אם לא היה כלל סיכון לבריחה (נגיד, דרך שימוש אפקטיבי באזיקים אלקטרונים משוכללים) הרי שלמה בכלל להוציא אסיר לחופשה? מה זה פה, קיטנת מגדל איילת?
רוצים לשקם? שיעשו זאת בין כותלי הכלא. רוצים לחזק הקשר עם המשפחה והקהילה? שיעשו זאת בתוך כותלי הכלא.

ובכל מקרה, עצם הסיכוי שמישהו/י ממשפחת רוט ייתקל ברוצח מבלה במהלך חופשתו, מצדיק למנוע חופשות מהחארות האלה - ולעזאזל כל יללות ה-PCים אודות "חשיבות השיקום"...

מכיוון שיש בינינו הסכמה מלאה בעניין, אני נאלץ לסיים את הויכוח בעודו באיבו

לצערי יותר מדי פעמים ההימורים שלי השתלמו... גם אם הייתי מעדיף לוותר על הכבוד.

הבעיה עם החשיבה שלך היא שאתה בא ממקום של "אני לוקח בחשבון שהמורשע יענש קשות". ברור לי שהוא יענש. ברור לי שגם חמש שנים בכלא זה המון. ה"בעיה" שלי היא שנחשול הגאות המחריד הזה של חלאות שאנו צריכים לבזבז זמן, משאבים ועצבים על דיונים ב"מה לעשות אתם" גוזלים ממני זמן יקר: זמן לא הפיך. אתה לא ישן חצאי לילות, פה ושם פוגעים בילדים שלך. דופקים לך את האוטו, צוחרים לך בפנים, יורקים על אשתך... פשוט אוסף של מעשים שמורידים אותך מהפסים. אתה מאבד עניין בחוק, ואחרי עשור של איבוד עניין אתה מבין שהוא אפילו לא כל כך רצוי. זה הכל מזכיר לך הליכים של רישום ברבנות לפני חתונה... שטות שצריך לעשות כי צריך לעשות ושטות שלשום שניה אתה לא מבין למה אתה כלול בה.

כשיצאה הסדרה "נבלות" - למרות שהייתה פמפלט שמאלני של קניוק המניוק שהטיף למסר שונה לחלוטין - אנשים פשוט ישבו שם, כל אחד עם עצמו, וחייכו חיוך שטני כיורם גאון ופולק הסתובבו בתל אביב וירו בצעירים מסטולים עם פירסינג וקעקוע. ההזדהות הזאת הם ה"וויג'ילאנט" הייתה פעם זרה לחלוטין למחשבה הישראלית. משהו שבא מהעולם של אמריקאים מסויימים אם כבר... היום אתה פשוט מגלה שכבה שלמה של אנשים שהגיעו לגבול הליבריטריאניות הקיצונית ביותר. וזה בחברה שהייתה מופת לגמישות מחשבתית... גמישות שהביאה עלינו לא מעט צרות, אבל גם כמה מנצחונות היותר גדולים של החברה הישראלית.

מה שהיה כאן זה סוג של הריגה בנסיבות מחמירות (הנאשם גרם להיווצרות האירוע והסלמתו והוא נשא על גופו נשק קר). רצח לא היה כאן. אף אחד פה לא ישב בבית ותכנן להרוג את אותו גבר שמת. על מנת שיהיה רצח צריך שיהיה תכנון מוקדם.

בגלל ההד הציבורי שקיבל האירוע החליטו להגיש כתב אישום על רצח. התביעה לא תצליח להוכיח שהיה פה רצח.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צ'אקי. מה שהיה כאן זה סוג של הריגה בנסיבות מחמירות (הנאשם גרם להיווצרות האירוע והסלמתו והוא נשא על גופו נשק קר). רצח לא היה כאן. אף אחד פה לא ישב בבית ותכנן להרוג את אותו גבר שמת. על מנת שיהיה רצח צריך שיהיה תכנון מוקדם. בגלל ההד הציבורי שקיבל האירוע החליטו להגיש כתב אישום על רצח. התביעה לא תצליח להוכיח שהיה פה רצח.

