היום יצא לי להסתובב בשדות נהלל במסגרת יום התנדבות מהעבודה (קטיף של ירקות (עגבניות המקרה הספציפי) אשר מועברות לעמותות הפועלות למען נזקקים).
תוך כדי נסיעה בדרכי העפר, יצא לי לראות את המבנה הבא:



כמובן שמיד אמרתי לעצמי כי יש להוסיפו בדחיפות (!) לאשכול ביצורי המאורעות.
הצצה בשלט של המועצה לשימור אתרים, הבהיה כי למרות החזות המיליטנטית, מדובר ב...






בית משאבה.
הצצה על עובי הקיר, הבהירה כי אכן קיר מעין זה לא היה יכול לעמוד בפני ירי




פרט מהיציקה




במקום עדיין יש נביעה



ואפילו הנימפיאות פורחות עכשיו





כיצד להגיע (המקום מסומן בעיגול צהוב):
לפנות לכיוון בסיס רמת דויד, אחרי כקילומטר (ליד חוות אנטנות) לפנות ימינה על דרך העפר ולאחר מכן, פניה שניה שמאלה.
כל דרכי העפר הינן דרכים טובות ועבירות לכל כלי רכב. אפשר גם לעשות טיול אופניים למשפחות - העמק ברובו שטוח ודרכי העפר נוחות וסלחניות (אם כי יש לשים לב למזג האוויר)





סרטון קצרצר על המעין




עוד קצת הסברים על המקום כאן

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח