22-06-2012, 05:13
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 03.03.10
הודעות: 17,061
|
|
|
ביקורת סרט - שלגיה והצייד
רק בשתי מילים למי שלא בא לו לקרוא מגילה: סרט מעולה, לכו לראות.
מישהו יכול לתהות מה הטעם בלספר סיפור כשהסוף ידוע מראש. זהו קבוע אוניברסאלי לתהות כך. אך למען האמת, הסוף איננו ברור רק לעיתים רחוקות. ברוב הפעמים, כשאנחנו לוקחים ספר או יושבים לראות סרט, אנחנו יודעים כבר איך הוא יגמר. ישנן מוסכמות שנדיר שהן נשברות. הולך להיות עימות חזיתי רב עוצמה, הגיבור יציל את המצב בסוף הסיפור וכל מוקיון יסיים את הסיפור בזרועותיה של בחורה יפה. ועדיין, אנו חוזרים אל הספרים והסרטים פעם אחר פעם. יש הטוענים שהדרך לגהינום רצופה כוונות טובות. למעשה, משמעות הביטוי לא יכולה להיות רחוקה יותר מן האמת. המשמעות האמיתית היא שהמוצר הסופי הוא כל מה שמשנה, והתהליך המוביל אליו חסר חשיבות. עצם כך שאנו חוזרים שוב ושוב אל הסיפורים שאנו אוהבים כל כך מוכיחה את הטעות שבביטוי. למעשה, המוצר הסופי, אף כי הוא חשוב, הוא רק אקורד אחרון. הוא אקורד הסיום, אם תרצו, אקורד הסיום של התהליך. התהליך, למעשה, הוא חשוב יותר. זה לא עצם כך שהגיבור מציל את המצב שאנחנו רוצים לגלות, אלא איך לעזאזל הוא יצליח לעשות זאת כשנגדו פרוסים גדוד של רעים, ארכי-נבל גאוני וכמה זומבים מרושעים מן הקבר. התהליך הוא תשע-עשיריות הסיפור למען האמת. מסיבה זו הסיפור הזה מסופר. מסיבה זו, אף כי אתם יודעים איך הוא יגמר, אתם תמשיכו לקרוא אותו.
(קטע הפתיחה מלילית – פרוייקט דריאדה, מפרי עטו של כותב ביקורת זו)
ועכשיו ניגש לעניין. ההסבר למעלה מובא כדי להסביר מדוע בחלנו בלראות את פרומיתאוס של רידלי סקוט ובמקום זאת הלכנו לראות את שלגייה והצייד. (זה והביקורת הרצחנית שקיבלתי על פרומיתאוס מפי אנשים שטעמם דומה לטעמי). לא ציפינו להפתעות מיוחדות (שהרי הסוף ידוע מראש) אבל קיווינו לתהליך טוב... וקיבלנו את מה שרצינו.
כריס המסוורת' (שידוע כת'ור) מספק הופעה מוצלחת למדי... והוא הפחות טוב מבין הדמויות הראשיות. קריסטן סטוארט ושרליז ת'רון (שלגייה והמלכה הרעה בהתאם) שתיהן נותנות משחק ענק. הבימוי מצויין והתחושה בהתאם. הסיפור של האחים גרים, שהפך קצת יותר מדי לגלידת וניל בידיים של דיסני, מקבל חיים חדשים כסרט מצויין למבוגרים.
אבל מה שלא ציפינו לו היה מה שבאמת היה טוב - התפאורה והאפקטים המיוחדים פשוט מעולים. הסרט נע מהטירה (המרגישה אותנטית ויפה) על החוף אל היער האפל (שהיה פשוט מדהים) ומשם אל ארץ הפיות (ובנקודה זו נעתקה נשמתה של הגברת למראה האייל הלבן). שמונת הגמדים (כן, שמונה) מוצלחים מאוד (עד שאחד מהם מת למען האיזון המספרי), הקרב האחרון מוצלח מאוד... ונקודה מיוחדת של בונוס שמורה למראה מראה שעל הקיר, שהיא המראה הכי מזניבה בכל העיר...
מודה, ציפיתי לסרט בינוני למדי, יצאתי מרוצה מאוד, והגברת כנ"ל...
_____________________________________
 מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
