12-08-2012, 23:16
|
|
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
|
|
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,676
|
|
|
איש הצללים שחושב שמוכרחים לתקוף באיראן / ראיון שערך ארי שביט
http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1791409
לדעתי חמק מהפורום - וגם אם לא - לא נורא שיהיה כאן אשכול ייעודי.
האיש הגבוה והשקט היושב מולי בבית קפה ירושלמי תרם תרומה חשובה מאוד לחוסנה ולביטחונה של מדינת ישראל. בארכיונים שמו כמעט אינו מופיע. בוויקיפדיה אין ערך הנושא את שמו. על עיתונים ועל טורי רכילות ועל אירועי סלבס אין מה לדבר. ואולם הגמלאי הממושקף, השתקן וארוך הפנים הוא אחד מגיבוריה האלמוניים ביותר והמדהימים ביותר של ישראל. במקום הייחודי שבו עבד 27 שנה הוא שימש תחילה מהנדס ואחר כך מהנדס ראשי ואחר כך מנהל. אחר כך, במשך כחמש שנים, שימש מנכ”ל הוועדה הממונה. בשלווה, בצנעה ובתבונה הוא עסק בענייניה הרגישים ביותר של מדינת היהודים.
העילוי ההנדסי יליד ירושלים מעולם לא עשה לביתו ומעולם לא עשה לתהילתו. אל הישיבות החשובות ביותר של המוסדות החשאיים ביותר היה מגיע באוטובוס. גם עכשיו הוא מתנה את נכונותו לשוחח איתי בכך ששמו המלא לא יפורסם. שהרי לא הוא העניין. העניין הוא העניין. והעניין הוא עניין גורלי.
אחרי שהוא לוגם מהקפה ונוגס מהמאפה, המהנדס האלמוני אומר לי שהמצב לא פשוט. “ההתגרענות של איראן היא בלתי קבילה בשל שלושה טעמים שונים. ראשית, איראן גרעינית תעניק לחיזבאללה ולחמאס מטרייה גרעינית שתעורר את התוקפנות והתעוזה של אויבינו ותגרום לחיכוך מתמשך ואינטנסיבי בגבולות ישראל. חיינו יהיו לחיים של גיהנום קונבנציונלי. שנית, איראן גרעינית עלולה להעביר לארגוני הטרור הקשורים אליה פצצות מלוכלכות שיהיו מסוגלות לזהם שטחים נרחבים ומקורות מים. מבחינת ישראל יהיה זה אסון. שלישית, איראן גרעינית תגרום להתגרענות של מדינות נוספות באזור ולהיווצרותה של מערכת גרעינית רב־קוטבית במזרח התיכון. המערכת הזאת לא תהיה יציבה. היא תיצור מצב אסטרטגי חדש שישראל לא תוכל להשלים איתו ולא תוכל לחיות איתו”.
“מצד שני”, ממשיך האלמוני בטון מהורהר, “ההתגרענות של איראן קרובה. מתוך מעקב אחר החומר הגלוי המתפרסם, ההערכה המקצועית שלי היא שהאיראנים נמצאים היום במרחק של פחות משנה מנקודת האל־חזור, שתוביל אותם לייצורה של פצצה גרעינית ראשונה. ספק רב אם הסנקציות הבינלאומיות יעצרו אותם בפרק הזמן הזה. ספק רב אם לוחמת הסייבר שהאמריקאים כל כך מתגאים בה תעצור אותם בפרק הזמן הזה. לא נראה לי שנשיא אמריקאי יורה על תקיפה באיראן רגע לפני בחירות או רגע אחרי בחירות. כך שהדילמה שתעמוד בפני ישראל בזמן הקרוב היא הדילמה שעליה אתה כותב בטוריך בחודשים האחרונים: פצצה או הפצצה. וכשבאים להתמודד עם הדילמה הזאת, מה שמכריע את הכף הוא הנקודה השלישית שאותה העליתי בפניך: הסכנה של מזרח תיכון גרעיני. יכול להיות שישראל תוכל לחיות עם איראן גרעינית. באופן עקרוני תיתכן אפשרות כזו. ואולם האם ישראל יכולה להתקיים מול כמה מעצמות גרעיניות במזרח התיכון? האם אנחנו יכולים להתקיים בתוך מערכת גרעינית רב־קוטבית? איני חושב כך. כאשר אני מעלה בדעתי את התרחיש הזה, אני מתקשה לישון בלילה”.
