הקרב הזה הוא כמו עוד מסלול בסיירת"


שנה חלפה מאז צולמה התמונה הזו של לוחמי סיירת מטכ"ל, וס' מביט בה בגעגוע מכיסא הגלגלים שלו. לפני שלושה חודשים, במהלך פעילות של היחידה בעזה, נפצע באורח קשה, ומאז הוא מרותק אל הכיסא הזה. בלי יכולת לחזור אל החברים, אל הפעילות, אל האבק שחסר לו כמו אוויר לנשימה. נשארה רק התמונה ההיא, על פסגת ההר. "כשאתה שם, על ההר, אתה מבין שזה נגמר", הוא אומר. "רק אחר כך אתה מבין שזה בעצם לא נגמר, שהיית מאוד נאיבי, שבעצם הדברים הקשים עוד לפניך".

כשהוא מדבר, כמעט אפשר לשכוח את הפציעה הקשה. שטף הדיבור הרהוט לא היה מבייש שום צבר, ורק לעתים רחוקות מסתנן אליו מבטא זר, ומזכיר שס' לא נולד פה. הפנים משדרות חיוניות חיה ונלהבת של בחור צעיר. אבל הרגליים הדקיקות, חסרות התנועה, משמשות עדות כואבת לחוויה הקשה שעבר ס', שאת פניו ושמו המלא עדיין לא ניתן לחשוף.

אבל כל זה, הוא משוכנע, עניין זמני לחלוטין. בדיוק כפי שחינכו אותו בסיירת בשלוש השנים האחרונות, ס' מתכנן כבר עכשיו איך הוא הופך את הבלתי אפשרי לאפשרי. "ברור לי שאין דבר שימנע ממני לקום על הרגליים", הוא קובע. "אחרי המסלול בסיירת, אני עובר עכשיו עוד מסלול, יותר קשה. ואני יודע שאני הולך לנצח".

• הסיפור המלא – ביום שישי במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות
• http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3546546,00.html