לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ברוכים הבאים לפורום פוליטיקה ואקטואליה, נא לשמור על שפה נאותה חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חדשות ואקטואליה > פוליטיקה ואקטואליה
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 05-06-2012, 04:29
  The_Equivocator The_Equivocator אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.02.04
הודעות: 16,543
אתר המנסה לשפוך אור בכל הקשור לאירגון הניף..

http://yeud.wordpress.com/2010/11/2...A8%D7%90%D7%9C/


חלק מהעומדים בראש "הקרן החדשה לישראל" מצהירים על עצמם כבכירים לשעבר בגופים שהתמחו בהשפעה על מדינות ברחבי העולם מטעם ממשלת ארצות-הברית (CIA?).

מי שלא ילמד לעומק את השיח והתפיסה של השמאל הרדיקאלי, מפספס בגדול. ועל: הטלויזיה החברתית, מרכז אדוה, רכז האינטרנט של שתי"ל – חנן כהן (מנהל האתר "לא רלוונטי"), על מלחמת השמאל בשמאל, ורשימת הארגונים שממומנים על ידי הקרן לישראל החדשה. מאמר מקיף וחיוני.

ארגון "שתיל" – "הקרן החדשה לישראל"

ניתוב מאבקים וארגונים לכיוון שנוח לעסקי משקיעי הקרן החדשה לישראל



ראובן אברג'יל (ממנהיגי "הפנתרים השחורים") על "הקרן החדשה לישראל":

"התרגיל הוא פשוט, במדינה הוקמה קרן בחסות ה- CIA והמדינות העשירות מאחורי שם מבטיח וציוני בשם "הקרן החדשה לישראל". קרן זו מפעילה קבוצות סמויות שכביכול מספקות שירותים לקהילה והאמת שמסתתרת מאחורי הפעילות היא ניווט הקבוצות והארגונים על פי דרכם ותנאיהם לקבלת סיוע. כל עוד ארגונים אלה מקיימים שירותים וולונטריים שקטים שלא מאיימים על השלטון… הם יהיו זכאים למענקים טובים. ארגון שמוכיח שקט תעשייתי בפעילות עשייה בתוך הקהילה יהיה אף זכאי להגדלה בתקציבים… לכן למרות שיש קבוצות שמנסות לעורר את דעת הקהל ולצרף ארגונים נוספים לפעילות, הם מוצאים עצמם מסורסים, חדלי אפשרות לפעול בגלל המגבלות שמטילים עליהם שותפיהם לקואליציה החברתית. ברוב המקרים הארגונים החברתיים הממוסדים שנמצאים תחת עיניהם הבולשות של "הקרן החדשה לישראל" משמשים כמשת"פים בדומה לוועדים שהיו קיימים בתקופת מפא"י ההיסטורית, דוגמת ועדיי העדות התימנית, המרוקאית או העירקית ובעצם שום דבר לא השתנה רק השיטה והתחכום. משאית סמי טריילר ענקית זקוקה לבלמים חזקים. שלטון מושחת, בדומה למשאית, הבלמים שלו הם הארגונים החברתיים."



"מטרות מועדפות על ידי עסקים: כאמור, עסק ייכנס לשיתוף פעולה עם ארגון לשינוי חברתי במידה ויגיע למסקנה כי יוכל להרוויח ממנו, או לפחות אם יחליט שזה לא יזיק לו. לפי המחקר שנערך מטעם שתי"ל על המעורבות החברתית של העסקים בארץ עולה כי עסק לא ירצה להתחבר עם נושא שיכול להזיק לו באופן מוחשי בפעילותו העסקית." (מתוך הספר "עסקים כשותפים בקהילה" בהוצאת "שתי"ל – שירותי יעוץ ותמיכה לארגונים לשינוי חברתי, מיסודה של הקרן החדשה לישראל, מחלקת פיתוח משאבים". הבאה לדפוס – חנן כהן, רולי רוזן.)

כלומר, לפי המחקר של שתיל עצמה, אנשי העסקים שחוברים לקרן החדשה לישראל ומממנים אותה (בעלי המפעלים שמזהמים, מנצלים, פוגעים בזכויות עובדים, ובאופן כללי מקדמים את האינטרסים שלהם על חשבון כלל הציבור) לא היו עושים זאת אם הקרן לא היתה מקדמת את האינטרסים שלהם. לאור זאת, איך ניתן להסביר, לדוגמה, את העובדה שחברת סלקום מופיעה ברשימת התורמים ל"קרן החדשה לישראל" בדוח השנתי של הקרן משנת 2005 (עמוד 26) – השנה בה הוקם "הפורום לסלולריות שפויה" שמציג עצמו כארגון הגג של מתנגדי הקרינה הסלולרית?

ליאור ורונה, דובר פורום החברות הסלולאריות, הסביר: "במובנים רבים, פעילות האכיפה האזרחית שמנסות לעודד החברות הסלולריות עולה בקנה אחד עם פעילותם של ארגונים ירוקים וציבוריים רבים, ובתוכם הפורום לסלולריות שפויה."



העסקים הגדולים משקיעים כסף רב כדי להגדיל ולשמור על הרווחים שלהם: משרדי יחסי ציבור; משרדי לוביזם (המתמחים בשתדלנות בקרב מקבלי ההחלטות); משרדי עורכי דין; מכוני מחקר; הם מחזיקים בבעלות על כלי תקשורת (1); מממנים מפלגות; מעסיקים בכירים בהווה ובעבר בממשל, באקדמיה, בתקשורת, במערכת המשפט, במערכת הביטחון, ועוד. מול האינטרסים הפרטיים שלהם, קמים ארגונים שמטרתם לייצג את האינטרס הציבורי: ארגונים למען צדק חברתי, זכויות אדם, איכות הסביבה ובריאות הציבור, אשר דורשים מהשלטון למנוע מהעסקים לזהם, לנצל עובדים, להונות צרכנים, ולמכור מוצרים מזיקים. מי שמכיר את הנעשה בתחום זה יודע היטב, שאנשי העסקים הללו פועלים כדי להשפיע גם בתחום זה וישנם גופים שמציעים לעסקים שירותי השפעה על התארגנויות אלה, כדי לסרס או למתן את פעילותן, כך שלא תפריע לאנשי העסקים ואף תקדם את האינטרסים שלהם. (23) אחד הארגונים החזקים ביותר בתחום השליטה בעמותות ציבוריות בישראל ומניעת מאבקים ציבוריים בישראל הוא ארגון "שתיל".

ארגון שתי"ל (שירותי תמיכה ויעוץ לארגונים לשינוי חברתי הנתמכים על ידי "הקרן החדשה לישראל"), מגדיר את עצמו כזרוע המבצעת של "הקרן החדשה לישראל", קרן השקעות שבה משקיעים אנשי העסקים הגדולים המושקעים בעסקים בישראל, במטרה להשפיע על ארגונים לשינוי חברתי שעלולים לסכן את השקעותיהם, באמצעות מימון, או באמצעות "שירותי ניהול", "ריכוז", "יעוץ" ו"תמיכה". כשליש בלבד מהתרומות לקרן מגיעות לעמותות.(2) ראשי הקרן גלגלו לכיסם הפרטי, במשכורות, מיליוני דולרים באמצעותקומבינת "הקרן הפילנטרופית" הזו, במהלך השנים האחרונות.(4)

יש לציין כי חלק מהעומדים בראש "הקרן החדשה לישראל" מצהירים על עצמם כבכירים לשעבר בגופים שהתמחו בהשפעה על מדינות ברחבי העולם מטעם ממשלת ארצות-הברית, במילים אחרות, אף שזה יכול להישמע מרחיק לכת, מי שמתבונן בעובדות היבשות ומבין קצת בממשל/היסטוריה/מדעי המדינה יכול לראות שלמעשה מדובר ב CIA, השלוחה ברחבי העולם של האינטרסים של בעלי התאגידים האמריקאיים הגדולים (ראו ציטוטים להלן או הערה (3))

על מנכ"ל הקרן החדשה לישראל: "לארי גרבר, בן 48, הגיע לקרן החדשה לישראל אחרי חמש שנות ניהול עבור ה- United States Agency for International Development (USAID) של המשלחת לגדה המערבית ועזה. לפני כן היה יועץ בכיר לענייני מדיניות והמשנה לסגן המנהל של האגף למדיניות ולתיאום תכניות בUSAID . גרבר היה בצוות הבכיר של המכון הדמוקרטי הלאומי לענייני חוץ מ1988 עד 1993, וארגן משלחות משקיפים שהביאו לחילופי שלטון היסטוריים בפיליפינים, בצ'ילה, בפקיסטן, בפנמה, בבולגריה ובזמביה. הוא גם שימש יועץ למספר ממשלות בענייני רפורמה בחוקי הבחירות." (מתוך אתר הקרן החדשה לישראל, בחלק "אודות הקרן" – אם אין לך גישה לחלק זה באתר משום מה, או אם הוא עבר שינוי, כפי שקורה לעיתים קרובות לאחר שניתן קישור למידע מסוים באתר זה, ניתן למצאו באתר ארכיון האינטרנט)

למי שארגונים אלה ותיאורי תפקיד אלה לא אומרים דבר:

"וונזואלה: ארה"ב משתמשת בכספי סיוע כדי לערער משטר שאווז נשיא וונזואלה מאשים את קרן הסיוע האמריקאית USAID במימון חתרנות פוליטית שמטרתה ערעור משטרו והכשלתו בבחירות הבאות. שאווז פירסם רשימה ארוכה של מענקים לקבוצות שונות המזהות עם ארגוני אופוזיציה, המענקים "נתפרו" בהתאם לגופים הקשורים לחקר הדמוקרטיה וקידומה, שלטענת שאווז אינם אלא צינור לקבלת כספים מה CIA למשל "האגודה לקידום חינוך דמוקרטי בבתי ספר תיכוניים" או "ברית הגנה על זכויות עובדי הנמל" וכו' כשבסה"כ מדובר במאות אלפי $."