אם כך, אתה עם יחזקאל דרור, אני אומר לירושלמי הנבון והשקול החולק איתי קרואסון שקדים מתוק. מה שאתה אומר הוא, שבניתוח קר מגיעים למסקנה שישראל חייבת לתקוף באיראן ובו בזמן להציע לעולם הערבי שלום. “במתווה של פרופ’ דרור יש תבונה מדינית רבה”, אומר בן שיחי.
“עיקרי הניתוח שלו נכונים, אבל השטן מצוי בפרטים. לטעמי, בהצעתו של דרור יש קושי מדיני ויש קושי מבצעי. מדינית - עדיף לצאת ביוזמת שלום מוגבלת עם הפלסטינים ולא בהצעת שלום כוללת לכל מדינות ערב, שתפתח תיבות פנדורה רבות ותכניס את ישראל לשדה מוקשים. מבצעית - אי אפשר לוותר מראש על שיתוף פעולה עם האמריקאים. התקיפה של מתקני הגרעין באיראן תהיה גורלית. אם תצליח, היא גם תדחה בזמן ניכר את ייצורה של פצצה גרעינית איראנית וגם תעצים את כוח ההרתעה של ישראל. אם חלילה תיכשל, השלכות הכישלון עלולות להיות הרות אסון. על כן מוטלת עלינו חובה עליונה להבטיח שסיכויי ההצלחה יהיו מקסימליים וסיכויי הכישלון יהיו מינימליים. לדעתי, כדי לעשות זאת עלינו להיעזר בחשאי באמריקאים. גם אם המבצע יהיה מבצע כחול־לבן, עלינו לדאוג שישולבו בו יכולות אדום־כחול־לבן. כפי שהאמריקאים סייעו בעבר לכל מיני פעולות של כל מיני בעלי ברית שלהם מבלי להודות בכך בפומבי - כך צריך להיות גם הפעם. התקיפה הישראלית צריכה להיות מגובה בתמיכה אמריקאית שקטה ובטכנולוגיה אמריקאית גבוהה שיבטיחו את הצלחתה”.
אין שום סיכוי שמה שאתה מדבר עליו יקרה, אני אומר לאיש שכבר עמד בכמה מצבים רגישים מול הממסד האסטרטגי האמריקאי. אובמה ונתניהו מתעבים זה את זה. ארצות הברית של אובמה היא ארצות הברית שנקעה נפשה ממלחמות. האמריקאים לא יסתכנו בכך שהם ייתפסו כמי שסייעו לציונים לתקוף רפובליקה איסלאמית. האפשרות שאתה מדבר עליה היא אפשרות יצירתית ואלגנטית, אך בדיונית.
“יכול להיות שאופן הפעולה שאני ממליץ עליו נשמע כמדע בדיוני”, אומר לי המהנדס האלמוני שכבר עשה מעשה בדיוני אחד או שניים במהלך חייו. “אבל אני מנסה לנתח בשקט את הדילמה שבפניה עומד הנשיא אובמה. מצד אחד הוא באמת לא רוצה איראן גרעינית. הוא מבין שאם איראן תתגרען הוא יישא באחריות לכך, שבמהלך המשמרת שלו המזרח התיכון יתגרען והמשטר הבינלאומי המגביל את התפוצה של נשק גרעיני יקרוס. מצד שני, הוא לא רוצה לתקוף באיראן בשל נטיות לבו והשקפת עולמו. הוא גם לא יכול לתקוף בשנה הקרובה כיוון שארצות הברית לא תצא למלחמה ללא מנדט של האו”ם שלא יושג בזמן הקצר שנותר. המוצא היחידי מהדילמה הקשה הזאת הוא סיוע אמריקאי סמוי לישראל, כדי שהיא תוכל לבצע תקיפה מוצלחת באיראן - שאותה האמריקאים יוכלו לגנות. אם תצטרף לכך יוזמת שלום ישראלית עם הפלסטינים, אובמה ירוויח שלוש פעמים: הוא ימנע את ההתגרענות של איראן, הוא לא יתקוף באיראן והוא יזכה באותו תהליך מדיני שהוא משתוקק לו".
