כשמחשבה מגיעה למוחי, מהיכן היא מגיעה, האם מיוצרת בצורה עצמאית? האם מגיעה ממקום מסויים.
במידה ואשלוט בה האם זה יגרום לאפקט פרפר במקום אחר, האם אפשר בכלל לבדוק זאת?

כרגע אפשר לשער לפי המידע הנוירולוגי הקיים שנאסף באמצעות מכונות הדמייה הקיימות היום,

שהם "פרימטיביות" ולא מאפשרות לקרוא מחשבות בצורה מדוייקת, (לגבי מחשבות אבסטרקטיות, הוראות

מפורשות לחלקי הגוף השונים כבר אפשר לקרוא ברזוולוציה כזאת או אחרת),

שהמחשבות מאוכסנות בחלקי המוח השונים, היה מקובל בתחילת העשור לחשוב שהזכרון ממנו

נשלפות המחשבות נמצא באונה ספציפית (ההיפוקמפוס היה החשוד העיקרי), וכרגע האופנה גורסת

שהמחשבות (זיכרון +יצירת זיכרון חדש על בסיס חוויות הקיום מההתעוררות עד השינה),

נוצרות+מאוכסנות במספר אונות , כיצד נוצרת המחשבה המקורית של כל אחד??

למה אתה חושב "איזה חתול יפה ,יש על החלון"?, זה צירוף של מספר משתנים,

באונות האחראיות שלך, מאוכסנות התובנות:

1. חתול יכול להיות יפה. (יש אנשים שלעולם לא יחשבו כך)
2. אפור זה צבע יפה.
3. בע"ח קטנים זה יפה.

וכאשר אתה נתקל בסיטואציה בה אתה רואה חתול אפור קטן על חלון, ובצירוף למשתנים נוספים ,

כמו למשל רמת הורמונים מסויימים בגוף. (אם תהיה במצב לחץ,או דיכאון המחשבה הזאת יכולה

להתמסמס.) אז נוצרת "סערה מושלמת" ועולה המחשבה : "איזה חתול יפה......".

זאת כמובן בהנחה שכל מה ששולט בפעילות החשמלית במוח הוא פנימי ולא מושפע מבחוץ,

ושאין עוד דברים שלא ידועים לנו.

תודה, מעניין.

יחד עם זה אני נמצא קיימת בעיה: הפילוסופיה לא מסוגלת לתת מענה לשאלות מדעיות עקב מוגבלותה בכך שאינה ניסויית.
הפיזיולוגיה שעליה כתבת אמנם מספקת תשובות אך ברובד החומר, בלי ניסיון להתעלות למימדים תודעתיים עליונים.

השאלה היא האם תצוץ פרדיגמה שתוכל להיכנס בחריץ הנ"ל ומצד אחד להיות ניסוית (עם כל אבני הבוחן של שיטה ניסויית) ויחד עם זאת תוכל לספק תובנות בנוגע לכוח שמהווה גורם ושורש לאותן תופעות כימיות הורמונליות וחשמליות עליהן כתבת.
כלומר כיום ידוע שהחוייה החושית שלי מתבססת על המיבנה שלי, התכונות שלי, אברי החישה שלי.
במידה ואוכל לשנות אותם, אתפוס בצורה שונה את העולם שאני חווה.
במידה ואתפוס שונה את העולם, האם אוכל להבין, לחוות, להרגיש את מה שמפעיל אותי, כלומר רובד נוסף של המציאות שטרם גילינו?

בפילוסופיה השאלה הזו מוכרת כבעיה הפסיכו-פוזית
יש ספר מעולה של פרופ' לייבוביץ בהוצאת האוניברסיטה המשודרת.
מומלץ!

לצערי אני מטריאליסט חסר תקנה.....

אני חושב שכבר כל המדענים הנחשבים בעולם נעים למוניזים קיצוני יותר ויותר, בכפוף לעדויות

שנחשפות ככל שמשתכללים אמצעי החישוב וההדמיה.

נראה שכולנו מחשבים ביולוגים, חלקנו משוכללים יותר וחלקנו משוכללים פחות.

(וחשבתי זאת עוד לפני הסמינרים של פרופ עידן שגב,למי שמזהה את המוזיקה.......)

ייתכן שאני בוחן את המציאות דרך חור מנעול ומתעלם מרוב החדר שלא ידוע לי.

אבל ברגע שנוכיח לעצמנו שאנחנו מחשבים וכל "רגשותינו" הן תוצאה פיזיקלית גרידא,

אז חשיפת רוב החדר כבר תהפוך לטכנית יותר, מכיוון שהיא מתבססת על הגילוי הראשון.

האם ייתכן שכל המערכת הלוגית היא סה"כ פיקציה שהמצאנו לעצמנו בשביל להסביר מציאות

שהיא כאוטית בהרבה ומורכבת מכפי שאנו מסוגלים להבין בשלב ההתפתחותי בו אנו נמצאים??

זה ייתכן כמובן, אבל על זה יצטרכו לענות צאצאינו החכמים בעוד מיליוני שנה.

או מימשקי האדם מכונה מהירי החישוב של קורצוייל.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4...%D7%99%D7%94%29

הוא מנסה לתאר נושאים כאלו emergent properties: נובעים מהמאפיינים המבניים של האונות במוח (לכן הענף נקרא גם פסיכולוגיה מבנית).
הוא נעזר בתובנות ממדעי המוח יחד עם אלגוריתמים ממדעי המחשב כדי לשפר את ההבנה הפסיכולוגית (שמתבססת על תיאורה יפה ומחקרים סטטיסטיים).

הבעיה היא שהמוח הוא מאוד מאוד מסובך.
והמודלים במדעי המחשב מתחלקים ל2: מודלים מאוד פשטניים שמהווים קירוב יותר מדי פשטני של תא מוח "פרימיטיבי" של דיונון ענק,
ומודלים מאוד מפורטים שקשה מאוד לסמלץ ולהבין מהם משהו.

מנסים לברר ולנפות אילו תכונות בתאי עצב, באונות ובמוח הן בעלות משמעות, אבל זה מאוד קשה.
מצד שני - פסיכולוגיה היא מדע מאוד לא מדוייק, כך שכל תוספת מדעית מבוססת היא תרומה משמעותית.