אולי הגיע הזמן שיעשו שינויים בהרגלי התפיסה... מי שסוחב איתו סכין, משתכר ואז דוקר מישהו למוות לא יכול לצאת עם עונש קל. לא כולם מבינים את המונחים המשפטיים כמו רצח והריגה וכל המשמעויות... אבל מה שכן מבינים זה שאין הרתעה. יכול להיות שהמונח "הורשע בהריגה" פשוט לא מפחיד אף אחד.

להאשים מישהו ברצח במקום בהריגה לא תורם כלום להרתעה.
מחר יום שישי. בערב ובלילה יהיו ברחובות הרבה חבר'ה עם סכין. אף אחד לא ישאיר את הסכין בבית בגלל שמישהו הואשם ברצח במקום בהריגה.

כבר כתבתי בעבר שמערכת החינוך צריכה לטפל בנושא. צריך לשבת עם נערים ולשאול אותם מה הם חושבים שגורם לחבר'ה לצאת מהבית עם סכין ולהכין תוכנית פעולה בהתאם. גם צריך ששוטרים יגיעו לתת הרצאות מה עושים למי שתופסים אותו עם סכין. בנוסף יסבירו לתלמידים שכשיש עליך סכין אז אתה מגביר את הסיכוי שריב סתמי יסתיים במוות ובהליכה לכלא.

צריך לעשות טיפול יסודי.

מחקרים בנושא ענישה והרתעה הראו שענישה מרתיעה את הנורמטיבים יותר בחברה, ויעילה בעיקר על סוג עבירות מסוים כמו עבירות רכוש.
יש לענישה מעט מאוד השפעה, אם בכלל, על עבירות אקספרסיביות הקשורות בפעולות אלימות.

הפיתרון כאן הוא חינוך, כפי שציינו לפניי.

"דומה, שאת עקרון הסגפנות בראשיתו הזו כמה בעלי השערות נמהרים, אשר הבינו, או דימו בנפשם, כי יש הנאות שבתנאים מסוימים ובמרוצת הזמן נלווים אליהם מכאובים, גדולים לא פחות מהן, ויצאו משום כך חוצץ נגד כל מה שנקרא הנאה. ואחרי שהגיעו עד שם, וכיוון שכבר שכחו מאין באו, המשיכו בדרך זו והרחיקו לכת עד שהאמינו כי יש לשבח את מי שדבק במכאוב לאהבה אותו".

הריגה עונשה 20 שנה. אם הנ"ל יקבל עונש זה ללא ניכוי שליש הוא ישב יותר זמן ממה שרוצח עם ניכוי מקבל לאחר שקצבו את עונשו.

מצטיירת איזו תמונה כאילו ויכמן היה אדם נורמטיבי, ולא מספיק מדגישים את העובדה שהוא נגח ברוצח והתחיל את הקטטה. כמובן שזה לא מפחית מחומרת המעשה, אבל צריך להבין שגם יכמן לא היה איש מבית טוב. כולם היו ערסים בסיפור.

גם אם נצא מנקודת הנחה שהרוצח לא משקר, אדם שנוגח פעם אחת במישהו לא הופך לאדם לא נורמטיבי.

אבל הוא הופך את האישום לחריף פחות.

לא זה לא.

א. בהחלט יכול להיות שהנרצח באותו רגע הרגיש מאויים.
ב. הרוצח לא היה שם לבד גם אם "סתם הותקף" הם היו מספיק אנשים כדי לעצור אותו/להבריח אותו ולקרוא למשטרה, מה שבטוח - הוא לא היה בסכנת חיים.
ג. חמומי מוח הלכו מכות משחר האנושות, אסור להקל ראש בכך שמשהו שהתחיל בסכסוך נגרר (בצורה מהירה מאוד, דרך אגב) לרצח. אין להמעיט בחומרת האירוע רק בגלל שהצד השני לא טהור.

הגלריה שלי בפליקר

אני מתכוון מבחינה חוקית. אני בטוח לחלוטין שלולא העליהום הציבורי (וסביב הדקירה הזאת היה יותר רעש מהרגיל) האישום היה הריגה בלבד. אני בספק האם השופטים יקבלו את הטענה.

