20-06-2012, 03:39
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 02.06.07
הודעות: 6,158
|
|
|
נו טוב, לא בדיוק ציפיתי שזה ייפתר
הכלי שבו מדובר נדיר מדי מכדי שיימצא בקלות.
במסגרת חיפושי הדרך שבין רימון נ"ט לרקטת נ"ט היו רעיונות רבים. הצורך במשגר רימונים אינו חדש. עוד בשלהי המאה ה-19 היו ניסיונות לשגר רימונים מעבר ליכולתו של החייל הרגיל להטילם. במלחמת החפירות של מלחמת העולם הראשונה, היה ריבוי עצום של אמצעים כאלה, החל מקטפולטות דמויות אלה של הרומאים, מכשירים שונים ומשונים על בסיס קפיצים ומנופים, וכלה במגוון רומים לרובים. שני הפתרונות שהתקבלו בקנה מידה גדול, בסופו של דבר, היו רימון המשוגר באמצעות מוט המוכנס לקנה הרובה, ומוברג לקצהו האחורי של הרימון (SPIGOT LAUNCHER), והשני היה בצורת מדוכה או "כוסית" המחוברת ללוע הרובה, ומכילה רימון בתוכה. בשני המקרים שוגרו הרימונים באמצעות תחמיש ללא קליע. לכל שיטה יתרונות וחסרונות משלה, ולא כאן המקום להיכנס לזה (הממממ - נושא למאמר?), אלא שמכאן יצאה דרישה לאמצעי טוב יותר למלחמה בשריון, שהתחיל להופיע בשדה הקרב באותה עת. האמצעים שעמדו לרשות החייל הרגלי כנגד טנק היו מוגבלים ביותר, קצרי טווח מאד והיו ברובם בגדר התאבדות. היו רימוני נ"ט, כולל רימונים דביקים, רימוני מטען חלול, מטענים מגנטיים ובקבוקי תבערה. רומי הרימון סבלו כולם ממגבלות של אש בלתי ישירה, דיוק ירוד, וטווח קטנטן. בתחילת מלחמת העולם השניה, היו חיפושי דרך, על מנת לצייד את החי"ר בנשק מספיק קל כדי להיות נשק פלוגתי, אך מספיק אפקטיבי בטווח סביר ובדיוק סביר כדי לתת מענה לשריון. אם נדלג קדימה – אזי סופו של התהליך ראה את כניסתם לשרות של אמצעים רקטיים כגון הפנצרפאוסט, הפנצרשרק, והבזוקה, ובשלב מאוחר יותר – RPG. עדיין חיפשו אמצעי קל ויעיל לחייל הבודד. חיפוש זה הניב מגוון של ררנ"טים שנורו מנשק אישי עם מתאם פשוט. בתחילה נורו גם אלה ע"י תחמיש ללא קליע, ולאחר מכן שוכלל אמצעי שלכד את הקליע ואיפשר שיגור ררנ"ט עם כדור רגיל, ופתר את החייל מלשאת מחסנית מיוחדת לשימוש עם ררנ"ט. ררנ"טים אלה סבלו מאותן מגבלות כמו אבותיהם במלחמת העולם הראשונה, ולרוב נורו רק באש תלולת מסלול. הדוגמה היחידה העולה בדעתי לאש ישירה באמצעי כזה הוא ה- SIMON שלנו, שנועד לפריצת דלתות.
בתוך כל חיפושי הדרך האלה, ועל רקע ההתלהבות מאמצעי שיגור רקטיים, נבנה האבטיפוס שהבאתי כאן כנושא לחידה. זהו רימון רקטי קטן המשוגר מכידון של רובה ספרינגפילד אמריקאי, המשמש לו כמשגר. אחד הסנפירים האחוריים הוא בצורת לולאה שטוחה המתלבשת על להב הכידון, ובקדמת הרקטה ישנו קרס שגם הוא מתלבש על הכידון. הכידון עצמו הוא מיוחד, בזה שהמגן שלו מכיל צינור המתחבר ללוע הרובה, ומסיט משם גזים אל אחורי הרקטה, אשר גורמים להפעלתה. הניסיון הזה נזנח, היות ולא פתרו את בעיית הרשף, וכן לא פתרו את בעיית אי הנוחות של נשיאת נשק עם כידון מורכב תמידית, ורקטה שניתן לשגרה רק אם הרכבת אותה לצורך זה, אחרת אינך יכול לירות! כמובן שישנה גם בעיית הדיוק, ובעיית האפקט המועט של מטען חלול קטן כל כך.
מקור:
 |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