“ישראל מצדה תרוויח גם כן שלוש פעמים: היא תעצים את הסיכויים שהתקיפה הקריטית תצליח, תעצים את דימוי העוצמה המרתיעה שלה ותייצר לעצמה אופק מדיני. תקיפה מוצלחת תסייע מאוד לייצב את מצבה האסטרטגי של ישראל במזרח תיכון בלתי יציב. כך שאם מקבלי ההחלטות בוושינגטון ובירושלים הם נבונים ושקולים, הם אמורים להגיע למסקנה שהאופציה של אדום־כחול־לבן היא האופציה העדיפה. שיתוף פעולה סמוי בין ארצות הברית לישראל בנושא הגורלי הזה ישרת את האינטרסים החיוניים של שתיהן כמו גם את האינטרסים של הכוחות המתונים במזרח התיכון ושל הכוחות הנאורים בעולם”.
הזמן קצר מאוד
סיפור חייו של האלמוני הוא סיפור חייה של אליטת השירות הישראלית הישנה: ילדות צנועה בירושלים, לימודי מלגה בטכניון, דוקטורט באנגליה. כשהמערכת זיהתה את הכישרון הנדיר של איש האקדמיה המצטיין היא אספה אותו אליה. בתוך זמן קצר הכשירה המערכת את מהנדס החשמל הזה להיות בין המובילים של פרויקט הדגל שלה. לימים, השתקן הגבוה הפך לאחד מעמודי התווך של המערכת. לימים מינה אותו ראש הממשלה לעמוד בראש המערכת. לא פעם עברו עליו ימים מתוחים. ואולם לאורך כל הדרך הוא האמין בצירוף של תעוזה ושיקול דעת. כך גם עתה. להערכתו, נקודת האיזון בין תעוזה לשיקול דעת בכל הנוגע לאיראן היא מציאתה של דרך פעולה ישראלית־אמריקאית משותפת.
“אחת הבעיות הגדולות של המנהיגות הנוכחית בעולם נעוצה בכך שהיא לא פותרת בעיות עומק אלא דוחה אותן”, אומר האלמוני. “כך הגענו לאן שהגענו בנושא האיראני. אבל כעת אין טעם לבכות על חלב שנשפך. הזמן קצר מאוד. האיראנים עומדים לחצות את הנקודה הקריטית. כמעט אין שום סיכוי שבזמן קצר כל כך הסנקציות יפעלו או ארצות הברית תפעל. אבל כדי שהתקיפה הישראלית תהיה מוצלחת עליה לדחות את ההתגרענות של איראן בחמש שנים לפחות ועליה להיות כמעט חסינה מכישלון. על כן צריך לאמץ את הכלל של 'בתחבולות תעשה לך מלחמה'. על כן אסור לחשוב על התקיפה באיראן כעל מהדורה מורחבת של התקיפה בעיראק ב–81’. צריך לצמצם למינימום את הסיכון. המבצע הקריטי הזה צריך להיות מבצע רב-שלבי שבו יש לקברניטים חלופות וביטחונות למקרה שהתוצאה לא תושג במהלומה הראשונה. לשם כך נדרשים אמצעי לחימה אמריקאיים מתוחכמים. לשם כך ארצות הברית צריכה לתת לנו את האמל”ח, להורות לנו שלא להשתמש בו ולגנות אותנו לאחר מעשה על כך שהשתמשנו בו. האפשרות שתקיפה ישראלית באיראן תיכשל מעיקה עלי מאוד. גם אם ההסתברות של כישלון נמוכה, ההשלכות של כישלון הן דרמטיות. לכן ארצות הברית וישראל חייבות להתעלות מעל לכל חילוקי הדעות המדיניים ומעל לכל המתחים האישיים ולפעול יחד. רק תמיכה אמריקאית חשאית במתקפה הישראלית על מתקני הגרעין של איראן תבטיח את הצלחתה ותשחרר אותנו - ואת העולם - מסיוט”. |
ראשי
צ'אט
(קרדיט למרשי)
מצב כלאיים