אצלי "נגיחה" קשורה או למשחק כדורגל או לערסים.

וכמו ששרוקי כתב, אם הרוצח הותקף קודם (ולא כמו שניסו לצייר לנו, שהמנוח ביקש ברוגע ושלווה
שקט) ועוד בצורה אלימה מאוד דוגמת נגיחה לפרצוף, אז בהחלט הציבור היה רואה את המקרה
אחרת, והעליהום שנוצר בשבועיים האחרונים לא היה מתרחש.

הרוצח לא באמת יצא עליו ישר עם סכין ודקר אותו. מסתבר שגם האלמנה שקרנית לא קטנה, כי
לפי עדותה, הרוצח דקר את בעלה ללא סיבה.

אני באמת רוצה להבין. מישהו ראה את האירוע חוץ מחבריו של הדוקר או אישתו של הקורבן?
מלבד זאת, כמו שכתבו לפני, תגובה על נגיחה לא אמורה להיות דקירה. ההנגח יכול פשוט לברוח מהמקום. אם מצרפים לכאן את העובדה שמדובר בצעיר שהתגרה בקורבן והפריע את מנוחתו וכך הביא להתנגשות ביניהם+הוא נשא עליו סכין, הרי שבעיני הוא רוצח לכל דבר.
ואני חושב שויכמן ז"ל עשוי היה להיות אדם נורמטיבי לחלוטין ואני יכול להזדהות עימו. יושב הורה עייף (ואולי מאוד מאוד עייף מהצירוף של עבודה והורות) ולא יכול לישון גם כי עושים רעש ברחוב וגם כי הרעש גורם לביתו לא להצליח להרדם. לצירוף של העייפות והאיניסטינקט האבהי, מתלווה חוצפתם של אותם צעירים. הוא מתקשר למשטרה, שזה בדיוק מה שאדם נורמטיבי אמור לעשות, ושום דבר לא קורה. בסופו של דבר פוקעים סבלנותו ועצביו (ושוב, בזה העייפות משחקת תפקיד מכריע) והוא יורד להתעמת עם הצעירים ולנסות לפתור את הבעיה בעצמו. הוא לא יורד בהכרח כדי להתקוטט-עובדה היא שלא הצטייד בשום נשק כשירד מביתו. לא סכין מטבח, לא מקל, לא שום דבר. וזאת למרות שידע שמדובר בחבורה שלמה. אז יכול להיות שהוא נגח בבחור חצוף במיוחד שאולי גם התקרב אליו בצורה מאיימת. זאת סיטואציה שבקלות גם אני הייתי יכול למצוא את עצמי בה. אין בזה שום דבר שהוא לא נורמטיבי.

החברה של אוחיון היא העדה של התביעה, היא העידה למשל שהסכין היתה בכיס ולא בידו של אוחיון לפני הנגיחה, ושהנגיחה לא גרמה לו ליפול אלא הוא המשיך לעמוד ואז דקר (הוא ניסה לטעון שהנגיחה גרמה לו ליפול ולהסתחרר וכו' ושלף את הסכין וניסה לדקור אותו ברגליים).
בכל מקרה, התביעה מאמינה לזה, לנו אין דרך לסתור את זה.

אף אחד גם לא אמר שנגיחה מזכה בעונש מוות כמובן, אבל מבחינה חוקית יבשה לא ברור לי איך אישום רצח אמור להחזיק בבית משפט.

היא אולי עדה של התביעה (מן הסתם אחרי שלחצו והפחידו אותה כהוגן) אבל עדיין תירצה להגן על החבר שלה במידת האפשר. זה שהתביעה מאמינה לה זה מצער מאוד ואני מניח (אינני עורך דין ולא מנוסה בכגון זה) שבשביל להתמש בעדות שלה להשיג הרשעה, התביעה חייבת לייחס לדבריה אמינות כללית. אם התביעה תציג אותה כלא אמינה, אזי הסניגור יחגוג, ובצדק.

היא כבר סתרה חלק מעדותו של אוחיון.

מה הבעיה לטעון שזה רצח לדעתך?

