ואתם ידעתם את נפש הגֶר

האלימות והשיח על "הפליטים" כמעט והשכיח כי למבקשי המקלט מאפריקה פנים רבות. האבוס קהסה מאריתריאה הוחזק כלוא בסיני ועונה קשות עד שמשפחתו שילמה כופר; גבריהיוות (גבריאל) טקלה מאושר בישראל הדמוקרטית, קורא על אריאל שרון ולומד על ז'בוטינסקי. שני סיפורים, ערב שבועות תשע"ב

http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1715997

כתבות של גדעון לוי הן תמיד תאווה לעיניים של כל שוחר של ז'אנר הפנטזיה. הסיפורים תמיד מזעזעים, תמיד יש טוב מוחלט ורע מוחלט, והכל בהם הוא חד משמעי עם מוסר השכל מובן מאליו - ממש כמו באגדות הגרים (שנראות מציאותיות להחריד ליד סיפוריו המרתקים של גדעון).
הפעם מספר לנו גדעון על מסתנן שברח מגיוס חובה באריתריאה, חצה את הגבול לסודאן - ושם נחטף ישר לסיני בידי כנופיית בדווים, והוחזק שם במשך חודשים עד שמשפחתו שילמה עבורו כופר של 30,000$.
גדעון הוא עיתונאי רציני שלא מתעסק בזוטות, ולכן לא מתעכב להסביר לנו למה שכנופייה מסיני תטרח להשקיע מאמץ בהובלת חטוף מאריאתריאה לאורך 2000 ק"מ, תוך הסתכנות בחציית גבול מצרי (הם פחות נחמדים למסתננים בהשוואה לחיילי צה"ל) ונסיעה של אלף ק"מ במצרים, עד לגבול סיני - רק כדי שהבחור (שלטענתו בכלל לא חשב להגיע לישראל, אלא חלם על השתקעות בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, סודאן) יוחזק שם.

הסיפור מזכיר את סיפורו של גדעון אודות הפלסטיני האומלל מחמוד עזאם , ששלטונות הכיבוש מסרבים להתיר את שובו לג'נין, רק בגלל ששהה באפגניסטאן בכל שנות השמונים, ובגלל שדודו "היה בשלב כלשהו שותפו לדרך של אוסאמה בן לאדן".
גם שם העדיף גדעון לקבל את האמת המוחלטת שבסיפור שסופר לו ע"י המתורגמן (כאן מוחלף המתורגמן בפעילה ניפית נחושה), ומבין שאין טעם להיות ספקני לגבי כמה מהפרטים המובאים בסיפור.

מכאן מביא לנו גדעון פכים קטנים מגינת לוינסקי, שם פגש במסתננים שאינם שבעי רצון מהיחס שלו הם זוכים בישראל. קר פה בלילות, אין עבודה, והמכוניות של הברלסבים עושות המון רעש. כמו כן, מסתבר שהסודאנים קוראים עברית מבטן ומלידה, וזועמים על הכותרת של "ישראל היום", המבשרת שיש שטפון של מסתננים. גם יודעים עברית - וגם מזהים עיתונות-מטעם!

בהמשך הכתבה מביא לנו גדעון לוי מסמך מרגש אודות מסתנן שהיה פליט לפני תשע מדינות בערך (עבר מאתיופיה, לסודאן, למצרים, ומי יודע לאן המשיך משם...), אשר הוא "ממש כמו ז'בוטינסקי", שמסייע לפליטים, ומחזיק עסק בבעלותו, שוכר דירה בר"ג, ומגדל בה ילד שנולד כאן לו ולזוגתו המסתננת. גדעון, עיתונאי מקצוען שכמותו, לא מתעכב על שאלות כמו מאיפה הכסף לפתוח העסק, האם לעסק יש רשיון, והאם יש לו כפטריוט אריתריאי גיבור, תכנונים לחזור אי-פעם לארצו המסוכנת (בה הוחזק בתנאים כה מסוכנים, עד שכדי להמלט ממנה, לא הייתה לו ברירה, אלא לנצל חופשה שקיבל מהצבא...).

--------------------------------------------------

גדעון לוי הוא הומוריסט חריף ומושחז. מובן מאליו שאינו מאמין למילה ממה שהוא כותב, אחרת ברור שניתן היה להשיג צו של בי"מ השולל ממנו כרטיס אשראי, רשיון נהיגה וכל אמצעי שבעזרתו הוא יכול לרושש את בני משפחתו בבואו לסייע לנסיך הניגרי האומלל ששלח לו מייל...
אותו ימני ערמומי ונכלולי לקח על עצמו את המזימה האפלה של הגצת השמאל הקיצוני כחבורה של מטומטמי-על, אנשים כ"כ אהבלים, שאתה בעיקר עסוק בלהשתומם על גודל האיוולת שהם מייצגים, כך שאין לך זמן להתעצבן. שירות חשוב ומועיל.
הכתבה הזו, כמו כל הכתבות שבהן הוא מראיין פלסטינים מסכנים (באמצעות מתורגמן כמובן, גדעון עוסק בערבים רק 25 שנה, כך שטרם היה סיפק בידו ללמוד ערבית), מעלה חיוך על השפתיים, ונותנת תקווה שכל זמן שלימין יש שגרירים שנונים כמו גדעון - תמיד נוכל לקחת את הבאסה בסבבה.

אני מציע שהברווז ינעל את האשכול עד שתוחלף הכותרת!