"מחוז נוסף בבוליביה גירש את עובדי סוכנות הסיוע של ארה"ב [הקישור הוא לאתר של ארגון שיש לנו ביקורת רבה גם עליו]

נשיא בוליביה, אוו מוראלס, מסר הבוקר (יום א') כי מחוז נוסף בארצו ביקש מעובדי סוכנות הסיוע האמריקנית (USAID) לעזוב. מוראלס בירך את תושבי מחוז צ'יקיסקה על הפיכתם ל"טריטוריה נטולת אימפריאליזם אמריקאי". על כך מוסרת סוכנות ידיעות הקובנית "פרנסה לטינה". בתחילת השנה ביקש אחד המחוזות מבוליביה לנתק את הקשרים עם אותה סוכנות סיוע שאנשיה נחשדים ברחבי אמריקה הלטינית כסוכנים של שירותי הביון האמריקאים. בתחילת החודש גירש מוראלס את שגריר ארצות הברית בבוליביה כי פעל לחיזוק האופוזיציה."

לאור דברים אלו, שירות ההשפעה על עמותות שמציעה הקרן לתורמים שלה מעלה סימני שאלה:

"כיצד תוכלו להשקיע ולהשפיע? הקרן החדשה לישראל מעמידה לרשותך סל נרחב של מסלולי השפעה אפשריים ברוב תחומי העשייה החברתית בישראל: מלחמה בעוני וצדק חברתי * זכויות האדם והאזרח * שוויון זכויות לאזרחי ישראל הערבים וקידום החיים בין ערבים ליהודים בארץ * קידום מעמד האישה * קליטה נכונה של עולים * חופש הדת ופלורליזם דתי * מאבק בגזענות ובאלימות * חינוך לאזרחות פעילה * צדק סביבתי…. הקרן הביאה לשינוי אדיר בתחום הפעולה האזרחי, והייתה המממנת העיקרית בבנייתה של חברה אזרחית בישראל ומגזר הארגונים הפועלים ללא מטרות רווח. לפני עשרים שנה מגזר זה היה מורכב מכ2500 קבוצות שהיו קשורות ברובן למפלגות פוליטיות ומוסדות ציבוריים. כיום יש כ30,000 ארגונים, מוסדות, וקבוצות-פעולה אזרחיות, הפועלים ללא מטרות רווח, ומאות מהם מקבלים מענקים מן הקרן החדשה לישראל בכל שנה. מאז הקמתה העניקה הקרן יותר מ130 מיליון דולר לכ800 ארגונים, וארגון הבת שלה, שתי"ל, תמך בקרוב לכ2000 ארגונים. הקרן ושתי"ל עמדו מאחורי העצמתם של ארגונים אזרחיים – הן בכסף, הן במתן ייעוץ וכלים ארגוניים. נוסף על כך, הקרן השפיעה על דרך המחשבה והעשייה של קרנות אחרות, מה שהביא לתמיכה נוספת בארגונים מסוג זה." (כך נכתב בעמוד "על הקרן" באתר הקרן החדשה לישראל).

תחקיר של YNET בנושא שקיפות בעמותות מצא שהעמותה הכי פחות שקופה מבין העמותות שנבדקו היא עמותת שתי"ל (5). זהו נתון מדאיג, במיוחד לאור ההשפעה העצומה שיש לשתי"ל על עמותות בישראל שפעילותן מיועדת בין השאר לפרסם מידע במטרה להגדיל את השקיפות של גופים ציבוריים: כמעט כל ארגוני זכויות האדם, צדק חברתי, איכות הסביבה, מיעוטים וכו' בישראל נשלטים בדרך זו או אחרת על ידי שתיל. כשמרוכז כוח כל כך רב בידיים מסוימות, שלא נבחרו בידי הציבור, היה רצוי שנדע מי עומד בראש ההיררכיה הזו, ומהם האינטרסים שלו, על מה מוצא הכסף וכו'. אבל הציבור הישראלי (והארגונים שהקרן שולטת בהם ומנתבת את פעילותם) יודעים מעט מאוד, אם בכלל, על שתיל. האדם ברחוב לא שמע על הקרן החדשה לישראל ועל שתיל, ובארגונים יודעים שכדי להמשיך לקבל כסף מהקרן כדאי לשמור על קשר טוב עם אנשי הקרן, ולא להרגיז אותם.

להלן חלק מהדרכים בהן הקרן משפיעה על פעילות העמותות לתועלת אנשי העסקים המשקיעים בקרן (אנו מציעים להיכנס לאתר שתיל ולהתרשם מדרכים נוספות באמצעותן שתיל מרכזת ושולטת בהתארגנויות לשינוי חברתי בישראל, בפעילויות שלהן ובמסרים שהן מעבירות לציבור):

1. מימון הפעילות השוטפת והפרויקטים של הארגונים.

עם הזמן, מאות עמותות לשינוי חברתי בישראל הפכו יותר ויותר תלויות בהכנסה הקבועה מהקרן החדשה לישראל: דמי השכירות של המשרד, ההוצאות השוטפות, ובעיקר פרנסת העובדים בעמותה, שהם בדרך כלל גם מקבלי ההחלטות בעמותה. (6) העמותות מגישות לקרן בקשות למימון פרויקטים, ועם הזמן הן לומדות אילו פרויקטים הקרן מסכימה לממן ואילו לא, ולומדות להגיש בקשות לפרויקטים שהן יודעות שהקרן תאשר. כך הקרן שולטת בפרויקטים של העמותות, בתחומי הפעילות, במסרים, ובדרכי הפעילות, ומכוונת אותן לכיוונים לא אפקטיביים, שנוחים למשקיעי הקרן: במקום פעילות כלפי חוץ, של הפצת מידע חיוני שלא ידוע לציבור, וקיום מחאה ציבורית עיקשת כנגד הפגיעה בציבור (שהיא על-פי-רוב תוצאה של התנהלות התעשיות המשקיעות בקרן, והשפעתן על מקבלי ההחלטות), הקרן מממנת ומכוונת פעילות כלפי פנים: הרצאות, מפגשים וכנסים לפעילי העמותה, הרצאות מטעם עובדי הקרן, פוליטיקאים ומומחים למיניהם, התכתבויות פנים, מחקרים (ללא מימון לפרסום המחקרים בצורה נגישה לציבור), הדרכת קבוצות ילדים ונוער על נושאים שאינם שנויים במחלוקת, וכו'. (7)

לדוגמה, הבעיה העיקרית בתחום זכויות העובדים היא התהליך שמובילים המעסיקים הגדולים (שחלקם משקיעים בקרן החדשה לישראל), לפרק את התאגדויות העובדים, והעסקת העובדים בחוזים אישיים ודרך קבלני עובדים וחברות כוח אדם, כדי להחליש את כוחם לעמוד על זכויותיהם. (8) התאחדויות של עובדים הנמצאות לקראת פירוק, פונות לעיתים קרובות לעזרת עמותת "קו לעובד", העמותה הגדולה ביותר הפועלת בתחום של זכויות עובדים. אולם עמותה זו נמנעת מלעזור להם, מכיוון ש(לפי עדות מפי פעילה שאמרה שהיא דיברה עם מנהל העמותה) הקרן החדשה לישראל אסרה עליה לתמוך במאבקים של התארגנויות של עובדים, ואיימה, שאם העמותה תמוך במאבקים אלה יופסק המימון לעמותה מהקרן. לכן, העמותה עוזרת במקרים פרטיים, אבל לא פעילה בתחום העיקרי הנוגע למאבקי עובדים ושמירה על זכויותיהם מול המעסיקים. (9)

כמו כן, עמותה שמבקשת מימון מהקרן מתבקשת למסור לקרן הרבה מאוד מידע על העמותה, הפעילים ותוכניות הפעילות. את המידע הזה הקרן יכולה להעביר למשקיעים שלה, שבהם העמותות אמורות להאבק.

2. ריכוז קואליציות של הארגונים.

רוב הארגונים לשינוי חברתי-סביבתי וזכויות אדם בישראל פועלים במסגרת של עשרות "קואליציות" ו"פורומים", כאשר בראש כל קואליציה/פורום עומד רכז, שהוא עובד של שתי"ל. בפועל, הרכז הוא בדרך כלל היחיד שפעיל בקואליציה. תפקידו של הרכז הוא לאתר התארגנויות הפועלות בתחום הקואליציה, ולשכנע אותן לזנוח חלקית או לחלוטין את הפעילות העצמאית ולהצטרף לקואליציה, כלומר לתת לו להיות הדובר שלהן. הרכז יוזם פעילות כלפי פנים: בעיקר מפגשים והתכתבויות בין הפעילים לבין עצמם ועם נציגים מהממסד, ללא הוצאת המידע והמחאה אל מחוץ לארגון, כלומר פעילות למראית עין, המעניקה לפעילים אשליה שנעשה משהו. לעיתים הרכז מרכז מספר קואליציות בתחומים שונים, דבר המצביע על חוסר הכוונה לבצע קמפיינים אמיתיים.(10) כמו כן, כאשר הנושא של הקואליציה עולה מסיבה כלשהי לדיון ציבורי באמצעי התקשורת, הרכז מגיב לנושא מטעם העמותות שבקואליציה, ומציג את הנושא באופן שלא יפגע באינטרסים של העסקים של משקיעי הקרן (ויחד עם זאת יספק את מרבית הפעילים), שעלולים להפגע מקמפיין אפקטיבי (למשל נגד זיהום הסביבה שנגרם על-ידי העסק, ניצול עובדים וכו'). שימו לב להגדרת התפקיד של רכז שתי"ל ב"קואליציה לסביבה בריאה ברמת חובב" לפי מסמך זה: "יעדים ומשימות של נושא/ת התפקיד: קידום מפגשים עם וועדים מקומיים, איסוף מידע ועיבודו, תיעוד עבודת הקואליציה וסיוע בניהול העבודה השוטפת, ריכוז עבודת התקשורת של הקואליציה."