יהיה משהו, כי יש משהו

עניין הדקירה האחת כבר הביא בעבר להפחתת האישום מרצח להריגה. בנוסף- אתה רואה איך מצליחים להוכיח שאוחיון הגיע למקום כדי להרוג מישהו בכוונה תחילה? תכנון?

דקירה אחת במקום רגיש (כמו החזה) שברור לך שתהרוג מישהו יכולה להיות מספיקה לרצח,
הוא נעץ סכין בחזה בחוזקה וחתך משמאל לימין.
אבל אתה צודק, עדיין יכולים לטעון שאם היה מוסיף עוד כמה דקירות היה קל יותר לבסס את הכוונה שלו.

אל תפתח ציפיות בהתבסס על היעדר תכנון, כי רצח יכול להיות גם ספונטני (למרות החוק).

יהיה משהו, כי יש משהו

אלף פעם כבר סיפרו לנו שאוטוטו משנים את החוק כך שתהיה הפרדה בין רצח ממדרגה ראשונה (תיכנון מוקדם ו/או נסיבות חמורות במיוחד) ורצח מדרגה שניה אשר מתאים לסיטואציות מסוג זה. הצעת חוק כזו הוגשה על ידי ח"כ ניסן סולימינסקי, בתמיכת אהרון ברק ועברה בקריאה טרומית עוד ב-2007! מה לעזאזל קרה?

מי שנגח פעם אחת עדיין יכול להיות נורמטבי לדעתי. מי שנוגח באנשים על בסיס קבוע הוא כבר לא נורמטיבי.
לקרוא לאדם שנקלע לנסיבות לא רגילות לא נורמטיבי בגלל שהוא אולי נגח במי שעמד מולו זו טעות לדעתי,
בטח ובטח כשאתה לא יודע איך אדם כזה מתנהל ביום יום.

באתר רוטר איזו נשמה טובה דיווחה כי תושב הדרום בעל שם דומה הורשע לפני 12 שנה באחזקת סם מסוג הרואין שלא לשימוש עצמי. הכל במטרה לייצר איזו תפיסה לפיה הנירצח היה דמות מאיימת באופן כללי, ובאירוע עצמו בפרט, וכך לנסות להשיג הרשעה בהריגה במקום ברצח, וענישה מופחתת במקרה של הרשעה בהריגה.

המשטרה מאמינה שהמנוח נגח ראשון ברוצח. באמת לא אכפת לי מהרקוב השני.

ואני מבין אותם. הם חייבים לקבל את גירסתה במלואה. הם לא יכולים לפקפק באמינותה כאשר היא העדה המרכזית שלהם במשפט שכן זאת תהיה התאבדות משפטית. היא אומנם סתרה חלק מטענות חברה (כפי שציין שרוקי בצדק) אבל בסופו של דבר מסייעת לו לנסות לגבש את הנקודה המרכזית של הגנה עצמית או תגובה לתקיפה. יכול להיות שהיא פועלת לחלוטין מתוך רצון טוב ונכונות לתאר את האמת שאין בילתה, ויכול מאוד גם להיות שבכל זאת היא רוצה לעזור למי שלפני רגע היו לה רגשות כלפיו.

טרם נתקלתי באנשים שבשגגה נוגחים. אתה מעריך משום מה שזו הנגיחה הראשונה שלו.

אתה מעולם לא נתת לאף אחד בעיטה או אגרוף בעקבות פרובוקציה קיצונית או תחושת איום? כשחייל בריטי קרא לסבא שלי (כשזה שירת בבריגדה) "יהודי מלוכלך", סבא שלי ז"ל הוריד לו אגרוף. והוא היה אדם נורמטיבי שבנורמטיוויים-שומר חוק, תורם, מתנדב וידוע מאוד בנועם הליכותיו וחביבותו. מעולם לא קילל או צעק על אף אחד, שלא לדבר על מכות מעבר לאותו מקרה. אז האם הוא היה אדם לא נורמטיבי רק בגלל אותה תקיפה של הבריטי? האם אותו לורד בריטי יהודי שהיכה לורד אחר בעקבות הערה אנטישמית הפך באחת לאיש לא נורמטיבי?
לראסיה יש דימוי ערסוואתי אבל בסך הכל זאת עוד סוג של מכה, ואפקטיבית למדי בטווח קצר. יכול להיות שויכמן באמת לא היה אדם נורמטיבי אבל ממש לא הייתי פוסק זאת על סמך האירוע הזה. אנחנו מדברים על אדם עובד ובעל משפחה, שקודם כל מיצה את האפשרות החוקית דרך הזמנת משטרה ורק אחר כך, כשכבר איבד כניראה את סבלנותו ועצביו ירד לנסות לסיים את ההפרעה וההתגרות בעצמו. הוא לא חיפש לנהוג בבריונות ולא נשא עימו סכין או נשק אחר. וזאת כמובן בניגוד לדוקר החלאה, שעכשיו אני יכול לכנות אותו די בביטחון חלאה בן חלאה שקרנית.

