הצי של טייוואן מוציא בימים אלה מהשירות את 20 הספינות האחרונות מדגם Seagull-class, שהן בעצם דבורות נושאות טילי Hsiungfeng Feng I, שנבנו בטיוואן על בסיס הגבריאל הישראלי. הספינות נבנו בסוף שנות ה- 70 ותחילת שנות ה- 80 והן בדוחק של 50 טון. במקור נועדו ספינות אלה לשמש כלי "עקיצה" או "פגע וברח" במקרה של נסיון סיני לחצות את המיצרים בין היבשת והאי פורמוזה.

בתמונה - סטי"ל דבורה Seagull-class

על פי הפרסום את הדבורות יחליפו סטי"לים מדגם Kuang Hwa No 6 Project של 171 טון, הנושאים את הדגם המתקדם של Hsiungfeng Feng, שפותח ונבנה כולו בטייוואן [בתמונה]


המקור כאן

"במקרה של נסיון סיני לחצות את המיצרים בין היבשת והאי פורמוזה."

אני חושב חושב שהתבלבלת טיפה.
דבר ראשון פורמוזה זה טאיוואן.
דבר שני אין שום מניעה מצי הסיני לעבור במיצרים הללו והוא עושה זאת באופן קבוע ולכן לא נכון לרשום "במקרה של נסיון סיני".
בעצם מטרתו העיקרית של הצי הטאיוואני היא למנוע פלישה/מצור סיני על טאיוואן.

"לוודא שלא נפסיד זה דבר התלוי בנו, אך ההזדמנות לנצח ניתנת על ידי האויב".
סן טסו

חצייה "לאורך" המיצר זה בסדר, טאיוואן מודאגת מאפשרות של חציה "לרוחב" - קרי, פלישה.

או"ם שמום.

אכן המילה לחצות פנים רבות לה בעברית. המצרים חצו את התעלה ב- 1973 וגם אני חציתי אותה עם סטי"ל מאילת לחיפה. כמובן שהכוונה לנסיון פלישה מהיבשת ולא למעבר במיצרים.
לגבי פורמוזה - אני יודע שהמשמעות זהה, אבל רציתי להדגיש את ההבדל בין המדינה לבין האי. פורמוזה הוא השם שנתנו הפורטוגזים לאי, כמובן הרבה לפני שצי'אנג הקים בו מדינה עצמאית.

הגבריאל לא צריך כוון להתחלת המעוף? אני לא רואה עמדה בשום מקום.

ראה כאן

התכוונתי להנחיה הראשונית לכיוון המטרה:


מכאן


כמובן, עברו 40 שנה ואולי טילי הגבריאל של טאיוון כבר יודעים לפנות בעצמם.

משהו יכול להסביר לי בקצרה מה תפקידו של הכוון בירי טיל הגבריאל?
ולמה הטיל לא פונה בעצמו למטרה?

"לוודא שלא נפסיד זה דבר התלוי בנו, אך ההזדמנות לנצח ניתנת על ידי האויב".
סן טסו

להבדיל מטילים אחרים בני דורו, כמו הסטיקס הסובייטי, האוטומט הצרפתי/איטלקי והאקסוסט הצרפתי, שכולם בעלי ראש ביות מכמ"י אקטיבי - הגבריאל הוא חצי אקטיבי, רוכב קרן עם אדם בחוג. טילים בעלי ראש ביות אקטיבי פותחים מכ"ם בשלב כלשהו של מעופם, מזהים את המטרה לבד ומתבייתים עליה בצורה אוטונומית. הגבריאל, כטיל חצי אקטיבי, מצריך שהספינה המשגרת תנעל מכ"ם בקרת אש (מב"א) על המטרה. הטיל משוגר מהקופסא שלו בכיוון כללי של המטרה ונשלט ברוב המסלול שלו על ידי הכוון מהמכוון בסטי"ל. בשלב מסויים המקלט בראש הטיל מתחיל לזהות החזרים של המב"א מהמטרה ולבסוף ננעל עליה. בשלב הזה קצין הנשק יכול להחליט האם הטיל ירוץ לבד על המטרה או שהוא ימשיך לקבל הנחיה מהכוון. היתרון של הכוון הוא בחסינות שלו מפני ל"א ומפני הפרעות אחרות, כמו מצופים מחזירי מכ"ם או איים. החסרון של השיטה - מצריך קו ראיה אופטי למטרה (הטווח מוגבל), יעיל בעיקר ביום ופגיע להפרעות כמו מצב ים, עשן וכו.

החכמתי תודה!

"לוודא שלא נפסיד זה דבר התלוי בנו, אך ההזדמנות לנצח ניתנת על ידי האויב".
סן טסו

בידיעה מעט משובשת מספטמבר 2011 נכתב שארבע דבורות יוצאו מטייוואן לגמביה שבאפריקה. הספינות הועברו בתצורת בט"ש וללא טילים. בויקיפדיה מציינים שבמקור הספינות היו מיועדות לצי של מאלאווי (שהיא מדינה ללא גישה לים וגובלת באגם מאלאווי).
מעניין אם ישראל היתה צריכה לאשר את העיסקה בגלל התכנון הישראלי של הספינות.

http://www.9abc.net/index.php/archives/36062

בויקיפדיה מספרים ש- 2 דבורות מטייוואן יוצאו בשנת 1994 לפאראגווי.

זוג תמונות שפרסמתי כאן בשנת 2004:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://uploaded.fresh.co.il/2004/10/17/500648.jpg]

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

התמונה השניה היא דגם תצוגה ליום העצמאות, ניתן לראות את ההתקנה הזאת בבסיסי החיל הפתוחים כל שנה- חוויה בפני עצמה.