כך אנחנו התרשמנו בשנים רבות של היכרות עם ארגונים הפועלים תחת שתיל. אנחנו ממליצים לך לבדוק באופן אישי את פעילות העמותות הירוקות, צדק חברתי וזכויות האדם בישראל (כמעט כולן ממומנות על ידי הקרן החדשה לישראל ומרוכזות בקואליציות תחת שתיל), ולבדוק האם הן מפיצות מידע ומחאה עיקשת לציבור הרחב (הפגנות, מיצגי רחוב, חלוקת כרוזים, הפצת מידע באמצעות מכתבי שרשרת המוניים, פורומים גדולים וסרטונים באינטרנט, פעולות ישירות וכו') או שהן עושות בעיקר מצג שווא של פעילות כלפי הפעילים (הרצאות, כנסים ומפגשים לפעילים, שלא ממש מפורסמים, פניה בבקשות לממסד, מחקרים, ספרים ודוחות עבי כרס ששוכבים במשרד האגודה, מפגשים עם ועדים מקומיים ונציגי ארגונים אחרים, גיוסי כספים, וכו').

לדוגמה, בשנים האחרונות פורסמו הרבה מחקרים עצמאיים שהעידו באופן ברור על הנזקים הבריאותיים הנגרמים לבני אדם כתוצאה מהגברת החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית (סלולארית) מאנטנות וטלפונים ניידים. (11) ברחבי הארץ קמו התארגנויות של תושבים, ביחידים, משפחות וקבוצות שכנים, שפעלו לעיתים קרובות באופן מוצלח ואפקטיבי להורדת אנטנות שהפריעו להם: הפגנות, פרסום מידע באינטרנט, פעולות ישירות ועוד. בתגובה, הקרן החדשה לישראל, בעזרת מימון מ"סלקום" ומבכירים בתעשיית הסלולאר, (12) הקימו את "הפורום לסלולאריות שפויה". כרכז לפורום הועסק על-ידי שתי"ל אבי דבוש, שקודם לכן היה גייס הכספים של ארגון "מגמה ירוקה" (כלומר דאג לקשר בין עסקים, כגון חברות רכב פרטי, למימון וניתוב פרויקטים של האגודה, כגון הקמפיין של האגודה נגד תחבורה פרטית&#8230. כרכז הפורום, דבוש מאתר התארגנויות של תושבים, ומשכנע אותם, שבמקום שיפעלו "לבד" נגד האנטנות, הם יצטרפו לפורום, והפורום, המוצג להם כארגון גדול ובעל תקציבים המתמחה בשינוי חברתי, תקשורת ושתדלנות פוליטית, יעשה עבורם את העבודה. בפועל, היחיד שפעיל בפורום הוא דבוש, ואין צורך במשאבים, תקציבים, לוביסטים ואנשי תקשורת, מכיוון שאין כמעט שום פעילות. למעשה דבוש עצמו פעיל בפורום במשרה חלקית ביותר, שכן דבוש מרכז גם את מפלגת "התנועה הירוקה", בה הוא מחזיק בתפקיד בכיר מאוד – ובלתי נבחר – של מזכיר המפלגה, וכמו כן יו"ר "פורום הארגונים למאבק באבטלה" (קואליציה של עשרות ארגונים שאמורים לייצג את האינטרסים של העובדים אל מול האינטרסים של המעסיקים הגדולים, ביניהם משקיעי הקרן). למעשה פעילותו העיקרית של דבוש היא מתן תגובות לנושא הקרינה כאשר היא עולה לדיון ציבורי, וזאת למרות שהפעילים והמומחים האוביקטיביים העיקריים הפועלים נגד הקרינה בישראל אינם רואים בו נציג שלהם (13), שכן דבוש מתעלם בעקשנות מן המחקרים שנעשו וממשיך לטעון שאין הוכחות ברורות לכך שהקרינה הסלולארית מזיקה. מאז הוקם "הפורום לסלולאריות שפויה", הוא עושה לדעתנו את עבודתו בהצלחה רבה, ומצליח למנוע מאבקים רבים נגד האנטנות. (14) תגובת שתי"ל לדברים אלה מובאת בסוף מאמר זה, ומחזקת את טענותינו. (26)

3. הצעת שירותי "מומחים בשינוי חברתי"

עובדי שתי"ל פונים להתארגנויות, מציגים עצמם כמומחים לשינוי חברתי, דוברות ושתדלנות פוליטית, ומציעים ליווי ותמיכה להתארגנויות. כך הם אוספים מידע על הפעילים ותוכניותיהם; משפיעים על ההחלטות ודופקים את המאבקים; לוקחים על עצמם את האחריות לביצוע משימות ולא מבצעים אותן וכך מונעים את ביצוען; אם המאבק נכשל, הם לא מזכירים זאת, ואם הוא מצליח למרות ההפרעה שלהם, הם לוקחים על כך קרדיט ומשתמשים בכך כדי להשתלט על מאבקים נוספים. (15)

4. הצעת סדנאות התמחות בשינוי חברתי והעצמת המיתוס ששינוי חברתי דורש מומחיות

אחת הסיבות העיקריות לפאסיביות וחוסר המערבות החברתית של הציבור היא התפיסה המוטעית בציבור, ששינוי חברתי הוא מתפקידם של "אקטיביסטים", "מומחים לאקטיביזם", אנשים בעלי ידע שאינו נחלת הציבור הרחב. על ההתארגנויות שרוצות לעודד מעורבות חברתית לנפץ את המיתוס הזה. שתי"ל עושים את ההיפך מכך: הם פועלים כדי לשכנע את הציבור שכדי לשנות דברים צריך להיות ארגון גדול ו"מקצועי", ושמי שרוצה לשנות צריך ללמוד ולהתמחות הרבה מאוד בסדנאות וקורסים של שתי"ל (בתשלום). סדנאות "התמחות לפעילות לשינוי חברתי" אלה הן גיבוב של קשקושים, ולא יכולות להיות אלא גיבוב של קשקושים, שכן כאמור (וכפי שאתר זה, WWW.MESHANIM.COM, נועד להראות) אין ידע שיש ל"אקטיביסטים" ונסתר מהציבור הרחב. לכן, מעבר לזה שהסדנאות מבזבזות את זמנם וכספם של הפעילים והארגונים, הסדנאות, כך נראה, נועדו לשכנע את אלה שנחשפים אליהן ואל הפרסומים שלהן, שגם מי שהשתתף בסדנא/קורס יודע רק ממש מעט ממה שעליו לדעת כדי שיוכל לפעול לשינוי, כלומר הן משכנעות אנשים שאין ביכולתם לפעול לשינוי – ההיפך מתמיכה בפעילות לשינוי חברתי. נראה שהפרויקט העיקרי של שתיל בתחום זה הוא "המכללה החברתית כלכלית". (16)

מעבר לזה, בדרך זו ארגון שתיל ממתג את עצמו כארגון של מומחים לשינוי חברתי, וכך מקל על אנשיו להתברג לעמדות מפתח במאבקים ובארגונים ולשלוט בהם באמצעות הצעת שירותי יעוץ, ניהול, ארגון, ליווי, ריכוז קואליציות וכו', כפי שתואר בסעיפים הקודמים.

5. שליטה על מסרים באינטרנט

שתי"ל פועלים גם בתחום השליטה במסרים שמועברים באמצעות האינטרנט. את הנושא הזה מרכז איש האינטרנט שלהם, חנן כהן. (17) שתי"ל מפעילה אתר אינטרנט שמרכז בו את המידע על עמותות ומאבקים, כדי לרכז מידע בנושאים הללו עבור משקיעי הקרן, וכדי לשלוט במידע שמועבר לפעילים ולציבור, ולהציג את המאבקים בצורה שנוחה למשקיעי הקרן. (18) כמו כן, כהן יוצר קשר עם מפעילי אתרים לשינוי חברתי, מציע להם תמיכה, שהיא בפועל הוספת ערוץ RSS לאתר, שמאפשרת לעקוב אחרי מה שמשתנה בו, מעבר זה שהוא מתעקש להוסיף אותו בעצמו, כלומר לקבל את השליטה באתר כלומר, הרעיון הוא ששתיל תרכז את העדכונים של אתרים לשינוי חברתי, וכך תוכל להגדיל את שליטתם בנושאים והמסרים שיגיעו לציבור, במידה וזה מצליח להם ואנשים מתעדכנים בחדשות השינוי החברתי דרך האתר שלהם. ככל שחנן כהן מצליח לקדם יותר את אתר שתיל (ודרך אגב בהצלחה לא מבוטלת יש לאמר) כמין ארגון-אתר גג שבו הפעילים מתעדכנים לגבי פעילויות ומסרים, כך הוא יכול לבחור מה להשמיע ומה לא להשמיע. זהו כוח גדול מאוד, שנמצא בידיים של ארגון שלא מוכר לציבור, אפילו העמותות לא ממש יודעות הרבה על התנהלותו, המבנה שלו, מי שעומד מאחוריו, ארגון שנמצא בתחקיר YNET שהוזכר לעיל כארגון הכי פחות שקוף מבין כל הארגונים שנבדקו. הפרויקט של חנן כהן היה שארגון זה ירכז את חדשות אתרי השינוי החברתי בישראל כראות עיניו.