זהו, הבנאדם נגח במישהו אז הוא לא נורמטיבי?

לפני שש או שבע שנים, כדי להימנע מתקיפה על ידי ערסים, ריססתי אותם בגז מדמיע - שדוגרי, זה הרבה יותר חמור מנגיחה, הרבה יותר מכוון מנגיחה והרבה יותר אגרסיבי מנגיחה. אני מתאר לעצמי שאם לא היה לי גז מדמיע ביד זה היה נגמר אחרת. עכשיו בטח תוכיח לי באורים ובתומים שמה שעשיתי היה מצדיק את הדקירה, שאני אינני אדם נורמטיבי (האמת, זה דווקא נכון, כיוון שהנורמה היום זה ללכת עם סכין בכיס ואני לא עושה זאת) ושבעצם תקפתי את הערסים השיכורים...

בחייך, אלעד, אתה לא יכול לקפוץ למסקנות ככה. לא לעניין.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

הוא עצמו לא ידע מה לעשות אז הוא קרא לעזרה 2 בחורים צעירים אחרים מהקיבוץ (אחד הקיבוצים הוותיקים ביותר בעמק ובכלל) ואלו, מגודלים, אגרסיביים ובעלי ידע באומנויות לחימה היכו בחבורה על ימין ועל שמאל ולפחות לאחד מהם שברו את האף. אז לא, הם לא נגחו חלילה...הם רק הכניסו בעיטות לאשכים ומרפקים לפנים. והם ממש לא טיפוסים שבנורמאלי הולכים מכות או עושים שום דבר בלתי חוקי. אז מה? הם באחת הפכו ללא נורמטיביים?
הרבה אנשים יכולים להגיע באופן חד פעמי (או אפילו פעמים ספורות) למצב קיצוני שבו ישתמשו באלימות מתונה (כלומר, ללא נשק). זה לא רצוי אבל קשה מאוד להימנע מכך.

איפה אמרתי שהוא נגח בשגגה? כל מה שאני אומר זה שבסיטואציות מסוימות גם אדם נורמטיבי לחלוטין יכול להגיע למצב שבו הוא נוגח במישהו. וחוץ מזה כדי שאדם יהפוך ללא נורמטיבי אני חושב שהוא צריך לעשות את הפעילות הלא ורמטיבית הזו יותר מפעם אחת (למרות שיש מקרים שבהם מספיקה פעם אחת כדי להפוך אותך ללא נורמטיבי - דקירה למשל). אני, בניגוד אליך כנראה, נותן לקורבן להנות מהספק עד שיוכח אחרת.

התחושה שלי היא שהנרצח לא היה טלית שכולה תכלת. *

אההה אז זה כל העניין... התחושה שלך....

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

קצת לא לעניין לטעמי להאשים אדם שכבר לא יכול להגן על עצמו בכך שהוא עבריין (לזו בעצם הכוונה ב"לא נורמטיבי") על סמך תחושות.

אין לי בעיה עם התחושות שלך. יש לי בעיה עם השימוש שלך בתחושות שלך לטעון משהו נגד אדם שמעולם לא פגשת.... זה לא שגילית שלבנאדם הייתה היסטוריה של אלימות או תיק במשטרה או אפילו סתם סכין בכיס... אלא בגלל שנטען שלפני שנדקר נגח בדוקר (ולא נאמר בדיוק מה היו חילופי הדברים לפני הנגיחה). החלטת שבגלל שנגח, היה שור מועד....

