כבר שלושה חודשים כמעט שהחיים שלי קיבלו תפנית שלילית במיוחד.

מאז שאני וחברה שלי נפרדנו, או יותר נכון מאז שהיא עזבה אותי...

חיים מהולים בכאב יומיומי, איך? למה?

עכשיו אני יודע שזה לא אשמתי, או לפחות מאמין מיד פעם שכך. אני יודע שהיא עזבה מהסיבות שלה ושלא הכל אני. אבל בכל זאת, הראש מלא בתהיות, מה היה יכול להיות אם הייתי מתנהג אחרת, וכמובן האם היא תבין אולי שטעתה..

אני כבר לא יודע מה לעשות, אל מי לפנות, את מי להאשים.. הלב שלי שבור וקשה לי. בודד לי, בלעדייה.

אני חושב עלייה כל יום, בבוקר ובערב. כל שיר מזכיר לי אותה, כל חיבוק של אנשים זרים ברחוב..

אני עובד וחושב עלייה, יושן וחולם עלייה. אני לא יכול יותר...

מה לעשות.....?

הפתרון לשכוח ממנה הוא פשוט-למצוא מישהי אחרת שיהיה לך טוב איתה עד שכבר לא תתרפק על זכרונות העבר

ראשית כל, לב שבור לא מאחים. לב שבור מתאחה לבד עם הזמן. אין איזו תרופה, אין נוסחת פלא, אין איזה משפט שניתן לומר שיעשה משהו באמת.

להתגבר על קשר שנגמר זה תהליך, לא דבר שקורה בזבנג אחד. זמן ההבראה שונה מאדם לאדם ומקשר לקשר. עם הזמן אתה תחשוב עליה פחות, היא תהפוך להיות פחות כואבת, פחות אקטואלית, פחות מסביבך. יכול להיות שתכיר מישהי וזה יאיץ את התהליך. יכול להיות שלא. ללכת לחפש ריבאונד זה לא בהכרח הדבר הנכון - יכול להיות שסתם תיקח את הכאב שלך לתוך קשר אחר וזה יקלקל לך...

עצתי - תמשיך לחיות. תעשה את הדברים שאתה אוהב לעשות, תבלה עם חברים, תצא, תעשה מה שעושה לך טוב. עם הזמן (והרבה פחות מכפי שאתה אולי חושש), זה יתרפא מעצמו

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

המון אמרו לי שהזמן יעשה את שלו, ומניח שלא קיבלתי את זה כי הרגשתי שממילא עבר כבר זמן לא קצר.

וכל מה שנוגע לזוגית חדשה פחות רלוונטי מבחינתי, גם בגלל שאני פחות מתעניין כרגע בבנות אחרות אבל יותר בגלל העובדה שאני פשוט לא בחור מהסוג שמכיר בחורה חדשה כל יומיים או אפילו כל חודשיים, קשה לי להיכנס לקשר, מאוד אפילו. לכן במידה רבה זה מקשה עליי, כי זה מפחית את האופציה שאפגוש מישהי אחרת ובכך הבאסה הופכת לגדולה יותר.

אז אולי זה הזמן לשנות פאזה..
לי לקח שנה עד שרציתי בכלל להכיר מישהי חדשה אחרי פרידה.

‎"הביאוהו חי או מת, מוטב חי. זה יהיה חשוב מאד עבור הנוער שלנו"

לב שבור אינו מתאחה ואין ביכולתנו לפעמים לרפאו בעצמנו, אם כמה שעצוב וקשה לקבל
את זה ושאנחנו מנסים לצאת מהמצב רוח הנורא. קח את זמנך, אל תנסה לצאת מהמצב רוח
האיום - כי לא תצליח ורק תצא מתוסכל מזה. תן לזמן לעשות את שלו, תדע שזה גם בסדר עם המון
זמן תיהיה מעופף, עצוב, ומנותק. אבל מניסיון הזמן עושה את שלו ואתה תרגיש בסופו של דבר בסדר גמור ותתגבר עליה.

Wake up Homeland, sometimes we are tired of you
Beloved homeland, give us the strength to forgive

כולי תקווה שכך יהיה.

עד עכשיו הייתי שבוי של המחשבות הללו, בעיקר של התקווה של חידוש הקשר. אבל אין להם מקום יותר בחיים שלי,

יתרה מכך, עכשיו אני מכיר בעובדה שבאמת כנראה שלא היינו מתאימים.. אבל העצב והתחושה של כמה אהבה נדירה, מקשים עליי להמשיך הלאה...

יהיה מה שיהיה אבל...

אני מבין איך אתה מרגיש, הרגשתי ככה יותר מחצי שנה. חצי שנה של דיכאון 24\7 והיה לי קצת יותר קשה כי הפצע נפתח כל כמה זמן מחדש בגלל תקוות שהיא נתנה לי ולא קיימה. תאמין לי שאני מבין אותך. הגעתי למצבים מאוד נמוכים מבחינת כמה שוויתרתי על העקרונות הכי חזקים שלי. רציתי רק דבר אחד וזה היה ככ קריטי שיותר מחצי שנה סלחתי לה כל דבר דפקתי את הראש בקיר על כל מעשה לא טוב שעשיתי לה אפילו בלי כוונה והייתי מוכן להתחתן מהיום למחר. אבל יוצאים מזה רק בדרך אחת. היא נפרדה ממך אתה צריך להפרד ממנהם. ותאמין לי שאתה יודע שאתה מרגיש מיוחד, ואתה חושב שזה מיוחד ושאתה לא יכול בלעדיה. אבל ברגע שתמחק אותה מהחיים שלך, תאסוף בשקית את כל מה שיש בבית שלה ותשים את זה במעמקי מחסן הציוד שלך ותלחם בעצמך לא ללכת ולפתוח את זה. שתמנע מלפתוח תמונות שלה ותבין שהיא כבר לא שלחה, רק אז לאט לאט זה יעבור. ותגיע למצב שבו אני עכשיו. אני עדיין חושב עלייה לפחות פעם ביום, אבל אני חשוב על זה בצורה שונה, אני יודע שאני לא כנוע יותר ולא בדכאון יותר, לפחות לא ממנה. וזה גם מה שאתה צריך לעשות.
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=562639

היי

התגובה והסיפור שלך ריגשו אותי, אני באמת לוקח את הדברים שלך לתשומת לבי ואנסה באמת להמשיך עכשיו הלאה...

מקווה שאתה במקום טוב יותר, ומאחל לך הרבה אושר ואהבה.

בתור אחת שגם עוברת פרידה קשה מקשר שהיה כמעט 3 שנים אני יכולה להגיד לך שרוב הזמן אני מנסה להעסיק את עצמי ולהיות עם אנשים שנחמד איתם ומעבירים את הזמן, גם לי בהתחלה היו אותן מחשבות כמו שלך אבל הבנתי שזאת לא הדרך הנכונה וזה רק עינוי... מה היה קורה אם וכל זה.. פשוט תתרכז בעצמך ובעתיד שלך ולא בעבר ולא במה שהיה, ככה אני מתמודדת עם זה וזה באמת עוזר לשפר את ההרגשה ולא להיות בדיכאונות..