25-05-2012, 12:08
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
|
|
חטיבה 80 פירסמה לא פעהם את עוללותיה המרשימים (בלי ציניות) לאורך נתיב הקרבות של מלחמות ישראל (פרט אגב לסיפור הנשכח על כך שהיתה "החטיבה שלא גויסה" בשל"ג) בלא מעט ספרים. החטיבה הדרומית אכן אנונימית אבל כך היא גם מורשת הקרב שלה (עשיתי את הערך שלה בויקיפדיה. החומר שמצאתי בנידון היה דל בלשון המעטה). באשר למכונה המשומנת. היא לא קשורה לצנחנות אלא למפקדים. רפול למשל לא טרח לפרסם יתר על המידה את סיפור קרבות חטיבה 35 בששת הימים. דני מט ומוטה גור דווקא כן. אבל כמוהו גם יונה אפרת מגולני (תל פאחר המוכר לעומת תל עזזיאת המוזנח היסטורית. רק לא מזמן טרחתי ועשיתי לקרב ערך בויקיפדיה. עד אז לא היה). יש מי שעסוק בעשייה נטו ויש מי שרואה בפרסום חלק מן הדרך לקידום ולעשיית שם לעצמו (הדבר אינו גורע מכשרונם והערכתי לאנשים אלו כלוחמים ומפקדים).
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