אתה מבין, זה כמו שאטען שיש לי התחושה שברווז גומי אוהב לעשות אמבטיות קצף.... אחרי הכל, איזה ברווז לא אוהב לעשות אמבטיות קצף?

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

הדוגמה שלך מגוחכת וגם לא מדוייקת. היא הייתה א-ו-ל-י מתאימה לזו שלי אם הנרצח לא היה נוגח, אבל היה
למשל תושב של עיר שנתפסת כעיר של עבריינים. במקרה הזה הייתי יוצא אדם בעל דעות קדומות, כי הייתי
טוען שהוא עבריין רק כי בא מעיר מסויימת בלי התייחסות לאופן התגובה שלו (כמו ברווז גומי שאוהב אמבטיית
קצף רק כי הוא ברווז גומי, ואני עדיין לא מאמין שהתייחסתי ברצינות לדבר הזה. שיהיה...)

מאידך, אדם שנגח ראשון הוא כמו אחרון העבריינים מבחינתי. כמו כן, גם אשתו לא יצאה מלאך צחור כאשר
שיקרה בחקירתה במשטרה כשטענה שנדקר על לא עוול בכפו. כשאני מחבר את כל חלקי המידע האלה, אז
אני מעריך שאותו נרצח, לעניות דעתי, לא היה הבריאה הכי נורמטיבית בשכונה. אפילו אשתו הייתה שקרנית.

אתה יכול לחלוק עליי, אבל למען האמת, וזה לא מכוון אלייך באופן אישי, זה ממש לא מעניין אותי.

מסתבר שוויכמן היה עבריין מורשע, ישב בכלא, היה מעורב בסמים ועוד נותר תיק פתוח בגין איומים על רופא, שכעת כבר לא רלוונטי.

יאיי, כמו שחשבתי, ערס.

מעניין. איפה שמעת על זה?

בגוגל

http://www.the7eye.org.il/DailyColu...iolent_men.aspx

לא שבמקרה של הדקירה הקטלנית בגן השכונתי בבאר-שבע, גם הכרוניקה פיספסה. כמה ימים לאחר תום השבעה הוגש כתב האישום נגד הצעיר בן ה-19 שנתפס והודה בדקירת ויכמן. בכתב האישום חולקים נציגי הפרקליטות על גרסת בת הזוג וקובעים כי היה זה ויכמן שתקף ראשון: הגבר בן ה-36 קפץ מעל לגדר שהפרידה בינו ובין חבורת הנערים, ניגש בריצה לבן ה-19, נגח בפניו בעוצמה ופצע אותו. "השיניים התנדנדו לי מהמכה החזקה שהוא נתן לי", צוטט הנאשם, עדן אוחיון, על-ידי חוקריו. לטענתו, האיומים המקדימים היו הדדיים, אולם לכך אין ביטוי בכתב האישום.

על-פי גורמי שיטור שצוטטו בהרחבה בימים שלאחר המעצר, הדוקר הוא בעל עבר פלילי עשיר. לפחות עיתון אחד אף הציג אותו כ"חייל" בארגון פשע. אולם על אף שאת פרטי חייו ומותו של ויכמן ניתן היה ללקט בכל אתר, עיתון ומהדורת חדשות בימים שלאחר התקרית, התיאורים בנוגע לעברו נותרו עמומים, ודילגו בהחלטיות מעל תקופתו כעבריין משוקם שהורשע בעבירות מתחומי האלימות והסחר בסמים קשים, ובשל כך אף ריצה תקופות מאסר בכלא.

בתיק מ-1998, למשל, הרשיע בית-משפט השלום בבאר-שבע את ויכמן ב"יצוא, יבוא, מסחר והספקת סמים מסוכנים" וגזר עליו עשרה חודשי מאסר ושנת מאסר על תנאי (תיק 3253/98). שנתיים לאחר מכן גזר עליו אותו בית-משפט 36 חודשי מאסר בגין החזקת סם מסוג הרואין שלא למטרות צריכה עצמית. בגזר הדין קבע השופט כי ויכמן הוא נרקומן שמסר "גרסה מופרכת ובלתי מהימנה לחלוטין" למשטרה ולבית-המשפט, וציין כי שירות המבחן קבע כי לנאשם "יש כוח בעולם העברייני יותר מאשר כישורים לתפקוד נורמטיבי" (תיק 4411/00).