כמו כן, חנן כהן מפעיל אתר אינטרנט בשם "לא רלוונטי", (19) שנועד להציג כלא רלוונטיים את המאבקים לשינוי חברתי ואת הטענות שלא נוחות למשקיעי הקרן, המופצות באימיילים – אחת הדרכים האפקטיביות שנמצאות בידי התושבים להפיץ מידע שהתקשורת לא מעוניינת לפרסם, בגלל קשרי הון-תקשורת. האתר מייעץ איך להתייחס למכתבי שרשרת שונים המופצים ברשת, ובאופן עקבי כאשר מופץ ברשת מידע שמאיים על האינטרס הכספי של אנשי עסקים המושקעים בקרן (כגון המלצות להימנעות מצריכת מוצרים מזיקים וקריאה לחרם צרכנים) האתר ממליץ להתעלם מהמאבק. שתיל מציג עצמו כארגון לעידוד שינוי חברתי, אבל חנן כהן, כאיש האינטרנט של שתיל, מנהל את אתר לא רלוונטי, שיוצא נגד ומחבל בשינוי חברתי באמצעות האינטרנט. (20)

לדוגמה, חנן כהן המליץ באתר "לא רלוונטי" להתעלם מהמכתבים שכללו מידע על הנזקים הבריאותיים של אספרטיים, ניסה להשתיק מידע שהופץ בנושא חומרים רעילים בכוסות של חברת "עלית" וקריאת פעילי זכויות בעלי חיים להחרמת רשת הבגדים הגדולה "קטסרו", ועוד. לאחרונה העלה האתר המלצה שלא להפיץ קישור לסרטון שהכנו עם מידע בנושא ה"הפלרה" של המים (זיהום המים בחומרים המוכרים כרעילים, כגון ארסן ועופרת). כהן השמיץ אותנו באופן גס וטען שאנחנו מפיצים מידע לא נכון, אולם הדוגמה היחידה של "לא רלוונטי" למידע "לא נכון" היא שטענת הסרטון שועדת עדין (ועדת איכות המים במשרד הבריאות) המליצה להפסיק את חיוב ההפלרה איננה נכונה. "לא רלוונטי" הביא קישור להחלטה של הועדה משנת 2005, במקום להחלטה עדכנית של הועדה, משנת 2007, לבטל את חיוב ההפלרה. בכך "לא רלוונטי" הטעה את הקוראים (במכוון – שכן המידע העדכני הועבר אליו). לאחר שהפצנו מידע באינטרנט על ההטעיה של "לא רלוונטי", חנן כהן שינה את מה שכתב, וכתב שאנחנו צודקים לגבי ועדת עדין, אולם עדיין המשיך להמליץ לא להעביר את הסרטון, כאשר הפעם אין לו אף טיעון לבסס את המלצתו זו ואת טענתו ש"אין ממש ברוב הטיעונים שבסרטון". לאחר שהפצנו שוב באינטרנט את התנהלותו המוזרה, הביא חנן, באופן נדיר ביותר, מידע כלשהו כדי לגבות את טענותיו – רק שהמידע כלל אינו קשור לטענותיו נגד הסרטון (לפיהן המידע שבסרטון אינו נכון) אלא מידע-מטעם בעניין פלואוריד, שאינו רלוונטי כלל לטענות הסרטון בדבר החומרים שמכניסים למים, כך ששוב קל לראות כיצד חנן כהן מטעה את קוראי האתר שלו, וממשיך לשקר, כדי לנסות למנוע את ההפצה של הסרטון. יש לציין שבחיפוש בגוגל של "הפלרה", הסרטון הוא כרגע במקום האחרון, וההמלצה של חנן שלא להעביר אותו נמצא במקום השלישי, ורוב האנשים משתמשים בגוגל כדי לאתר מידע, כך שלאתר הזה יש השפעה רבה. (21) ההתנהלות המוזרה הזו של חנן כהן, והאמון שאנשים נותנים בו ובאתר שלו, שאינו מסתמך על ריאיות מבוססות אלא על דעתו של אדם אחד בעל אינטרס במניעת מאבקים ציבוריים – היא שהובילה אותנו להחלטה שחשוב לפרסם בציבור את התנהלות שתיל והקרן החדשה לישראל – ולצאת למאבק נגד אנשים חזקים אלה, אף תוך חשש לבטחוננו האישי.

6. הפרטת מערכת החינוך – העברת השליטה במערכת החינוך לידי הקרן והמשקיעים שלה

הפרויקט העיקרי של הקרן החדשה לישראל הוא פרויקט IVN, שירותי חינוך: מתוך שש תוכניות הקרן שצוינו ב"תוכניות הקרן" באתר הקרן, ארבע הן למעשה אותה תוכנית, IVN, בשינוי כותרת. כמו כן בעמוד "על הקרן" נכתב: הקרן החדשה לישראל… יצרה שותפויות עם יזמי היי-טק מישראל והתפוצות, כגון קרן "הון סיכוי לישראל" - Israel Venture Network) IVN)"). הדירקטוריון של IVNמורכב, מלבד מנציגי "הקרן החדשה לישראל", מקבוצה המוכרת גם כ"ועדת דברת" למשל שלמה דברת מ carmel ventures, בני לוין מ NICE, אריק בן חמו מ com3, ינקי מרגלית מ ALADIN, איציק דנציגר מ"קומברס", וניר ברקת מBRM capital (כיום ראש עיריית ירושלים). אנשי עסקים אלה מושקעים בחברות ההייטק הגדולות בישראל, שהינן בדרך כלל גם ספקיות מוצרים לתעשייה הסלולארית, ובקרנות השקעות שהינן חברות לשירותי חינוך פרטיים. אנשי IVN-ועדת דברת כתבו וקידמו את "רפורמת דברת" במערכת החינוך, שמשמעותה היא הפרטת מערכת החינוך לידי החברות לשירותי חינוך בהם הם מושקעים: לפי הרפורמה שלהם, משרד האוצר ממשיך לקצץ יותר ויותר בשירותי החינוך הציבוריים, דבר שיאלץ את ההורים לרכוש שירותי חינוך פרטיים מחברות כגוןIVN של הקרן החדשה לישראל, "קרן קרב", קרן סקאטא-רש"י, קרן הנדיב (קרן רוטשילד) ואחרות. ועדת דברת-IVN המליצה שבתי הספר יהדקו את הקשר-תלות שלהם באנשי עסקים (כגון אלו המושקעות בקרן), ויאפשרו להן דריסת רגל הולכת וגדלה בבתי הספר – כדרך לממן את בתי הספר. בהתאם להמלצות דברת ושות', המכון להכשרת מנהלים הופרט לידיהם, ואנשי IVN מקבלים עכשיו מיליוני שקלים בשנה כדי לנהל את המכון, ולמעשה כל מנהל בית ספר צריך לעבור עכשיו את ההכשרה וההכרה שלהם – כך הם יכולים לעודד את צריכת השירותים שמוכרות הקרנות שהם מושקעים בהן. כמו כן, הם הציעו להתמודד עם הקיצוצים באמצעות החלפת המורים בעובדי כוח אדם זולים יותר, של הקרנות שלהם, ובמחשבים ותוכנות מחשב (דבר שמועיל לעסקי ההייטק שבבעלותם). את המאבק-לכאורה נגד אישור המלצות ועדת דברת לקחה על עצמה שתי"ל, בין השאר באמצעות "פורום הארגונים למאבק באבטלה" שהקימה וריכזה (יש לציין שבין המלצות הועדה בלטה ההמלצה לפטר אלפי מורים ולהחליף אותם בעובדי כוח אדם מטעם הקרנות). (22)

באופן כללי, כדאי להבין איך עובדים הפרויקטים של "שיווק חברתי" בתחום החינוך והפרטת שירותים שונים לקרנות. זה עובד בערך כך: קרן השקעות של אנשי עסקים, המציגה עצמה כקרן פילנתרופית, מציעה לתרום מכספה עשרים מיליון שקל עבור פרויקט חשוב: פרויקט מועדונית לילדים אתיופים בעיירה בפריפריה, כדי שהוריהם יוכלו לעבוד יותר שעות, וכך יהיה ניתן לשפר את מצבם הכלכלי ולהקטין את הפער הכלכלי. הקרן מבקשת רק שהמדינה תתרום עוד מיליארד שקל, הרשות המקומית עוד חמישים מיליון, וההורים עוד קצת. הקרן מקבלת בחינם מקלט או כמה חדרים במתנ"ס עבור הפרויקט החשוב, מעסיקה כמה עובדי כוח אדם בשכר זעום, שמפעילים כמה מתנדבים. ההוצאות על הפרויקט הן אפסיות, ולמעשה לא רק שהקרן לא היתה צריכה להוציא עשרים מיליון שקל – היא גלגלה לכיסה, עבור הבכירים והמשקיעים בקרן, מאה וחמישים מיליון שקל, וגם אפשרה להם לכבס את הכסף שלהם (להעלים מיסים) דרך הפרויקט והקרן. (25)

אחת הדוגמאות הכי מקוממות לשיווק חברתי (שיווק במסווה של פרויקט חברתי) הוא פרויקט "תפור עליי": חברת השיווק "פרולוג" וחברות המזון והתרופות שהיא מייצגת (שטראוס, טבע, פרומדיקו, יוניליוור ואחרות), מנהלות, בתמיכת משרד החינוך, את הפרויקט הכי גדול בארץ לחינוך ל"בריאות ותזונה נכונה" של תלמידי בתי הספר בישראל – על פי ידע מטעם התעשיות. עוד על כך במצגת שעשינו על הפרטת מערכת החינוך.