“I lived in countries that had no democracy... so I don't find myself in the same luxury as you do. You grew up in freedom, and you can spit on freedom because you don't know what it is not to have freedom.”
― Ayaan Hirsi Ali

כדי שמהגר עולם שלישי יגיע לשוודיה, הוא חייב לעבור דרך לא מעט מעברי גבול מפוקחים, ואכן מספרם באופן יחסי למדינה, לעולם לא יגיע למידים שלנו, בתקופה כ"כ קצרה.

אנחנו במצב שונה מכל מדינה אחרת בעולם, והגיע הזמן להבהיר זאת: אנחנו המדינה המערבית היחידה בעולם, שיש לה גבול יבשתי עם אפריקה. כל זמן שלא יבינו את זה (בצירוף העובדה ששכנתנו האפריקנית נהנית נורא לקבל מהאו"ם תקציב עבור הפליטים שנכנסים אליה, תוך שהיא עצמה מעודדת אותם להמשיך צפון-מזרחה, לישראל), אנחנו נמשיך להשוות עצמנו לדוגמאות שאפשר רק להתפלל שזה יהיה מצבנו לטווח הארוך.

נכון, השוודים סובלים משלומיטיס קשה במיוחד - אבל עדיין יש בינם לבין ארצות המוצא אלפי ק"מ של ים ויבשה, ואין דרך להגר לא חוקית לא לשוודיה, דרך גבולות היבשה שלה (למרבה הפליאה, הנורווגים והפינים לא מסתננים בלילות הלבנים במטרה להגיע אל עיר החלומות מאלמו, שם יוכלו לקנות בשוק הלבנוני, להשדד ולחטוף מכות...).

מסרם של סוגי הפליטים והמהגרים הלא-לבנים בשוודיה הוא בין 5 ל-6 אחוז - כאשר כמעט כל שאר האוכלוסייה, היא הומוגנית (נוצרית, אירופית ולבנה). זה לא נעים, ואין ספק שהחמישה אחוז האלה, מראים לשוודים מה זה, בכל יום ויום - אבל אצלנו, תופעת ההסתננות עומד כרגע על יותר מחצי אחוז לשנה. תוסיף לזה את העובדה שיש לך כאן למעלה מעשרים אחוז ערבים, עוד לפני התחלת תופעת ההסתננות - ותגיע למצב שונה לגמרי.


הלוואי הלוואי הלוואי, והסיפור היה נגמר במימדים שוודיים...

היא שהמדינה תמפה את האזורים בהם גרים הגדעון לוים, תשכור שם דירות למסתננים ותפעיל שם עבודות יזומות
אלי ישי - לטיפולך.

“I lived in countries that had no democracy... so I don't find myself in the same luxury as you do. You grew up in freedom, and you can spit on freedom because you don't know what it is not to have freedom.”
― Ayaan Hirsi Ali

Sweeden 24353 24194 31823

אורי הטבלה מעלה שלקוחה מהאתר של סוכנות הפליטים של האו"ם מייצגת את מספר הפליטים שנקלטו בשבדיה בשנים 2008 - 2010.

אם מספר התושבים הכולל בשבדיה הוא כ9 מיליון, הרי שקצב קליטת המהגרים בשנים הללו היה בין 2.7%
ל 3.5%, די דומה למה שקורה בישראל במשך אותם שנים. עכשיו השאלה היא אם ישראל יכולה להרשות לעצמה כלכלית לקלוט מהגרים בקצב של שבדיה, ופה אני חושב שהתשובה היא לא כזאת חד משמעית
אם תשווה את התל"ג, אז בישראל התל"ג הוא 31,000 דולר לנפש, ובשבדיה הוא כ 40,000 דולר לנפש
לא כזה הבדל גדול.
הבעיה היא שבישראל אין מדיניות ממשלתית, ואותם מהגרי עבודה / פליטים נופלים למעמסה על השכבות החלשות. אין מדיניות זה הכול.

מחייכת בממזריות שמודיעה לך שאם התעקמה לך שערה בגבה השמאלית,היא כבר תדאג שביטוח לאומי ישלמו לך אלפי שקלים.

אני מציע לגידון היקר לנסות מיזם כזה גם בעצמו:לפרסם כאלה מודעות בערבית ובכל השפות השגורות בפי הפולשים,ולהודיע להם שביכולתו "למסכן" כל דיכפין, ובלבד שזה נגד הישראלים. זה באמת לא פייר שכ"כ הרבה פישריות בנות שלושים עושות אחלה כסף משיווק המיסכניזם של המוסלמים/אפריקאים, אבל גידון, שהיה ממיסדי הז'אנר, מתפרנס רק ככתב של הארץ.

היום נתת לו מתנה. בראיון שנתן הוא אמר שאם כתביו לא מזיזים אנשים מכיסאם, הם לא עשו את העבודה.

הכתבה שלו עוסקת במשהו קשה ועצוב, אבל סגנון הכתיבה שלו, חוסר האמינות הקיצוני, והפאתוס הצבוע - הופכים למשעשעת שלא בטובתה.

גם לגולשי פרש מגיע לחייך למקרא סיפוריו של גדעון אודות תופעת החטיפות שמביאה אנשים מסודאן לסיני...

אם מדובר באמת בפליטים למה נציבות הפליטים של האו"ם, שלה יש נציגות בישראל ותקציבים כספיים, לא מטפלת באנשים האלה? למה הם משאירים את העבודה "לארגוני זכויות אדם" פרטיים? אני חושב שהתשובה נמצאת בגוף השאלה.