כמה שנים לפני כן, ב-1994, הורשע ויכמן בן ה-18 בתקיפה אלימה (תיק 3594/94), ורק לא מזמן, במרץ 2012, הוגש נגדו ונגד בת זוגו כתב אישום מעודכן בגין איומים אלימים על רופא מקומי. "אתה לא תגור בעיר הזאת, אני אפגע בך", אמר ויכמן לרופא על-פי כתב האישום. גרסה קודמת של המסמך מייחסת לו את המלים "אני ארצח אותך" (תיק 3034-1-11). כתב פלילים ותיק שסיקר את תקרית דקירתו של ויכמן ושוחח עם "העין השביעית" במסגרת הכנת טור זה סיפר כי למיטב ידיעתו, לכל עמיתיו נודע על הרקע העברייני של המנוח, אך הם בחרו להתעלם מכך.

אני עדיין חושב שלקבוע על סמך "ראסיה" שאדם הוא לא נורמטיבי זה לא הוגן

גם היה מאוד סטיגמטי מצידי לחשוב שאותו נער שנדקר ברחובות בסמיכות לאירוע בב"ש היה ערס רק בגלל שהצטלם עם חליפת טריינינג לבנה. אבל מסתבר שצדקתי, והנדקר השתתף בקטטה של חבורה נגד חבורה מול הדוקרים לפני כן, ואף היה מוכר למשטרה מתחום עבירות הרכוש.
והאמת, למראה תמונתו של ויכמן עם אשתו חשבתי משהו דומה. הנגיחה די חיזקה את זה אצלי, אבל התמונה עם גופיית הסבא והקעקועים על הכתפיים, הזיפים והצורה בה אשתו מתלבשת גם העלו חשד כזה אצלי. ואיכשהו, שוב צדקתי. מה עושים?

זה מזכיר לי, להבדיל, את המהומות נגד ערבים בעפולה כשהייתי ילד (אחרי רצח זוג המורים). יהודי בעל חזות מזרחית חטף שם מכות רצח. אז הסבירות לזיהוי נכון על סמך המאפיינים החיצוניים היא גבוהה,אבל אם טועים אז יכולות להיות לזה השלכות לא נעימות...

רק שפה, ההכרזה שגם הוא היה ערס לא הובילה לפעולה כלשהי אז זה לא משנה שום דבר.

בייחוד כשמדובר במי שלא יכול כבר להגן על עצמו. עדיף לכולנו (ואני מכליל עצמי בזה) להפגין איפוק וזהירות במצבים האלה.

ולכן, את התיאוריות המוצדקות שלי על ערסיותם של שני הנדקרים שמרתי לעצמי עד שהתברר לי שצדקתי בזה... מדהים מה אפשר ללמוד מצורת לבוש ושפת גוף של אדם. במיוחד אם אתה מוקף בערסים בעיר שלך.

על זה מתבססת העבודה של הסלקטוריות...
הבעיה היא שהניבוי אומנם לא רע, אך לא מושלם ולכן הייתי מצפה מכל אחד (כולל מימני...ואני לא תמיד עומד בזה) לא לצאת בהצהרות עד שאין איזשהיא וודאות.

אני הגבתי למקרה הזה ולא רק שצדקתי, אפילו לא חשבתי שהוא כ-ז-ה עבריין. אני עדיין חושב שמי שנותן "ראסיות" (לא חושב שאי פעם השתמשתי במושג) הוא לא נורמטיבי, למרות שבכל כלל יש יוצא מהכלל. סטיית תקן שכזאת...

לצורך העניין גם מי שנוסע במהירות של 90 קמ"ש איפה שמותר רק 80 הוא לא נורמטיבי, אבל מה זה מוכיח? אני, כמו קגנס, חושב שעל סמך נגיחה אחת אי אפשר לקבוע שאדם הוא לא נורמטיבי. זה שבמקרה גם צדקת הפעם לא מוכיח כלום.

