אתמול יצא לי לדבר עם קולגה במקצוע שלי (טכנאי מחשבים) וכמה שנמאס לו וכמה שהוא מופתע שאני מחזיק מעמד ונהנה מזה ואז קלטתי כמה חשוב לעשות את הבחירה. ולא רק במקצוע שלרובכם אולי זה עוד רחוק המחשבה של להיות גדולים ולהתפרנס לבד אבל זה נכון לגבי כל דבר .
אני בחרתי להיות טכנאי מחשבים על מה שמשתמע מכך , תיקון ולריב עם מחשבים , לתת שירות לאנשים ולא פעם צריך לריב עם האנשים בעיקר שלא רוצים לשלם או לספוג מהם ביקורת על כך שהתקלה לא התסיימה מהר כי חלקם חושבים שכל תקלה אפשר לפתור ב 2 דקות. וגם הסיפוק והנאה שמחזירים למישהו מחשב או משחזרים לו את החומר האבוד . בקיצור להיות שלם עם המקצוע וההחלטה לטוב ולרע.

וכמו שאמרתי כולנו נתקלים בבחירות כל הזמן , כמה מכם מרגישים שההורים שלכם זה נכפה עליכם ואולי הייתם שמחים לקבל הורים או אחים אחרים , מה שלא אפשרי אבל ברגע שתבחרו בהם עם כל הטוב והרע תהיו שלמים עם זה כי אז אתם הופכים ממובלים למובילים במקום להגרר אתם גוררים ויש לי עוצמה חזקה .
אל תשכחו שאתם לא תמיד חייבים לבחור ולקבל את אותו הדבר אפשר גם לבחור שלא מתאים לכם ולהפרד אם זה בעבודה , חבר/ה או לימודים . וגם אז אם בחרתם לא להמשיך תהיו שלמים אם זה

שיהיה לנו בחירה נעימה ושבוע נפלא
שלכם
ארז

שלכם,
The CHARM one

מנהל פורום "מה שבלב"

היכולת לבחור היא הכוח הכי חזק שיש לבנאדם.
שבוע שעבר קראתי בעיתון סיפור על אישה מבוגרת בת 50 בערך, סכרתית לא מאוזנת, שכבר עברה מס' אירועים מוחיים ונאלצו לכרות את רגלה.
לאישה יש ילדים ומשפחה, אבל הסכרת גבתה ממנה מחיר כבד.
אותה אישה הגיעה לבי"ח כשהיא מחוסרת הכרה, לאחר שהפסיקה לקחת את התרופות.
אושפזה בבי"ח ולקח זמן עד שאיזנו אותה והיא חזרה להכרה.
כשהיא חזרה להכרה, היא אמרה שהיא איננה מעוניינת בטיפול וכל רצונה הוא למות.
במקרים כאלה, מתכנסת ועדת אתיקה בבי"ח, והחולה נדרש לאבחון פסיכיאטרי כדי לבחון האם ישנו איזשהו מצב אחר שגורם לו להחליט שברצונו למות.
הפסיכיאטרית שבדקה אותה אבחנה שלאישה אין שום הפרעה נפשית, היא מודעת למצבה ולהשלכות הפסקת הטיפול.
כתוצאה מכך, ועל אף שחברים מהועדה ניסו לשכנע את האישה להמשיך בטיפול, לא הייתה לועדה ברירה אלא לקבל את החלטת האישה.
לבסוף, כאשר הודיעו לאישה כי מכבדים את החלטתה וכי לא יכפו עליה טיפול - היא בחרה דווקא להסכים לטיפול הרפואי.

מה המסקנה? מבחינת החולה, הדבר הכי חשוב הייתה היכולת לבחור - שאבדה לה בעקבות הידרדרות המחלה וחוסר האונים שבמצבה. מרגע שהחזירה את הכוח לידיים שלה, חזר הכוח לחיות.
סיפור נחמד שקצת ריגש אותי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גולדה מאיר יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את חתוליהם יותר משהם שונאים אותנו.

באמת סיפור נחמד.

אני חושב שהשנה, לקחתי על עצמי בחירה בתחום הזוגיות שלהתרחק ממישהי שהכי אהבתי בעולם לא משנה מאיזה סיבות. ועד היום הראש שלי משחזר סרטים שלא נגמרים כבר שלושה חודשים, אני חושב שאופן הבחירה הוא כלי, אבל הישום הוא החלק הקשה וההשלמה.

Wake up Homeland, sometimes we are tired of you
Beloved homeland, give us the strength to forgive