7. עידוד שיתופי פעולה בין ארגונים לבין העסקים שבהם הם אמורים להיאבק:

עובדים של שתיל מציגים עצמם כמומחים לגיוס כספים לארגונים לשינוי חברתי, מעודדים ארגונים באמצעות סדנאות, ליווי צמוד ומידע כתוב, להתקשר עסקית עם עסקים, גם במחיר של ויתור על אסטרטגיה (דרכי פעולה) ואידיאולוגיה (מטרות), ומקשרים בין ארגונים ועסקים. (23,24)

מספר שי דוידוביץ, פעיל בקבוצת "משנים":

"הייתי במשך מספר חודשים בפגישות "פורום הארגונים למאבק באבטלה", קואליציה של עשרות ארגונים חברתיים מוכרים בישראל, שמקבלים מימון מהקרן החדשה לישראל. "אני לא הייתי מטעם אף ארגון אבל נתנו לי להיות נוכח בכל זאת. משכורתה של יו"ר הקואליציה שולמה על ידי שתי"ל. עבודתה היתה לארגן פגישה של נציגי הארגונים פעם בחודש. בפגישה היא היתה מקריאה עדכונים, כל מיני ידיעות על דברים שקורים בתחומים החברתיים ופרויקטים של הארגונים שבקואליציה, ואז דנו בכל פעם במספר הצעות לפעילויות. הצעות כגון הרצאות, כנסים, פגישות עם אנשי ממסד, כתיבת ניירות עמדה וכו', זכו בתמיכה. אבל הצעות לפעילויות אמיתיות, שמטרתן להגביר את המודעות הציבורית, למצוא פעילים נוספים, גימיקים לכניסה לתקשורת, ומחאה רצינית, זכו לזלזול והתעלמות. למשל, היתה הצעה שניקח מיניבוס שהיתה לנו גישה אליו, רמקול, פוסטרים ופלאיירים, ונצא למסע התעוררות ברחבי הארץ, נדבר עם תושבים ונארגן מחאות. יו"ר הפורום מוססה את זה. לי היה רעיון לשלוח מכתב למוסד לביטוח הלאומי ולבקש שיפסיקו לי את הפוליסה, ולשלוח את המכתב לכלי התקשורת, ובאמצעות הגימיק הזה להעלות את הנושא שרק דיברו עליו בפגישות ולא עשו שום דבר מהותי לגביו – הטבות המס שעמדו לאשר באותם ימים למעסיקים, בזמן שקיצצו בקצבאות לעניים: ראשי המוסד לביטוח לאומי שיתפו פעולה עם תהליכים אלה, בזמן ששכבו אצלם רזרווֹת של מיליארדים. יו"ר הפורום ניסתה לשכנע אותי לרדת מהרעיון, ואמרה שלא צריך לצאת נגד הביטוח הלאומי ושאין טעם בדברים כאלה שיגיעו לתקשורת במקום למי שצריך להגיע, לתפיסתה – הח"כים. אמרתי שאם הם לא יתמכו אני אעשה את זה לבד, אז היא אמרה לי לפנות ליועצת התקשורת של שתי"ל. גם היא ניסתה לשכנע אותי לרדת מזה, אמרה שאין לזה סיכוי להגיע לתקשורת. עניתי שלדעתי אין מה להפסיד וביקשתי שתעזור לפרסם את זה. היא משכה אותי כמה זמן ואז שלחה לי מכתב מעיתונאי, שהיא הציגה אותו כסמכות בתחום התקשורת, ובמכתב שלו הוא אמר שלא צריך לעשות את זה. אמרתי לה שאני אעשה את זה לבד. פניתי למרכז 'אדוה', ארגון למחקר בנושאים חברתיים שממומן על ידי הקרן החדשה לישראל. רציתי לקבל מהם מידע בנושא. היה קשה למצוא את המקום שבו הם יושבים, אבל מצאתי. בכניסה הם שאלו מה אני רוצה, אמרתי שאני צריך מידע בנושא. הם לא רצו שאכנס, אמרו שהמידע הוא בתשלום, ואמרו שיתקשרו אליי אחר כך. התקשרה אליי ברברה סבירסקי, הסברתי לה שיש לי רעיון לגימיק שיצליח אולי להכניס את האנשים של מרכז אדווה לתקשורת, כך שהם יוכלו לפרסם את המידע החשוב שהם חוקרים בציבור הרחב. אמרתי שאין לי עניין בקרדיט ושאני לא מטעם אף ארגון. היא ענתה ש"עיתונים זה טוב רק בשביל לעטוף דגים", אין טעם להעביר את המידע לציבור כי אין לו כוח, צריך לדבר רק עם חברי הכנסת, והם כבר שלחו להם את המידע. אמרתי לה שחברי הכנסת כבר יודעים והם הבעיה, היא אמרה שאין מה לעשות וזהו זה. באותו זמן אחד הפרויקטים העיקריים שעמד כביכול על הפרק של הקואליציה היה המאבק בהפרטת מערכת החינוך, כי עמדו לאשר את המלצות ועדת דברת. אבל במפגשי הפורום רק דיברו, לא נעשה כלום, היו"ר היתה הסמכות שם, מוססה את היוזמות בנושא הזה. דיברו אז המון בתקשורת על הנושא הזה, אבל שמתי לב שהם לא מספרים בעצם מי הם אנשי ועדת דברת, שמונו לכתוב את כיוון מערכת החינוך הישראלית. חיפשתי באינטרנט מידע על שלמה דברת וחברי ועדת דברת, והגעתי לארגון IVN. נדהמתי לגלות ששלמה דברת וחברים נוספים מועדת דברת מנהלים את הארגון הזה ביחד עם בכירים מהקרן החדשה לישראל, ששילמה את המשכורת של רכזת פורום הארגונים למאבק באבטלה, ושמדובר בארגון שעוסק באספקת שירותי חינוך, כלומר יש לו אינטרס ישיר בהשפעה על גורמים במערכת החינוך. סיפרתי על כך באימייל ובעל פה לנציגי ארגונים שהיו איתי בפגישות של הפורום, אבל הם התעלמו. אהוד שם-טוב, שסיפר לי על הפורום הזה, ובזמנו התפרנס מדמי החבר של עמותת "סינקופה" ומכספי הקרן החדשה לישראל (כיום מתפרנס מכספי קרנות על ניהול אתר האינטרנט "הטלויזיה החברתית") אמר ש"אין שחור ולבן", והקרן מממנת אותו והוא לא יכול לצאת נגדה.עניתי לו שזה לא ניגוד אינטרסים קטן, אלא מובהק ביותר, אבל זה לא עזר. יו"ר הפורום כמובן לא פעל נגד הפרויקט העיקרי של המעסיקים שלו, ולא עשה דבר כדי לפרסם את הנושא הזה – להיפך: למשל, כשהחל מאבק הסטודנטים נגד הקיצוצים וההפרטה והמסחור באוניברסיטאות, וניסיתי לעזור למאבק שלהם באוניברסיטת תל-אביב, יו"ר הפורום פנתה לראשי מאבק הסטודנטים, ושכנעה אותם לעזוב את המאבק ולהתעסק בדברים פחות בוערים ובעלי סיכוי קטן בהרבה לזכות בהתעניינות ותמיכת הסטודנטים והסגל, למשל זכויות עובדי הניקיון באוניברסיטה. כך הם מוססו את המאבק של הסטודנטים, שלפני התערבות הפורום זכה לתנופה והתעניינות רבה. התנהלות זו של שתיל ועמותות שתחתן, ראיתי גם במאבקים רבים אחרים שהייתי פעיל בהם, כגון במאבק נגד הקרינה הסלולרית (שבו הם ממשיכים למוסס מאבקים מקומיים), במאבק נגד הפרטת משק המים (בו מנכ"ל "פעולה ירוקה" התנגד לשתף אנשים בפגישות בטענה שהם לא מוגדרים כ"מנכ"לים", וזכריה תגר מ"ידידי כדור הארץ" ניסה למוסס פניות לתקשורת ופעולות אחרות וטען שהוא עצמו יעשה הכל אבל לא עשה דבר ממה שטען שיעשה), במאבק נגד זיהום המים בארסן ועופרת – ה"הפלרה", הלגליזציה המשפטית והציבורית של הזיהום (בו שמעון צוק מעמותת "אדם, טבע ודין", בכיר בשירות המים לשעבר וכיום עובד כיועץ ומנהל פרויקטים עבור רשויות ציבוריות וחברות מסחריות (27), הוצג ומוצג עד היום בתקשורת כמומחה לנושא ה"הפלרה" ונציג מתנגדי ה"הפלרה", ניסה לשכנע אנשים שלא להגיע להפגנות נגד ההפלרה, הסתיר את האינטרסים של הגופים המזהמים שעמדו ועומדים מאחורי יוזמת ה"הפלרה ואפילו שיקר וטען שאין כאן אינטרס כלכלי וקשרי הון-שלטון); במאבק של מחוסרי הדיור בבאר שבע (בו נציגת "שתיל" ליוותה באופן צמוד את הפעיל הדומיננטי ביותר, וניסתה לכוון את הליך קבלת ההחלטות לכיוון יותר ויותר ריכוזי ולמוסס יוזמות, אולם היא לא הצליחה לעשות זאת, בזכות האותנטיות והרצינות של אותו פעיל והפעילים האחרים שהיו שם, היוזמות יצאו לפועל, והמאבק הצליח); כאשר ארגנתי יחד עם חברים מקבוצת "משנים" הפגנות נגד סחר בנשים, ונציגות ארגוני נשים שממומנים על ידי "הקרן החדשה לישראל" התקשרו וניסו לשכנע שנבטל את ההפגנות כי "המצב לא כל כך חמור כמו שהתקשורת מציגה את זה", וטענו של הנושא מסובך ומורכב ולכן עדיף שהן יתעסקו בזה, סירבו לתת מידע, מנעו מקורבנות סחר בנשים שהן בקשר איתן לספר את הסיפור שלהם בפני כתבים שהתעניינו, וכאשר התקשרתי למנהלת המקלט לסחר בנשים ואמרתי שכתבים מעוניינים לראיין קורבנות סחר בנשים שמעוניינות לספר את הסיפור שלהן, היא אמרה שיש החלטה של ארגוני הנשים שלא לתת לנשים הללו להתראיין, והיא עצמה לא תיתן לנשים שבמקלט להתראיין, שטענה שאז הן עלולות להציג באופן לא מחמיא את מי שמממן את המקלט ומשלם את המשכורת שלה; ובמאבקים נוספים."