אתה גם יודע שהיא לא שוות ערך.

אם אתה החלטת שהן לא שוות ערך אז הדיון מיותר, מסתבר שאתה יודע יותר טוב ממני מה דעתי בנושא.

אני פשוט לא רואה אלימות פיזית קשה שוות ערך לעבירת מהירות. פה אתה עלול לקבל דו"ח, שם אתה עלול להיכנס לכלא.

ראה הערתי למעלה לשרוקי-בייחוד כשמדובר במי שלא יכול כבר להגן על עצמו.
ראה, ראסיה (אני הכנסתי את המונח. כך כינו את זה בזמני) איננה משהו פחות או יותר נורמטיבי מאגרוף או סטירה. ובנסיבות מסוימות גם אני, ואולי גם אתה, יכולים לשחרר איזו סטירה או אגרוף (ולמען האמת-בלא מעט מקרים עדיפה ראסיה...). זה עדיין לא הופך אותנו לאנשים לא נורמטיביים. מה רע בלחכות לפני ההכרזות? הרי עכשיו כבר יש לך את המידע.

אני מאמין שאנשים רגילים כמוני וכמוך (פה אני מעריך שאתה נורמלי ואתה מעריך שאני נורמלי )
לא ינגחו במישהו ראשונים ויתחילו קטטה. אני לא יודע איך באדם יכול לעצבן אותי כל כך עד שאני
אראה אפשרות לנגוח בו ראשון. לי זה נשמע לא הגיוני.

למשל, אם אני רב עם מישהו מילולית וזה מגיע לאיומים וקללות, והוא מתקרב אלי בצורה מאיימת, תהיה בטוח שלא אחכה שהוא יכה ראשון. ואם מה שייצא לי זו ראסיה, שיהיה ראסיה. יש יתרונות בסוג המכה הזאת. סתם דוגמא, פעם הציבו אותי בתצפית על גג באבו סנינה עם 2 חיילים מיחידה אחרת. בהתחלה הכל היה אחלה עם שניהם והם כיבדו בסיגריות וכו'. בשלב מסוים התפתח עימות ביני ובין אחד מהם שהיה ברור מהרגע הראשון שהוא ערס למדי, וברגע שהתחלנו להתווכח על עניין מבצעי מסויים, הוא התחיל להראות את הצד האגרסיבי של הארסיות. בשלב מסוים הוא איים שיכה אותי בקסדה על הראש (הוא לא היה אמיץ במיוחד כפי שאתה יכול להבין). ברגע שהוא התחיל להתקרב אליי כבר איזנתי לכיוונו את הנשק והייתי מוכן לדרוך. עכשיו, ברור שלדרוך נשק על חייל אחר בגלל איזה ויכוח פעוט לא יכול להחשב התנהגות נורמטיבית ,אבל לא יכולתי לתת לסיטואציה להתפתח כך שאהיה לפוליקר מספר 2. בסופו של דבר, אגב, המטרה של הבחור הייתה בעיקר שיחזיקו אותו, כפי שאכן חברו מיהר לעשות. אבל אני חושב שהמסר של הסיפור המייגע ברור...
גם במקרה הזה, לא אתפלא אם המכה הראשונה נבעה מתחושת איום. איך כתב יהודה אטלס בספר האלמוותי "הילד הזה הוא אני"? הכי אני מפחד מהילדים שמרביצים מרוב פחד...

נקלעתי לפני כמה שעות במקרה לאיזור היכל התרבות של באר שבע (ממש סמוך לבניין העיריה למי שמכיר) ואז ראיתי חבורת ערסים דופקת מכות לערס אחר וחברה של אחד מהם רצה וצורחת בהיסטריות ביציאה מהופעה של... wait for it... עופר לוי. אוחיון הספציפי הזה כנראה יהיה בכלא לזמן מה, אך כמה עוד כמוהו עדיין מסתובבים חופשי מחכים לקורבן שלהם?

http://news.walla.co.il/?w=%2F2971%2F2534207