הערה חשובה!

הרוב המוחלט של הפעילים בעמותות, וכנראה גם רבים מהפעילים בשתיל (לפחות בדרגות הנמוכות והבינוניות), הם אנשים נפלאים שרוצים לעשות דברים טובים. הבעיה היא שכאשר הארגון ריכוזי ויש מעט מקבלי החלטות, והעמותות הן בדרך כלל כאלה (בדומה לבתי הספר, הצבא, גופי קבלת ההחלטות וכו'), קל להשתלט עליהן ועל המסרים ודרכי הפעילות שלהן, תוך ניצול התלות במשאבים כלכליים, חוסר מודעות וחוסר בדיקה מעמיקה של הבעיות, חוסר ביטחון והליכה אחרי בעלי שררה בארגון ומחוצה לו, תמימות ותאוות בצע וכוח של ראשי הארגון, חוסר עירנות וביקורת עצמית, וחולשות נוספות של ניהול ריכוזי. לא במקרה שתיל בנויה ובונה את עצמה ואת הארגונים לשינוי חברתי בישראל בצורה ריכוזית-היררכית קיצונית. להערכתנו ניתן להתגבר על החולשות הללו. ניתן לראות שהתארגנויות שהן פחות ריכוזיות ויותר דמוקרטיות, קשה הרבה יותר להשתלט עליהן ולתמרן אותן. אנחנו ממליצים לפעילים בעמותות: לדרוש שקיפות מלאה, לדרוש להשתתף בקבלת ההחלטות, לבדוק את מקורות המימון וההשפעה על הארגון, לבקר באופן תמידי, להעלות בעיות ולפתור אותן, ולנסות להתבסס על כמה שפחות תרומות גדולות – הניסיון מראה, שעמותות שפועלות ללא תקציב כלל או בתקציב זעום, הן אפקטיביות הרבה יותר מעמותות עשירות, שתלויות בתקציבים, מערך גיוס כספים, ורצון לרצות את התורמים. ראו למשל "הפנתרים השחורים" העניים, "פעולה ירוקה" (לפני ההשתלטות עליה ומסירתה לקרנות – היום, לאחר שהפכה ריכוזית ונתמכת על ידי הקרנות, למעשה המסרים שלה התהפכו ופעיליה הסתלקו או סולקו), מאבק הזאפטיסטים במקסיקו והמחאה נגד ארגון הסחר העולמי בסיאטל 1999 שהצליחו בזכות הפעילות המבוזרת, רשתית, ודוגמאות רבות נוספות.

מקורות, הפניות והערות:

1.ראה בנושא זה למשל את מפת השליטה בתקשורת בישראל: http://www.meshanim.com/media.htm

2.מתוך דוח מה ההכנסה שהגישה הקרן האמריקאית לרשויות: http://foundationcenter.org/cgi-bin....cgi?id=NEWI002

3. על מנכ"ל הקרן החדשה לישראל: "לארי גרבר, בן 48, הגיע לקרן החדשה לישראל אחרי חמש שנות ניהול עבור ה-United States Agency for International Development USAID של המשלחת לגדה המערבית ועזה. לפני כן היה יועץ בכיר לענייני מדיניות והמשנה לסגן המנהל של האגף למדיניות ולתיאום תכניות בUSAID . גרבר היה בצוות הבכיר של המכון הדמוקרטי הלאומי לענייני חוץ מ1988 עד 1993, וארגן משלחות משקיפים שהביאו לחילופי שלטון היסטוריים בפיליפינים, בצ'ילה, בפקיסטן, בפנמה, בבולגריה ובזמביה. הוא גם שימש יועץ למספר ממשלות בענייני רפורמה בחוקי הבחירות." (מתוך אתר הקרן החדשה לישראל, בחלק "אודות הקרן" – אם אין לך גישה לחלק זה באתר משום מה, או אם הוא עבר שינוי, כפי שקורה לעיתים קרובות לאחר שניתן קישור למידע מסוים באתר זה, ניתן למצאו באתר ארכיון האינטרנט)

למי שארגונים אלה ותיאורי תפקיד אלה לא אומרים דבר אנו מליצים לבדוק את הנושא תוך הפעלת חשיבה הגיונית וביקורתית, למשל:

"וונזואלה: ארה"ב משתמשת בכספי סיוע כדי לערער משטר שאווז נשיא וונזואלה מאשים את קרן הסיוע האמריקאית USAIDבמימון חתרנות פוליטית שמטרתה ערעור נשטרו והכשלתו בבחירות הבאות. שאווז פירסם רשימה ארוכה של מענקים לקבוצות שונות המזהות עם ארגוני אופוזציה ,המענקים "נתפרו" בהתאם לגופים הקשורים לחקר הדמוקרטיה וקידומה, שלטענת שאווז אינם אלא צינור לקבלת כספים מה CIA למשל "האגודה לקידום חינוך דמוקרטי בבתי ספר תיכוניים" או "ברית הגנה על זכויות עובדי הנמל מ" וכו' כשבסה"כ מדובר במאות אלפי $."

"מחוז נוסף בבוליביה גירש את עובדי סוכנות הסיוע של ארה"ב [הקישור הוא לאתר של ארגון שיש לנו ביקורת רבה גם עליו]

נשיא בוליביה, אוו מוראלס, מסר הבוקר (יום א') כי מחוז נוסף בארצו ביקש מעובדי סוכנות הסיוע האמריקנית (USAID) לעזוב. מוראלס בירך את תושבי מחוז צ'יקיסקה על הפיכתם ל"טריטוריה נטולת אימפריאליזם אמריקאי". על כך מוסרת סוכנות ידיעות הקובנית "פרנסה לטינה". בתחילת השנה ביקש אחד המחוזות מבוליביה לנתק את הקשרים עם אותה סוכנות סיוע שאנשיה נחשדים ברחבי אמריקה הלטינית כסוכנים של שירותי הביון האמריקאים. בתחילת החודש גירש מוראלס את שגריר ארצות הברית בבוליביה כי פעל לחיזוק האופוזיציה."

מומלץ לקרוא את הספר "מרווחי מלחמה לדיווידנדים של שלום" ולחפש מידע בנושאים אלה, למשל על תעשיית המלחמה.

4.מתוך דוח מס ההכנסה של הקרן, עמוד 7:http://dynamodata.fdncenter.org//99..._200412_990.pdf

5.מתוך הכתבה "שינוי חברתי? בהחלט. שקיפות? לא בהכרח." (טלי חרותי-סובר, YNET, 31.5.06): "אחרי בדיקה שארכה שלושה שבועות הודיע "שתיל" (שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים לשינוי חברתי), מהגופים המשפיעים על קהילת פעילי השינוי החברתי בארץ, כי אינו מעוניין להשתתף בכתבה. במילים אחרות, לחשוף בפנינו את הנתונים. את ההסבר התמוה סיפקה יועצת התקשורת של הארגון בזו הלשון: "אין באפשרותנו להשתתף בשל העובדה ש"שתיל" איננו גוף עצמאי בעל סטטוס משפטי משלו, והוא מהווה חלק אורגני מ"הקרן החדשה לישראל". גוף זה רשום ופועל כחברה זרה בארצות הברית, כביטוי לרצון של אלפי תומכים בצפון אמריקה, אירופה ובארץ לתרום למען חיזוקה של הדמוקרטיה והחברה האזרחית בישראל. חלק מהנתונים והשאלות אליהם מתייחס השאלון מופיעים באתר מס הכנסה האמריקני או באתר Foundation Center" . על זה היו אומרים הילדים קשקוש בלבוש. העמותה פועלת בארץ, היא מספקת את שירותיה לארגונים מקומיים ועובדיה ישראליים לגמרי. לא ברור מדוע סבורים אנשי "שתיל" כי אם הנתונים מופיעים באתר מס הכנסה האמריקני, הם אינם ראויים להופיע באתר ישראלי. הנסיון להתחקות אחריהם עלו בתוהו, וגם הבקשה לציין ספציפית היכן מצוי המידע הושבה ריקם. גם באתר האינטרנט של "שתיל" לא מצאנו זכר לכל הנושא הכספי. לו היתה "שתיל" עמותה אמריקנית היתה יודעת כי עליה להעלות את דוחותיה הכספיים לאתר האינטרנט שלה. אלא שלפעמים בוחרים להיות אמריקה, ולפעמים לא. נשאלת רק השאלה כיצד הארגון יוביל לשינוי חברתי, כשהוא עצמו אינו מוכנה לאמץ סטנדרטים בסיסיים כמו שקיפות?…. שתיל (שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים) שייסדה "הקרן החדשה לישראל" בשנת 1982, אמנם משמש כגורם משמעותי בקהילת הפעילים החברתיים בישראל ואף זה להכרת האו"ם, אולם כאמור אינו מעוניין לשתף את הציבור בהתנהלותו הכספית."http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3257095,00.html

6.מתוך אתר הקרן:

"NIF distributes more than 15 million $ annually in grants to Israeli organizations and allocates an additional 4 million $ a year for SHATIL, NIF's training and capacity building center, which annually provides technical assistance to approximately 1000 Israeli nongovernmental organizations."

http://www.nif.org/about/staff/larry-garber.html

מאתר שתי"ל: "עם משרד ראשי בירושלים וחמישה סניפים ברחבי הארץ, מסייע שתיל ליותר מ 1,000 ארגונים והתארגנויות לשינוי חברתי בשנה, בשלבי הקמתם ובפעולתם השוטפת."

http://www.shatil.org.il/about

את רשימת הארגונים שממומנים על ידי הקרן וסכומי המימון ניתן למצוא באתר הקרן בארה"ב, בדוחות השנתיים:

http://www.nif.org/about/financial-...financials.html
(משום מה הקישור שבור ומתקבלת ההודעה: File Not Found)

7.מבוסס על הפרויקטים שהקרן תומכת בהם, מידע על פעילות הארגונים הנתמכים על ידי הקרן, ומתוך ניסיון אישי שלנו כפעילים ותיקים בארגונים בישראל.

8."הצלחנו לנצל את תקופת המיתון כדי לשנות את כללי המשחק ולקדם את המהפכה הדרמטית מכולן – שבירת העבודה המאורגנת בישראל… העבודה המאורגנת ירדה בעשורים האחרונים מ-70% מהמשק ל-20% בלבד. אם נצליח להוציא לפועל רפורמות בחינוך ובבנקאות, הרי שחלקה של העבודה הזו יירד כבר אל מתחת ל-20%". אורי יוגב, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר וכיום יועץ לראש הממשלה, מצוטט בעיתון הארץ:http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...SubContrassID=0

9.נמסר לנו מפעילה שאמרה שדיברה בטלפון עם מנהלת העמותה.

10.למשל אבי דבוש ריכז בו זמנית את "הפורום לסלולריות שפויה" שאמור להילחם בעסקי הסלולרי, מממנים ושותפים עיקריים של הקרן, כפי שיפורט בהמשך, ו"פורום הארגונים למאבק באבטלה", שאמור להילחם למען העובדים כנגד המעסיקים הגדולים – כל קואליציה מונה עשרות ארגונים ואינספור קמפיינים שיש להרים.

"שתיל מסייע לקבוצות ארגונים להתארגן לקואליציות כדי לקדם נושאים החשובים להם, ומעניק שירותי ריכוז ויעוץ לקואליציות אלו. " נמצא באתר שתיל שבאתר ארכיון האינטרנט, עם רשימה של הקואליציות ששתיל מרכזת:http://web.archive.org/web/20071025...atic.asp?apd=29

11.המידע מרוכז למשל בספר "הסלולארי – לא מה שחשבת, המידע שמוסתר מהציבור" מאת איריס עצמון. נציג שתיל אבי דבוש מתעקש להתעלם מהמידע שמוצג בספר הזה ובכלל ממחקרים בנושא ובכל הזדמנות הוא בוחר לשר ולטעון שאין הוכחות חד משמעיות לפגיעה בריאותית מקרינה.

12.מדוחות הקרן בהן מפורסמות רשימות התורמים עולה כי כמעט כל התורמים הם אנשים פרטיים (ברובם בעלי הון בעלי עסקים מזיקים) וקרנות אחרות, ורק שש חברות, אחת מהן היא חברת סלקום. כמו כן מפרסומי הקרן ושתיל עולה כי קיים שיתוף פעולה נרחב של הקרן עם חברות לאספקת שירותים בתחום ההסלולאר, כגון חברת BRM, חברה שמשקיעה בתחום התקשורת והייטק, בעלת צ'ק פוינט, שותפה עיקרית של מוטורולה. לדוגמה, בספר "עסקים כשותפים בקהילה" בהוצאת "שתי"ל – שירותי יעוץ ותמיכה לארגונים לשינוי חברתי, מיסודה של הקרן החדשה לישראל, מחלקת פיתוח משאבים" – ניתנת דוגמה אחת לקשר של הקרן החדשה לישראל עם גורם עסק: "ידע, תמיכה ויעוץ בהכשרה: חברת היעוץ העסקי BRMשותפה עם הקרן החדשה לישראל בהקמת רשת הון סיכון להשקעה בפיתוח של יוזמות חינוכיות חדשניות."http://www.shatil.org.il/data/madrich_asakim_chapter.pdf

13.לדוגמה, להלן מכתב ששלחו רוני קלר (פעיל נגד הקרינה הסלולארית) וד"ר זמיר שליט"א (המומחה הגדול בישראל בתחום הקרינה הסלולארית) לאבי דבוש משתיל:

"יום שישי 07 יולי 2006

אל " אבי דבוש – רכז הפורום ל"סלולאריות שפויה" – עמותת "שתיל"

העתקים: משה משען, עמותת הנלחמים על הבית.

שאול דור, עמותת הנלחמים על הבית.

עמיקם לוין, עמותת אומץ,

דורון טל, עמותת אומץ

שי דוידוביץ, תנועת חיים

מיכאל רז, עמותת הצדק,

דר נחום, הנלחמים בחיפה

איריס עצמון,הנלחמים בחיפה.

מאת : רוני קלר, וזמיר שליט"א

הנדון: מכתבך לעדכון אודות הישגי הפורום לסלולאריות שפויה מתאריך: 6 ביולי, 2006.

תחילת ציטוט ממכתב זה:



תקנות לחוק הקרינה

אנחנו מוסיפים להתקדם מצד אחד להשלמת טיוטת הצעה לתקנות, תודות לצוות שמרכזת עו"ד תמי גנות מ"אדם, טבע ודין" וחברים בו עו"ד מיכאל בך, ד"ר זמיר שליט"א, רוני קלר ויהודה דרור. השבוע התקיימה פגישה עם סמנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, יוסי ענבר וראש אגף קרינה, סטיליאן גלברג. הופתענו לטובה מעמדות המשרד, שרואה בחיוב שיתוף הציבור בתקנות ומנסה לקדם הרחקה ממוסדות רגישים, ניתוק הקשר בין החברות למודדים, יידוע ציבור, העברת כל המתקנים למסלול המחייב היתר בנייה ועוד. אנחנו רוצים כמובן לראות קבלות לדברים.



סוף ציטוט

להזכירך , נתבקשת על ידי (רוני קלר) , ועל ידי זמיר לעדכן , ולזמן אותנו לכל פגישה עם כל אישיות ציבורית. נתבקשת לפחות ליידע אותנו , כדי שנוכל לגבש תפישה המשקפת את עמדתנו.



כעת, אתה קובע עם סמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה (ואנו לא יודעים עם מי עוד נפגשת , ומה אמרת, כביכול, בהסכמתנו) , מבלי שאנו יודעים על כך , ואם לא די בכך, משתמע לכאורה כי מתקבלות החלטות מאחורי גבנו , כאשר אנו כביכול מסכימים עימך , ובתור מובילי דעה אובייקטיבים, מאשרים את הדברים שלא נטלנו חלק בהם .

לאור זאת, ומאחר ולא קבלנו ממך שקיפות מלאה באשר לפגישות שלך עם נציגי ציבור, לרבות מנכ"לי וסמנכ"לי משרדים , לא רואים טעם להמשיך את הקשר עימך .

אנו (רוני קלר וזמיר שליט"א) מבקשים מעבר לזה להתייחס בפרט, לפגישותיך עם : סטיליאן גלברג , סמנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה , לדוברות שלך – כביכול מטעמינו בכול מיני כנסים למינם , ולעוד מעשים, כביכול, להסדרת נושאים הקשורים בחברות הסלולאריות.

המעשים והאמירות ביחס לאלה, אינם לרוחנו , אינם משקפים את עמדתנו , נעשו תוך ניצול ציני של שמנו וכבודנו , מבלי שנכחנו בכל הפגישות או שידענו עליהן , ומבלי שהסכמנו לדברים .

אנו (רוני קלר, וזמיר שליט"א) מבקשים בזאת למחוק את שמנו בכל – התכתבויותיך עם גורמים אלה או אחרים , ולא לכבס דרכנו את סיפוריך !!! .

היינו אף מבקשים ממך לשים את המפתחות על השולחן מאחר והבנתך בהיבטים טכניים , רפואיים , ומשפטיים הקשורים לסלולאר לוקים בחסר , לא ברור בשביל מי אתה עובד ? , ומה האינטרס שלך בדבר ? . מעולם לא נבחרת ע"י הציבור הרחב ! אין אנו יודעים מי אתה? ומה כישוריך בדיוק?

מחוסר השקיפות בה אתה נוהג עולה, לכאורה, דו פרצופיות , ריח לא נעים, יחד עם ניגוד אינטרסים !!

אנו (רוני קלר וזמיר שליט"א) לאור המצב הנתון לא צריכים שירותי דוברות כאלה , ומבקשים שוב , בצורה ברורה , ולא משתמעת לשתי פנים להתנתק ממך , לא לכתוב את שמנו בכל התכתבויותיך ! , ובודאי של לכבס את ענייניך דרכנו !

אנו מאחלים לך הצלחה בכל !

בברכה :

רוני קלר, וזמיר שליט"א "



14.בהקשר הזה ניתן להבין את דבריו של ליאור ורונה, דובר פורום החברות הסלולאריות: "במובנים רבים, פעילות האכיפה האזרחית שמנסות לעודד החברות הסלולריות עולה בקנה אחד עם פעילותם של ארגונים ירוקים וציבוריים רבים, ובתוכם הפורום לסלולריות שפויה." http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/442/376.html



15.התרשמות אישית שלנו ושל פעילים חברתיים ותיקים אחרים – חוויות אישיות בפעילות בהתארגנויות שונות, ומסיפורים ששמענו מפעילים אחרים.



16.התרשמות אישית שלנו ושל פעילים חברתיים ותיקים אחרים. אפשר גם להתרשם מהאתר של שתיל:http://www.shatil.org.il/ . לדוגמה, אחד מהפעילים בקבוצה שלנו מספר: "הייתי דובר של עמותה, והעמותה שילמה לשתי"ל עבו השתתפותי בסדנאות בנושא תקשורת ודוברות לדוברי ארגונים לשינוי חברתי. הובאו מרצים שהציגו עצמם כמומחים לתקשורת ודוברות, והם טענו שהסדנאות הללו מספקות רק מעט מאוד מהמידע שיש לדעת כדי להיות מסוגלים להיות דוברים טובים של עמותה, ושמדובר במומחיות שדורשת שנות לימוד וניסיון רבות. הם הציגו את כתיבת הודעה לעיתונות והפניה לתקשורת כדברים מורכבים ומסובכים, מִספרו את המטרות והתועלות של כניסה לתקשורת כאילו שמדובר ב"תורה מסיני".



17. חנן כהן הוא רכז האינטרנט של שתיל, כך לפי אתר זה למשל http://www.info.org.il/hanan.php



18.ראו באתר האינטרנט של שתיל http://www.shatil.org.il/



19.ראו את אתר האינטרנט "לא רלוונטי" ונסו להסיק. על סמך מה מבסס חנן כהן את החלטותיו? האם יש לו מקורות מידע אמינים בעיניך? האם הוא תומך במאבקים ציבוריים והפצת מידע חיוני לציבור? http://www.info.org.il/irrelevant/



20.למשל, כל הקישורים שמובאים באתר "לא רלוונטי" (מצדו הימני למטה) הם לאתרים שמתנגדים לשימוש באינטרנט ככלי לשינוי חברתי, על ידי הפצת מידע מלמטה, באמצעות אימיילים שעוברים בשרשרת, להבדיל מהתקשורת הריכוזית שבבעלות משקיעי שתיל. למשל באתר Break The Chain שמומלץ על ידי חנן כהן, מתוארת האג'נדה:



"Armchair Activism chain letters are those that encourage you to "sign" a petition or participate in a boycott to effect change. They are, unfortunately, typically based on the misguided belief that the sheer numbers of online denizens will be enough to influence social, political or economic policy with very little effort by individuals. They take many different forms, but all have the underlying flaw that activism requires action and few things are more inactive than sending e-mails to our friends. To learn more, read my Primer on Armchair Activism”



21.http://www.meshanim.com/haflara.htm



22.עוד על הפרט החינוך על ידי הקרן החדשה לישראל וועדת דברת: www.meshanim.com/h.pps



23."שיתוף הפעולה בין העולם העסקי למגזר השלישי הפך גם בארץ מאופנה לחלק בלתי נפרד של האסטרטגיה העסקית של עסקים רבים… כעת הפכה המעורבות החברתית לחלק מובנה וגלוי של האסטרטגיה העסקית הכוללת של העסק. אסטרטגיים עסקיים הפנימו את העובדה כי למעורבות חברתית השלכות חיוביות רבות, בן בתוך העסק והן מחוצה לו. השינוי מתבטא במעבר ממתן חסויות מזדמן, בעיקר לאירועים בהם ניתן לעסק אפיק פרסומי, למערך נתינה מוסדר ומתוכנן. מערך הפעולה החדש מתבטא בין היתר בנטיה לערב עובדים, בן כמתנדבים, והן כחלק מצוות מקבלי ההחלטות על סדרי העדיפות של החברה. ההיענות הרבה לקורסים להכשרת רכזי קהילה, אותם עורך ארגון מ.ע.ל.ה בשנים האחרונות, בהחלט מהווה ביטוי נוסף לחשיבות הגוברת אותה מייחס המגזר העסקי למעורבות החברתית שלו… שיתוף פעולה עם חברות עסקיות הינו הזדמנות חשובה. כדי לבנות אותו באופן הטוב ביותר יש לקחת בחשבון מספר סוגיות… לקראת סוף המאה העשרים, ובמיוחד עם האצת תהליך הגלובליזציה, הפכה המעורבות החברתית של המגזר העסקי למקצוע של ממש, לכלי ניהולי חדש המתבסס על תיאוריה ועל תורה מעשית, הניתנת ללימוד וליישום. זהו, למעשה, רציונאל המשלב היגיון ורגש. החלק ההגיוני ברור לחלוטין – מדובר בשיקול עסקי מובהק ובהשקעה נושאת תשואה… בעשור האחרון גדל מספר החברות בעולם שהכירו ביתרונות העסקיים של מדיניות זו, ומחרים שנערכו בשנים האחרונות מאמתים את ההנחה שהנהגת מדיניות כזו היא החלטה עסקית נבונה וכדאית, שיש לה השפעה על הצרכנים ועל העובדים כאחד… בעשור האחרון של המאה, עם חדירתן של חברות בינלאומיות גדולות למשק הישראלי והשפעתן עליו, ועם השינויים הכלכליים והחברתיים שחלו במדינה בעשור זה, החלה גם בישראל התמקצעות הטיפול באחריות החברתית של המגזר העסקי. יותר ויותר חברות הבינו שהמעורבות החברתית איננה מחווה פילנתרופית מזדמנת, שיש להתייחס אליה כאל השקעה תאגידית מתוכננת ומתמשכת ושעליה להוות חל אינטגרלי מהאסטרטגיה העסית של החברה… התפתחות שחלה במגזר העסקי, שהחל לראות באחריות החברתית חלק מתרבות ניהול מתקדמת… סיבות נפוצות אשר משפיעות על מקבלי ההחלטות בעסקים לפנות למעורבות חברתית:… נימוקים עסקיים: להיות קשור לנושאים התורמים לשיפור התדמית, להראות "שכנות טובה", לשפר יחסי ציבור, להגביר את המכירות והנאמנות למותג, להשפיע על הממסד… ידע, תמיכה בייעוץ והכשרה: חברת הייעוץ העסקי BRM שותפה עם הקרן החדשה לישראל בהקמת רשת הון סיכון להשקעה בפיתוח של יוזמות חינוכיות חדשניות… מטרות מועדפות על ידי עסקים: כאמור, עסק ייכנס לשיתוף פעולה עם ארגון לשינוי חברתי במידה ויגיע למסקנה כי יוכל להרוויח ממנו, או לפחות אם יחליט שזה לא יזיק לו. לפי המחקר שנערך מטעם שתי"ל על המעורבות החברתית של העסקים בארץ עולה כי עסק לא ירצה להתחבר עם נושא שיכול להזיק לו באופן מוחשי בפעילותו העסקית… ממה ימנעו חברות? ע"פ הניסיון חברות ימנעו מ: מתן תמיכה כללית לארגון. ישנה העדפה כמעט מוחלטת לפרויקטים מוגדרים היטב בעלי יכולת להוכיח הצלחה מדידה; סיוע לפניה כאשר היא אינה ברורה דיה; סיוע כאשר אין מכנה משותף בין העסק לארגון (ליתר הרחבה ראה פרק שלישי בנושא זה). ככלל, עסקים מעדיפים נושאים "רכים" ושאינם מעוררי מחלוקות אפשריות, במיוחד עם קהל הלקוחות הפוטנציאלי. כך גם אם אין בעיניהם יתרון עסקי מובהק. נושאים שאותרו כלא מקובלים הם: מובטלים ופרויקטים בחו"ל." (מתוך הספר "עסקים כשותפים בקהילה" בהוצאת "שתי"ל – שירותי יעוץ ותמיכה לארגונים לשינוי חברתי, מיסודה של הקרן החדשה לישראל, מחלקת פיתוח משאבים". הבאה לדפוס – חנן כהן, רולי רוזן. http://www.shatil.org.il/data/madri...kim_chapter.pdf )



24. "בדפים הבאים אנו מבקשים לשרטט בפניכם את התהליך האופטימלי לשיתוף פעולה אפקטיבי עם עסקים. בתיאור תהליך זה שילבנו "טיפים" מעשיים ודוגמאות אשר אנו מקווים כי יסייעו לכם בכל שלב ההתקשרות, מאיתור העסק ועד לביצוע מוצלח של הפרויקט הנבחר…. שיתוף פעולה עם עסקים הינו השקעה לטווח זמן ארוך והינו חלק בלתי נפרד מאסטרטגית פיתוח המשאבים הכוללת של הארגון. מדובר על שיתוף פעולה בין שווים, כאשר כל צד מרוויח משהו: לארגון יש מה לתת ולעסק יש מה לתת לארגון… כמו כל גורם מממן אחר, גם חברה עסקית עשויה להציב לארגון תנאים משלה. על הארגון לקבוע את מידת גמישותו, או הקווים האדומים שלו, באשר לשינוי תכניו והפרויקטים שלו לפי דרישת העסק… יועצי המחלקה לפיתוח משאבים בשתי"ל עומדים לרשותכם בכל שאלה ובקשה ומזמינים אתכם לנצל את השירותים השונים בתחום זה, כגון ליווי אישי, ימי עיון והשתלמויות מקצועיות, שימוש בספריות פיתוח המשאבים שלנו (הכוללות, בין היתר, מאגרי מידע שונים על עסקים) ופרסומים. מידע נוסף ניתן למצוא גם באתר האינטרנט של שתי"ל: www.shatil.org.il . בהצלחה, נירית רוסלר, מנהלת תחום יעוץ בפיתוח משאבים, פטריק לוי, יועץ בנושא עסקים בקהילה…" (מתוך הספר "עסקים כשותפים בקהילה" בהוצאת "שתי"ל – שירותי יעוץ ותמיכה לארגונים לשינוי חברתי, מיסודה של הקרן החדשה לישראל, מחלקת פיתוח משאבים". הבאה לדפוס – חנן כהן, רולי רוזן. http://www.shatil.org.il/data/madri...kim_chapter.pdf)



25.לדוגמה, מומלצת קריאה חכמה של כתבה זו: "פרויקט חדש יגייס 2 מיליארד שקל למען ילדים בסיכון", רותי סיני,"הארץ", 13.5.07

26. תגובת שתי"ל לטענות שהעלינו בנושא ניגוד האינטרסים בשתיל בכלל ובפורום לסלולריות שפויה בפרט (שימו לב שהם מודים למעשה בטענותינו על כך שהם ממומנים על ידי אלה שבהם הם אמורים להאבק, ומסבירים שזה המצב בכל הארגונים לשינוי חברתי בישראל).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 23:46

הדף נוצר ב 0.07 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר